מדרשי נעמי
שרי אלגד
'אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהֹוָה' (רות א, כא(
אמרה נעמי: מלאה הלכתי בבנים ומלאה בבנות, ונפלו ילדיי חללים בשדה המחלה והכיליון ואני נותרתי ריקה.
'ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת' (שם, ד, טז). משנפקדה כלתי, נתמלאתי אף אני.
מה הלחם משיב נפש, אף ההיריון משיב נפש.
ומהיכן באה השמועה לנעמי? שנתגלתה לה דמותה של שרה ואמרה לה: 'בתי, כשם שפקד אותי ה' בבן לעת זקנותי וצערי, כמו שכתוב 'וה' פקד את שרה' (בראשית כא, א), כך יפקוד ה' אף אותך. שובי אל עמך ואל מולדתך, והנותן לחם יפקוד אותך בבן ויקים לך את שמך'. מיד כתיב: 'ותצא מן המקום אשר היתה שמה' (רות א, ז).
'(וירדתי) [וְיָרַדְתּ] הַגֹּרֶן... וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו (ושכבתי) [וְשָׁכָבְתְּ]' (רות ג, ג-ד)
וירדתי' כתיב, לא 'וירדת'; 'ושכבתי' כתיב, לא 'ושכבת'.
אמרה נעמי: הייתי עמם בגורן, כרחל שהוליכה את אחותה אל יצועי אהובה ונתנה לה סימניה.
'ויתן ה' לה הריון ותלד בן' (שם, ד, יג), 'לה' נתן היריון, ולי – את הילד שיהיה לי למשיב נפש שנאמר 'ילד בן לנעמי' (שם, ד, יז).
אני ריקה שבתי משדה מואב, ומלאה הביאני ה' לבית ישראל.
מלאה הלכתי – רות רבה ג, ז. פקד – בראשית כא, א. ונתנה לה סימניה – בבלי, בבא בתרא קכג, ע"א. למשיב נפש – רות ד, טו.