א. סוטה כתב רבינו בעה"ט המאררים בגימט' ב' פעמים רמ"ח לומר שבודקין רמ"ח של איש ושל אשה עכ"ל ויש להבין דשל אשה רנ"ב ואפשר דמשום דאמרינן בבכורות דף מ"ה דאברים היתרים באשה אינם מטמאין באהל שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל דבר השוה לכל אדם א"כ עיקר אברי האשה רמ"ח ולכן השוה הכתוב אשה לאיש רמ"ח לכל א' כי היתרים לא חשיבי ואינם מטמאין באהל אלא רמ"ח ועיין בפ"ע מ' אהלות:
ב. סיני גימט' ענוה עם הכולל רמז מ"ש רז"ל שבחר בהר סיני שהוא נמוך גם סיני גי' ס"מ עם הכולל דעם לימוד התורה אינו שולט בו וגם מי שהוא עניו אינו שולט בו כמ"ש בכמה מקומות:
ג. סוכה גימט' אדני ובתוכו כ"ו גימט' שם הוי"ה יחוד קבה"ו וכבר כתבו ז"ל שצריך לישב בסוכה ביראה וליזהר בדבור אסור נוסף על אזהרת כל הימים וביותר יזהר בתוך הסוכה:
ד. סיוע מ"ש בחולין דף מ"ט מסייע כהני כתבו התוס' דמשמע שהוא רגיל לסייע דמשום פעם אחת לא היה אומר מסייע ואפשר שזכ"ה ה' היה עוזר לי תדיר דעוזר הכי משמע הוה ע"ד מסייע.
ה. סגולה פירש"י אוצר חביב ובש"ר כשהיה משה רבינו ע"ה מבקש ארונו של יוסף אמרו פגעה בו סגולה והיא סרח בת אשר ובדרושים כתבתי בעניותי טעם לדבר ובסמוך אות ז' אכתוב טעם אחר בס"ד:
ו. ספר בסנהדרין דף צ"ג אמרו מפני מה לא נקרא הספר על שם נחמיה ואמרו מפני שהחזיק לעצמו טובה שנא' זכרה לי אלהי לטובה ואיכא מ"ד שספר בגנותן של ראשונים שאמר והפחות הראשונים הכבידו על העם וכו' ואפשר כי ספר גימט' שם ולפי שנטל שם לעצמו לכך לא נקרא ספר גימט' שם על שמו על דרך נגד שמיה וכו' ח"ו:
וראיתי בס' חזיונות לרבינו מהרח"ו ז"ל כ"י שכתב שהגיד לו בחלום רבינו הגדול האר"י זצ"ל דבן הראשון של בת שבע היה נחמיה התרשתא ולפי שבתחלה מת קודם המילה ולא זכה לשם גם אח"ך לא נקרא הספר על שמו עכ"ד ויומתק לפ"ז מ"ש דשם גימט' ספר ודו"ק:
ז. סגולה בירושלמי פ"ז דפאה סגולה דגו כרמך וכו' ופי' הרב יפ"מ סגולה אשכול וכן כתב הרב מהר"ם די לונזאנו בהגהותיו לירושלמי כ"י וכ"כ גם במעריך וכבר הביאו בערוך מהתרגום ע"ש. ואפשר שכוונת והייתם לי סגולה מכל העמים היינו אשכול שהכל בו חכמה בינה דעת תורה יראה מדות עד"ש הכתוב אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי ועד"ש בטלו האשכולות ואפש' שלכך קראו במדרש לשרח בת אשר סגולה דהיה משה רבינו ע"ה מבקש ארונו של יוסף פגעה בו סגולה והיא שרח על שם שהיתה מלאה כל מעלות אשת חיל כאשכול ובפ' חזקת דף נ"ב יעשה לו סגולה מאי סגולה רב חסדא אמר ס"ת רבה בר רב הונא אמר דיקלא דאכל מיניה תמרי:
ח. סוטה האשה המזנה תחת בעלה פוגמת ביסוד ומלכות ותמצא סוטה במילוי כזה סמך וי"ו טית ה"י העיקר עולה יסוד והמלוי עולה מלכות ולכן מביאה מנחת שעורים שערה גימט' יצר הרע והוא גימט' תקע"ו עם הכולל והוא בגימט' יסוד מלכות הרמ"ז ז"ל בליקוטיו כ"י ועוד האריך:
ט. סעודה טוב לומר קודם הסעודה מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר כי יש בו זן תיבות כי הוא זן ומפרנס לכל ויכוין בשם הויה כזה יוד ה"ה ו(י)ו ה"י גימט' זן עוד יש בו אותיות כמנין זכר גי' ברכה שישלח ברכה בכל מעשה ידינו גם תכוין בהויה של ה' רועי שהוא במילוי ס"ג והמילוי לבד גי' ל"ז כמנין יהבך והנקודות גי' ע"ב כמספר אך טוב וחסד גימטריא ע"ב ל"ז עם הכולל לקוטי גורי האר"י ז"ל כ"י ונראה שכונתו אך טוב וחסד גימט' ע"ב ל"ז עם הכולל כי וי"ו וחסד שמושית:
