א. יוסף הצדיק שמר ברית המעור לכן נתגדל ע"י ברית הלשון כי בא גבריאל ולמדו ע' לשון. ארץ החיים מזמור פ"א והוא פשוט דב' בריתות לשון ומעור מכוונים ובזה פירשתי אני בעניי אמרתי אשמרה דרכ"י מחטוא בלשוני כמ"ש במ"א:
ב. יצחק ובן מ' היה בקחתו את רבקה גימט' אברהם שהוא גי' רמ"ח יעקב וס"ו נפשות שהלכו עמו למצרים גי' רמ"ח וגימט' אברהם. רמז אשר האבות הקדושים אברהם יצחק יעקב כל שם גימט' רמ"ח לומר שקיימו כל א' רמ"ח מצות עשה ס' כתיבת יד וגם רמז שבשבילם נברא העולם כמ"ש רז"ל בהבראם באברהם ולפי האמור כל א' מהם יש לו יחס עם תיבת אברהם:
ג. יצר הרע הוא משרש העפר כמ"ש כי נחש עפר לחמו ובורח מן האש ולכן רוב המאכלים ששלט בהם יצה"ר שהוא הקלי' בחטא אדם הראשון אין להם תיקון אלא באש הרב מהר"ר יהונתן בס' יערות דבש והבאתי הקדמה זו בדרושים באורך ובזה פירשתי אני בעניי מ"ש אין ביעור חמץ אלא שריפה ומ"ש בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין כי התורה אש ומבטלת העפר ואפשר שזכ"ה כי הוא ידע יצרנו ששרשו עפר וא"כ יש להליץ טוב שאנחנו עפר ושולט בנו הרבה וז"ש זכור כי עפר אנחנו ושולט הרבה ועפר בעפר וראוי שתרחם עלינו:
ד. ישראל הרש שבישראל כאליהו וזהו ראשך עליך ככרמל הדל שבישראל שקול כדניאל וזהו ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים כביכול אסור בשבועה עמכם על שני ריצות ואל הבקר רץ אברהם וירץ אברהם מפתח האוהל מדרש ר' תנחומא ריש פ' תצוה. וכן אמרו בויקרא רבה פ' אמור פ' ל"א בשינוי ע"ש.
ומ"ש הרש שבישראל וכו' יתישב במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דגברה הסט"א עתה ומעט שעושים עתה הוא חשוב כהרבה שעשו התנאים בזמנם וזהו תורף דבריו בקצור:
ומ"ש על שתי ריצות מזה נלמד כח הרץ לדבר מצוה כמה חשוב לפניו יתברך וידיעת ההפכים אחת היא:
ה. ישראל גי' ראשי תיבות עשר ספירות כח"ב גג"ת נהי"ם כמספר ישראל ארץ החיים מזמור כ"ט ושוב ראיתי בלקוטי האר"י כ"י סי' קפ"ט שכ"כ לומר שהם אחוזים בשרש הקדושה העליונה גם בשם ישראל רמוזים האבות והאמהות י' רמז יצחק יעקב. ש' שרה ר' רבקה רחל א' אברהם ל' לאה כמ"ש בתשבץ. תא חזי שם הקדוש ישראל לפי פשטו נהד"ר בקדש וחוץ מסודות עליונות וז"ש ביום בחרי בישראל ועיין בנחל שורק שם:
ו. יוסף מצרים אדמת בני חם וחם עבד לשם ונתחייבו השבטים שמכרוהו ליוסף למצרים שמכרו אדון לעבדיו תפארת הקדש משם הרב ש"ך. ובזה אפשר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וטעם ההוצאה בכל כך מכות מבית עבדים שהם מבני חם עבדים לשם. ולגבי יוסף יש פיטור לשבטים כמ"ש המפרשים דעבדות יוסף כיפר העבדות שנתחייבו ישראל במצרים. ובזה אפשר מאמר שוחר טוב מז' יו"ד אתם מכרתם את יוסף לעבד חייכם שתאמרו עבדים היינו לפרעה במצרים ואפשר שהכונה אתם מכרתם את יוסף לעבד ויש ס"ד שזה חטא כפול דמכרתם אדון לעבדיו שיוסף משם והמצריים מחם עבדיו אבל אלהים חשבה לטובה לכפר על ועבדום דגזרת בין הבתרים ולא נשאר כי אם העינוי והיה מציאות לצאת מהגלות ולכן תקראו עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה"א משם ארץ חם ביד חזקה:
נמשך לזה יש מקום פתו"ר לישב חקירת הרמב"ם דאמאי נתחייבו מצריים והלא כך גזר הוא יתברך ותירץ דלא גזר על אומה ידועה והשיגו הראב"ד א"כ על מי תחול הגזרה ועל פי האמור אם היה אומה אחרת לא נתחייבו דכך גזר ה' אבל מצרים דהם מבני חם והם עבדים לא הי"ל ליכנס בזה. ובזה יתישב יותר מ"ש עבדים היינו לפרעה במצרים אדמת בני חם ויוציאנו ה"א משם דהיו עבדים ביד חזקה ולכ"ע שרי לקיים גזרת בין הבתרים ולהו אסור כדאמרן:
ז. ישראל העבודה אחד מחמשת אלפים יצאו ממצרים וזהו וחמושים עלו תנחומא ריש פ' בשלח והוא פלא:
ח. יוסף במדרש תלפיות ערך יוסף כתוב שיעקב אע"ה הלך אל ההרים וקרא אבנים על שם השבטים והשתחוו כלם ליוסף וכו' ע"ש וכן כתוב בילקוט ראובני וישב בשינוי קצת ולא כתבו כמנהגם הטוב לומר היולדה והמחזיק' להקדמה זו ואחר זמן מצאתיו במס' סופרים פ' כ"א וידוע מה שאמרו רז"ל דשיר המעלות אמרן יעקב אע"ה ובפרט אשא עיני אל ההרים דרשוהו במדרש על יעקב אע"ה כי הוא אמרו ע"ש ולפי הקדמה הנז' אפשר לפרש אשא עיני אל ההרים ששם ידעתי דיוסף חי והשבטים עתידים להשתחוות לו. מאין יבא עזרי. לברר אמיתותן של דברים. עזרי מעם ה' שהוא יגלה לי. ובריש מדרש משלי אמרו דעשרה הרוגי מלוכה נמשכו בשביל חטא יוסף ועדיין החטא קיים ועיין לקמן אות י"א מ"ש בס"ד:
ט. יעקב אע"ה כבר נודע משז"ל דעשו היה רודף יעקב וס"ד שנשא שתי אחיות ונכשל בעריות ולפי האמת לא חטא יעקב אע"ה בשתי אחיות דגיירן וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אמנם זהו דוקא אם האבות יצאו מכלל בני נח לגמרי בין להקל בין להחמיר אמנם אם לא יצאו מכלל בני נח להקל יש ערעור על יעקב אע"ה וצריך לומר דעל פי הדיבור נשאן וכמו שביאר כל זה הרב פרשת דרכים ז"ל. ובזה אפשר לרמוז פ' אשא עיני אל ההרים שהם האבות אברהם ויצחק אע"ה למען דעת אם יש להם דין ישראל לגמרי מאחר שקבלו התורה מאין יבא עזרי לברר האמת עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ בזכות ישראל וכמשז"ל בראשית ברא אלהים בעבור ישראל שנקראו ראשית וכיון שכן אנו שקבלנו התורה וכונתינו להעמיד העולם דין ישראל גמור יש לנו ולא חטאתי דגיירתי אותם וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. א"נ אפשר עזרי מעם ה' שקראני אלהים כביכול וכיון שכן אפי' תימא דלא יצאו האבות מכלל ב"נ לגמרי לי הותר שתי אחיות דטעם העריות משום דאין משתמשין בשרביטו של מלך וכיון שקראני אלהים הותר לי וכמ"ש המקובלים ורמזו הרדב"ז ז"ל בתשובה והשיבה רוח הקודש אל יתן למוט רגלך כי רגל כינוי לאשה כמ"ש בזהר הקדוש וכתב מהרימ"ט דהאיסור היה ברחל דב"נ בביאה תליא מילתא ולאה נשאת בהיתר ורחל היה האיסור ולז"א אל יתן למוט רגלך היא אשתך רחל לא תמעד אשוריה והיא מותרת ואפשר לרמוז רגלך גימ' רחל י"ה דשם יה בינך לבינה כמשפט איש ואשה שזכו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל להצילך מלבן ועשו כי לא חטאת ודין ישראל יש לך וז"ש שומר ישראל דייקא כי יש לך דין ישראל לגמרי:
א"נ אפשר במ"ש המקובלים בפ' ויעתר יצחק לה' ויעתר לו ה' וכמש"ה ויתפלל בעדו כביכול וז"ש מאין יבא עזרי. מאי"ן דייקא אבל עזרי מעם ה' ועל ידו יושפע עלי והמשכיל יבין:
ואפשר לרמוז במ"ש הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטארפולי זצ"ל בסוד פ' ותזני על שמך דאותיות הקודמות לאותיות שמך הם אותיות לר"י והיא קליפה אחת על הזנות וז"ש ותזני בכח קליפת לר"י שהם אותיות קודמות לאותיות שמך וזהו על שמך עכ"ד וזהו רמז ר"ת יתן למוט רגליך הוא לר"י הקליפה הנז' ואתה ונשיך אהניא לן להכניע קליפה זו והוא ר"ת יעקב לאה רחל כמ"ש הרב הנז' וזה מופת כי לא חטאת בנשואי רחל מאחר שאתה יעקב לאה רחל הכנעתם לקליפה זו. ובזה רמזתי יד ליד לא ינקה רע ר"ת לא ינקה רע לר"י המוכנת להחטיא לאדם וכיון שהתחיל ליגע ביד בהתחלה זו לבד מתעוררת הקליפה לר"י לגמור לרעה ח"ו ולעבור עבירה ועמ"ש במדבר קדמות מערכת יו"ד וזיי"ן ע"ש.
י. יצחק אם לא נברא יצחק לא היה העולם מתקיים. תנחומא ד' ל"א ע"ב דפוס אמשטר'. ואפ"ל דלא נברא העולם אלא בשביל ישראל. ואם לא היה יצחק שנתן ש' משמו שהיה ישחק ולקח צדיק לא היו יוצאין ממצרים שהיה צריך שישבו ת' מאות שנה והיו נטמעין בנ' ש"ט וע"י יצחק נחסרו ק"ץ שנה ולא ישבו כי אם רד"ו כהפרש שיש בין ש' לצ' כמשז"ל וגם כתב בס' ברית מנוחה שהיה מתפלל על ישראל בפי החירות וכן לעתיד נחמו נחמו גי' יצחק וכן לעת"ל שאומר הקב"ה לאברהם אע"ה בניך חטאו והוא משיב ימחו על קדושת שמך וכן יעקב. ויצחק מליץ טוב כמ"ש בש"ס ונמצא דבזכות יצחק מתקיימין ישראל שבשבילם נברא העולם והשתא א"ש מ"ש בתנחומא אם לא נברא יצחק לא היה העולם מתקיים:
ואפשר לרמוז כי יצחק הוא קץ חי שיהיה קץ מצרים בשביל חי שהוא היסוד שלא פגמו במצרים כמשז"ל שבזכות שהיו גדורים בעריות יצאנו ממצרים א"נ רמז קץ חי למשז"ל דבעבור שיוסף נמכר לעבד נתכפר העבדות שנגזר על ישראל ועבדום ועי"ז יצאו ברד"ו שנה וזהו קץ חי היה הקץ בעבור יוסף שהוא ביסוד שהוא חי ורמז ישחק שע"י ח"י יתבטלו ת' איש דעשו גי' ש"ק מישחק ואפשר דכשנתן ש' ולקח צ' נתעבר ביוסף כמ"ש הרב עיר בנימין בשם האר"י ז"ל דיוסף שטנו של עשו ודו"ק:
יא. יוסף אמרו בזהר חדש פ' וישב דף מ"ז דבשביל מכירת יוסף היה גלות מצרים וכשבאו למרה קטרגה מדה"ד דהי"ל להיות שבע על חטאתם דיש בו כ"ב שנין לכל א' על שציערוהו דכ"ב שנין לא ראה אביו וכ"ב שנין לכל חד עשרה פעמים כ"ב הם ר"ך הסר עשרה על שנפטרו השבטים שם והיו רד"ו בגלות ומה"ד היה רוצה שישתעבדו ז' זמנין כמנין זה וא"ל הקב"ה שישמרו שבת והיא תכפר דשביעאה ההוא צדיק' בה אחיד וכדאי לכפרה זהו תורף הדברים ע"ש באורך ושמעתי בשם הרב מהר"ר העשיל ז"ל דזה טעם דבשבת צריך לבצוע על שתי ככרות כי שני פעמים לח"ם גימט' יוסף לזכור שעל ידי השבת יתכפר עון מכירת יוסף עליו השלום ואני בעניי אמרתי איזה רמזים בהקדמת ז"ח הנז' כאשר תראה בקונטרס פני דוד פ' ואתחנן ובמקומות אחרות בס"ד:
ובמדרש משלי בתחילתו אריב"ל לא נמשכו עשרה הרוגי מלוכה אלא בחטא מכירתו של יוסף רבי אבין אומר בכל דור עדיין החטא קיים עכ"ל ולדקדק אומרו לא נמשכו עשרה הרוגי מלוכה אפשר דרמז דהשבטים היו בעיבור לבד והם היו על עשרה טיפין דאזדריקו כמו שהסכים מהרח"ו ז"ל ובכל דור עדיין החטא קיים לפי שלא שמרו השבת שניתן לכפר החטא וזה טעם מ"ש חז"ל דאין נגאלין עד שישמרו את השבת כמו שכתבתי במקום אחר בסייעתא דשמייא ולפי האמור ניחא דאם העשרה הרוגי מלוכה היו השבטים ממש כפי הפשט אמאי לא נתכפר החטא אכן היו בעיבור לבד ונסתלקו ועל זה א"ר אבין כי עדיין החטא קיים בכל דור ודו"ק כי קצרתי. ומצאתי בכ"י שאמר רבינו האר"י ז"ל כי משנת הש"ל עבר גבול אחישנה ונכנס גבול בעתה ובאתי לחשב' ז' פעמים רך והוא קרוב לחשב' זה דכיון דלא שמרו השבת מדה"ד גזר שיהיו בגלות שבע על חטאתם ואחר זמן ראיתי בז"ח פ' וישב דף מ"ב דפוס קושט' שאמרו כך אלא דחסר סוף הלשון:
יב. יעל אמרו בסוף מדרש משלי דלא הרגה יעל לסיסרא בכלי זיין משום לא יהיה כלי גבר על אשה ע"ש ובמדבר קדמות מערכת י' אות נ"ב הבאתי משם רבינו האר"י ז"ל שלא הרגתו בחרב לפי שרצתה להוציא ניצוצי הקדושה אשר בראשו ע"ש ואפשר לקיים זה וזה ולשון גורי האר"י ז"ל לאו דוקא ודו"ק היטב כי קצרתי:
יג. ישראל ס' רבוא ובתורה ס' רבוא אותיות ויש בהם ס' רבוא פרצופין וכל א' מישראל נאחז באות אחד של תורה ואותה האות משועבדת אליו כשעבוד של אשה לבעלה וכדמיון האיש זכר והאות נקבה נאסרת ולכן מצוה לחלל שבת על כל איש ישראל כי התורה והאות ההיא מוכנת אליו לעבודתו אם יזכה ס' קדמון רמזי התורה כ"י פ' בחקותי:
יד. יוסף נפש אדם כמשז"ל על פ' טמאים לנפש אדם שהיו נושאים ארונו של יוסף וירד יוסף למצרים לתקן נפש אדם לכן כתיב ויוסף בן שבע עשרה שנה הם טוב נפש באתב"ש טוב לכן ישבו במצרים ת"ל שנה כמספר נפש אדם ולכן ויחי יעקב בארץ מצרים טוב שנה לתקן אדם הראשון כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון שבא לתקן אשר עותו אדם י"ז דרגין לנשמתא ולפי שיוסף נפש אדם לכן עשה לו אביו כתנת פסים לתקן כתנות עור של אדם הראשון שפגם בהם לכן נתאבל עליו יעקב וישם שק במתניו לתקן כתנות עור של אדם ס' הנז' פ' וישב. וכתב עוד פ' ויגש דז"ש וילקט יוסף את כל הכסף בגימט' העץ שתקן עון אדה"ר שפגם בעץ הדעת וישראל במצרים גמרו ותקנו כל הניצוצות וז"ש עשאוה כמצולה שאין בה דגים לקטו הנשמות הנקראים דגים שאינם צריכים שחיטה אלא אסיפתם היא המתרת אותם זהו תורף דבריו בקצור:
טו. יעקב יעקב נקרא הגוף ישראל נקראת הנשמה כן כתבו בשם ילקוט ראובני פ' ויחי ובזה פירשו מה טובו אהליך יעקב כי כל דבר הנוגע לגוף יהי' עראי כאהל וכל דבר הנוגע לנשמה יהיה קבע וז"ש משכנותיך ישראל:
טז. יוסף עצמות יוסף היו נתונים במדבר בתוך עור כבש ונכנס באותו עור רוח חיים וזהו נוהג כצאן יוסף. מדרש רז"ל הביאוהו התוס' כ"י פ"ק דסוטה:
יז. יהודה ענין יהודה בתמר רמוז בפ' וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען כי חוץ מתיבת כנען ר"ת יבום אב רמז שהוצרך יהודה ליבם כלתו לגאול בניו וא"ת מדוע לא הספיק יבום אח ככל שאר יבומין דעלמא שציותה תורה עליהם השיב ואמר כנען מפני שאמם של אלה כנענית היתה וכל נולד ממנה דיו שיספיק ברוב זכיות לתקן עצמו ולא הוכשר לגאול אחרים ושם אשת יהודה בת שו"ע ר"ת ער ואונן שלה ליקוטי גורי האר"י ז"ל כ"י:
יח. ילדים המשחקים כשהם ישנים וכן כשמשחקים לבדם אפי' בהקיץ סימנא הוא שהפ' משחקת עמהם ובפרט ליל ר"ח וטוב שהרואה אותם משחקים שיכה אותם באצבעו על החוטם ויאמר זילי פ' מכאן לית לך כאן חולק ואחסנא לית לך כאן נייחא ויאמר ויהי נועם כלו ככה יעשה בהכאה על החוטם ג"פ ובכל פעם ישמור הסדר הזה לקוטי גורי האר"י ז"ל כ"י:
יט. יצחק אמר וצודה לי צידה גי' עשרה הויות ועשה לי מטעמים גי' עשרה פעמים שם ס"ג כמנין שנותיו של עשו באותו פרק לטהרו ולקדשו. ואגב חדא תרתי בקש רחמים שלא יכשילהו אלא יעשה לו מטעמים כאשר אהב על טהרת הקדש. הנה הקליפה דידה עבדא והזמינה לו כלב חיה דקה כי הקליפה נתקנאה בעקדת יצחק וראתה שאיל קרב תחתיו שהיא בהמה דקה ועתה הזמינה הקליפה לעשו כלב חיה דקה לשם עמלק בן אליפז בן עשו והוא נער נעור וריק אביהם של עם לוקק כאשר ילוק הכלב וחשבה הקליפה להכשיל בו את יצחק שהוא עצמו הנעקד כדי להאכילו לחם כזבים בסוד פתח במזבח וסיים בשלחן והקב"ה שומר נפשות חסידיו גזר לא יאונה לצדיק כל און וגדולה עבירה לשמה זה יעקב שרימה את אביו ממצוה שלא לשמה זה עשו וכ"ש שאף לא עשה אלא עבירה חמורה שהביא כלב ולא כחש יעקב באומרו אנכי עשו בכורך כי רושם נהורא דקיק שהיה בעשו נשאר אצל יעקב מחצאי הטיפה של אחים תאומים וכ"ש בשליא א' כאלה וע"ז השיתוף אמר יצחק בא אחיך במרמה כי זה הרושם אצל יעקב הוא טהור מטמא והוא עשו בכל מקום ומיניה וביה חזרה הבכורה על אכסניא שלה ודומה לו מה שאמרו רז"ל ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא אחיו ברמאות לקיים עם עקש תתפל לקוטי גורי האר"י ז"ל בקצור. אחר זמן מצאתיו באריכות גדול במאמר מאה קשיטה להרמ"ע ז"ל סי' נ"ו:
כ. יעל אשת חבר הקני שורש תאומה יתירה של הבל וסיסרא קין והוא חטא עמה ביתד שנמשל לאבר ולכן הרגה אותו ביתד והוא בא עליה ז' פ' קודם שהרגו להבל לקוטי גורי האר"י ז"ל כ"י:
כא. יעקב גלגול אדה"ר ותקן ג"ע ולכן היה פ"ד שנים שלא נשא ולא ראה קרי לתקן מה שפגם אדה"ר וכמו שלתקון הקרי צריך פ"ד תעניות בימי השובבי"ם במספר שמות הקדש אשר פגם כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל כן יעקב אע"ה לתקן אדה"ר הכולל שהה פ"ד שנים כמספר תעניות ימי השובבי"ם יום לשנה ועיין בספרי זוטא ראש דוד פ' תולדות דף כ"א ע"ד:
כב. יעקב כשלקח הבכורה מעשו היה במעות וז"ש מן האדום האדום הזה. גם זהובים אדומים שאל עשו במכירת הבכורה כי בתבשיל לא היה נותן לו ומ"ש ויאכל וישת אחר שנתן לו ממון האכילו והשקהו פסיקתא כ"י לרבינו טוביהו ז"ל:
כג. ירא חטא הוא שנשמר מנחש שטן דאותיות חט באמצען וע"י יראת חטא מתגבר על שטן נחש שעיקרן אות חט שבאמצען ונשארו שן שן וזהו שינ"י רשעים שברת שן שן גימט' ת"ש שער ההכנה למהר"ר נפתלי כ"ץ בסופו ע"ש שהאריך ואפשר דזה טעם מ"ש הפוסקים שלא לאכול אגוז בר"ה דאגוז גימט' חטא עם הכולל והוינן בה כי אגוז גימט' טוב ואמאי נאמר עם הכולל גימט' חטא ועפ"ז א"ש כי אגוז גימט' חט והם עיקר נחש שטן וכבר כתבתי בעניותי כן בסוף קונטרס ברית עולם עפ"י דברי הזהר הקדוש דח"ט מסט"א ע"ש ובזה א"ש יותר וע"ש בהשמטות וישראל נמשלו לאגוז אם כפה יצה"ר הוא טוב בגימט' אגוז ואם לאו גימט' ח"ט וירא ח"ט נעשה טו"ב גם חטא גימט' חי כי הוא צדיק שנקרא חי ואפשר דשומר שבת מתקן חט ונשארו שן שן מנחש שטן גי' ת"ש כמספר שן שן כי בשמירת שבת תש כחן וזה רמז שבת ב' ת"ש ר"ל ב' שהם נחש שטן תש כחן וזה טעם מ"ש רז"ל בילקוט בשלח דשומר שבת מתרחק מעבירה כי תש כח שטן נחש וזה אפשר טעם דבשמירת ב' שבתות יבא משיח כי נחש ושטן כל א' כלול בחבירו וע"י ב' שבתות תש כחן של נחש שטן בכלל ופרט. ויבואו משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כי משי"ח גימט' נחש וגם גימט' שטן עם הכולל ובכח שבת משיח יבטל נחש שטן. וישראל נושע בה' תשועת עולמים בב"א כי"ר:
כד. יוסף הוא היסוד והוא בגימט' ציון שהוא יסוד המ' ויוסף הוא יסוד דדכורא הנכנס לתוך ציון גם הוא גימ' ג"פ ב"ן אשר ניתנו מיסוד ז"א אל יסוד נוקבא ס' הלקוטים כ"י להאר"י ז"ל סי' מ' ועוד האריך:
כה. ירושלים במילוי יוד ריש ואו שין למד יוד מם אם תמנה המילוי לבד יעלה מספרו תפ"א וז"ש רז"ל מלאתי משפט כי היו תפ"א בתי כנסיות בירושלים כמנין מלאת"י לקוטי הרמ"ז כ"י:
כו. יחזקאל היה הטוב שבקין וזהו שה' אומר לו בן אדם שהוא ממש בן אדם הראשון וקין היה ברפיון ועתה נתחזק ורמוז בשם יחזקאל ולכך היה אומר לו עמוד על רגלך והתחזק רבינו האר"י זצ"ל:
זך. יחזקאל גימ' יוסף ולכן בימיו באו שני הרעב למצרים כמו שגזר יוסף יהיו שבע שני הרעב פני דוד פ' מקץ אות ו':
כח. ירבעם היה שונה ק"ג פנים בתורת כהנים והפך הקערה על פיה לעשות עג"ל גימט' ק"ג וברזא דפרודא כפל ועשה שנים הרמ"ע ז"ל במאמר מאה קשיטה כ"י סי' פ"ח והאריך עוד ע"ש.
כט. ירושלם עם המלה והכולל גימטריא אברהם שם שקראו כשמם. ועם ז' אותיות בשמות שני צדיקים הללו יושלם ירושלים במילוי י' אבל הפשט מלשון אותה ששנו חכמים ולבש הכהן מדו בד כמדתו שלא יהיו בגדיו מצומצמים ולא מרושלין אף כאן ירושלם מקום שיהיה תמיד מרושל ועודף נמתח והולך בהיותה רבתי עם ועתידה שתתרחב עד דמשק והרבוי לירושלים של מעלה כמוה. עוד שם קראה שלם אברהם קראה ה' יראה נכלל השם בי' שלו והונחה בין אותיות שלם ומן יראה נעשה ירו. ומ"ש ארץ הצבי שמתקמטת ר"ת הצבי הנה צעקת בני ישראל באה אלי וכן ר"ת הן צדיק בארץ ישולם. הרמ"ע ז"ל במאמר מאה קשיטה כ"י סי' צ"ט. ומ"ש הרב ז"ל בטעם השני של ירושלם אני הדל כיונתי במקצת כמ"ש במ"א עלץ לבי ועיין מ"ש אני עני בקונטרס פני דוד בסוף פ' יתרו בס"ד:
ל. יששכר הוא גלגול קין והנה כיון שעשה ראובן תשובה גרם שעל ידו יתוקן אותו חלק של קין הנקרא שאת בערך ראובן והוא יששכר כי גם הוא חלק הנפש של קין מצד הטוב ולכן לא יצא יששכר אלא ע"י הדודאים שהביא ראובן כי אע"פ שהוא לא זכה אליה מ"מ זכה לתקנה על ידו והוא יששכר הנקרא על שם כי שכר שכרתיך וזה היה שלאה שכרה ליעקב ע"י הדודאים וידעת כי לאה וחוה הכל בחינה א' וכן אדם ויעקב וכו' וזהו מה שרמזה חוה בנבואתה קניתי איש את ה' שקנתה ושכרה על ידי הדודאים ויצא יששכר שיתוקן בו קין דהיה טוב ברע שהוא נחש אך יששכר הוא מתוקן וכל עסקו בתורה וכלו מצד הטוב של קדושה. וכתיב וישכב עמה בלילה הוא שכמעט הוא עצמותו וגופו של יעקב ושאר השבטים היו מהענפים נלע"ד (נתן) קניתי איש את ה' גימ' יששכר בן יעקב הוא גלגול קין. ס' ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל בקצור ושם האריך:
לא. יתרו הוא קין ושני שמותיו קני יתרו על שקנא על תאומה יתירה שנולדה עם הבל הוצרך לחזור ולתת לו והיה כהן מדין גימט' זהו קין עם הכולל ונקרא כהן כי כהן ובכור ראשון למדנים ולקטטות ומריבות שנתקוטט עם אחיו שם:
לב. ירמיהו היה מסוד שלמה ובא וראה בכליון מעשה ידיו. שם בס' ערכי הכנוים ובפירוש כתבו גורי האר"י ז"ל שהיה גלגול שלמה. וזה רמזתי אני עני בפ' אני הגבר ראה עני בשבט עברתו. אני הגבר רמז לשלמה על דרך הגבר הוקם על ראה עני שראיתי החורבן בשבט עברתו גימטריא שלמה ירמיהו ועוד ב' לשני שמות והכולל. ועוד רמזתי בשאר הפ' כמ"ש בעניותי בנחל אשכול בס"ד:
לג. ישמעאל בן אברהם אבינו ע"ה הוא מקלי' חמ"ר נגד רמ"ח דאברהם בקדושה ולפי שבא על חמוריו וגם על זכרים לכן נתגלגל באתון בלעם וכשמת במיתתה כדכתיב ואותה החייתי אז התחיל להתקן ואח"כ בא בחמורו של ר' פנחס בן יאיר שהיה ניצוץ אברהם (ישמעאל עם ו' אותיות גי' אתון) ס' ערכי הכנויים שם. ואפשר שזה טעם דחמור רפב"י נזהר מלאכול טבל כי היה ישמעאל ובא להתקן ונזהר במעשר שנהג אברהם אע"ה ועיין בפתח עינים:
לד. יפקוד ה' על צבא המרום במרום וכו'. כתבו משם הרב המוסמך מהרח"א ז"ל הזקן דכשהשר הוא בתכלית המעלה אז מפילו וזה שכתוב במרום והוא מרומים והדרך הוא בשמים משפיל השר ועל ידי כך אומתו נופלת ביד האויב אבל בקי"ס ונחלי ארנון שתיהן היו על ידו יתברך כמ"ש בעניותי בספרי זוטא ראש דוד פ בשלח ע"ש. ונוסף על זה היה לנס במצרים כי בעוד השר קיים הוכו מצרים בעשר המכות שלא המיתו עד קי"ס ולזה היה מתחזק פרעה ובזה פירשתי אני הדל בנחל קדומים פ' עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם שעיקר הפרעון היה בקי"ס במדה שמדדו והשאר היה פירות ולכן השר היה קיים עד קי"ס ע"ש.
לה. יהב ליה ידיה ואוקמיה וכו' ולוקים ר"י לנפשיה אין חבוש מתיר עצמו. פירש בס' ארץ החיים מז' ב"א דיסורין של אהבה הם להרבות שכר דוקא אך שאר יסורין לכפר חטאתיו וביד כתובים העונות וכשאז"ל לא הן ולא שכרן ש"מ שאין לו חטא והיסורין לשכר וא"ל הב לי ידך וראה שאין בידו עון. וביד י"ד פרקין יהב ליה ידיה ב"פ י"ד הם כח ועתה יגדל נא כוח ה' ואוקמיה. ופריך ולוקים איהו לנפשיה והשיב אין חבוש הכונה דכשהוא אחר נותן לו ימינו לימין החולה ונעשים כ"ח. אך אם הוא לעצמו צריך ימין לשמאל ויד שמאל היא מוכנעת וחבושה וז"ש אין חבוש מתיר עצמו וצריך ב' ימין וליכא עכ"ד. ועפ"ז ניחא מ"ש רז"ל לא לן אדם בירושלים ובידו עון ואמרו עבירה היא בידו וכיוצא:
לו. יונה אלו סנהדרין תנחומא פ' תצוה דף ק"ד ע"ב ואפשר כי יונה גימטריא ע"א כמספר סנהדרי גדולה. ורז"ל אמרו כ"י ליונה אמתילא ואפשר דהמן שבקש לאבד ישראל ביום ע"א לשררתו נתלה כמספר יונה כי רצה לאבד יונה ולא ידע כי כלתו היא. ובדרשותי כתבתי עוד בס"ד. עוד יש לרמוז דיונה רומז לשכינה ולכן יונה גי' ע"ב דבאבא יסד ברתא:
לז. ירח בס' אסיפת הכהן פ' בא פירש מאמרם ז"ל ליל שמורים הוא לה' שאותה הלילה היה מאיר כשמש דיש לחוש למזיקין דירח כשנים וכו' ע"ש ותקפה עליו משנתו דירח כשלשה כמ"ש בברכות דף מ"ג ע"ב ע"ש ובפירוש המאמר אני בעניי כתבתי בדרשותי בס"ד:
לח. ינון שמו של משיח כן אמרו פ' חלק וכתב הרב מהרש"א ז"ל בחדושי אגדות דב' נונין הם שני ההין בחילוף א"ת ב"ש ובס' פורת יוסף הפטרת בהעלותך תמה עליו דבאתב"ש ן' מתחלף בט' וכו' ע"ש ולא זכר דזהו אלפא ביתא דאטבח כמ"ש בסוכה פ"ה ומפורש שם ברש"י ומהרש"א ז"ל באורך ואין ספק דט"ס הוא במהרש"א וצ"ל בחילוף אטבח ופשוט:
לט. יתרו עמ"ש במדבר קדמות אות כ"ג ולפי דעת הרב מהר"ש אלקבץ ז"ל והרב ש"ך עה"ת דהאות שהוסיף לקין הוא אות י'. אפשר לומר דשם יתרו נרמז הי' שהוסיף לקין שהוא היה הטוב של קין ולכשנתגייר הוסיפו ו' שמלבד היוד שלו קבל עתה תר"ו מצות ועם הז' של בני נח הם תרי"ג:
מ. יוסף עמ"ש במדבר קדמות אות נ"ה. והן עתה נראה אלי מ"ש הרב משנה למלך פ"י דמלכים דין ז' שהביא דיבורי תוס' בענין זה אם הגוים מוזהרים לקיים נדר ושבועה שנראין הדברים כסותרין והביא דברי הירושלמי פ"ט דנזיר והקשה על מהר"ש יפה ז"ל דנראה מדבריו דהגוים אין מוזהרים על השבועה ע"ש באורך. ולכל הדברות נראה לכאורה דמ"ש אני הדל דנהגו הגוים לקיים השבועה ומשו"ה השביע יעקב לעשו. ויעקב ליוסף וכיוצא יש לו קיום. וצריך לעמוד על כל דברי הרב הנז' בעזה"י: