Guide for the Perplexed, Part 2 5:3

השכלים של הגלגלים במקרא ובחז"ל
השמים חיים ומשיגים גם לדעת התורה
¹ אשר להיות הגלגלים חיים והוגים, כלומר משיגים – דבר זה אמת ודאית גם לפי התורה; אין הם גופים מתים כמו האש והארץ כמו שחשבו הבורים, אלא הם, כמו שאמרו הפילוסופים, בעלי חיים המצייתים לאדונם, משבחים ומהללים אותו בכל שבח והלל.
^{ראיה שהשמים משבחים)} נאמר: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל [וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ]" (תהילים יט,ב). כמה רחוק מתפיסת האמת מי שחשב שזה תיאור מצב! זאת משום שהעברית אינה משתמשת בלשון "הגדה" ו"סיפור" יחד אלא על בעלי שכל. הראיה הברורה על כך שהוא מתאר את מצבם בעצמותם, כוונתי למצב הגלגלים ולא מצב התבוננות האנשים בהם, היא מה שאמר (בהמשך): "אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם" (שם,ד). הרי שהבהיר ואמר במפורש שהוא מתאר את עצמותם, שהם משבחים את ה' ומספרים את נפלאותיו בלא דיבור שפה ולשון.
^{הסבר לשבח שבדממה)} וזה הנכון, כי המשבח בדיבור מספר רק את מה שתפס, ותפיסה זו עצמה היא השבח האמיתי; ואילו הביטוי שלו נועד רק ללמד אחרים, או להבהיר שהוא עצמו השיג.
^{ראיה שמדובר בדממה)} אכן נאמר: "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (שם ד,ה), כמו שביארנו (א,נ5; א,נט7). זו ראיה תורנית שלא יכחישנה אלא בור או עקשן. SCRIPTURE supports the theory that the spheres are animate and intellectual, i.e., capable of comprehending things: that they are not, as ignorant persons believe, inanimate masses like fire and earth, but are, as the philosophers assert, endowed with life, and serve their Lord, whom they mightily praise and glorify; comp. “The heavens declare the glory of God,” etc. (Ps. 19:2). It is a great error to think that this is a mere figure of speech: for the verbs “to declare” and “to relate,” when joined together, are, in Hebrew, only used of intellectual beings. That the Psalmist really means to describe the heavens’ own doing, in other words, what the spheres actually do, and not what man thinks of them, may be best inferred from the words, “There is no speech, nor language, their voice is not heard” (ver. 4). Here he clearly shows that he describes the heavens themselves as in reality praising God, and declaring His wonders without words of lip and tongue. When man praises God in words actually uttered, he only relates the ideas which he has conceived, but these ideas form the real praise. The reason why he gives expression to these ideas is to be found in his desire to communicate them to others, or to make himself sure that he has truly conceived them. Therefore it is said, “Commune with your own heart upon your bed, and be still” (Ps. 4:5). Only ignorant or obstinate persons would refuse to admit this proof taken from Scripture.

גם לדעת חכמים
² אשר לדעת החכמים בכך, איני סבור שהיא זקוקה לביאור או לראיה.
^א) התבונן כיצד סידרו את ברכת הירח,
^ב) ומה שחוזר ונשנה בתפילות ובלשונות המדרשות מן הכתוב "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים" (נחמיה ט,ו), והכתוב "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" (איוב לח,ז), וזה נפוץ בדבריהם.
^ג) ובבראשית רבה (ב,א) אמרו על דבריו יתעלה "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א,ב) – "תוהָא ובוהָא", כלומר הארץ נאנחת ומתייפחת על מר גורלה; "אמרה: אני והן נבראנו כאחת", כלומר הארץ והשמים, "העליונים חיים והתחתונים מתים". הרי גם הם אמרו במפורש שהשמים הם גופים חיים ולא גופים מתים כמו היסודות. As to the opinion of our Sages, I do not see any necessity for expounding or demonstrating it. Consider only the form they gave to the blessing recited on seeing the new moon, the ideas repeatedly occurring in the prayers and the remarks in the Midrash on the following and similar passages:—“And the host of heaven worshippeth thee” (Neh. 9:6); “When the morning stars sang together, and all the sons of God shouted for joy” (Job 38:7). In Bereshit Rabba, on the passage—“And the earth was empty and formless” (Gen. 1:2), our Sages remark as follows: “The words tohu and bohu mean mourning and crying; the earth mourned and cried on account of her evil lot, saying, ‘I and the heavens were created together, and yet the beings above live for ever, and we are mortal.’” Our Sages, by this remark, indicate their belief that the spheres are animated beings, and not inanimate matter like the elements.

השפעת השמים על העולם – גם לדעת התורה
³ דע שכל הפילוסופים מסכימים שהנהגת העולם השפל הזה נעשית על ידי הכוחות השופעים עליו מן הגלגל כמו שציינו (א,עב), ושהגלגלים משיגים ויודעים את מה שהם מנהיגים.
^א) גם על זה דיברה התורה במפורש ואמרה: "[וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם] אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים" (דברים ד,יט), כלומר שהוא עשה אותם אמצעי להנהגת הבריאה, לא כדי שייעבדו.
^ב) ונאמר בבירור: "[וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים... וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.] וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל [בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ]" (בראשית א,טז-יח), ומשמעות המשילה היא שלטון על ידי הנהגה. זה עניין נוסף על עניין האור והחושך שהוא העילה הקרובה להתהוות ולכיליון, כי על עניין האור והחושך נאמר "וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ". ולא ייתכן שהמנהיג דבר מסוים לא ידע את הדבר שהוא מנהיג, אם מבינים את מהותה האמיתית של ההנהגה במובנהּ כאן. The philosophers further agree that this world below is governed by influences emanating from the spheres, and that the latter comprehend and have knowledge of the things which they influence. This theory is also met with in Scripture: comp. [the stars and all the host of heaven] “which the Lord thy God hath divided unto all nations” (Deut. 4:19), that is to say, the stars, which God appointed to be the means of governing His creatures, and not the objects of man’s worship. It has therefore been stated clearly: “And to rule over the day and over the night” (Gen. 1:18). The term “ruling” here refers to the power which the spheres possess of governing the earth, in addition to the property of giving light and darkness. The latter property is the direct cause of genesis and destruction; it is described in the words, “And to divide the light from the darkness (ibid.). It is impossible to assume that those who rule a thing are ignorant of that very thing which they rule, if we take “to rule” in its proper sense.

עוד נרחיב את הדיבור על עניין זה במקום אחר (על המלאכים ב,ו; על האור והחושך ב,ל14; על הנהגת הנביא ב,לז6-5). We will add another chapter on this subject.