י. סוכה פ"ה דבתרא אר"י עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעור לויתן זכה עושין לו סוכה לא זכה עושין לו צלצל פירש"י סוכה גג וד' מחיצות צלצל גג בלא מחיצות ופירש הרב ישרש יעקב דף ק"ה ע"ב בשם הרב מהר"ר ברוך ברזילי שת"ח שזכו בתורה יזכו לסוכה כשרה גג ומחיצות אבל בעלי מצוות לא יזכו כי אם לגג בלי מחיצות והיינו דאמרו ז"ל עתיד הקב"ה לעשות סוכה לבעלי מצות אצל הת"ח והיינו לפי דקי"ל פסל היוצא מהסוכה נדון כסוכה אמ"ד לפניה ואיכא מ"ד לאחריה לכ"ע הסוכה מגינה לרוח א' על הפסל להכשירה משו"ה עושה אצל הת"ח להכשירה מאחר דאין להם מחיצות להכשירה זהת"ד ועם שיש להשיב על דבריו ז"ל הענין מתוק:
ועט"ר אבא מארי זלה"ה היה אומר בהקדמת ילקוט ראובני שהמחזיק לת"ח לעוה"ב ילמדוהו תורה והשתא ניחא דמקומו מושכר לו אצל הת"ח כי גם הוא בן חיל היודע התורה ובזה פירש ה' עוז לעמו יתן לעתיד למי שהחזיק לת"ח ולכן יברך את עמו בשלום שיהא אצל ת"ח ושלום לו דאי לא"ה היה צער גדול לישב שם ולא ידע מאי קאמרי רבנן ועיין מדבר קדמות מערכת מ"ם אות ל"ו:
10. Sukkah In Chapter Five of Batra (Bava Batra 75a:6): Rabbi Yochanan said, "In the future, the Holy One, Blessed be He, will prepare a sukkah for the righteous from the skin of the leviathan [...] If one is deserving, a sukkah is prepared for him; if one is not deserving, a tziltzal [shade] is prepared for him." And Rashi explained, a sukkah is a roof and four partitions; a shade is a roof without partitions. And Rabbi [Chaim Abulafia, the author of] Yashresh Yaakov, page 105b, explains in the name of our master, the teacher, Rabbi Baruch Barzilai that Torah scholars will merit a fit sukkah of a room and partitions, but those who [just] fulfill commandments will only merit a roof without partitions. And that is [based on] that which they, may their memory blessed, said (Yalkut Shimoni 935:1), "In the future, the Holy One, blessed be He, will prepare the sukkah of those who perform commandments adjacent to the Torah scholars." And that is because we have established that the excess [covering] that goes beyond the sukkah is considered like a sukkah (Sukkah 19a). There is an opinion that says [only] in front of it, and there is an opinion that says [only] in back of it. [But] everyone holds that the sukkah protects the excess on one side, to make it fit [as a sukkah]. That is why He arranges [it] adjacent to the Torah scholars, to make it fit, since they don't have partitions to make it fit. This is the essence of his words, may he be blessed. And even though one can argue with his words, may he be blessed, the idea is sweet. And the crown of my head, my father, my teacher, may his memory be a blessing for life in the world to come, would say in his introduction to the Yalkut Reuveni that one who supports a Torah scholar will be taught Torah by him in the world to come. And now it works well, since his place is reserved adjacent to the Torah scholar. As he, too, is a valiant one who [will] know the Torah. And this is how he would explain, The Lord shall grant strength to His people (Psalms 29:11) — in the future, to the one who supports the Torah scholar. Hence the Lord shall bless His people with peace. For if this were not so, it would be a great distress to dwell there, as he would not know what the rabbis say. And see Midbar Kedemot, Section 49:36.
יא. סוד ברבה פ' נשא. אלים ששים סוד גימט' ס' עיין מה שפירש מתנות כהונה והוא דחוק ושמעתי דיש א"ב דכל ג' אותיות נחשבות כמו אות אמצעי. אב"ג כל אות משלשתן היא נמנית כמו אות אמצעי שגימט' שנים וכן על זה הדרך מנ"ס כל אחת מג' אותיות נמנית כמו האמצעית חמשים. דה"ו כל אחת משלשתן נמנית ה' כמו האמצעית. ולפי זה סוד גי' ס':
יב. ס' ברכות בחקתי לא יש ס'. וברכות כהנים הם ס' אותיות בלי תנאי כ"כ רבינו אפרים ז"ל בפירושו עה"ת כ"י ובקונטרס על קלף כ"י מתלמידי רבינו יהודה החסיד ז"ל משם רבם כתוב די"א פסוקים המתחילים ומסיימים בנון לא יש ס' להבריח השטן עכ"ד. ובקונטרס סבר יוסף פ' ויצא הבאתי מאמרי נועם כי בפ' והנה ה' נצב עליו לא יש אותיות סטן ף' שאינו שולט שט"ן אף בתפלות צבור ולכן ויקץ יעקב משנתו ויאמר ס"ת צבור עכ"ד לפי מה שהגהתי אני בעניי הלשון ע"ש. ונראה דבכל דוכתא דרשינן מענינא דקרא על דרך מ"ש בסוטה דהי זמנין למעט זמנין לרבות כפי הענין. ועל דרך זה אמרינן דברכות בחקתי לא יש ס' לרמוז דהם על תנאי שלא יחטאו ויקטרג סטן ולכן לא יש ס' שלא יתנו יד לסטן לקטרג דאז לא יתקיימו הברכות דהם על תנאי. ובתפלת צבור וקריאת י"א פסוקים לא יש ס' לומר שבורח. ובברכות כהנים יש ס' [אותיות] דרשינן דאף אם יחטאו שיש יד לשטן לקטרג עם כל זה הם מתקיימות דהם בלי תנאי. והטעם דכשיש שלום לא יש קטרוג גם למעלה דבשמים דנים על פי מדות האדם וכשהוא לשלום עם הכל אין כח למקטרג לקטרג. ואפי' אם יש איזה חטא מתקיימות הברכות וכמו שפירשנו בעניותנו. דה"ט דלא מצא הקב"ה כלי מחזיק הברכה אלא השלום דכשיש שלום לא יש מקטרג ונצול מעשו גימטריא שלום. ואגב אומר כי זהו טעם דיוסף שטנו של עשו כי יוסף הוא יסוד הנקרא שלום. ולזה מבטל עשו שהוא גי' שלום. כי תמורת מלחמה שרומז עשו בחרבו הוא שלום. כי שלום מבטלו. ולכן חתימת ברכת כהנים וישם לך שלום ובברכת כהנים יש ס' אותיות גימט' הנה. ולעת"ל מקנה יהיה הנה כמ"ש בזוהר הנ"ה ה"א בחזק יבא. הנ"ה אל ישועתי. ותתקיים ברכת כהנים שהוא גימט' הנ"ה ס' אותיות:
יג. סרח בת אשר עיין לעיל אות ה' ואות ז' ואמרו רז"ל שהשבטים בבואם ממצרים את בש"ר במדב"ר כי יוסף חי הקדימו לומר לסרח שתנגן בכנור לפני יעקב אבינו ע"ה שיוסף חי והיתה מנגנת בדרך ניגון הומיה היא ושורר"ת שיוסף חי ויעקב אבינו ע"ה בשמוע קול נגונה התחיל לשמוח בבשורת יוסף ובירך אותה שלא תמות וכן הוות לה דנכנסה מחיים לגן עדן. ואני בעניי רמזתי כי זהו ר"ת וש"ם ב"ת אש"ר שר"ח. וזאת שנכנסה מחיים בעדן תגמול אשר שיר רחשה שיוסף רב חי:
יד. סלע. אמרו בילקוט האזינו על פסוק ויניקהו דבש מסלע סלע זו משנה. וכן אמרו בתקוני הזוהר הקדוש שהיא תורה שבע"פ ויש לרמוז כי סלע גימט' עץ רומז לתורה שהיא עץ חיים ובתיקוני הזוהר אמרו סלע על ס' מסכתות ועיין במענה לשון:
