א. קרבנות העולם נברא בשמות הוי"ה אלהים והחוטא פוגם כ"י בשניהם. וע"י הקרבן מתקן מה שפגם בהוי"ה ועל ידי הודוי מתקן מה שפגם בשם אלהים כמש"ה זבחי אלהים רוח נשברה ארץ החיים מזמור ד':
ב. קרבנות חטאת עולה מנחה אשם ר"ת חעמ"א והוא ר"ת חימה עון משחית אף שהקרבנות מבטלים אותם. ארץ החיים מזמור ל"ח.
ג. קריאת שמע פסוק שמע ישראל תחילתו וסופו של קריאת שמע מבטל שד. והנשאר מתיבות שמע אחד הם אותיות מעא"ח ר"ת משחית עון אף חימה שק"ש מבטלת אותם. והיא כקרבנות מנחה עולה אשם חטאת. ארץ החיים שם. ובזה ניחא התרגום המיוחס ליונתן פ' בלק ע"פ והמה בוכים שתרגם ואינון בכיין וקריין שמע וצריך לדעת מה טיבה של ק"ש אמנם אפשר שראו ששלטה סט"א והתחיל הנגף קרו ק"ש לבטל המשחיתים. וכן אהני ק"ש לבטל יצה"ר כמ"ש בסמוך אות ה' בס"ד:
ד. ק"ש בחטא אדה"ר נפגמו ב' דלתין ד' משם אדני וד' משם שדי וצריך האדם לתקנם בד' של אחד וד' של ועד וזהו לשקוד על דלתות"י ב' דלתין. וז"ש הנחש השיאני דנשאר משם שדי שי ומשם אדני אני וזהו השיאנ"י ילקוט ראובני בראשית דף י"ח ע"א וכתב הרב זרע בירך ח"ג על ברכות דף ו' שנתחברו ב' דלתין ונעשו מ"ם והתקון להפריד המ"ם שיהיו ב' דלתין הוא ע"י ק"ש ותפילין ולימוד משנה. ועמ"ש אני בעניי בדברים אחדים דרוש י"א ודרוש י"ג בס"ד.
ה. ק"ש אם ישתרש האדם בחטא יתלכלכו רמ"ח אבריו כי עון במילוי עי"ן ו"ו נו"ן גימט' רמ"ח. וק"ש רמ"ח תיבות מבטל היצה"ר. ס' כ"י משם רבינו יהודה החסיד ז"ל:
ו. קיווי בס' פרי עץ חיים כתב משם הרב מהר"י צמח דבאומרו כי לישועתך קוינו כל היום טוב לכוין על הצרה שעומד בה וכיוצא שיושיענו ה' עכ"ד. ואפשר זכ"ה קוה קויתי כשאני אומר לישועתך קוינו כל היום שהכוונה על גאולת ישראל בכלל כוונתי על צרתי בפרטות וזהו הכפל קוה קויתי. ויט אלי חסד לשמוע עיקר הדבר שהוא ישועת ישראל וגם וישמע שועתי הפרטית על צרתי ודו"ק:
ז. קשר של תפילין הראה לו למשה רבינו ע"ה שהוא אות ד' כן אמרו רז"ל על פ' וראית את אחורי ובתרגום יב"ע אמר שהראה לו קשר של יד שהוא אות יוד נמצא שלא השיג משה לשי"ן של תפילין. ולכן אמרו רז"ל כל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא להשלים שם שדי כי התפילין נקראו יקר כמאמרם ז"ל ויקר אלו תפילין ולכן אמר כל יקר התפילין בשלימות שדי ראתה עינו של משה כאשר בא בר' עקיבא. ס' קדמון רמזי תורה כ"י פ' תשא. ואני עני נראה לפק"ד דיש לרמוז כל יקר גימט' שי"ן שהוא החידוש:
ח. קול גימט' צו"ם והוא גימט' ממון וכתבתי במדבר קדמות מערכת אות זה אות כ' דדורשי רשומות אמרו כי בהני תלתא תפרה ישע הגאולה וכו' ע"ש וכן אמרו דהני תלתא מועילים לבטל גזרה רעה וכמ"ש פ' אחרי בנחל קדומים. ומצאתי דשורש הדברים מרז"ל במדרש קהלת רבתי ע"פ כי ברוב חלומות דף צ"ו וכן הוא בדף ק"ג וכן הוא בירושלמי פ"ב דתעניות ופי"א דסנהדרין ג' דברים מבטלים גזרות רעות תפלה תשובה צדקה שנא' ויכנעו עמי וכו' ויתפללו. ויבקשו פני זו צדקה כמד"א אני בצדק אחזה פניך ע"ש. ונראה דזה שורש דברי הראשונים דשלש אלה צום קול ממון מבטלים גזרה רעה ובמקום תשובה נקטי צום. וקול הוא תפלה. ולא כמ"ש במדבר קדמות ונחל קדומים תורה והוא ר"ת עצ"ת ה' לעולם תעמוד ובזכותם ה' הפיר עצ"ת גוים ודו"ק. וכן אמרו במדרש תנחומא פ' נח תשובה ותפלה וצדקה מבטלים גזרה קשה ושם הוסיפו א"ר יוסי אף שנוי השם ומעשים טובים ע"ש:
ט. ק"ש מי שקורא שחרית וערבית עולה לפני הקב"ה יותר מכל הקרבנות רז"ל במדרש הביאו הרב חידושי הגרשוני דף ל"א ע"ב ויש לרמוז בפ' שמע ישראל אתם קרבי"ם רמז דבקריאת שמע ישראל חשוב שאתם מקריבים קרבנות:
י. קרי וכתיב. הטעם הוא כי התורה נדרשת בשתי ישיבות מתיבתא עילאה ותתאה. בישיבה העליונה אין שטן ואין פגע רע ושם נקרא כמו שהוא נכתב וכן שאר התיבות אין צריך לשנות בהן לאהדורי מילא לנרתקא כמו שאמר רב ייבא סבא ע"ה אמנם בישיבה של מטה צריך למסור רזי התורה בלחישה ושיהא פשט הדברים קרוב למושכל לרבים לקוטי גורי האר"י ז"ל כ"י בקיצור.
יא. קטורת סגולת הקטרת דמתבר סטרא אחרא. זוהר הקדוש ח"ב דף רי"ח וז"ש במדבר רבה פי"ד על אברהם אבינו ע"ה כף אחת שכפף יצרו. מלאה קטרת שהיה ריח מעשיו נעימים כקטרת ע"ש כלומר כשרון מעשיו אהנו ליה כמו הקטרת שמועיל לתברא סטרא אחרא גם במעלליו כפף את יצרו:
יב. קליפות להסיר הקליפות טוב לו' בכל יום פ' ויאמר אם שמוע תשמע וכו' ולכווין בד' יודין דע"ב הרמוזות עליך כי אני ה' להסיר הקליפות. לקוטי גורי האר"י ז"ל כ"י סי' שט"ו.
יג. קול גימט' ממון כמ"ש בסמוך שם רמז דהעשיר יכול לזכות בקול תורה ע"י ממון וכמ"ש הראשונים בפ' לכו למים ואשר אין לו כסף:
יד. קבלה קבלת התורה שקבלנו ישראל על הר סיני בקבלה לבד נתקיימו שמים וארץ כן כתבו התוס' פ"ק דע"ז דאף שלא יקיימו ח"ו על הקבלה לבדה יש להם קיום. ומ"ש שם שמים וארץ נוגעים בעדותן הכי פירושו דאע"ג דהם קיימים בעבור קבלת התורה אין ספק שבקיומה יוסיף להם חוזק ותוקף ומטי להו הנאה אם יאמרו שישראל מקיימים התורה וכמ"ש באורך אני עני בדרושים בס"ד.
טו. קבלה מי שאינו מאמין שיש סוד בתורה עונשו גדול מאד כמ"ש בזוהר הקדוש ובתקונים. והנה התורה יש בה פרד"ס ומי שאינו מאמין בסוד הוא פרד ומי שאינו מאמין כי אם בפשט הוא טפש אותיות פשט טפש כחלב לבו:
טז. קריאת שמע כל מי שאינו קורא ק"ש בזמנה חייב נדוי זוהר הקדוש פ' בלק בינוקא ע"ש. ובזוהר חדש האריך הרבה בשכר המכווין בק"ש:
טו"ב. קשים גרים לישראל כספחת פירש ה"ר אברהם הגר לפי שהם מדקדקים לקיים המצות כתקנן ויש קצף לישראל ח"ו תוס' קידושין דף ע':
ח"י. קדוש גימט' שפל שם רמז דעיקר הקדושה הוא שיהיה שפל. ואם מתנהג בקדושה וטהרה ואין לו מדת השפלות לא עשה כלום. אך בהיותו שפל מבית ומחוץ שכינה שורה עליו ולכך נקרא קדוש:
יט. קול באשה ערוה אם יש השראת שכינה דאיכא אימתא דשכינתא כתבו המפרשים דשריא לאשה לנגן כמ"ש פ"ב דנדה על רב יהודה דכיון דאיכא אימתא דשכינה ליכא הרהור. ובזה אפשר מאמרם ז"ל הנך יפה רעיתי זו גילוי שכינה אף ערשנו רעננה בשבח בנים ובנות. הכונה הנך יפה רעיתי זו גילוי שכינה וכיון דיש גילוי שכינה יש יראה וא"כ מותרים אנשים ונשים לשורר יחד וז"ש אף ערשנו רעננה בשבח בנים ובנות בשבח דייקא כחדא שריי"ן גברי ונשי. ובזה אפ' פ' שמעו מלכים האזינו רוזנים אנכי לה' אנכי אשירה פיה פתחה בחכמה שמעו מלכים מאן מלכי רבנן הנזהרים מקול באשה עתה שמעו מלכים לשירתי האזינו רוזנים וכ"ת קול באשה ערוה לז"א אנכי לה' אני מרכבה לשכינה והנבואה דברה. ולכן אנכי אשה אשירה ואין לחוש דאימתא דשכינה חופף עלינו וליכא הרהורים. ובזה פירש עטרת ראשי מורי הרב ז"ל צהלי ורוני יושבת ציון רמז לכל אשה מציון צהלי ורוני קול שירה ואין לחוש מטעם קול באשה ערוה כי גדול בקרבך ויש גילוי שכינה ומהשתא ליכא הרהורים. ובזה פירש בני ידידי הרב כמהר"ר ישעיה נר"ו פ' רני ושמחי בת ציון גם אשה בת ציון ולא תחוש לקול אשה כי הנני בא ושכנתי בתוכך ויש השראת שכינה וליכא הרהורים.
כ. קריאה פירש הרב עיר וקדיש הרמ"ע ז"ל על פסוק ויקרא ה"א לבכי וכו' לשון זיווג והענין דהראשונים הקשו במ"ש [ביומא דף נ"ד] דמצאו הכרובים מעורין זה בזה דכשאינם עושים רצונו של מקום הם אב"א ותי' הרמ"ע ז"ל דכיון שהיה בעת החורבן והשמד לכך היה יחוד וזיווג עליון כדי שיהיה הכנה בגלות שלא יאבדו ישראל וז"ש ויקרא לשון זיווג ה"א זו"ן וזה הזיווג היה שהיה הדבר נחוץ לבכי ולמספד וכו' וכדי שיהיה תקוה בגלות לכך היה זיווג עכ"ד ובזה פירשתי אני בעניי בנחל אשכול פ' קרא עלי מועד וכו' ע"ש ובזה יש לרמוז פ' וקראת לשבת עונג וכו' לכוין ליחוד עליון ודוק כי קצרתי ובזה יש לרמוז פ' אלה מועדי ה' מקרא"י קודש וכו' ודוק היטב:
כא. קנאה גי' יוסף וכתב הרב יש"ר מקאנדיא בס' מצרף לחכמה כי מי ששמו יוסף עלול שיקנאו בו ע"ש ואפשר דיען כתיב ותקנא רחל באחותה לכך ילדה יוסף ויקנאו בו אחיו וז"ש קנאתי לציון קנאה גדולה כי ציון גימט' קנאה.
כב. קבע עשה תורתך קבע כתב הרב ס' חרדים ז"ל שיהי' לו חק קבוע ללמוד כ"כ פרקי' כ"כ דפי' ע"ש וזה מלבד הפשו' שתהיה תורתו קבע ומלאכתו עראי וכל מעייניו ורעיוניו יהיו בתורה וגם כשמוכרח לעסוק בצרכיו דעתיה עילוה הא למגמ"ר דין עסק וחוזר לתלמודו:
כג. קבעת עתים לתורה שואלין לו לעוה"ב כמ"ש פ' במה מדליקין ובריש מדרש שמואל אמרו ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים מפר ברית ומה טעמיה עת לעשות לד' הפרו תורתך. ולכאורה קשה דהא מה ששואלין לעוה"ב הוא קבעת עתים לתורה ואיך קאמרי דמפר ברית אמנם כבר פירש הרב משכנות יעקב וכן פירש בפירוש המדרש שמואל שנדפס באמשטרדם. דאם יש לאדם לעסוק במשא ומתן לכלכל ביתו ובניו או שעוסק בצרכי ציבור זהו שצריך לקבוע עתים לתורה ולא יעבור מלעסוק בעת קביעתו ללמוד. וזה האיש סגי ליה בקביעות עתים לתורה ויוצא י"ח. אבל אם יש לו כמה שעות שלא יש לו עסק ומוציא ימים ולילות בשחוק וטיול ודברים בטלים ופוטר עצמו במה שילמוד איזו שעה על זה וכיוצא בו אמרו העושה תורתו עתים מפר ברית והם דברים נכונים ואמיתיים:
והרמ"ע ז"ל פירש שיקבע עת קבוע ולא יחליף היום בשעה א' ולמחר בשעה אחרת אבל אי קבוע ליה עידניה ולומד אח"כ עתים עתים הרי זה משובח:
Did you fix set times for Torah study? That is what they ask him in the world to come, as it is written in the chapter [entitled] BeMeh Madlikin. But at the beginning of Midrash Shmuel: Rabbi Pinchas and Rabbi Chilkiyah said in the name of Rabbi Simon, “One who makes his Torah study set times rescinds the covenant.” And what is his reason? It is time to act for the Lord; they have rescinded Your Torah (Psalms 119:126). However, this is ostensibly difficult. For that which they ask him in the world to come is “Did you fix set times for Torah study!” So how could they say, “he rescinds the covenant?” However, Rabbi [Yaakov Pardo, the author of] Mishkenot Yaakov has already explained – as is explained in the commentary on Midrash Shumuel that was printed in Amsterdam – that if a man must engage in business to support his household and his children or he is involved with the needs of the community, that is someone who must set fixed times for Torah study, and not let the time that he has set to study pass by. And for this man, it is enough that he set fixed times for Torah study, and he [thereby] fulfills his obligation. But if he has several hours that he does not have any occupation, yet he spends days and nights in laughter, strolling and wasteful things and [tries to] exempt himself with that which he studies a certain fixed time – it is about this and that which is similar to it that they said, “One who makes his Torah study set times rescinds the covenant.” And these words are correct and true.
And Rabbi Menashe Azariah [of Fano], may his memory be blessed, explained that he should set his fixed time and not switch; today at one time and tomorrow at another time. However, if he fixed a time and studied; and afterward, he studied several more times, behold that is praiseworthy.
כד. קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה הכי אמרינן בפסחים דף כ"ו ותניא לולין היו פתוחין שבהם היו משלשלין האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדשי הקדשים ומסיק דמעלה עשו בבית קדשי הקדשים. ואפשר שזה רמז הפ' גבי נדב ואביהוא בקרבתם לפני ה' דהגם דמראה אין בו מעילה. מעלה עשו בבית קדשי הקדשים ומינה דלזון עיניהם מן השכינה חייבים דאסקינן דרגא על אחת כמה וכמה מעלות יש. ואשכחן דאמרו רז"ל דכל אשה שהיתה מסתכלת באלישע היתה מתה כמ"ש בפרקי ר' אליעזר ובוודאי דהטעם משום דהשראת שכינה בפניו ולזה היו מתות דאע"ג דמראה אין בו מעילה שאני הכא דהיה אור השכינה ממש שרוי בפניו. ומה שלא היו האנשים מתים אפשר דהיו נוהגים מורא שלא להסתכל בו אלא דרך העברה בעלמא לא כן הנשים דמדתן להסתכל. וזהו גדולת השונמית שלא היתה מסתכלת בו. וזה שמעתי ממורינו הרב מהר"א נחום ז"ל שהיה מפרש והיה מידי עברו יסור שמה במה שפירש"י פ' וירא גבי מלאכים שאמר לוט סורו נא אל בית עבדכם סורו עקמו הדרך שלא יסתכלו בכם רשעי סדום. וז"ש יסור שמה לעקם הדרך שלא ימותו הנשים עכ"ד ואפשר לומר עוד דשאני נשים דהם משכן הסט"א כמו שפירש רבינו מהרח"ו זלה"ה דמעת שנחש הטיל זוהמא בחוה נשארת הזוהמא בנשים וזהו מקור דמיה א"כ הנשים נעשו משכן לסט"א ואינן כדאות להסתכל בשכינה ששורה בפני אלישע ואולי נאמר דגם הזקנות היו משכן לסט"א ולענין זה אין חילוק. משא"כ הזכרים דלא היה בהם הזוהמא כי אם בערלה וביום הח' ימול בשר ערלתו. וכמ"ש באורך במ"א בס"ד. א"נ האנשים לומדי תורה ומקיימי מצות משא"כ הנשים וזכות התורה והמצות תדיריות שמקיימים הגינו עליהם:
כה. קנאה דורשי רשומות אמרו שהוא ר"ת קין. נחש. אופה. המן. שהם נתקנאו ונאבדו מן העולם בעבור קנאתם. ואופה. הוא שר האופים:
כו. קרח לקח ש"ח ניצוצי רע של קין כמנין קרח. רבינו האר"י ז"ל וז"ש ויקח קרח שלקח מקח רע לעצמו. ובזה פירשתי בעניותי משז"ל זש"ה אח נפשע מקרית עז וכו' כלומר אח של משה רבינו ע"ה שהיה הבל וקרח וקין וזהו אח נפשע שכבר בתחלה נפשע והרג להבל וכו' כמ"ש בעניותי בס' הקטן ראש דוד פ' קרח ע"ש ועיין לקמן אות ל"ד:
כז. קרח שפקח היה פקח הוא חצי שלום במספר וז"ש התרגום ואתפליג קרח. הרב מהר"י ביערות דבש. ולבסוף מה שחשב להיות פק"ח. קפ"ח את עצמו ואת כל אשר לו:
כח. קרח אמרו בני קרח מי שיעלה את השערים יעלה את אבא הוא מדרש רז"ל שהביאו התו' פ"ק דקדושין גבי אבימי דעסק בכבוד אביו ודרש מזמור לאסף ובקונט' ככר לאדן סי' ז' במאמרי הש"ס שם בקדושין דרך דרש כתבתי בעניותי לתת קשר לכבוד אב ואם עם דרשת מזמור לאסף ע"ש. ופירש הרב מהר"א רוזאניס הזקן ז"ל דלשון אבידה יש לו שני פירושי' או אבידה לגמרי או כאבידה המתבקשת וגבי קרח כתיב ויאבדו מתוך הקהל וכתיב טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה וז"ש מי שיעלה השערים דכתיב אבד ושבר ומוכרח דהוי כאבידה המתבקשת הוא יעלה את אבא דגם ויאבדו מתוך הקהל הוא כאבידה המתבקשת עכ"ד ודברי פי חכם חן. אך יש לפקפק דכיון דלשון אבידה יש לו שני פירושים אימא דאבידה דכתיב בשערים הוא כאבידה המתבקשת. אך ויאבדו מתוך הקהל היא אבידה לגמרי ומי מכריח ללמוד מהשערים. ומצאתי בדברי הימים של משה דכאשר נטבעו השערים ירדו ביד קרח ותפשם ומעתה נתיישב הכל דמה שבאו שערים ליד קרח היה מופת חותך דגם ויאבדו מתוך הקהל הוא כאבידה המתבקשת. ושפיר אמרו בני קרח מי שיעלה את השערים יעלה את אבא ויש לרמוז כי ר"ת טבעו "בארץ "שעריה "אבד "ושבר גי' קרח עם הכולל שם רמז כי השערים נפלו ביד קרח והוא אות שיעלה קרח והארכתי אני עני קצת בנחל אשכול ע"פ זה טבעו בארץ שעריה ע"ש.
כט. באגדה הנז' אמר' דנתנבאה חנה על קרח מוריד שאול ויעל. ואמרו רז"ל דבזכות שמואל יעלה ואפשר לרמוז כי תיבות מוריד שאול ויעל הם צירוף תיבות ירוד ושמואל יעל:
ל. קרן כתיב גדע בחרי אף כל קרן ישראל. ר"ת גדע בחרי אף כל גימט' כ"ו גימט' שם המיוחד שהוא רחמים כמש"ה ברוגז רחם תזכור. ויש לרמוז כי תיבות בחרי אף כל גימט' קרן. ואפשר במ"ש רז"ל דקודם שנברא העולם אותיות א"ב היו כתובות במלואן ואלף היתה כתובה אף וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים והטיל ל' ונעשה אלף וכשמבטלים תורה מסתלקת למד ונשאר אף כן הביא מרז"ל בס' ארץ החיים מזמור ז"ך. ועתה שעזבו התורה כדכתיב על עזבם את תורתי והתורה נקראת קרן כמש"ה קרנים מידו לו והם ביטלו התורה שנקראת קרן על זה נסתלקה למד ונשאר אף ונגדע קרן ישראל. כן כתבתי אני עני בנחל אשכול ע"פ זה:
לא. בקרן כתיב קרנו תרום בכבוד רשע יראה וכעס שיניו יחרוק ונמס וכו' ואפשר דע"י הצדקה מתכפרים העונות גם המזיד והקב"ה זורע צדקות ואוכל מפירותיהם גם כתב האר"י ז"ל דאין עבירה מכבה צדקה כמו התורה וז"ש פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד. ואוכל מהפירות קרנו תרום דהקרן קיימת לעוה"ב רשע הסט"א יראה וכעס שמכפרת הצדקה ואין עבירה מכבה אותה שיניו יחרוק על כמה עבירות שעשה תאות רשעים למשול לכבות הצדקה תאבד:
א"נ במשז"ל דהגאולה בזכות הצדקה וז"ש פזר וכו' צדקתו עומדת לעד לכוללות ישראל קרנו קרן ישראל תרום בכבוד רשע סט"א יראה וכעס שיני"ו גימט' עשו יחרוק ונמס כדכתיב בית עשו לקש על יד יוסף תהיה מפלתו וכן ונמס גימט' יוסף כי הוא שטנו של עשו תאות רשעים למשול בישראל תאבד ובלע המות לנצח.
לב. קשת אמרו רז"ל דבדור חזקיה מלך יהודה לא נראית הקשת כי הצדיקים הם אות לעולם שלא יחרב וק"ק דבזוהר ח"א דף רכ"ה משמע דבימי רשב"י נראה הקשת בבבל ושמא מ"ש דלא נראה הקשת היינו במחוז שלו כגון כל ארץ ישראל ואביזרה אבל בבבל הוא מחוז אחר וכ"כ אני בעניי בקונטרס פתח עינים בכתובות על דף ע"ז וכן מצאתי אח"ך שפירש הרב אספקלריא המאירה. אמנם אינו מחוור ויותר נראה לומר דמ"ש בזוהר שם דבבבל אתחזי קשת עלייהו הכוונה דידע רשב"י ברוח קדשו דמצד עצמם של בני בבל היה ראוי שיתראה הקשת וגם נגזר דאתחזי קשת. אבל מכח רשב"י עצמו לא נתקיימה הגזרה ולא נראה הקשת גם בבבל וכמו שכתבתי בקונט' שומר הפתח השמטות פתח עינים ע"ש ושם בפתח עינים עיניך תחזינה דברי ר' יהושע בן לוי נראה מהש"ס שם בכתובות דלא נראה קשת בימיו אך מהמדרשים משמע להפך ע"ש.
לג. קין הוא גלגול מצרי וז"ס מכה איש עברי מאחיו כי אחיו היה ואל תתמה איך היו יתרו ומצרי בזמן אחד כי קין היה מעורב מטוב ורע והרע בא במצרי ונהרג על דבר שלומית בת דברי מדה כנגד מדה כמו שהרג הבל על עסקי אשה בהיותם בשדה אף כאן ראה מה שעשה לו בבית עתה ומה שעשה לו בשדה בגלגול קין והטוב בא ביתרו וניתן לו כדי לתקן את אשר עיותו וכתיב במשה רבינו ע"ה ותרא אותו כי טוב הוא. וכתיב התם ותרא האשה כי טוב העץ למאכל והכא כתי' הוא יותר. וכאשר הרג משה את המצרי יצאה נפשו ונדבקה ביתרו ואז חזר בתשובה ופירש מע"ז ונדוהו ולפיכך הרגו בשם המפורש שם בן מ"ב לתקן נפשו והועיל לו ואין בזה קבלה מוכרחת ובזוהר פ' בלק שלא רצה פנחס להרוג בשם המפורש שלא תכלל נפשו בו. ס' ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל כ"י.
ועוד בא מצינו שפרעה הרע של קין כמ"ש הרב שפתי כהן על התורה גם קרח היו לו ש"ח ניצוצין מרע של קין. ואין זה תימה כי הרע של קין היה הרבה ונתחלק לכמה אנשים. גם מ"ש שהרגו בשם בן מ"ב האר"י ז"ל כתב דהרגו בשם יכ"ש דהוא מכלל שם בן מ"ב. ובמקום אחר כתוב משם רבינו האר"י ז"ל שהרגו בשם כה"ת. וכמ"ש בעניותנו לעיל בקונטרס זה מערכת מם אות ך' בס"ד:
לד. קרח הרע של הבל שאם תסיר הבל ממשה ישאר קרח והם ל"ז ניצוצות טובות והשאר רעות וגם בקרח בא רוח של קין בסוד יק"ם קין והוא היה ראש הלוים בחי' העליונים של הגבורות ונתקנ' באהרן סוד החסדים ולפי שלא היתה כוונתו לשם שמים היה כאש של גהנם שירד ולא נמתק ולכן הוא ירד שם. ס' ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל כ"י. ומ"ש בסוד יק"ם קי"ן נראה דכוונתו יתרו קרח מצרי. ואפשר שלזה היה מתנשא קרח שהוא יש בו בחי' קין הבל לוי ראש הלוים וזה רמז ומדוע תתנשאו על קה"ל ה' ר"ת קין הבל לוי ועמ"ש לעיל אות כ"ו בס"ד:
לה. קסת שני פעמים פ"ר ולכן הוא במתני גבריאל. ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל כ"י:
לו. קליפת השום הוא סוד קליפת נוגה דקה כי ד' קליפות הם רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ואלו הם גסות וקשות והד' נוגה לו סביב ודע כי הקליפה הם י"א ובצד ימינה יש קדושה ובשמאלה הן הקלי' והנה שלהבת יוצאה מכסא הכבוד ומכה על ראשם ומחסרתם מי"א לז' שהם ז' כתות השדים ואח"ך יוצאת עוד שלהבת וחוזרת להכותם וממעטתם מז' לד' והם ד' קליפות הידועות. שם בס' ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל כ"י ושם האריך בפרטן ושליטתן ותורף עיקר פשט הדברים הוא מה שכתבנו:
לז. קבלה חכמה זו שרשה באצילות. ויש בה תנ"ה חלקים ונחלקים לי"ס דנוקבא דאצילות. שם בס' ערכי הכנויים הנזכר.
לח. קיר אמרו בזוהר הקדוש שרומז לשכינה על פ' ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'. ואפשר במ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בס' עץ הדעת טוב על התורה כ"י פ' ואתחנן אדני אלהים אתה החילות כי התפלה היא דווקא לשם הוי"ה הנקרא שם העצם כי כל השמות הם ככנוים וכנפים ומלבושים אליו והטועה בזה כופר בעיקר וז"ש ואתחנן אל ה' ואמר אדני אלהים שצריך ליכנס לפני שם הויה על ידי שני שמות אלו כי ע"י שני שמות אלו נפתחים שערי תפלה וזהו אדני שפתי תפתח ופי אלהים גימטריא פה ואחרי שנפתחו אז מתפלל לשם הויה לבדו ולא אל שני שמות הנז'. ואליו אמר אתה החילות וכמ"ש ואתחנן אל ה' זהו תורף דבריו ז"ל בקצור. וזה שאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר שהיא השכינה. שם אדני שהוא לפתוח שערי תפלה. ואחרי כן ויתפלל אל ה' כי התפלה לשם הויה דוקא. ואפשר זה רמוז גם בפ' זה דחזקיה:
ולפי זה מ"ש שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר לקחת מוסר השכל שהמתפלל יכנע לבו ולא יהא שום מחשבה ולא שום פגם שיפסיק בינו ובין השכינה וז"ש שלא יהא דבר חוצץ שיהיה לבו לב טהור והרהורי תשובה שבזה ידבק בשכינה ותפלתו תקובל ברצון:
טל. קרי ראיתי בכתבי גורי האר"י ז"ל שאם ראה איזו אשה לאונסו ירוק וניצול מהרהורים. ואפשר לומר כי הנה בהרהורים פוגם במחשבה שרומז יו"ד ולזה בא לידי קרי כלומר שאותיות קר שהם משקר הרומז לסט"א היה לה אחיזה בצד מה במחשבה שהיא יו"ד ה"ו לפי מדרגת נפשו. וכשהוא ר"ק משליך אותיות ק"ר והיו"ד נשארת עמו ולא יראה קרי. ואפשר שזה טעם למה שרק ר' עקיבא כשבאה אליו אשתו של טורנוסרופוס כמו שכתבתי בעניותי בקונטרס פתח עינים בנדרים על דף ן' ע"ב בס"ך ע"ש:
מ. קרן אמרו רז"ל פ"ק דמגילה רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן ודע כי קרן בנון רבתי מספרו עשר ידות על מספר פך ואל תתמה שהרי חנה אמרה רמה קרני אלמא שפיר מנינן ליה מנינא רבא ופכין סתמן קטנים לפיכך במנינא זוטא חשבינן להו והוא המכוון לבנות ישראל כדאמרן הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו כי עשר ידות לזה על זה. עוד באלפו חסר יוד כתיב קרי ביה אלוף מלכותא בלא תגא ומלת רבבותיו בגימט' כתר. הרמ"ע ז"ל במאמר מאה קשיטה סי' צ"ג. ואפשר במאי דכתיב הכה שאול באלפו חסר לרמוז דשאול הן בעון מדת חסד אל נהפכה לדין מדת אלהים גימט' פ"ו וזה רמז אלפו. ובפ' רמה קרני אפשר לרמוז במ"ש שם הרמ"ע ז"ל דדוד המלך ע"ה היתה משיחתו כמין כ"י להיות שעדיין לא יצא טבעו וז"ש קום משחהו כ"י רמז למשחו כמין כ"י וג' תיבות כי זה הוא כי רמז לאדם הראשון שבקשו הבריות להמליכו עליהם זה לדוד המלך ע"ה הוא למשיח עכ"ד הרמ"ע ז"ל. ואפשר שלזה אמרה חנה רמה קרני לאפוקי דלא תימא כי הן מחסור לדוד המלך ע"ה שנמשח כמין כ"י ולא כמין נזר לז"א רמה קרני ירום ונשא וגבה מאד.
ואפשר לתת טעם כפי דברי הרמ"ע ז"ל דמשיחת דוד המלך ע"ה כמין כ"י דהוא המלך העיקרי משבט יהודה דשאול היה כמו פקיד ושמו מורה עליו דהמלכות היה לו בהשאלה כמ"ש הרב המאירי ז"ל עד יבא המלך העיקרי לזה נמשח כ"י גימט' יהודה וגם המלכות בל' מעלות גימט' כי וז"ש קום משחהו כי זה הוא כי גימט' יהודה ולו נתתי המלכות זה הוא ולא שאול.
וכתב הרמ"ע ז"ל שם דג' פעמים נמשח דוד המלך ע"ה א' משמואל הנביא ע"ה בעשרה עם ישי ובניו ודוד מן המנין וב' כשנתמנה למלך על יהודה וג' כשמלך ע"כ ישראל בפומבי גדול ושלשתן בשמן המשחה. ושלמה המלך ע"ה נמשח ב' פעמים א' בחיי אביו ושנית אחריו כמפורש בדברי הימים שלא יאמרו קמייתא אין בה ממש דעדיין חי דוד ואין לנו אלא מלך א'. ועוד שלא יאמרו נחת רוח עשו לאביו לכך משחוהו אחרי מותו לומר דדעת כל ישראל נוחה הימנו. אך שאול לא היה אלא פעם א' ובצנעא להיות שלא תמשך מלכותו ומדכתיב קום משחהו למדנו דהמשיחה בשמן הקודש בכל עת ובכל זמן מצותה מעומד א"נ דצוהו לקום מפניו לאלתר אעפ"י שעדיין לא נמשח. זהת"ד הרמ"ע ז"ל שם בסי' צ"ב וסי' צ"ג וסי' צ"ד והוא האריך מענין לענין כמדת"ו לכל רוח חכמה:
מא. קליפות בוש"ש ט"ל כי"ו במצרים היו מקטרגים ולולא חסדי ה' שהעיר שני שמות קדשים כסה בפז לא יצאנו משם לעולם כ"כ בלמודי האר"י ז"ל וצירוף אותיות של שמות הקליפה בוש"ש ט"ל כי"ו הוא שבטי"ו כוש"ל. ומה שאמר שתי שמות כסה בפז צירוף אותיות כסף זהב וזהו סוד ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל והענין פלא גדול ואסור לגלות יותר. הרב עיר וקדיש מהר"ר שמשון מאסטרפולי זלה"ה בלקוטים אשר בסוף ס' קרנים:
מב. קבלת התורה תנן משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. איתא בפליאה ונתנה לא נאמר אלא ומסרה אלו העיירות הסמוכות שהלכו ישראל לקבל התורה ובא' קבלו כי לא קבלו התורה כל זמן שהיה ד' פעמים אלהים בהם שמד ולא קבלו כל זמן שלא קבלו עליהם הארה מן ה"פ הויה הרי ק"ל ומח"פ אל הרי רמ"ה ומי"פ אהיה הרי ר"י תקנו תתק"ל שנים דאדם הראשון בסוד ב' שנים שחסרים מן ונושנתם. ומשה קבל ה' אלהים כי הוא צדיק יסוד עולם שהוא נפש עכ"ל הפליאה:
וביאר עליה הרב הקדוש מהר"ש מאסטרפולי זלה"ה בלקוטים אשר בסוף ס' קרנים וז"ל כתיב בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים ויחנו במדבר וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר וכו' ויש לדעת מסר"ה נוטריקון מדבר סיני רפידים ההר ככתוב בקרא וז"ש ומסרה ליהושע אלו הן העיירות הסמוכות וכו' ובאחד קבלו ר"ל בהר סיני. ומה שכתב כל זמן שהיה ד' פעמים אלהים בהם וכו' סודו היו ראוים להיות במצרים ת"ל שנה והיה רק פ"ו שנה משנולדה מרים והנה ת"ל גימט' ה' אלהים. וישראל היו רק פעם א' אלהים פ"ו שנה עד שקבלו ה' הויות וח' פעמים אל ועשר פעמים אהיה. הסוד הגדול הזה רמז בקרא הנז' ויסעו מרפידים דע רפידים גימט' שמ"ד כמנין ד' פעמים אלהים כי כל זמן שהיה להם אור זה לא היו ראויים לקבלת התורה. ויחנו במדבר סינ"י דע סיני גימט' ק"ל כמנין ה"פ הויה ויחנו במדבר במדבר גימט' רמ"ח כמנין ח"פ אל ויחן שם ישראל נגד ההר הה"ר גימט' עשרה פעמים אהיה כמנין ר"י והנה יש לדעת רפידים סיני במדבר ההר גימט' תתק"ל דהיינו תתק"ל שנה הם שנותיו דאדה"ר וב' שנים חסרים מונושנתם וז"ש כי תקנו תתק"ל שנה. ומשה קבל ה' אלהים דע כי ה' פעמים אלהים גימט' ת"ל וז"ש ומשה עלה אל האלהים סוד אל הויה אלהים והנה ת"ל גימט' צדיק יסוד עולם כמנין נפש והענין פלא גדול והוא רחום יכפר עכ"ל ואפשר לומר כי ישראל היו צריכים לישב עוד שמ"ד שנים בגלות כנגד ד' אלהים הנותרים שהם גימט' שמ"ד וזכות משה רבינו ע"ה ששמו הקדוש כמספר ד' אלהי' ואחד יותר הצילם משמ"ד וכמ"ש רבני אשכנז לפי דרכם וכיון שנמחל להם שמ"ד ונהפכו לה' הויות פ"ו שנשתעבדו וד' שהצילם משה נעשה ה' שמות הויה רחמים וז"ש משה קבל תורה כלומר בשמו הקדוש משה שכיפר שמ"ד שהוא א' יותר לזה קבל תורה מסיני גי' ה' הויות שנהפכו הה' אלהים לה' הויות וז"ש ומשה עלה אל האלהי' ר"ל ה' אלהים:
מג. קך צירופי אלהים ומשה רבינו ע"ה היה כולל כלם ולכן חי ק"ך שנה והיה לו השגה בקי"ט צרופים ובצרוף אחד לא היה לו השגה וז"ס ותחסרהו מע"ט מאלהים מע"ט גימט' קי"ט וז"ש ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד מוע"ד גי' ק"ך צירופים אך נחסרו ממנו צירוף אחד וזהו האלף זעירא דויקרא. והנה פרע"ה הוא הער"ף והיה יונק מע"א אלהי' אשר מהם יונקים ע"א אומות שהוא כולל כלם ובע"א אלהי' יש שנה אותיות כמנין פרעה. ונשארו מ"ט אלהי' שאין לאומות יניקה מהם ובעמדו משה לפני פרעה היה אז משה בן שמונים שנה ואז החסיר משה מפרעה שלא יהיה לו יניקה מי"ו אלהי' שבהם פ' אותיות ר"ל שהמתיק פ' אותיות שלא יהיה לו יניקה מי"ו צירופי אלהים. והנה אותיות י"ו צרופים שהמתיק משה עם מ"ט צרופים שאין לאומות יניקה מהם בין הכל ס"ה כמנין אדני וז"ס מ"ש פרעה ראו כי רעה נגד פניכם ר"ל אף שהחסיר משה י"ו צרופים מע"א שבהם פ' אותיות מ"מ נשאר אותיות רע"ה מן פרע"ה כי פ' מן פרעה החסיר משה. וזהו סוד מ"ש הכתוב ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הר"ע לעם הזה ר"ל עדיין נשארו אותיות רע"ה. ורש"י ז"ל כתב כי הדם נהפך לדם מילה וצריך להבין עדיין ככב ששמו רעה האיך נתבטל ונראה דנתבטל במה שנתן הקב"ה את התורה רע"ה פרשיות. והנה מ"ט צרופים שאין לאומות יניקה מהם הם רמ"ה אותיות. וי"ו צירופים שביטל משה על זה נאמר ובני ישראל יוצאים בי"ד רמ"ה בי"ד רמז לי"ו צרופים שביטל משה גימט' בי"ד. רמ"ה רמז למ"ט צרופים שבהם רמ"ה אותיות. וזה כוונת המדרש שאומר ובני ישראל יוצאים ביד רמה פרעה עשה [להם] להגין מן המזיקין כלומר פ' אותיות שהחסיר משה רבינו ע"ה יניקת פרעה מי"ו אלהי' שהוא רמז בי"ד ומ"ט צרופי' שאין לאומות יניקה מהם שבהם רמ"ה אותיות שהוא רמז מש"ה רמה וז"ש פרעה עשה להם להגין מן המזיקין שלא יינקו משם אלהי' וזהו פ' (ועוד) [ביד] רמה כדבר האמ'. זהו תורף דברי הרב הקדוש מהר"ש מאסטרפולי ז"ל בלקוטים שבסוף ס' קרנים ע"ש באורך. ואפשר לרמוז ביד חזקה ישלחם על ידי י"ו צירופים גימט' ביד מק"ך גי' חזקה דהיינו ק"ך אלהי' שנחסרו מפרעה והם פ' דפרעה זה לבד יספיק שישלחם והנשאר מיניקתו רעה שאר אותיות פרעה רעה תבא אליהם כמ"ש קודש ישראל לה' כל אוכליו יאשמו רעה תבא עליהם נאם ה':
מד. קבל וקיים. א"ר אלעזר לעולם הוי קבל וקיים אמר ר' זירא אף אנן נמי תנינא בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות נגעו. לפי פשוטו אפשר דכיון דהאדם שפל ואפל ומוחל על עלבונו בזה מתקיים דמעבירין לו על כל פשעיו. ור' אלעזר אשמועינן דהגם דזה מתנהג בשפלות כאלו אינו ראוי לשום מעלה ומשים עצמו אפל וס"ד דנעשה לו טבע לא יהיה במדרגת מי שהוא בא באנשים גברא בגוברין ומעביר על מדותיו דזה מדרגתו עליונה דלפי חשיבותו כופה את יצרו ומעביר על מדותיו בזה מעבירין ע"כ פשעיו אבל מי שנעשה לו טבע השפלות ובתי הנפש כי אפילות הנה אפס לא תהיה תפארתו דמעבירין לו ע"כ פשעיו. לזה בא ר' אלעזר ואמר הוי קבל שתהיה אפל ושפל וקיים דכתבו בשם הרב עיר וקדיש מהר"א הלוי ברוכים ז"ל דמי שהוא עניו אין הפ' שולט עליו ולמען ילמדו קבע דוד המלך ע"ה מזמור לא גבה לבי במזמור קל"א שהוא בגימ' ס"מ שמי שהוא עניו אינו שולט עליו וכתבו עוד בשם מהרח"ו זצ"ל שאין הסט"א יכול לקטרג עליו. הוא אשר דיבר ר' אלעזר הוי קבל ר"ל אפל ונקט לשון זה דיש אחד יותר על קל"א שאינו שולט עליו ואינו מקטרג עליו. ועל זה א"ר זירא אף אנן נמי תנינא בית אפל שהוא אפל מצד עצמו כמו שא"ר אלעזר הוי קבל דמצד עצמו מאפיל בטליתו. אין פותחין בו חלונות לראות נגעו ולא יקטרגו עליו מן השמים לזה שהוא שפל בטבע דזה שהשתדל להיות אפל בטבעו הוא ודאי שניצול שלא יקטרגו עליו. ואפשר כי ר"ת הוי קבל וקיים גימט' עולה וכנגד קי"א פסוקים דפרשת ויקרא דמעלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות כלם:
