ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים לאכללא חויא בישא דאטיל זוהמא ועביד פירודא דלא משמש שמשא בסיהרא. ואת אומרת בפירוש צורך וחיוב מציאות הקליפה בעולם שהרי האל יתברך אמר ויהי להיות נמצאת כאמרו י"הי מאר"ת לאכללא חויא בישא אותו שהטיל זוהמא אותו שמפריד אלוף אותו שגרם שנתקלקלה הארץ לסבתו שנאמר ארורה האדמה וכו' ובגין כך כתיב י"הי מארת דא סיהרא כי הוא סבת פגימת הלבנה וחסרונה ברקיע השמים דא שמשא יסוד כי היא מקבלת ממנו ותרוויהו ככלנא חדא לאזדווגא ולא לכלול שם הנחש ואמר זה לפי שאמר בראשונה לאכללא נחש וביאר כוונתו כי מה שאמר לאכללא נחש לענין מציאותו אבל לא לכלול אותו עם הסיהרא אמנם לכלול אותה ברקיע השמים בכללא חד לאזדווגא לאנהרא עלמין משמע דכתיב להאיר על הארץ שהרי גלה הכתוב כי בהיותה בחבור השמש שהוא רקיע השמים תהיה היא נארת ומה שלמטה ממנה שאם היתה כוונת הכתוב לומר שהיא תקבל אורה ולא זולתה הי"לל להאיר בארץ אמנם באמרו על הארץ רמז לעולם התחתון ולמה שעליו ויהיה שיעור הכתוב להאיר על הארץ על מה שעל הארץ והיא בכלל והוא אמרו לאנהרא עלמין לעילא ותתא משמע דכתיב על הארץ ולא כתיב בארץ. עילא ותתא כלומר שמלת על פירושו למעלה ומלת הארץ פירושו למטה. ומ"ש חושבן דכלא בסיהרא איהו כוונתו להודיע כי מהעטרת ולמטה הוא עולם ההגבלה וזה שכבר ידעת כי כל דבר הנספר יוגבל וכל נגבל חסר אחר שהוא נופל תחת המספר המגביל אותו. והוא ההבדל הנמצ' בין החל"ק והכל כי החל"ק מתפרד ונפרט ונגבל והכ"ל אינו מתפרד ולא נחלק ולא נגבל ודוק ותשכח בסוד האח"ד שאינו נכנס במספד אעפ"י שהוא סבת המספר וזה לפי שלא קדם לו מספר בסוד ולפני אח"ד מה אתה סופר כי מזה הטעם יקרא האחד כ"ל לפי שכל פרטי המספר משתלשלים ממנו והוא עצמו אינו נופל תחת המספר כי לא יתחלק ולא יתפרד. ולפי שכבר אמר כי מלת יהי מאר"ת נשמע מענינו שהוא ענין חסרון וראינו כי כל נגבל חסר לפי שהוא נכנס בגדר המספר ונתיחס זה החסרון אל הסיהרא א"כ חושבן דכלא בסיהרא איהו ואליה יתיחסו כל המספרים וההגבלות לא אל זולתה:
והנה רשב"י ע"ה ביאר הסוד ביתר שאת ואמר ר"ש אמר גימטריאות וחושבן תקופות ועיבורין כלא איהו בסיהרא וביאור דבריו הוא על זה האופן והוא שכבר ידעת שלא מצינו נזכר בתורה שום מחזור מתקופת ימים רק של ז' ימים והוא הנזכר בתחלת הבריאה ויהי ערב ויהי בקר יום א' יום ב' יום ג' יום ד' יום ה' יום ו' ויכל אלהים ביום הז' ומצד זה מוכרחים אנו לעשות מחזור של שבעה ימים ולחזור ליום ראשון גם אנו מוכרחים ומחוייבים מן התורה למנות ללבנה שהוא מחזור א' מכ"ט י"ב תש"צג לכ"ט י"ב תשצ"ג שיש בין מולד למולד שכן כתיב החדש הזה לכם ראש חדשים ואז"ל לכם ישראל מונין ללבנה ואין או"ה מונין ללבנה. ועוד אמרו לכם שצריך ב"ד מומחה ודייקו זה מאמרו ויאמר יי' אל משה ואל אהרן החדש הזה לכם ולכמותכם מלמד שצריך ב"ד מומחה לקדש את החדש וכבר ידעת כמה היו מדקדקי' וחוקרים בעדות החודש עד שאז"ל רבי חייא בשם רבי יוחנן אמר מלמד שנתעטף הקב"ה בטלית מצוייצת והעמיד למשה מכאן ולאהרן מכאן וקרא למיכאל וגבריאל ועשה אותם כשלוחי החדש ואמר להם כיצד ראיתם את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היתה נוטה וכמה היה רחב אמר להם כסדר הזה יהיו בני מקדשין את החדש למטה על ידי זקן ועל ידי עדים ועל ידי טלית מצוייצ' והמצוה הזאת היא הראשונה שנצטוו ישראל בצאתם מארץ מצרים כי שאר המצות נצטוו בסיני והיה כל זה לסוד נכמס כי חדוש הלבנה רומז ללב"נה העליונה ולכנסת ישראל שעתידין להתחדש כמותה כי אל סוד זה תקנו נוסח ברכת הלבנה על הסגנון ההוא ח"ק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ואל סוד זה רמזו רז"ל באמר' החדש הזה לכם סימן מסר להם אם זכיתם תהיו מונין למילואה של לבנה אברהם יצחק יעקב יהודה פרץ חצרון רם עמינד' נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד שלמה ואם לא זכיתם תהיו מונים לפגימת' רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו יהואש אמציהו עוזיה יותם אחז חזקיה מנשה אמון יאשיהו צדקיהו ואת עיני צדקיהו עור הרי סיהר' פגימ' ואתה בני אל תבהל ברוחך לאמר מה זאת עשה האלהים לנו ודום ליי' והתחולל לו כי ח"ק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב ואין לנו עסק בנסתרו' ונחזור לענינינו כי כן נצטוינו למנות ללבנה ונתחייבנו להשוו' שנת הלבנה לשנת החמה לשמו' את האביב שיבוא בזמנו וזה לא יתכן כי אם ע"י עיבור השנים הראויי' להתעב' והכל על ידי גימטריאו' שהם סימני הדקים והחלקים שמקבוצם יבנו השעות ומקבוץ השעות יבנו הימים ומקבוץ הימים יבנו השבועות הד' המתחלקות בכל חדש בקירוב שהם כדמיון ד' התקופו' שהשנה מתחלקת בהם ועל ידי הגימטריאות הללו אנו מוציאים מותרי החדשים והשנים למצוא חשבון מכוון כידוע ממספר העיבור. א"כ מי גרם כל החשבונות והגימטריאות הללו לשיתחלק שנת החמה לי"ב חדשים בתוספת ומגרעת לעבר השנים כי אם חידוש הלבנה מכ"ט י"ב תשצ"ג לכ"ט י"ב תשצ"ג הוי אומר היא שעמדה לנו והכריחתנו אל החשבונות ואל הגימטריאות הללו וע"כ אמר ר"ש גימטריאות וחושבן תקופות ועיבורין כלא הוא בסיהרא. והכוונה לר"ש לומר כי כשם שכל החשבונות והגימטריאות והעיבורים מתחייבים מן הלבנה כך למעלה בסיהרא עילאה כפרטים כל ההגבלות הנכנסות תחת המספר ומן היא והלאה למעלה אין שם הגבלה ושיעור נספר. והנה מתוך דבריו אלה מצא רבי אלעזר בנו תשובה ואמר ולא והא כמה חשבונין ושיעורין עבדי חברייא לעילא כלומר בשיעור קומ"ה שהם רל"ו אלף אלפים רבוא פרסאות באורך כמנין גדול אדונינו ור"ב כ"ח. וברוחב ע"ז אלפים רבוא פרסאות שנאמר תנו עז לאלהים. והשיבו אביו לאו הכי אלא חושבנא קיימא בסיהרא כלומר כי השיעור הנזכר להם בשעו"ר קומ"ה הכל בסיהרא כמו שכבר כתבתי אני למעלה ומתמן יעול בר נש למנדע לעילא שמתוך השיעור הגדול הזה המושם בעטר' שאין לו חקר כפי מה שיחסו לה ממר"חק לכל זרת ולכל אמה ולכל מיל ולכל פרסה אי איפשר לעמוד על מדתה הנה משם יעלה האדם בדעתו כי אין שיעור למעלה. למנדע לעילא שתכליתן אין להם סוף וחזר להקשות עליו מכח הכתוב שהרי כתב בשניהם כלומר בעטרת ובשמ"ש ומגן והיו לאותות שנראה כי שניהם עושות אותות ומועדים וחגים נכנסים תחת גדר המספר והשיבו ר"ש לאתת כתיב כלומר המדה האחרונה היא המחלקת הזמנים שהיא הלב"נה ולא שלמעלה הימנה וחזר להקשו' ואמר שאם כתב והיתה לאתת הייתי שומע כי היא המתיחסת אל המספר ולא זולתה ועכשו שרחב והיו יראה כי שניהם מתיחסים אל המספר והשיבו ר"ש הווין כלהון דיהוויין בה כאספוקא דא דאתמליא מכלא פי' כאוצר שממנו מסתפקים מבר ולחם ומזון ומלבוש וזולתו והכוונה כי בבית אוצר לקבל כח כל ההויות שלמעלה הימנה ולעולם אימא לך דחושבנא דכלא בסיהרא איהו ולאו לעילא. ולפי שעדיין נשאר מקום שאלה שהרי אנו קוראים למדת החכמה נקודה קדמאה בסוד בראשית ברא אלהים וכבר קדם שנקראת ראשית לענין גלוי האצילות ושניה למספר בבחינת הכתר וא"כ הרי שיש למעלה מהעטרת מספר וחשבון לספירות העליונות שהם עשר לזה אמר ת"ח נקודה חד אית ומתמן שירותא לממני דהא מה דלגו דההיא נקודה לא אתידע ולא אתיהיב לממני. אמר כי נקראת החכמה ראשית ונקודה ראשונה לגבי נקודה אחרת מחשביית נעלמת לפני לפנים שהוא הכת"ר ולגבי הנקודה המחשביי' ההיא נקרא' החכמה לענין שמורה מציאותה ראשית לא שתכנס היא תחת סוג המספר אמנם ממנה התחלה ושירותא לממני כל סתים ועומקא כי לא יורה על מציאו' הכת"ר רק החכמה והמספר הזה מספר מחשביי לא מספר נגבל. אמנם נקודה אחרת למטה שהיא העטרת והיא נגלית יותר ומתמן הוא שירותא לכל חושבנא ולכל מנין נגבל ונספר מתחלק וע"ד הכא הוא אתר לכל תקופות וגימטריאות ועיבורין וזמנין וחגין ושבתי וישראל דדבקי ביה בקב"ה כלומר בכנסת ישראל העליונה עבדי חושבנין לסיהרא כי להם נמסר סוד העיבור ושיהיו מונין ללבנה העליונה ובהיותם דבקים בה הם נדבקים במשפיע בה כי הוא אחדות אחד והוא סוד ואתם הדבקים ביי' אלהיכם וכבר ידעת המדה הנקראת יי' והנקראת אלהי"כם שהם תפארת וכנסת ישראל ובהיותנו דבקים בעטרת אנו דבקים במדת יי':