טו. ספר תורה אינו מנוקד כדי שיוכל האדם לדרוש מה שירצה כי האותיות כשאינם מנוקדות סובלות כמה כוונות ומתחלקות לכמה ניצוצות וזה טעם שלא ננקד הס"ת כי משמעות כל תיבה לפי הנקוד ואין משמעותה עם הנקוד כי אם ענין אחד ובלי נקוד יוכל האדם לדרוש כמה ענינים נפלאים רבים ונכבדים. כן כתבו משם רבינו בחיי ז"ל. והרב מהר"ר אליהו הכהן זלה"ה בעל שבט מוסר וכו' כתב בקונטרס כ"י דיש לומר דרומז על התורה דהיתה לפני הקב"ה קודם נתינתה לתחתונים שהיו מספר אותיותיה לפניו ואינה עשויה תיבות כמו עתה והטעם לסדרה כפי מה שיתנהג העולם. ולפי חטא אדה"ר סידר האותיות שלפניו בתיבות מספרות ענין מיתה ויבום וכיוצא ואם לא היה חוטא שלא היה מיתה היה מסדר האותיות בתיבות מספרות ענין אחר ולכן אין בס"ת לא נקודות ולא פיסוק פסוקים ולא טעמים רמז לתורה שהיתה בתחלה תל של אותיות בלתי מסודרות ותכלית כוונתו יתב' כי כאשר יבא מלך המשיח ובלע המות לנצח אין שייך מיתה וטומאה וכיוצא. ואז הקב"ה יפסיק תיבות של ס"ת ויחבר אות תיבה זו באות תיבה זו לחבר תיבות שיובן ענין אחר וזהו תורה חדשה מאתי תצא והלא התורה נצחית אלא שס"ת יהיה כעכשיו והקב"ה ילמדנו לקרותו על סדר שיעור אותיות שיחבר זו עם זו שיהיה תיבה אחת וילמדנו חילוק וחיבור התיבות עכ"ל הרב מהר"א הכהן הנז' זלה"ה בקיצור:
ואני בעניותי אומר כי מה שכתב שהתורה היתה לפני הקב"ה תל אותיות אם אינן דברי רז"ל. אינו נראה לדעתי הקצרה אלא שכל התורה שמותיו של הקב"ה והיו אותיו' אלו כתובות בצירוף שמות הקודש. וכן הוא לשון רז"ל כל התורה שמותיו של הקב"ה. והחטא גרם שנכתבו אותם אותיות בתיבות אלו. ועיין מ"ש מז"ה בהקדמת חסד לאברהם ומ"ש אני בעניי בקונטרס צוארי שלל הפטרת בראשית בס"ד:
ומה עמקו דברי רבינו האר"י זצ"ל בדרושי טנת"א ומה מתקו בסוד מה שאין בס"ת אלא אותיות ותגין ויהי כקורא איש קורא בס"ת כדרכו בנקודות וטעמים והדברים עתיקים מדבש מתוקים כמ"ש בס' ערכי הכינויים שסידר הרמ"ז ז"ל במערכת סמ"ך ע"ש:
טז. סגולה המלכות נקראת סגולה כי הוא אוצר חביב של מעלה ס' ערכי הכינויים להרמ"ז ז"ל ויש שם עוד סודות בתיבת סגולה ע"ש:
טו"ב. סריס דע כי הקליפה נקראת כן כי נסתרס שנכרת יסוד שלו מנ"ה שלו ולכן לא יוכל לעשות פרי וה"ס אותיות קר משקר כי מה שהיה ש' הוא נה"י נעשה קר דהיינו יסוד לחוד ונה"י לחוד ובזה נצטנן ונתקרר. ס' ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל. ושמעתי משם הרב עיר וקדיש מהר"ר יעקב ווילנא ז"ל שפירש פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם הכוונה פרימו מארץ תאבד שנסתרס ולא יוכל לעשות פרי. ואנו רואים כי רבו כמו רבו המזיקים לז"א אם יקשה עליך שאיך אמרתי פרימו מארץ תאבד. והלא כל העולם מלא מזיקין. לז"א וזרעם מבני אדם מטיפות קרי של בני אדם נבראים המזיקין עכ"ד. ואפשר לומר דאעיקרא קאי כי באותם ק"ל שנה שפירש אדה"ר היו באות הסט"א ומולידות מזיקין מאד ופרו ורבו מאד כמו שכתבתי בעניותי במדבר קדמות מערכת מם אות מ"ה ע"ש וזהו מבני אד"ם ממש שהולידו מאדה"ר והם בניו רחמנא ליצלן:
ח"י. סמך הוא היסוד שסומך כל העולמות וסובלן כמש"ה וצדיק יסוד עולם והוא סמך טוב לנוקבא דקדושה ולעולם אות סמך היא ביסוד. ס' ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל:
יט. סוד עיקרו ביסוד והטעם כי בו נסתרים האורות. שם. ועוד האריך בסודו:
כ. סמני הקטרת הם י"א ניצוצי ז' מלכים דמיתו וד' אחורים דאוא"י שנפלו בקליפת נוגה ולכן כשמקטירים אותם שורפים הסיגים והרוח תשוב אל האלהים ומתים הקליפות לכן עוצרת המגפה. מאורי אור להרמ"פ ז"ל:
כא. סיגים באתב"ש הוא אותיות רחמים כמ"ש לקמן מערכת צד"י אות ל"ד משם הרמ"ע ז"ל:
ודע כי לומדי תורה ומקיימי מצות נדמ"ו נאו"ת לצורפי כסף כי יש צורף שיש לו סגולה לברר בנקל ביתר שאת בירור גמור. ויש צורף שלא ידע כל כך והוא טורח הרבה לברר. ויש צורף מברר ואינו יודע לעשות כלי חשוב אחר הבירור. כן לומדי תורה ומקיימי מצות. השרידים אשר ה' קורא יש להם סגולה לומדי תורה לשמה בתכלית הכוונה ודבקות בה' וכן בקיום המצות ולזה הם מבררים בנקל ובירור גמור הרבה. והשאר בטורח ובירור מועט ויש שטורח הרבה ולא ידע לעשות כלי אשר לא ידע לקיים המצות כתקנן והתורה לשמה. וכן הוא בתפלה כל א' כפי כונתו בתפלה כה יעשה לברר. וזה פירש הרב מהר"ר שמואל אודיזה ז"ל כוונת הפ' ועבדתם את ה' אלהיכם ובירך את לחמך ואת מימיך דמתחיל בלשון רבים ועבדתם ומסיים ביחיד ובירך [וכו'] אמנם הלך הלכו האישי"ם לבית הכנסת להתפלל ביחד. אמנם כל אחד כפי כוונתו בא בשכרו וזה שאמר ועבדתם רבים בלכתם ילכו לעבוד ה' עבודה זו תפלה. אך חלוקים בכוונתם ויראתם את ה' ודבקותם. ולכן מוכרח לתת לכל אחד שכרו הראוי כפי כוונתו עכ"ד. ואפשר שזה רמז פ' משלי סי' כ"ז מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו הכוונה מצרף לכסף וכור לזהב ויש בצורף מדרגות יש מברר הרבה ובנקל ויש מעט ובטורח ויש שאינו יודע לעשות כלי כן הדבר איש לפי מהללו כפי כוונתו בתפלתו ככה יברר ניצוצי הקדושה ובונה בשמים מעלותיו והיו תוצאותיו ניצוצי הקדושה ובזה אפשר לפרש מש"ה שם סי' כ"ה הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו פי' כדי לברר ולהסיר הסיגים צריך שיהיה אומן בקי לברר ולעשות כלי. כן צריך בעבודת ה' הגו רשע היצה"ר להסיר כל יצר מחשבות לבו לפני מלך ואז עבודתו רצויה והוא עילוי לשכינה ויחוד גמור ויכון בצדק כסאו שהיא השכינה:
כב. סגולה והייתם לי סגולה מכל. ס"ת מילה רבינו בעל הטורים ז"ל בפרפראותיו. ואפשר ר"ת והייתם לי סגולה מכל גימט' עניו. כמ"ש בתנחומא פ' עקב דלא בחר ה' בישראל מפני שמקיימים מצות שגם הגוים מקיימים ולא משום שהם משבחים אותו שגם הגוים ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' אלא בחר ה' בישראל מפני שהם ענוים ע"ש. וזה רמז שהם סגולה מכל העמים בשביל הענוה שהוא גימט' הר"ת של והייתם לי סגולה מכל הענו"ה. או כמ"ש גימט' עניו. גם לי סגלה גימט' חלק דכתיב כי חלק ה' עמו וזה רמז הקול קול יעקב הקול הוא קול תורה. קול גימט' עניו שעיקר התורה הוא הענוה כלומר שיהיה עניו וילמוד בתורה.
ואפשר להרחיב מה שרמזנו דישראל הם סגולה תחת שלש אחד שהם ענוים ושומרי הברית כי כן רמוז בר"ת הענוה. וס"ת מילה. וחדא מגו חדא ברית הלשון כי מילה גימטריא פה. דברית הלשון וברית המעור כחדא שריין. והוא יחוד קבה"ו מילה יסוד ופה רמז למלכות כמ"ש בזוהר הקדוש. ואתיא ברמז שרמזו בזוהר הקדוש. מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה ס"ת הויה דהשומר ברית המעור מילה וברית הלשון גימט' פה הוא מיחד שם הויה ברוך הוא. וכתב רבינו אפרים ז"ל דשאר אותיות מי יעלה לנו השמימה חוץ מר"ת וס"ת הוא גימט' ישראל ועיין מערכת מ"ם אות כ"א:
כג. סוכה ידוע דהחיוב הוא לישן בסוכה כאשר פסקו הפוסקים. ודרך דרש אפשר לתת טעם דמצות סוכה הוא זכר לענני כבוד. וכתבו המפרשים משם הרב שפתי כהן על התורה ז"ל דלכאורה יקשה דישראל היו הולכים יום ולילה וזה צער גדול שלא היה להם מנוחה לישן וכיוצא ואיך יכלו להתקיים. ותירץ דהיו יושבים בענני כבוד והעננים מוליכים אותם והיו כמי שיושב בספינה שהספינה הולכת תדיר יום ולילה ובני אדם אשר בספינה עושים כל צרכם אוכלים וישנים ולומדים וכותבים והספינה הולכת. כן היו ישראל בתוך ענני כבוד זהת"ד. ולפ"ז מאחר שציונו הקב"ה לעשות סוכה זכר לענני כבוד צריך לדמות במה שאנו יכולים לענני כבוד שהיינו אוכלים וישנים בתוך הענני כבוד. וכבר יש חסידים שאינם נכנסים לביתם כי אם עראי דעראי כמו שכתבו ז"ל ואשריהם שיושבים בסוכה על דרך שהיינו בענני כבוד בכל האפשר וזהו דרך דרש:
כד. סיל"ה כל אבירי אפשר דסילה ר"ת סומך ה' לכל הנופלים כי זה מדת רחמיו ברוגז רחם יזכור ומתוך צרה ריוח. וכיוצא בזה אמרתי ממרום ישא"ג ר"ת ה' שומר את גרים. ואחר זמן רב מצאתי להר' עיר וקדיש הרמ"ע שכתב ר"ת ישאג וזכיתי לכוין לדעתו דעת עליון ז"ל:
כה. סולת גימט' מלכות למנחה בלול"ה גי' חכמה כן כתב בסידור האר"י ז"ל. כמ"ש בזוהר הקדוש דאבא יסד ברתא כידוע:
כו. סיני עדיף. הכי אתמר בסוף הוריות דפליגי אי סיני עדיף או עוקר הרים עדיף שלחו מתם סיני עדיף. והם ב' מעלות במהות החכמים. יש מי שלימודו שלם ובקי מאד בברייתות ודינים ויש מי שהוא חריף ומהיר לפלפל ולהקשות ולתרץ ויש עוד מעלה אחרת לעשות משלים וענינים ללמד דעת את העם. ובזה פירש הרב מהר"י חאגי"ז ז"ל פ' ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם אזן וחקר ותקן משלים הרבה דהכתוב אינו מובן דמשמע דמשום שהיה חכם היה הדעת נותן שלא ילמד דעת את העם ובא הכתוב לומר דהגם שהיה חכם למד דעת והוא הפך הסברא ופירש הרב ז"ל במ"ש פ"ק דעירובין שאין בדורו של ר"מ כמותו ולא קבעו הלכה כמותו מפני שהיה מראה פנים לכל צד ולא ירדו חביריו לסוף דעתו. וא"כ נמצא דמי שהוא חכם גדול כר"מ נמשך מרוב חכמתו חסרון ידיעה לנו. ולז"א ויותר שהיה קהלת חכם ובדעתו חדרים ימלאו והו"א שלא נהנה מחכמתו כר"מ לז"א עוד למד את העם כי עשה המצאה לעשות משל ומליצה ובזה למד דעת שההמון מבינים הפשט והחכמים עומק והמופלגים בחכמה יעמיקו יותר ולעולם המשל אינו זז ממקומו וזהו כוונת ויותר שהיה קהלת כלומר שנקרא קהלת על שהקהיל החכמה חכם בתכלית החדוד עוד למד וכו' ע"כ דברי הרב הנז' ז"ל בתוספות קצת נפך. ובזה פירשתי בעניותי פ' פי ידבר חכמות שמסודרות אצלי על דרך סיני. והגות לבי תבונות רמז לעוקר הרים שמתבונן בכמה צדדים. וכי תימא אם חכמת חכמת לך שאין אנו יכולים ללמוד ממך כמו ר"מ לז"א אטה למשל וכו' וע"י המשלים אלמדכם כשלמה המלך ע"ה. ובזה פירשתי מאמרם ז"ל בב"ר צפנת פענח ר"י אמר צפונות מופיע ונחות לו לאומרם. שיבח ליוסף במעלת סיני שבקי בחכמות ונוח לו לאומרם. ואתיא כדשלחו מתם מא"י סיני עדיף ור' יוחנן מא"י ולזה שיבח יוסף במעלת סיני. ור' חזקיה אמר צפונות מופיע בדעת ומניח רוחן של בריות ופי' הרב יפ"ת ז"ל דמניח רוחן של בריות ע"י משלים. וז"ש צפונות מופיע בדעת כלומר שהוא מדרגת עוקר הרים וזהו בדעת וכ"ת זהו אליה וקוץ בה שלא יוכלו ללמוד ממנו כר"מ. לז"א מניח רוחן של בריות ע"י משלים כשלמה המלך ע"ה וכמ"ש אני עני בקונטרס ראש דוד פ' מקץ ע"ש:
כז. סוכה גימט' הויה אדני ומזה יבא למספר שלום כי שם הויה למעלה ושם אדני תחתיו ואות יו"ד מהויה משפיע לא' של אדני עשרה פעמים א' הם עשרה. אות ה' משפיע לד' ארבעה פעמים ה' הם ך'. אות ו' משפיע לנ' חמשים פעמים ו' הם ש' ה' משפעת ליו"ד ה"פ יו"ד הם ן' ס"ה גימט' ש"פ ברכות שמקבל השכינה והוא גימט' שלום עם ד' אותי' הק' מהר"ש מאסטרפולי זצ"ל בתחי' פירושו לס' קרנים הנקרא דן ידין ע"ש באורך. וזהו סוכת שלום. ואפשר ז"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום ואפשר שז"ש הנני נותן לו את בריתי שלום את הוא מ' בריתי יסוד ואז מקבלת ברכות כמספר שלום וזאת הברכה יושפע לו:
ובזה ניחא דאמרו בספרי דש"פ כהנים גדולים יצאו מפנחס ונדחק הרב כתנות אור ז"ל דויו דשלום קטיעא וקרי שלים והוא גימט' ש"פ ע"ש ואין צורך לזה דהשכינה שם אדני מקבלת משם הוי"ה ש"פ ברכות שהוא כמספר שלום עם ד' אותיות כדבר האמור. ועל מ"ש עוד הרב כתנות אור ז"ל כתבתי אני בעניי בקונטרס פני דוד פ' פנחס בס"ד ע"ש באורך
כח. סוכות נקרא בדברי רז"ל חג סתם שהוא על סוד אור המקיף ונקרא חג האסיף כי בו נאספים כל האורות ומתחברים אל הבית היא השכינה אסיף גימט' קנ"א שהוא יסוד אימא שבו נכללים כל אורותיה וממנו עיקר הבנין לשכינה וזהו ענין החיבוק בימין לסוככה בחסדים לקוטי הרמ"ז כ"י:
כט. סורי הגפן נכריה. סורי גימט' רוע. נכרי"ה גימט' פרה וז"ש כפרה סוררה וכו':
ל. סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו עמ"ש בעניותי במדבר קדמות בסוף קונטרס אחרון הנקרא אחר המדבר בס"ד:
לא. סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו פי' בס' ארץ החיים מזמור קי"ב סמוך לבו מהעונות המרחפים על הלב לא יירא עד אשר יראה בצריו כי הנס בזכותו ורואה מפלת אויביו:
לב. סתם יינם השותהו מעביר צלם אלהים ח"ו ואינו יוצא מהעולם עד שיעשה עבירה עם גויה ודניאל חמ"ו לא נגאלו ביין משתיהם. ומגע אסור כמו תחלת פתוי נחש לחוה במגע. יערות דבש ח"ב דף יו"ד ע"א וע"ב:
לג. סוכה בתיבה עצמה רמוז אופני המחיצות כי יש מי שעושה ד' מחיצות למצוה מן המובחר ודומה לאות ס' מסוכה שיש לה ד' מחיצות. ויש מי שעושה ג' מחיצות ורמוז באות כ' מסוכה שיש לה ג' דפנות. ויש מי שעושה ב' מחיצות ופס א' ורמוז באות ה' מסוכה. וכתוב סכת ורמז משז"ל שלעת"ל יתן כסא הכבוד על סיני כרמל תבור ר"ת סכ"ת. ס' כ"י קדמון:
לד. סוטה פוגמת במ' כמ"ש בזוהר פ' נשא דף קכ"ה ע"א ובדף קכ"ד ע"א כל נשי עלמא בכ"י אתאחדו וע"ש דף קכ"ה ע"ג. והנה אמרו רז"ל דישראל במרה כתיב ויורהו ה' עץ וישלך אל המים שבדקן כסוטה ויש ליתן טעם דשם במרה נצטוו על השבת ושבת בחי' מלכות וצריך שיהיו ישראל ודאי שהם בנים דאל"ה אין משתמשין בשרביטו של מלך. והסוטה ח"ו פוגמת במ' ושבת בחי' מ' ולכך שיהיו ראויות לשמור שבת נבדקו. ואמרו שם בזוהר הקדוש דף קכ"ד ע"ג שנבדקו האנשים גם כן. וא"ש כפי' מ"ש הרמב"ם דאם האיש בא ביאה אסורה אין המים בודקין את אשתו לכן נבדקו האנשים דכיון שהם כשרים בדיקת הנשים הויא בדיקה:
לה. סלם גימט' ענוה עם הכולל כי מדת ענוה היא סלם לכל המדות טובות כמ"ש ז"ל וכן אריב"ל ענוה גדולה מכלם. וכן ריב"ל היה ענון סגי כמ"ש בילקוט ישעיה סי' נ"ד על פ' ושמתי כדכד ע"ש ובילקוט כ"י יותר באורך: