ויתן לך האלקים ופרש״י יתן ויחזור ויתן. ונודע הדיוק כיון שאמר יתן, כבר משמע נתינה תמידית, ולמה הי׳ צ״ל ויחזור ויתן, האם כשמברך איש לחברו בפרנסה, צריך לאמור לו יתן ד׳ לך פרנסה, ויחזור ויתן לך פרנסה, הלא כשאמר לו יתן ד׳ לך פרנסה, משמעות הברכה היא שתמיד יתן לו.
אבל כשאחד נותן לחברו מעות, אז אם לא קיבל הוא ממנו מקודם, הוא הנותן, משא״כ אם המקבל של עתה נתן מקודם מעות להנותן, אז הנותן עתה, רק מחזיר מה שקיבל מקודם הוא, לכן הן אנו צריכים לעבוד אותו ית׳ שלא ע״מ לקבל פרס, אבל כשאיש ישראל עובד ד' ולפי מעשיו מגיע לו שכר, אז השכר שד׳ ית׳ נותן לו, מחזיר הוא לו את אשר עשה לפניו ית', משא״כ כשהוא ית', נותן לו כל טוב גם טרם עשה, לזה למי שאינו ראוי אז הוא ית׳ הנותן, וזה שברך יצחק את יעקב, ויתן וכו' ופרש"י מתחילה יתן אף אם לא עשה ולא ראוי האיש מישראל, ואח״כ יחזור ויתן יהי׳ הוא ית׳ החוזר ונותן, היינו חוזר וגומל לאיש על עבודתו, כי איך זה אפשר שהאיש יעשה ויעבוד את ד׳ כראוי כשהוא בצרותיו ר״ל, ורק כשד׳ נותן מתחילה היינו גם כשאינו ראוי, אז יכול להיות אח״כ בבחי׳ חוזר ונותן כנ״ל.
עוד אפשר כי הפסוק אומר ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בא״מ, שישנם בחי׳ אובדים ובחי׳ נדחים, נדח הוא שרק נדח ממקומו למקום רחוק אבל ניכר ונראה הוא, משא״כ אובד הוא שנאבד לא נראה ולא ניכר, כי כשהצרות מתרבות עתה כ"כ וגם פשוט מספרים זְקָני ישראל שעי״ז בחיצוניתם אינם ניכרים, ומרוב הרדיפות והיסורים הקשים מנשוא שא״א לשער, גם בפנימיותם אינם ניכרים עד שגם האיש בעצמו אובד א״ע [ער פערלירט זיך] וא״ע אינו מכיר, איך הרגיש עצמו לפני שנה בשבת גם בחול קודם התפילה ובשעת התפילה וכדומה ועתה נדרס ונרמס, עד שאינו מרגיש אם איש ישראל הוא אם אדם הוא או בהמה שאין לה שום מציאות להרגיש, והוא בחי׳ אובד, ובאו האבדים.
אבל הגמרא אומרת (קידושין דף ב׳) בעל אבדה מחזר אחר אבדתו, כי כשנאבדה האבדה לא נראה ולא ניכרת מחזר בעל האבדה אחרי׳ למצאה להגביהה ולהביאה אליו, והלא הקב״ה הוא בעל האבדה שלנו, לכן ברך יצחק את יעקב אבינו, יתן, ולא רק בשעה שאיש הישראלי נראה וניכר, רק גם על האובדים לא נראה ולא ניכר ויחזור ויתן, בעל האבדה יחזור עלינו למצוא אותנו וליתן לנו כ״ט ולהשיבנו אליו ית׳ ולגאלנו גאולה ופדות גופנו ונפשנו ברחמים רבים וישועות טובות.
אבל הגמרא אומרת (קידושין דף ב׳) בעל אבדה מחזר אחר אבדתו, כי כשנאבדה האבדה לא נראה ולא ניכרת מחזר בעל האבדה אחרי׳ למצאה להגביהה ולהביאה אליו, והלא הקב״ה הוא בעל האבדה שלנו, לכן ברך יצחק את יעקב אבינו, יתן, ולא רק בשעה שאיש הישראלי נראה וניכר, רק גם על האובדים לא נראה ולא ניכר ויחזור ויתן, בעל האבדה יחזור עלינו למצוא אותנו וליתן לנו כ״ט ולהשיבנו אליו ית׳ ולגאלנו גאולה ופדות גופנו ונפשנו ברחמים רבים וישועות טובות.