מה. קב ונקי משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי. פירש בס' משנת אליעזר דאמרי בפסחים בריש פ"ק לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתו' ח' אותיות דכתיב אשר איננה טהורה וכו' ונמצא דלדבר לשון נקי צריך להאריך אותיות או תיבות. וזו מעלת ר' אליעזר בן יעקב בחכמתו דהיה מדבר לשון קצרה ונקיה והוא חכמה רבה לקיים שתיהן לדבר דרך קצרה. ושתהיה נקיה וז"ש משנת ר' אליעזר קב מעט ר"ל דרך קצרה ונקיה:
והנה הרשב"ץ ח"ג סי' ע"ח כתב משם רבנית אחת שתירצה על התלמיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה שא"ל מובטח אני שמורה הוראות בישראל דמ"ש לדבר דרך קצרה היינו רב לתלמיד שלא יתבלבל התלמיד באריכות הלשון אמנם תלמיד לרב יכול לדבר בארוכה דהרב לא יתבלבל באריכות דברים ע"ש וכן כתב רבינו בצלאל ז"ל משם רבינו בעל המכתם ז"ל:
ועפ"ז ניחא דא"ל מובטחני שמורה הוראות בישראל דתלמיד זה שמע חבירו שאמר מוסקין בטומאה דנקט לשון קצרה הוא סמך על דעתו אך בחלקו"ת ישית דהני מילי רב לתלמיד אבל תלמיד לרב שהרב אינו מתבלבל צריך לדבר לשון נקיה ואף שמאריך. ונימוקו עמו לחלק חילוק ישר ואמיתי ועבד עובדא בנפשיה לז"א מובטח אני בו שמורה הוראות בישראל דאמיץ לבו לחלק מעצמו חילוק נאה והוא אביר בסברתו לעשות מעשה דהני מילי טכסיסי הוראה. ועמ"ש אני הדל בקונטרס פתח עינים שם פ"ק דפסחים בס"ד.
מו. קול הקול קול יעקב. כשחסר קול קול שיש ביטול תורה אז נחשב בער גימט' שני קול. ואז יהיה רעב דב' קול שחסרו גימט' רעב אבל אם עוסק בתורה ממרחק תביא לחמה:
מז. קרן אמרו בתנחומא סוף פ' תרומה אומה שרוממתיה בסיני בד' קרנות קרן תורה קרן שכינה קרן כהונה קרן מלכות ע"ש באורך ויש לרמוז דהכל תלוי בתורה דנחרב הבית פעמים בעון ביטול תורה כמ"ש במ"א בשם זוהר חדש והגהת הרמ"ז ז"ל וכמבואר בתנא דבי אליהו. ובזכות התורה תהיה הגאולה ב"ב וא"כ כיון שיש קרן התורה יש קרן שכינה שתשרה שכינה בביה"מ ועל הצדיקים ויש קרן כהונה בביה"מ ויש קרן מלכות שיבא מלך המשיח במהרה בימינו. ויש לרמוז מ"ש רז"ל כתר כהונה זכה בו אהרן כתר מלכות זכה בו דוד תורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה יבא ויטול רמזו באומרם קרן זוית כי זוית גימט' עם הכולל משיח בן דוד לרמוז שע"י התורה יהיה קרן משיח בן דוד בב"א:
מח. קטן כאשר שבים בתשו' ישראל ברוב רחמיו יתברך מחשיבם כקטן שאין עונותיו נחשבים רז"ל במדרש חזית ע"פ אחות לנו קטנה. ובמדרש ש"ט שנעשה בריה חדשה בעל תשו' ואפשר דפליגי במחלוקת הפוסקים אם נהנה הקטן אם חייב לשלם ומדרש חזית סובר דאפי' נהנה הקטן פטור ומשו"ה תיסגי להחשיבם כקטן אך מדרש ש"ט סובר דקטן פטור מההיזק אבל אם נהנה חייב וא"כ לבעל תשובה לא סגי לדמותו לקטן לכן סבר שעושהו בריה חדשה ועוד הארכתי בדרושים בס"ד. ועיין בהגהותי לרבות במדבר רבה פ"ב שצדדתי עוד בזה בס"ד:
מט. קימה מפני שיבה רז"ל אמרו שהקם מפני שיבה זוכה להיות ירא שמים. והביאו בס' חרדים. ורבינו האר"י ז"ל כתב שאם יכוין הכוונה הראויה זוכה להתחכם בתורה עיין בשער המצות פ' קדושים.
ן'. קול קול גימט' ערב שם רמז אין רנה של תורה אלא בלילה ולכן קול קול גימ' ערב כי בלילה אחר חצות בפרט חשוב מאד קול הקריא"ה בתורה כמ"ש בזוהר הקדוש בכמה דוכתי:
נא. קמץ פתח צירי הם בסוד כח"ב וח"ו קפ"ץ באף רחמיו. ארץ החיים מזמור ע"ז:
נב. קבלה הוא באצילות ומשו"ה אומר בזוהר הקדוש תא חזי כי הוא בסוד הראיה. וצריך ליזהר ביותר בלימוד הקבלה הן בתנאים שהתנו ללומד הן שלא יאמר דבר שלא קבל ואינו מפורש בכתבים אמיתיים של רבינו מהרח"ו ז"ל:
ג"ן. קטורה ארז"ל שנאים מעשיה כקטורת אפשר דר"ל דאיזה דבר שאינו כל כך טוב שיש לה מתערב יפה בטובות שלה ואינה ניכר כחלבנה בתוך הקטורת שמתערבת ונעשית בצירוף טובה: