א. משה תקן ג' אבות נזיקין מבעה שור הבער ר"ת משה כי בור תקנו האבות וז"ש ותקרא שמו מש"ה ולא תימא שלא הי"ל כח לתקן בור לא היא שכבר מתוקן ע"י האבות וז"ש כי מן המים הזדונים משיתהו ואין בו אלא מימי החסד. סמיכת חכמים דף ל"ב:
ב. מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. במ"ש במדבר קדמות מערכה זו אות י"ב יש חיסור לשון וכצ"ל כ' הרב משכנות יעקב דף ע"ו דאם עבר ושנה מצטרפת המחשבה והוא חידוש דנראה מדבריו דזהו לכ"ע ובפ"ק דקידושין הוי פלוגתא והרב נר' דסבר דמשמעותא דקראי איכא בינייהו אבל בענינים מודו וגם מ"ד הראשון מודה לעולא בענין וצריך סעד לתומכו כצ"ל ועמ"ש בעניי בפתח עינים פ"ק דר"ה ע"ש:
ג. משיח כשיבא ב"ב יכניע נחש שהוא כמספר משיח כי המשיח יכניע נחש. ומצאתי בס' לחם תרומה בסופו דכשתהיה הגאולה במהרה בימינו נ' של נחש יתחלק ויהיה מי ועם חש הנשאר מנחש הוא משיח עכ"ד ואפשר דבכח ן' שערי בינה המתגלים שבהם הגאולה וכ' הגאון החסיד בס' מעשה רוקח שיהיה ע"י שער הן' בכח נ' ישבר נ' של נחש ויהיה מי הרומז לבינה ואז יהיה משיח וז"ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות קרי ביה ן' פלאות דיתגלה שער הן' אשר ביצ"מ לא נתגלה כמ"ש הגאון הנז' ודייק לה מלשון הזוהר הקדוש דיצ"מ מסטרא דיובלא ע"ש:
ד. משיח נקרא אליהו שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וכו' מדרש משלי סי' י"ט. והרב המופלא חסידא קדישא כמהר"ח ן' עטר זלה"ה בספר אור החיים פ' ראה פ' כי יהיה בך אביון דף כ"ו ע"א כתב דהמשיח שמו חיים ע"ש.
ה. משה רבינו ע"ה. רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים בסופו פירש פ' ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה על משה רבינו ע"ה שהרג המצרי וזהו שמה אותיות משה ע"ש באורך ואפשר לרמוז והאלהים אנה לידו ושמתי לך וכו' במ"ש הרב מהר"ש אוזידא ז"ל בס' מדרש שמואל בשם הרב מהרח"ו ז"ל דכשלא נמצא עדים כשהרג ודאי הוא מן השמים וכו' ע"ש וז"ש והאלהים אנה לידו דכתיב ויפן כה וכה וירא כי אין איש גם ארז"ל דנמלך במלאכים והסכימו בהריגתו ועוד דהרגו בשם ויש לצדד שאם לא היה מן הדין לא הי"ל כח במשה רבינו ע"ה לכוין היטב בשם ולכך אתה פטור אך מאחר כי חסיד גדול אתה ונשמתך עליונה מאד ושמתי לך מקום לך דייקא כמ"ש רבינו האר"י ז"ל ע"ש:
אמנם מה שצדדנו דהרגו בשם נראה דלא יש טעם פיטור מצד זה דכיון שהאדם בחירי וכך רצונו יתברך דהמזכיר שם או משביע תהיה פעולה זו אם כן כאשר האדם עושה אין מעכבין על ידו והבחירה נתונה. ויש ראיה על זה דאמרו רז"ל דאנשי דור המבול היו בקיאין בשמות והיו אומרים שהם ישביעו למלאכים לעשות רצונם ולעכב הפורענות. וכ"י שינה סדרי המלאכים והחליף את של זה בזה וכשהיו קורין למשל שר של מים היה משיב איני ממונה על המים וכיוצא וכן אמרו רז"ל בחרבן הבית ואמאי הוצרך הוא יתברך להחליף מינוי השרים. הי"ל למונעם כשיבואו לעשות פעולתם שלא יוכלו לכוין בשם וכיוצא אלא כיון שהבחירה ה' יתברך נתנה ביד האדם אם בא לעשות פעולות בשם יוכל לעשות ואין מונע וא"כ אף אם אינו חייב יכול האדם להרוג בשם וההורג בשם חייב דעקימת שפתיו הויא מעשה:
וכן כתב הרב הלכות קטנות ח"ב סי' צ"ח וז"ל ההורג נפש ע"י שם או כישוף מהו. תשובה. אפשר דכיון דבדיבורו עביד מעשה הו"ל דומיא דמימר וכזורק חץ להורגו עכ"ל ומה שאמרו כמה זמני נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות נראה דאינו מסוג הורג בשם רק היו מכוונים איזה כוונה להמשיך ניצוץ קדושה שיש ברשע אליו ונשאר גל של עצמות כמו שכתבתי בעניותי במ"א משם המקובלים. ועוד אפשר לחלק דמ"ש נתן עיניו בו היינו שהיו מכונים שאם הרשע חייב מיתה וחפץ ה' בזה תועיל הכוונה ואי לא לא. והוא ע"ד משה רבינו ע"ה שנמלך במלאכים. א"נ בסגנון אחר דהא דנתן עיניו היינו כשהיה הרשע חייב מיתה ודאי. ועוד דקדקתי בעניותי ושמתי לך בנחל קדומים סוף פ' מסעי ע"ש בס"ד:
ו. משנה כתב מורינו הרב בהקדמת חזון נחום משנה אותיות שם הן רמז הן עם לבדד ישכון והאריך ע"ש ולי הדל אפשר רמז כי דיני המשנה נאמרו למשה רבינו ע"ה מסיני וז"ש משה ן' כלומר דיני המשנה של משה הן שקבל אחר ן' יום ליצ"מ א"נ מבריאה דאימא מקננת בכרסיא שיש ן' שערי בינה ועוד רמז דבזכות המשנה תבא הגאולה ויקים ה' סוכת דוד היא השכינה שנקראת שם ויתגלו הן' שערי בינה בגאולה וזה רמז שם הן' עוד אותיות משנה שמן ה' הרומז לשכינה:
ז. מחשבה רעה דע"ז אמרו פ"ק דקידושין דמצרפה למעשה ושמעתי בשם הרב מהר"י הלוי ז"ל דהא דמחשבת ע"ז מצרפה למעשה היינו דווקא במתמיד מחשבתו אבל עראי אינה מצרפה למעשה ובזה יישב מורי הרב ז"ל לשון הרא"ש פ"ק דר"ה הידוע ולכאורה יש להקשות מהסוגיא דפ"ק דקידושין והגם דיש לישב פשטא דשמעתא וקרא למען תפוס את ישראל בלבם אינם נוחים בזה ועמ"ש הרב נחלת יעקב בענין מחשבה רעה של שאר עבירות פ' ויחי ומה שכתבתי אני עני בקונטרס סבר יוסף שם בס"ד:
ח. מנורה משהיו מדליקין את המנורה בר"ה לא היתה כבה עד שנה אחרת תנחומא ריש פ' תצוה:
ט. מילה ב"ר ונפלתי ביד הערלים אמר שמשון רבש"ע אפי' אין ביני לבינם אלא המילה כדאי שתציל אותי ופירש הרב עיר וקדיש מהר"ח הכהן ז"ל הרב המחבר טור ברקת וכו' בס' עטרת זהב כ"י דהגם כי טמא ראש נזרו ולקח אשה מפלשתים ושכב עם נשג"ז ונמצא כי טמא אות ברית קודש ובעל בת אל נכר מ"מ אמר שמשון הבט משמים וראה כי ס"ס חותם שלך עמי הוא כי אות הברית חותם הוא ולא בעבור החטא סר החותם שלך ולכן הגם כי אין ביני לבינם אלא אות ברית אף שהוא פגום אין ראוי לך למוסרני ביד הערלים עכ"ד.
