פרשת תצוה
ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור. נראה לפרש עפ"י מ"ש בזוה"ק ויחי דף רל"ד, וז"ל שם, כל צלותין דעלמא צלותא, וצלותא דד לא עיל קמי מלכא קדישא אלא בחילא תקיפא דעד לא אעלת כו' אשגח בה קוב"ה ואסתכי בתובוי ובזכותי' דהאי ב"נ מה דלא עביד כן בצלותין דסגיאין כו' ולא אשגח בחובייהו בג"ד פנה אל תפלת הערער מהפך ואסתכי בה ואסתכי במה רעות אתעבד ומאן ההוא ב"נ דצלי צלותא דא ומאן אינין עובדוי כו', הנה בודא תועלת צלותא דצבורא הוא ג"כ לאותן הראוין וזכאין שיקובל תפלתם אפילו בתפלת יחיד שע"י התכללותם בצלותין דסגיאין יעלה תפלתם יותר לרצון ולנח"ר לפנ הש"ת מול זה בא הכתוב באזהרה לכל בר ישראל מקטן ועד גדול, ואמר ואתה תצוה את בני ישראל וירצה שאתה תחבר עצמך ולהיות בצוותא חדא עם כל בנ"י ויקחו אליך ר"ל והם יגרמו אליך, שמן זית כנוי לחכמה כנודע, וירצה שגם אם אתה בבחי' חכמה מ"מ יקחו ויגרמו אליך, זך, שתפלתך יהי' יותר זך ונקי ויקובל יותר לרצון ולנח"ר כתית, ר"ל ומי אשר עדיין אינו בבחי' זאת והוא בבחי' כתית שנדחה ונכתת קצת מקדושה, למאור, מועיל ג"כ התפלה בצבור להאיר את תפלתו ביתר שאת ויתר עוז ממה שהוא מתפלל ביחיד.