חלק מן הפרק עסק בהגדרתם המדוייקת של מונחים ושמות למיני מאכל שונים, ובעיקר אלה שמשמעותם המילולית רחבה, אבל בלשון בני אדם יש להם משמעות מצומצמת יותר (כגון שסתם ״צלי״ אינו אלא צלי בשר, וסתם ״ירקות״ אינם כוללים ירקות־בר). ושדברים שיש להם שם לוואי (כגון ״דבש תמרים״) אינם בכלל נדרו של זה האוסר על עצמו את הדבר בכלל. ופעמים שיש הבחנה בדיוק הלשון שמשתמש בה הנודר, שפעמים משמעותה של לשון מסויימת היא מאכל חי או מאכל מבושל, מוצר גולמי או מוצר מוגמר בלבד. ונקבע באלה ובכיוצא בהם כלל גדול — שאין הולכים בנדרים אלא אחר לשון בני אדם. לאמור, שאין מובנו של נדר מתפרש אלא על פי שימוש הלשון הרגיל בפי בני האדם שבאותו המקום ובאותו זמן. This chapter discussed the meaning of terms and names of various types of food, including those which have a wide literal meaning but a narrower meaning in the vernacular. For example, the expression: Roasted food, was used only in reference to roasted meat. It was established that the vernacular is followed with regard to the interpretation of vows. Accordingly, the interpretation of a term or expression may change from place to place and from generation to generation.
סוכם כי הנודר מסוגי מאכלים אינו אסור אלא בהם, אבל לא במוצרים היוצאים מהם, אף כי יש מי שסבור כי אם המוצר נקרא על שם הדבר שיצא ממנו — הריהו בכלל האיסור. A type of food that has a modifier in its name is not included in the vow if the modifier was not mentioned. Therefore, wild vegetables are not included in a vow that refers to vegetables.
היתר זה לא נאמר אלא כאשר אוסר עצמו בסוגי מאכל, אבל אם אוסר על עצמו מאכל מסויים (״ענבים אלו״) או מאכלים של איש פלוני או מקום פלוני — הריהו נאסר לא בהם בלבד אלא אף ביוצא מהם ובתערובותיהם. וכל תערובת כזו שיעורה לאסור הוא בכדי שיהא בו — בדבר שאסרו עליו — כדי לתת טעם בתערובת. If one has vowed that a particular food is forbidden to him, a derivative of that food is permitted to him unless the vow referred to a particular food item. In that case, if the forbidden food got mixed into another food, the mixture is prohibited, provided that the flavor of the forbidden food is noticeable in the mixture.
אגב הדברים מובאים דברים על מעשיהם וקורות חייהם של חכמים, ובעיקר כיצד עסקו בלימוד תורה מתוך עוני, וכיצד הגיעו אחדים מהם לעושר מרובה. Stories about how some Sages studied Torah in poverty and others became very wealthy were related tangentially.