והנה הרמב"ם ז"ל כתב פי"ג דאסורי ביאה דשמשון גיירן והטעוהו שלא נתגיירו יפה וא"כ מוצל אותו צדיק מעון נשג"ז שהוא חשב שנתגיירו כהוגן והיה שוגג וכ"כ אני עני בקונטרס דברים אחדים סוף דף קמ"ז וממה שאז"ל דהבא על הגוי' מושכין בערלתו כדי שלא יכירנו אברהם אבינו ע"ה נראה דגם אם בא על הגויה מועיל לו המילה ולזה מושכין בערלתו שלא יכירנו אברהם אבינו ע"ה והטעם דבא על הגויה הוא כאלו עע"ז ונטמא הברית לגמרי ולזה מושכין שלא יליץ בעדו אברהם אבינו ע"ה אבל חוץ מבא על הגויה דהיא כאלו עע"ז היא מועלת המילה:
ואפשר שזכ"ה זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור ונקדים מה שכתבו התוס' פ"ק דע"ז דעל הקבלה לבד שקבלו ישראל התורה הוא קיום שמים וארץ אף שלא יקיימוה ח"ו וז"ש זכר לעולם בריתו הוא ברית מילה אף אם יטמאו ח"ו זכר לעולם וכיוצא התורה דבר צוה לאלף דור היא התורה על הקבלה לבד מתקיים העולם ודו"ק. ובזה אפשר לפרש פ' הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס אל ישוב דך נכלם וכו' הכוונה הבט לברית שיש לנו מילה מה שאין לגוים כי הגוים מלאו מחשכי ארץ נאות חמס ועל כל פנים אנו בני ברית ומצטערים על שלא שמרנו כראוי ולכן אל ישוב דך נכלם שמכירים בחטא א"נ הבט לברית כי ישמעאל הגם שהמילה שלהם ריקנית עכ"ז ניתן להם שימשלו בארץ ישראל כמ"ש בזוהר הקדוש וק"ו אנחנו שמלים כדת של תורה וז"ש הבט לברית חותם המלך שבנו שאני רואה כי מלאו מחשכי ארץ ישמעאל מלאו א"י והם מחשכי ארץ. ומארץ הקדושה עשאוה נאות חמס וכל זה בשביל מילה ריקנית שעשו וק"ו אנחנו שעושים מילה כמאמרם אל ישוב דך נכלם:
י. מוכיח צריך חמשה דברים. לשון. חכמה. תדיר. נקי. שיהיה הוא נקי מחטא. שיאמר דרך לימוד וז"ש ישעיה הנביא ע"ה לשון למודים לדעת וכו'. ארץ החיים מזמור ע"ח ואפשר סימן לזה דברי חכמים בנחת נשמעים. דברי שיהיה לו לשון. חכמים שיהיה בחכמה דרך לימוד. בנחת נחת ר"ת נקי חכמה תדיר ואז נשמעים:
יא. מאד אין מאד אלא זקנה תנחומא דף כ"ה ע"ב דפוס אמשטרדם. ובמסכת ברכות דרשו בכל מאדך בכל ממונך. ד"א בכל מדה ומדה שהוא מודד לך:
יב. מצות אמרו רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא. אמנם בשכר השמיעה שאדם שומע דברי תורה נותנין לו שכר בעולם הזה. כן כתב הגאון מהרש"ק ז"ל בס' ברכת שמואל פ' עקב. וזה רמז שמעו ותחי נפשכם:
יג. כשרבים עושים מצוה יש להם שכר בעוה"ז כ"כ הרב הנז' שם. משם הרב מהרש"א ז"ל.
יד. השמחה שאדם שמח במצוה שכר השמחה פורעין בעוה"ז הרב זרע בירך ז"ל:
טו. משה רבינו ע"ה כתב הרב עיר וקדיש מהר"י צמח ז"ל בכ"י דמשה רבינו ע"ה השיג וידע במ"ט שערי בינה ושער הן' הוא ן' שערים ומשה רבי' ע"ה השיג שער א' מן' שערים של שער הן' והכריח הדבר מכמה מאמרי הזוהר הקדוש זהת"ד. ובהכי ניחא שכתב הגאון החסיד במעשה רוקח דגאולת מצרים היתה ממ"ט שערי בינה ודייק לה מלשון הזהר דקאמר מסטרא דיובלא וכ' יובלא גי' מ"ט עש"ב. וק"ק דכמה פעמים אמרו בזהר ותיקונים דנכתב יצ"מ נ' פעמים להודיע שהגאולה ע"י בינה וכפי האמור לא הי"ל לכתוב נ' פעמים אלא מ"ט והגם שיש לישב. עם האמור ניחא דהגאולה ע"י מ"ט שערי בינה ושער אחד מהנ' כי ע"כ היתה השגת משה רבינו ע"ה ולזה נכתבו נ' פעמים יצ"מ דהיה ג"כ הארה קצת משער הנ' כפי השגת משה רבינו ע"ה. והנה רבינו האר"י ז"ל כ' דרבי עקיבא נגלה לו שער הנ' ואם נאמר שנגלו לו כל הנ' שערי שער הנ' א"ש מ"ש רז"ל הן כל יקר ראתה עינו זהו ר' עקיבא רמז כל גי' נ' ר"ל נ' שערים משער הנ' שהוא יקר ראתה עינו וא"ש ההי"ב:
טז. מ' זמנין בגמ' בכמה דוכתי אמרו תנא מיניה מ' זמנין ודמיא ליה כמאן דמנח בכיסתיה והפשוט בזה דמנין זה של מ' הוא כנגד מ' יום שניתנה תורה כמ"ש בתעניות דף ח' ואפשר כנגד מ' יום של יצירת הולד וכנגדן מלקות מ' כמ"ש בתנחומא דף קצ"ב ואפשר כנגד ד' יודין דשם ע"ב שמועיל לזכירה ועמ"ש בס' שאלת שלום דף נ' ע"ב. ומ"ש הרב שם על מ"ש שמואל בענין אמתלא תנא מיניה מ' זמנין שהפירוש הוא דמ' פעמים שאל מרב במעשים שארעו לו ע"ש לא שמיע לי והפשוט הוא דזה סגולה דמלבד שלא ישכח אלא יהיה נגד עיניו תמיד להקשות ולתרץ וכיוצא דהגם שהאדם יודע הדבר אינו תמיד בין עיניו והסגולה הוא שיהא מזומן תמיד ולכן גם שמואל הוצרך לזה וז"ש ודמיא ליה כמאן דמנח בכיסתיה ודו"ק:
יז. משה חי ק"ך שנה כנגד ק"ך יום שהיה בשמים יום לשנה ועוד טעם אחר כי אדה"ר הי"ל לחיות אלף שנה ונתן לו ע' שנה. ונח הי"ל לחיות אלף שנה ונתן לו נ' הם ק"ך ס' קדמון רמזי התורה כ"י פ' בראשית. וזה שיטה חדשה כי רז"ל אמרו דאדה"ר נתן ע' לדוד הע"ה שהיה נפל. איברא דבזהר הקדוש אומר דאאע"ה ויעקב אע"ה ויוסף הצדיק ע"ה נתנו ע' שנה לדוד הע"ה. ויש מי שכ' דשנות אדם הראשון היו פגומים ולזה נתנו לדוד הע"ה האבות ויוסף ע' שנה מתוקנים ואחר זמן מצאתי בלקוטי משם ס' ברכת טוב דף ה' שכ' בס' הנז' דמשה לקח ע' שנה דנשארו לאדם מתתק"ל עד אלף ונ' מנח שחי התתק"ן והיו ימיו ק"ך כמספר נ"ע וזש"ה נע ונד תהיה בארץ לכשיבא משה שחי נע אז תהיה בארץ שתפתח הארץ ותבלע קרח שהוא קין עכ"ד:
יח. משיח בן יוסף הוא אביה בן ירבעם דכתיב ביה יען נמצא בו דבר טוב והשבטים ראו שירבעם עתיד לצאת מיוסף כמשז"ל ויעקב אע"ה ראה יותר שעתיד לצאת ממנו משיח בן יוסף ויבא אביה בן ירבעם שהוא משיח בן יוסף דכתיב נמצא בו דבר טוב וזהו דכתיב ואביו שמר את הדבר כלומר אביה בן ירבעם דכתיב ביה דבר טוב וזהו בא יבא ברנה נושא אלומותיו מי מתקן והנה אנחנו מאלמים אלומים שארז"ל אלילים אלמים לעגלי ירבעם יב"א ר"ת אביה בן ירבעם הוא נושא ומכפר אלומותיו של ירבעם אביו. ס' ישן רמזי התורה כ"י פ' וישב:
יט. מחשבה מועלת לד"ת. כתבו התוס' בסנהדרין דף כ"ו ע"ב דאם הוא לשמה אין לחוש. ואפשר דזהו במחשבה אך באמירה אפי' לשמה וז"ש אמרתי אחכמה באמירה ולכן היא רחוקה ממני אפי' שאני מכוין לשמה ועיין באהבת דוד דף פ"ה ע"ב.
