הנה ידוע גודל מעלת התורה ששנה הכתוב בחיבו כמה פעמים. ורצונו יתברך שתהיה תורתו שגורה בפינו ככתוב "והיה לך לאות על ידך וגו' למען תהיה תורת ד' בפיך". ושתהיה חקוקה על לוח לבנו כמו שכתוב "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוה היום על לבבך" ורצונו יתברך שנהיה עמלים בתורה וכמו שכתוב "אם בחקותי תלכו" ואיתא בתורת כהנים (הובא ברש"י) יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר "ואת מצותי תשמרו" הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחוקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה. וחביב אצלו הדבר הזה מאוד, שמשבח את עם ישראל בזה וכמו שכתוב (ישעיהו נא, ז) "עם תורתי בלבם". ולהיפך מי שמסיח דעתו מן התורה ומשכח אותה מתוך עצלותו הזהיר על זה מאוד מאוד ואחז"ל במנחות (דף צט:) המשכח דבר אחד מתלמודו עובר על כמה לאוין שנאמר "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו". וכן איתא באבות דמעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו: Here is known the magnitude of the virtue of the Torah that changed the scripture in his heart several times. And His will be blessed that His Torah be in our mouths as it is written "And you shall have a sign on your hand, etc., so that the Torah of God may be in your mouth". And let it be engraved on the tablet of our heart as it is written "And these things which I command today upon your heart" and may His will be blessed that we be diligent in the Torah and as it is written "If you walk in my commandments" and with the Torah of the priests (quoted in Rashi) can this be the fulfillment of the mitzvot, when he says "And my commandments you shall keep "After all, keeping the unleavened bread means, oh, what am I fulfilling if in my law you go that you labor in the Torah. And this saying is very dear to him, which praises the people of Israel in this and as it is written (Isaiah 7:7) "My people have my Torah in their hearts." And on the contrary, those who distract themselves from the Torah and forget it Out of his laziness, he warned about this very much and the Ahzal in the Minachot (page 19:) He who forgets one thing from the Talmud goes over how much to the enemy as it is said: "Guard yourself and guard your soul very much lest you forget the things which your eyes have seen and lest they turn away". And so it is with the Fathers above that the scripture is written as if he commits himself in his soul:
ועל כן עלינו להתחזק בכל עוז לידיעת תורתו. והוא בדרך כלל לידיעת כל התורה [כל אחד לפי ערכו] וכמו שכתוב "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוה היום" שהוא כולל כל מה שצינו הש"י, ובפרט ספר ויקרא שעליו אמר הכתוב "וירא אלהים את האור כי טוב" ואיתא בבראשית רבה זה ספר ויקרא שיש בו הלכות מרובות – בודאי עלינו להתחזק לידע אותו. וז"ל המדרש משלי (פרק י) אמר רבי ישמעאל בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם כולו בעמק יהושפט וכיון שתלמיד חכם בא לפניו אומר לו כלום עסקת בתורה. אומר הן. אומר לו הקב"ה הואיל והודית אמור לפני מה שקרית ומה ששנית. מכאן אמרו כל מה שקרא אדם יהא תפוס בידו ומה ששנה יהא תפוס בידו שלא תשיגהו בושה וכלימה ליום הדין וכו' בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה – הקב"ה הופך את פניו ממנו ומצירי גיהנם מתגברין בו כזאבי ערב והם נוטלין אותו ומשליכין אותו לגיהנם. בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה – הקב"ה אומר לו בני כל ההלכות למה לא שנית אותם. אם אומר להם הניחוהו מוטב ואם לאו וכולי. בא מי שיש בידו הלכות אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית שיש בו טומאת שרצים טומאה וטהרה, טומאת נגעים וטהרת נגעים, טומאת נתקים וטהרת נתקים, טומאת בתים וטהרת בתים, טומאת זבין וטהרת זבות, טומאת לידה וטהרת לידה, טומאת מצורע וטהרת מצורע, סדר וידוי של יום הכפורים וגזירה שוה ודיני ערכים וכל דיני ישראל שהן דנין בתוכו. And therefore we must strengthen ourselves with all our strength to the knowledge of His Torah. And it is usually for the knowledge of the entire Torah [each according to its value] and as it is written "And there were these things which I command today" which includes everything that the Shi'i commanded, and in particular a book of reading about which the scripture says "And God saw the light that it is good" and it is in Genesis Rabbah this A book of Leviticus which contains many laws - surely we must strengthen ourselves to know it. And the late Midrash of Proverbs (chapter 10) said Rabbi Ishmael came and saw how difficult the Day of Judgment is when God will judge the whole world in the Valley of Jehoshaphat and since a scholar comes before him he says nothing. You have dealt with the Torah. Says the Lord, tell him what was false and what is false. This is why they said that whatever a person reads will be taken in his hand and what he writes will be taken in his hand so that shame and fear will not overtake him on the Day of Judgment, etc. He who has a book in his hand and no change in his hand comes - the Almighty turns his face away from him and the angels of hell grow stronger in him like werewolves and they take him and throw him into their hell A person comes who has two orders or three in his hand - God says to him, son of all laws, why didn't you change them. If I tell them to leave it better, if not, etc. The one who has the laws in his hand says to him, the sons of the Torah priests, why is there not a second time that he has the impurity of vermin impurity and purity, the impurity of lesions and the purity of lesions, the impurity of parts and the purity of parts, the impurity of houses and the purity of houses, the impurity of zabin and the purity of zebot, the impurity of birth and the purity of birth, the impurity of a leper and the purity of a leper, Yom Kippur confession order and equal decree and value laws and all the laws of Israel that are discussed in it.
והנה מדברי המדרש הזה הלא יש לנו התעוררות גדולה לחיוב לימוד הזה כיון ששואלין אותנו על זה וגם באמת הלא התורת כהנים על ויקרא ומכילתא וספרי הם יסוד תורה שבעל פה שהם הולכין וסופרין כל אותיות שבתורה ומבארין אותם על פי תורה שבעל פה המסורה לנו מסיני והם מקור כל המשניות והברייתות. ועל כן נפלאתי מאד מדוע כל כך מוזר לימוד הזה מישראל כי אם למעט מזעיר יחידים שבדור כיון שהיא יסוד תורה שבעל פה. ובפרט לפי דברי המדרש הנ"ל ששואלין על זה וחושב כמה עיקרי הלכות נמצאו בו ומקורים של סדר קדשים וטהרות בו היא: And here are the words of this Midrash, don't we have a great awakening to the validity of this study since they ask us about it and also really, isn't the Torah, priests on Vaikra and Mikhilta and my books, they are the basis of oral Torah that they go and recite all the letters of the Torah and explain them according to the oral Torah handed down to us from Sinai and they are the source of all The secondary and the creation. And that's why I wondered why this study from Israel is so strange, except for a small number of individuals in the generation since it is the basis of oral Torah. And in particular, according to the words of the aforementioned midrash who ask about this and think how many of the principal laws were found in it and the sources of the order of sanctification and purity in it:
ואשתבחו קמאי דקמאי בלימוד הזה גבי בניהו בן יהוידע ביארו חז"ל (ברכות יח, ב) מה שכתב "והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג" דתנא ספרא דבי רב ביומא דסתיא והוא התורת כהנים, ומשלו לארי שהוא החמור שבספרים [תוספות]. וגם בר' יוחנן אמרו (יבמות עב, א) ששנאה בתלתא יומי וסברה בתלתא ירחי. וגם בלימוד הזה יש בו עוד מעלה גדולה שלבד מצות לימוד התורה הוא לימוד עניני עבודה ומקיימין בזה מאמרם (מנחות ק"י והוא גירסת רש"י בבא מציעא קי"ד) תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה אני עליהם כאילו מקריבין ומגישין לשמי. וכבר הארכתי בחיוב לימוד עניני עבודה בהקדמה לחבורי ליקוטי הלכות: And I will praise you first and foremost in this study Gabi Benyahu ben Yehoideh Biyaru Chazal (Barachot 18:2) what he wrote "And he went down and struck Harry in the pit on the day of the snow" Datana Sefra Debi Rav Bioma Dastia and it is the Torah of the priests, and his for Ari who is the donkey in the books [Tosafs] Rabbi Yochanan also said (Yavmot eb, 1) that he hated the day and the moon. And in this study there is another great virtue in that the study of the Torah is the study of matters of work, and this is the commentary of Rashi. KiD) Scholars of wisdom who deal with work laws, I exalt them as if they were sacrificing and offering to my name. And I have already affirmatively extended the study of work matters in the introduction to the Law Collections groups:
והתבוננתי שסיבת מניעת לימוד התורת כהנים מפני שהוא משובש מאד וגם שאין עליו ביאור פשוט השוה לכל נפש [שביאור הראב"ד הלא בכמה מקומות מאריך מאוד ליישב הסוגיות שהובא שם התורת כהנים וכעין זה גם ביאור הר"ש משאנ"ץ וגם יש כמה ברייתות שלא ביארו כלל כי לפי רוממותן עלה על דעתם שזהו פשוט לכל מעיין אבל אנו יתמי דיתמי לא נבין בלי פירוש. וכן בספר קרבן אהרן – אף שהוא חיבור נכבד מאוד ושדרכו לפרש כל ברייתא – מכל מקום ילאה הקורא בו מפני אריכותו בסוגיות הש"ס. וכן הגאון ר' מאיר לבוש מלבי"ם ז"ל הרחיב והעמיד מאוד כדעתו הרחבה לכוין כל דרשה בדקדוקי המקראות והרבה פעמים מפלפל בסוגיית הש"ס ופסקי הרמב"ם ושארי ראשונים, וכל זה הוא רק לגדול תורה ולא לאנשים פשוטים כמוני]: And I observed that the reason for preventing the study of the Torah of the Priests is because it is very distorted and also because there is no simple explanation of it that is comparable to any soul [that the Rabbinical commentary in several places is very long in settling the issues brought up there in the Torah of the Priests and this is also the case with the Rabbi's explanation of the Shantz and there are some creations that they did not explain Rule because according to their highness it occurred to them that it is simple for every source but we will not understand Ditami without an interpretation. Also in the book Karban Aharon - even though it is a very respectable composition and his way of interpreting the whole Baryta - the reader will get tired of its length on the issues of the Shas. And also the Gaon Rabbi Meir Bosho of the late Rabbim elaborated and very much made it possible according to his broad opinion to correct each sermon in the grammar of the readings and many times peppered the issue of the Shas and the rulings of the Rambam and Sari Rashonim, and all this is only for Torah elders and not for simple people like me:
והנה זה הרבה שנים שמעתי כי נמצא כת"י הגהות הגר"א על התורת כהנים וברוך השם שנזדמן לי לראותו אצל הגביר המפורסם נדיב לב י"א מהר"ר בועז ראבינאוויץ ז"ל בעיר בברויסק, וכאשר ראיתיו שוב לא רפה ידי ממנו ובקשתי להגביר הנ"ל שיתן על ידי להעתיקו וכן עשה בחסדו הטוב, זכרה לו אלוה לטובה תנוח נפשו בעדן אלהים. והנה העתקתי כולו עד גמירא והחזרתיו. וכאשר הרציתי הדברים בווארשא לפני ידידי הרב הגביר המפורסם בישראל לשם ולתהלה בצדקתו ופעלו מהר"ר יעקב ברודא ז"ל קבע סך מסוים1ולמען יקרת האיש המצוין הזה אשר הלך לעולמו בלא בנים אמרתי לתת לו מזכרת בחיבור הזה אשר היה סיוע להדפסתו לתת מזכרת לצדקותיו ופעולתיו אשר יתנו לו שם וזכר עולם. מצוין היה האיש בלבבו הטובה וצדקת פזרונו בישראל. היה ראש וראשון לכל דבר טוב ושמו מפורסם בכל עיר ווארשא הגדולה וגם בכל המדינה. הוא היה רחים ומוקיר רבנן למאוד. וביתו היתה פתוחה לרוחה ובפרט לתלמידי חכמים וגדולים אשר נהרו לווארשא קירבם בימין צדקו. והלך בדרך היראים באמת בכל דרכיו. קבע זמן ללימוד התורה יום יום יחד עם איש ת"ח נכבד גדול. וכן בכל הנהגותיו היה הכל על דרך התורה והמצוה. באחרית ימיו תיקן תיקונים גדולים שראוין לפרסם אותן. הוזיל הון רב קרוב לארבעים אלף רו"ב לבנות בפרור ירושלים חצר של חמשה ועשרים דירות ובהמ"ד ומקוה הכל כפי הדרוש והוא למען לתת דירות לתלמידי חכמים עניים ויחולק על פי גבאים ממונים על זה ונקרא בשם "אהל יעקב". עוד הפריש עשרים אלף רו"ב ומסרם בחייו תחת גבירים נכבדים מפורסמים ועל פי דעת גדולים מיוחדים לזה למען להושיב עשרה ת"ח אברכים מופלגים ויחקו פרס כ"א עשרים רו"ב לחודש (שיספיק גם חלק עבור ב"ב) ללמוד בחבורה יחד עדי שיזדמן להם מה' מדום להוראה. ויחולק הקרן והריוח לעשר שנים וכל ארבעה שנים יתחלפו אחרים. וב"ה חבורתו הק' שהושיבם בפה עשה לה שם שכבר יצאו ממנה באיזה שנים רבנים מובהקים ור"מ גדולים לשם ותפארת. ולאחרונה בצאותו הראה אהבתו הגדולה לתורת ה' וקבע חלק נכבד מהונו אבעים אלף רו"כ למען החזק כל הישיבות הנדחקות (זולת ירושתו לקרוביו ופזרונו לצדקות) הן במדינתנו הן לכל מוסדות התורה והחסד שבארץ הקדש והן בווארשא עצמה שהגיע לכ"א סך נכון שאמנם חיזק ידם הרבה בזה. כן אחוזה שלו באה"ק מסרם למען חיזוק התורה שם. והוא האחד מן המיוחדים בזה שנתנו נפשם ומאדם להחזיק תורת ה' בחייו ובמותו. וזכה ששפתותיו דובבות בקבר שמעמלו ניזונין עשרה ת"ח מופלגים גדולים לומדים תורה בשקידה עצומה יום ולילה וראוי לאיש צדיק פאר הגבירים כזה לתת לו מזכרת עולם. תנצב"ה:
ועל הטוב יזכר אשתו הגבירה הכבודה מרת סימא תחיה עם חתנה הרה"ג הנכבד מהר"ר צבי זבלודווסקי נ"י שהם עזרו להוציא פעולותיו הנשגבות בחייו ובמותו לפועל יהא ה' בעזרם ויתן להם אריכת ימים ושנות חיים. להוציא דברי הגר"א לאור שלא יתכסה אור הגנוז הזה מן העולם (כי כבר היה העתקה כזו עוד במקום אחר ונשרף ולא נשאר רק זה האחד אשר נדע ממנו). אמנם בקרבי אל המלאכה להדפיס דברי הגר"א התבוננתי כי הדבר אינו מתוקן כלל:
(א) כי הגהותיו בכמה פעמים הוא כספר החתום וצריך עמל ויגיעה רבה להבין כונתו
(ב) כי עצם דברי הספרא אינו מבואר וטרם נדע היטב עצם דבריו על פי המפרשים אי אפשר לירד לכונת הגר"א:
על כן התחזקתי בעזה"י לתקן הדבר כפי כחי הדל וד' עזרני בזכות כלל ישראל ועשיתי ביאור קצר ופשוט בלשון צח על הספרא מלוקט מכל המפרשים (אף שעל ידי זה נתרבה הוצאת הדפוס כפלים מאשר דמיתי בתחלה, בכל זה אקוה כי יעזרני הש"י), היינו מהראב"ד והר"ש והקרבן אהרן, והזית רענן (שהוא מסודר מבעל מג"א על הילקוט) ומהספר עזרת כהנים והגהות רי"ד. ובכמה מקומות שהובא הענין בגמרא העתקתי דברי רש"י דשם שהוא הביאור המקובל לכל ישראל. ובכמה מקומות גם פירוש רבינו הרמב"ם והר"ש והרע"ב על משניות היה לי לאור עיני בזה:
והעיקר שמתי לבבי לביאור היותר פשוט וישר בדברי רבותינו ז"ל ובאיזה מקומות שלא ביארו המפרשים מפני פשיטותן לגודל דעתם הרוממה בכל זה לא מנעתי לבאר כפי הדרוש לאנשים כמוני [אכן על עניני פסק הלכה לא שמתי לבי כי לא לזה באתי ורק לפרש דברי רבותינו באתי]. והנה אף שיש חלק מן הספרא שכבר הובא הלכותיהן במשנה וברייתא בש"ס – בכל זה מועיל מאוד דברי הספרא להבין מקור ההלכות מן הכתובים כי פעמים לא ביאר הש"ס מקורו וגם יש חלק גדול שלא הובאו בש"ס כלל, ובפרט בסדר טהרות שאין לנו רק משניות כמו נגעים וכיוצא בו דיני טומאה וטהרה ועל ידי הברייתא דספרא יבוארו המשניות בידיעה רחבה מאירת עינים ממש:
ועתה אקוה לה' כי יספיק הפירוש הזה שיוכל כל אדם להבין דברי הספרא בנקל כפי שלומד אדם פרק משניות עם תפארת ישראל. והנה הדפסתי את כל ההגהות רבינו הגר"א ז"ל2והוי יודע שהגר"א מכנה בהגהותיו את כל ברייתא בשם הלכה ושארי מפרשים מכנים אותן בשם פסקא, והכל אחד. כסדרן ושמתי לבבי על אורות רבינו לבאר אותם בעזה"י בכל מקומות הצריך ביאור, וכמה מקומות היה לי לעזר דבריו הק' שבספרו אדרת אליהו [ודברי הקפתי במוקף כדי שלא יתערב להקרוא דברי בדבריו]. וכן המעיין יראה איך דבריו מאירין עינים ממש ככוכבי אור נוצצין. ובמקומות החמורין שנתלבטו בו המפרשים – על ידי הגהותיו דברי רבותינו שמחין כנתינתן מסיני וכחו של הגר"א ניכרין בו את דרך האמת והפשוט תפס. ויהנו בעזה"י כעת רבים לאורו. וזכות רבינו הגר"א ז"ל עמדה לי לבאר דבריו ולהוצאת כל הענין. ואקוה לה' כי מעתה תרבה הדעת בלימוד התורת כהנים ויהיה אצל הלומד בו מחובר התורה שבעל פה עם המקראות כפי שסובב והולך התורת כהנים. ואולי יתן ה' שיתרבה בזה הלימוד בעניני עבודה שענינו הוא גדול מאוד ומקרב את הגאולה וסותם פי המקטרגים ומעורר זכות על כלל ישראל כמו שביארתי בספרי תורה אור, עיי"ש: