מכתב מאדמו"ר זצוקללה"ה שכתב לאנ"ש לפני הימים הנוראים
ב"ה פיאסעצנא, יום ג' דסליחות תרצ"ב.
חיים שלום וברכה וכל טוב. לכבוד ידידנו האהובים חסידים נגידים וכו', ד' עליהם יחי'
אהובים ידידים, חזקו ונתחזקו, בעד אלקינו ובעד עמינו, עם ד' שנשקע בכ"כ תלאות רבות וצרות ר"ל. אל יהיו הימים הקדושים הבעל"ט, ימי הדין, הרחמים והרצון, לכם רק כקבע והרגל בלבד, ותרבו בתפלה בבכי ובדברי תשובה, רק מפני שהורגלתם כך מימים ימימה. רק קרעו לבבכם עד שכל שבעה הרקיעים יקרעו, אל תתנו דמי לכם, ואל תתנו דמי לו ית', עד ישקף ויראה בענינו ובמצוקותינו בגוף ונפש. ויחיש בעל הרחמים לרחם עלינו כל עוד רוח חיים בקרבנו ונשמת ד' במוחנו. ימי הרצון וההתקרבות באו, היו מרצים לו ומתקרבים אליו ית' אל תרמו את עצמכם ואל תעלימו עין, מכל שמץ אשר בקרב מחשבותיכם דיבורכם ומעשיכם, להשתדל לתקנם כפי יכולתכם ויותר מיכולתכם. נפייס את תורתנו הק' נרצה ונתקרב לד' ותעלה היא למרום לבקש רחמים עלינו. תורה הקדושה התחנני בבקשה על ישראל הנדחים ומדוכאים בשבילך. כ"א מאתנו יקבל ע"ע לקיים ולעסוק בתורה בכל יום, ולתמוך את לומדי־ה כפי יכולתו.
תלמידי הישיבה המקריבים את חלבם ודמם, את גופם ונפשם באש תורת ד' אל תפקירו אותם ח"ו. נשתתף גם אנו עמהם. נתמוך אותם ויעלה קרבנם לריח נחוח לאדון כל לרחם עלינו ולהושיענו.
ובכן הנני מבקש אתכם שמעתה כל משפחה תפרש לא פחות מח"י גדולים לשבוע לישיבה הקדושה. חוץ ממה שנותן מעות חדש. וחי החיים יתן לנו חיים בריאות הנפש והגוף פרנסה וגאולה שלימה במהרה אמן.
כ"ד ידידכם הדו"ש וטובתכם מצפה לישועתכם בקרוב ומברך אתכם בכתיבה וחתימה טובה. ככלל כל ישראל.