כ. משה רבינו ע"ה הרג המצרי בשם כה"ת אחורים דשדי כמ"ש רבינו האר"י ז"ל. ואח"כ ויאמר לרשע למה תכה רעך ויאמר הלהרגני וכו' ויירא משה כי ידע הרשע שהרגו למצרי בשם כה"ת ולכן אמר למה תכ"ה רעך ולזה אמר לו הלהרגני שכן אמרת תכ"ה רעך ונתיירא משה ואמר אכן נודע הדבר שהרגתי בשם כה"ת ושמא הרשעים ישתמשו בו לקוטי הרמ"ז ז"ל כ"י והוא האריך הרבה. ובס' קב הישר פ' צ' כ' דהרגו בשם יכ"ש והוא ס"ת מי שמך לאיש וגם רבינו האר"י ז"ל יש מי שכתב משמו דהרגו בשם יכ"ש כמ"ש אני הדל בנחל קדומים פ' שמות ע"ש:
כא. מילה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי"ה כך אמרו רז"ל ורבינו אפרים בפי' כ"י כ' דשאר האותיות גי' ישראל וראיתי בספר ישן רמזי התורה כ"י פ' פנחס שכ' שזה כונת הכתוב כי הגדלת על כל שמך אמרתך שהיא המילה הגדלת שהיא קודם השם בפ' מי יעלה לנו וז"ש כי הגדלת על כל שמך שם המיוחד אמרתך המילה כמ"ש שש אנכי על אמרתך שבתחילה רמוז בפ' מילה ואח"כ שם הוי"ה עכ"ד ולי הדל יראה דבא הרמז באופן זה לומר דטרם כל צריך המילה ואחר זה שיהיה ישראל לקבל לנהוג כדת משה וישראל ואחר זה יבא לו שפע משם המיוחד ודו"ק:
כב. מרכבה שלימה גימט' אברהם יצחק יעקב דוד כי הם המרכבה ספר ישן רמזי התורה כ"י פ' בא:
כג. מעביר על מדותיו מעבירין לו ע"כ פשעיו כמ"ש בש"ס. ומלבד הפשוט דהקב"ה דן את האדם על פי מדותיו. עוד אפשר לומר במה ששמעתי מהרב המופלא עיר וקדיש כמהר"ח ן' עטר זלה"ה כי הוה עובדא דעשיר אחד תקיף זלזל בת"ח אחד והרב הנז' אמר לת"ח שימחול לעשיר ויעשה שלום והשיבו החכם כי תכף מחל לעשיר דאמרו בזוהר הקדוש דחטאים של ישראל מכבידין גדפוי דשכינתא ח"ו ואם לא היה מוחל היה נחשב עון לעשיר והיה צער כ"י לשכינה ולכן תיכף מחל לו כי בזה אין צער לשכינה ח"ו מחמת אותו עון והנאהו להרב ז"ל ובאמת שהוא סעיף גדול ועיקר ליראת שמים. ואפשר שזהו טעם סגולת מעביר על מדותיו כי בזה כ"י מעביר העון שלא יהיה צער לשכינה ועל פי דרכו מעבירין על פשעיו דכיון שהוא גורם לשכינה נחת רוח ע"פ מדותיו מעבירין לו ע"כ פשעיו שלא יהיה צער לשכינה מסיבת עונותיו וזהו מדה כנגד מדה ודו"ק היטב וק"ל:
כד. מיתה מיתת הצדיקים יש כמה טעמים. א' להראות שליטתו יתברך. ב' שהצדיקים נלחמים בחייהם עם יצרם. ג' משום חטא אדה"ר. ד' לקום בתחיית המתים. ה' כי לא יראני האדם וחי. הו' כי גם שלא חטא אדה"ר צריך למות כי מהאדמה לוקח ואל עפר ישוב כל אלו טעמים מרז"ל והמפרשים כמ"ש בעניותי בקונט' ראש דוד פ' תולדות דף כ"ב ע"ש:
כה. מזל עליון בני חיי ומזוני במזלא תליין והמקובלים כתבו הקדמה בזה ורמזתיה בראש דוד פ' תולדות דף כ"א סוף ע"א ואפשר דז"ס פותח את ידיך ודו"ק היטב:
כו. מעביר על מדותיו תפלתו נשמעת כמ"ש פ"ג דתעניות דנענה ר' עקיבא מפני שהיה מעביר על מדותיו והיינו דוקא כשמתפלל על אחרים וחשובה לפני המקום תפלת צדיק בן הרשע שמניח מעשה אבותיו. והרמ"ע ז"ל כ' דז"ש מעביר על מדותיו שמעביר על מעשה אבותיו. אבל אם מתפלל על עצמו תפלת צדיק בן צדיק מקובלת ועמ"ש מהרש"ל בתשובה סי' כ' והרב אליה רבא א"ח סי' ג"ן ס"ק ט"ז ע"ש ובחון בהם וחקור מהם:
כז. מחלוקת אמרו רז"ל לית כתובה דלית בה תגרא והיינו בדורות אחרונים שהכל מגלגולים. וכשאדם בא בגלגול ורוצה לישא אשה הקליפות מתלבשות בבני אדם ועושין תגרא והקלי' נקראות כלבים בסוד כלבים צועקים. והגלגול נקרא ערב וז"ש לעת ערב לעת צאת השואבות הנשמות החוזרות בגלגול. וז"ס מה שאמרו רז"ל לעת ערב בשעה שאדם הולך לישא אשה ושמע קול כלבים וכו' ויצחק באה לו בעקידה נשמה חדשה דדכורא ולכן אמרו מה' יצא הדבר מהר המוריה שהיה לו נשמה חדשה וליכא תגרא הרב מהר"ר בצלאל בס' קרבן שבת דף ב' ע"ד ודף ג' ע"א:
כח. מדרבנן גימ' משה עם הכולל וכן גימ' מפ"י גבור"ה כ"כ הרמ"ע ז"ל במאמר חקור דין ח"ד סוף פ' ח'. ושם כ' הרב ז"ל דשניות ומוקצה ושבות לא נודע לנו מי אביהן ע"ש ואני עני אומר דמוכח מיבמות דף כ"א דשלמה הע"ה תקן שניות והתוס' הקשו ממ"ש בערובין בשעה שתקן שלמה ערובין ונט"י יצאת ב"ק וכו' ותי' דאחר ב"ק תקנה. ובשבת דף קכ"ג ע"ב מוכח מהש"ס ומפירש"י ז"ל דבימי נחמיה בן חכלי' גזרו על טלטול הכלים בשבת ועיין בפסיקתא פ' אמור ומ"ש אני בעניי בכסא דוד דף קכ"ג ע"ג בס"ד:
כט. מודעא רבא לאורייתא המפרשים ז"ל הרבו לבטל מודעא זו. ואפשר כי מודעא רבא ר"ל שאינה כלום ע"ד מ"ש הה"מ פכ"ט דשבת דקדוש יום שבת נקרא קדושא רבא ע"ד סגי נהור שלא יש שום קדוש רק בפה"ג ע"ש וכן רמוז שאינה מודעא במ"ש מודעא רבא שלפי האמת אינה מודעא ואף עפ"כ שאינה מודעא בימי אחשורוש רצו לפרסם שהם מקבלים התורה ברצון וכמ"ש אני עני בקונטרס אהבת דוד דף ג"ן ע"ב ע"ש באורך:
ל. מעלה גרה ופרסה איננו מפריס נקט בתחלה מעלה גרה לומר כי החנף גם הטוב שבו נחשב לרע כלי יקר עה"ת. ובני הגר תלויים בו וכן גרה אותיות הגר ועיין במדבר קדמות מערכת ג' אות ט':
לא. מצות אמר רשב"י אמר הקב"ה לישראל היו מכבדין את המצות שהן שלוחי ושלוחו של אדם כמותו אם כבדת אותם כאלו לי כבדתני ואם בזית אותם כאלו לכבודי בזית מדרש תנחומא סוף פ' ויגש וכבר כתבתי כן במדבר קדמות משם הרב עיר בנימין ריש פאה משם רז"ל:
לב. מכרזי ברקיעא הזהרו בר"מ ובתורתו כמ"ש בסוף קדושין ולמדנו דכשהוא אדם גדול בתורה ומצות מכרזי ברקיעא שלא יתגרו בו להחטיאו ובזה פי' רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל מ"ש לא היה דוד ראוי לאותו מעשה וכו' דלפי גדולת תורתו ומעשיו הטובים היה ראוי שיכריזו עליו שלא יתגרו להחטיאו אלא שאם חטא יחיד וכו' ובזה פירשתי אני עני איזה ענינים בקונטרס גאולת עולם בכסא דוד דף קי"א ע"ש ובמ"א:
לג. מלכות נקנית בל' מעלות והמלבות מיהודה כי יהודה גי' ל' והוא רמז לשם המיוחד הוי"ה ב"ה וד' רומז לשכינה וזה טעם דמלך דוד בן ל' שנה וע' מ"ש עוד ציצים ופרחים בהקדמה זו והנלוה אליה בכסא דוד דף קי"ב ע"ש באורך:
לד. מזיק אחד יש שמו בדרגו"ן אם יכהו האדם פעם א' ימות מיד המזיק ואם יכהו ב' פעמים יחיה המזיק וימות אותו האדם וג"כ יעשה רע לבריות ויש לאותו מזיק נ' ראשים ועליהם ע"ח טומאות ויש לו נ"ו לבבות ועליו כ' טומאות ויונק מכל אותיות א"ב חוץ מאות מ"ם פתוחה וסתומה ותי"ו וצד ראשון שלו נק' מטפח וצד ב' חורב עכ"ל האר"י ז"ל הביאו הרב הק' מהר"ש מאסטרפולי ז"ל ופירש בזה על מה תוכו עוד תוסיפו סר"ה שאם יכו אתכם ב' פעמים יותר תהיו רעים ומזיקין כמו בדרגו"ן שהוא גימט' סר"ה כ"ל ראש נ' ראשים לחל"י ע"ח טומאות וכ"ל לבב נ"ו לבבות כ' טומאות גי' דו"י מכף רגל ועד ראש שיונק מכל אות' חוץ מאותיות מתם וז"ש אין בו מת"ם פצע חבורה מכה טריה ר"ת מטפ"ח שהוא הצד ראשון. חובשו ולא רככה בשמן ר"ת חורב הוא הצד השני והוא פלא ע"ש בלקוטים שבסוף ס' קרנים שנדפס באמשטרדם שנת תקכ"ה:
לה. מלאכים עזר[ו] ליעקב בעת צרתו מעשו בכח רצון עליון והם מיכאל מלכיאל שננדיאל גי' עזר"ת וצריך לכוין באומרו עזר"ת אבותינו כ"כ בזהר חדש הובא בפליאה וכ' הרב הקדוש מהר"ש הנזכר שהוא גימ' וישלח יעקב מלאכים מספר תרע"ז כמספר שמות המלאכים הנז' וז"ש רש"י ז"ל מלאכים ממ"ש ר"ת מלכיאל מיכאל שננדיאל ממ"ש. שם:
לו. משה רבינו ע"ה הובטח על יהונתן בן גרשום בנו שישלים בכי טוב בפ' ולמען תספר באזני בנך ובן בנך וכתיב וידעתם כי אני ה' השוהו למשה בידיעה זו כדכתיב גבי מנשה בן חזקיהו בהשלמת תשובתו וידע מנשה כי ה' הוא האלהים וכאן נתבשר משה אדונינו שלבסוף תשרה שכינה על יהונתן ויהיה נביא אמת שהרי השוהו למשה זקנו הרמ"ע ז"ל בס' מאה קשיטה כ"י סי' ע"ו והאריך הרב שם להוכיח שבני משה נרמזו כמה פעמים בתורה ע"ש:
לז. מלואים במם רבתי בגימ' רל"ב תנ"ה דאינון ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הרי רל"ב קס"א קנ"א קמ"ג הרי תנ"ה ואולם מלואי השם הגדול הבלתי נהגה רבים ונכבדים. הרמ"ע ז"ל ריש מאמר המלואים כ"י:
לח. מגן דוד בעלי שש קצוות ומלכי ישראל המגן בעל ג' קצוות ארץ החיים מזמור ז' ע"ש.
טל. משה רבינו ע"ה היה מחשיב עצמו א' מז' במלאכים. שמה"ש מזכירים ה' אחר ג' תיבות ומשה הזכיר ה' אחר כ"א תיבות כמ"ש האזינו וכו' עד כי שם יש כ"א תיבות רבינו אפרים ז"ל בפרישתו עה"ת כ"י. ואפשר דלזה זכרו תורת משה עבדי זיי"ן גדולה לרמוז ענותנותו שמחשיב עצמו א' מז' במלאכים ולזה נקראת התורה על שמו כמשז"ל:
מ. מצות העושה שלא ע"מ לקבל פרס דינו כשומר חנם ואינו חייב בגניבה ואבידה אך כ' מור"ם סי' ש"ג דאם שלח לו דורון חשיב כש"ש וא"כ ה' נותן לנו מזונות וכ' הרב מטה יששכר בסוף ספרו משם מהר"ם ריקאנטי ז"ל דבזכות ק"ש ה' זן אותנו וא"כ דינו כש"ח עכ"ד. ולי הדל נראה עוד טעמים לזה א' דכביכול יש לנו דין אשה ובעלה והבעל חייב במזונות מדאורייתא כמ"ש הרמב"ם ז"ל וא"כ המזונות אינם כדורון והוי ש"ח. ב'. דשכר מצות בהאי עלמא ליכא והוי דורון ודאי. ג'. דבזכות הקרבנות נותן לנו מזונות כמ"ש ה' מטה יששכר עצמו דף ל"ו ע"ג משם מהרש"א פ"ק דכתובות דף י' ואם כן הוי ש"ח:
מא. מצות הקב"ה זורע המצות כמ"ש בש"ט והתורה כמ"ש רבינו אפרים ז"ל ע"פ אור זרוע לצדיק והפירות כ' הרב צמח דוד דעפ"י הדין זוכה בפירות ע"ד שכ' בש"ע ח"מ סי' פ"א ואני הדל כתבתי בקונטרס רוח חיים דרוש ז' דלפי הדין הבעל אוכל פירות אף מנ"מ ואנו יש לנו דין כ"י כמו אשה ובעלה אך ברוב רחמיו בזה אינו דן עצמו כבעל ע"ד שאמרו בספרי אע"ג דלא יוכל בעלה וכו' וכתיב הן ישלח איש. אל אנכי ולא איש ע"ש באורך:
מב. משה רבינו גימ' תרי"ג מ"ם שי"ן ה"ה הוא גימ' עשרה פעמים אדם שהיה שקול כעשרה אנשים ילקוט ראובני פ' שמות ע"ש באורך ובזה מתחזק יותר מ"ש בראשי אבות ריש פ"ב (ונדפס בשה"ג ח"א חדש דף צ"ט ע"א) דהש"ך ז"ל י"ד סי' רמ"ב כ' דהגם שאומר מורי פ' שלא בפניו אסור והשיגוהו דהכתיב אדוני משה כלאם. ודרך דרש אמרתי שיש לקיים דין הש"ך שלא יקשה לו מהכתוב דכתבו התוס' ישנים סוף יומא דר"ה תלמיד רב א"ל אזיל אבא לקטולי גברא ורב שמו אבא והטעם דשם אבא מורה חשיבות וה"ה שם משה מורה חשיבות דגי' אל שדי ויתר סודות ולומר משה הוא חשיבות זהת"ד. ולפ"ז דא"ל ה' כ"י כי שם משה מ"ם שי"ן ה"ה גי' אדם עשרה פעמים וחשוב משה כעשרה אנשים לכך א"ל יהושע משה כי שם משה הוא יקר מאד בדבר ה' ועוד דאותיות משה הוא מה"ש שם קדוש מע"ב שמות וע"ש מ"ש בהשמטות:
מג. משה עבדי מת אותיות שניות שבת מכאן שמשה רבינו נפטר בשבת תשב"ץ לתלמיד מהר"ם ז"ל סי' תמ"ח. ואפשר לומר דלכך רמוז באותיות שניות שכ' הרמ"ע ז"ל הביאו בס' יערות דבש דף צ"ו ע"א שנשמתו נסתלקה בע"ש וא"ש מ"ש ז"ל דביום פטירתו כ' (י"ד) ס"ת ונפשו נסתלקה ביום שבת עש"ב ולרמז זה נרמז שבת באותיות שניות רמז דכבר בע"ש נסתלקה נשמתו וזאת שנית נפשו נסתלקה בשבת:
מד. מאכל האוכל מאכל הרבה אמרו רז"ל ושט הוי"ו נארכת ונעשה שטן ואפשר לרמוז פ' ואכל ושבע גימט' שטן עם הכולל ופנה אל אלהים אחרים דעבירה גוררת עבירה.
מה. מושבע ועומד מהר סיני עיין במערכת נו"ן אות פ"ט:
מו. משה רבינו התפלל תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן הרב פני יהושע ז"ל בברכות על דף ל"ב כ' דהכי אמרו במדרש פליאה והאריך לפרש מאמר זה ע"ש ונעלם מהרב ז"ל שהוא מדרש רבה סוף פ' וזאת הברכה ודו"ק בלשון המדרש ובמה שפירש הרב ז"ל ודו"ק:
מז. מזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. נראה דזכות זה מצילו מחטא בשוגג. אך יכול לעבור במזיד כי לא נסתלק מהבחירה. וכן מ"ש כיון שעברו רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא הוא על דרך זה דוקא בשוגג אבל הוא בחירי ויכול לעבור במזיד ועל פי זה מתישבים כמה ענינים. ולדעת מ"ד דאין מזיד בלי שקדם שוגג קשה ואפשר דב' שוגג יש א' הוא שוגג גמור בלי שום פשיעה ומזה ניצול מזכה הרבים ועברו רוב שנותיו. אבל שוגג ע"י קצת פשיעה אפשר ואז יבא מזיד ודו"ק.