סיום הש"ס
כל השונה הלכות וכו' מובטח לו שהוא בן עוה"ב וכו' להבין הלא כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. אבל כבר דברנו שהתורה מושכל שלנו אשר דלתנו נתלבש בו. ומהו המושכל שכל אלקי. שכל אלקי נעשה מושכל שלנו. שאנחנו בשכלנו נכנס בו. נמצא הלומד תורה לאו דוקא שעתיד הוא להיות לו עוה"ב לאחר חיותו. אלא יש לו תיכף בעת למודו. וזה החילוק כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שיהיה לו, משא"כ כל השונה וכו' מובטח לו שהוא עתה בן עוה"ב.
וזה נעוץ סופו בתחילתו, סוף הש"ס להתחלתו, מאמתי וכו' משעה וכו' לאכול בתרומתן, ומקשה בגמרא לתני מצאת הכוכבים, ומתרץ מילתא אגב אורחיה קא משמע לן וכו' וכפרה אינה מעכבת עכ"ל. אבל מ"מ צ"ע עוד, למה מודיענו דוקא בק"ש. הלא יש כמה מצוות שבתות וי"ט וכו' שמתחילים מצאת הכוכבים. ויודיענו שם. אך המשנה מרמזת איך צריכים ללמוד את התורה בקדושה ובטהרת הגוף והנפש, והרמז הוא. אתה יודע מתי מותר לך לאמר ק"ש וללמוד כשמותר לכהנים לאכול תרומה, אימתי כשמטהרים את עצמם מטמאתס. ואם תקשה, ולמה צריכים כ"כ טהרה כשלומדים שמודה במקצת ישבע, ושור שנגח את הפרה כך וכך, אבל דע לך שכל השונה הלכות וכו' מובטח לו שהוא בן עוה"ב. שתיכף יכנם בג"ע, לכן צריכים מקודם טהרה והבן.