פרשת עשר תעשר
בפסח ובעצרת אין קורין אלא מתחילין בכל הבכור אלא א"כ אירע קריאת' בשבת מפני שבע' היום ויהא הפרש' קצרה לפיכך מתחילין בעשר תעשר ובסוכות בין בחול בין בשבת מפני שיש בה מצות וחוקים נתינת מעשרות וחילוק מתנות לעניים שמפורשין בה ובסוכות עת הבציר והאסיף הוא וכדי להשמיע ולהזכיר חוקי הפרשה כדי שיחלקו העניים ויסמכו האביונים נהגו לאומר' מ"ר.
ויש שחולקין בדבר ואומר שאין צריך להתחיל אלא בכל הבכור אך אין ממש בדבר דקאמר במגילה ביום טוב של חג מפטירין במצות חוקים ובכור תרתי משמע בכור. ועשר תעשר. מצות וחוקים. ומצינו ראייה לדבר שר' אלעזר בר' קליר יסד קורבה על עשר תעשר בסוכות מה שלא יסד בשאר הרגלים וכדברי האומר מתחילין בכל הבכור.
שאלנו לרבי מפני מה נקראת ביום שמיני הלא לא נזכר בה יום שמיני כלל. ואמר לן מפני שכת' והיית אך שמח דאמר לרבות שמחת ליל יו"ט. וזאת ההגדה למתפללין ביחיד יעסקו בה.
אמר רבי ישמעאל סח לי ססנניאל שר הפנים ואמר לי ידידי שב בחיקי ואגיד לך מה תהא על ישראל והיו דמעות נופלות לו מעיניו עליו. אמרתי לו הדר זיוי מפני מה אתה בוכה. אמר לו בוא ואודיעך מה גנזו להם לישראל עם קדושים. תפסני בידו והכניסני לחדרי חדרי' ולגנזי גנזים ולאוצרות נטל הפינק' ופתח והראני איגרות כתובות צרות משונות זו מזו. אמרתי לו הדר זיוי הללו למי. אמר לי לישראל. אמרתי לו וישראל יהיו יכולין לעמוד בהן. אמר לי הין. למחר הכניסני והראני צרות קשות מהראשונות והראני אשר לשבי לשבי ואשר לביזה לביזה ואשר לרעב לרעב אמרתי לו וכי ישראל בלבד חטאו. אמר לי בכל יום מתחדשות גזירות קשות וכשישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין אמן יהא שמיה רבה מברך אומר אין אני מניחם לצאת מחדרי חדרים מי לא יאדיר למלך האדיר. מי לא ישבח למלך המשובח. מי לא יקדש למלך המקודש. יתקדש שמו לעד ולנצח שבכל יום ויום גבורו' ונפלאות מתרגשות לפני הקב"ה מעולות ומשונות זו מזו ושמח לבו בעת תפילת בניו. לקדושה מעומד אחר תפילה ודברי ר' ישמעאל הן. ובשעה שירדתי מלפניו שמעתי קול מדבר בלשון ארמי ובלשון הזה היה מדבר.
מקדש' קדישא לחירבא והיכלא לנור דליק ודירתא דמלכותא לצריות ובתולין עולימון לבזה וחזותי' דמלכא תנכור ארמלתא ומדבחא דכיא לאיסתבא ופתור' דנתקן ירתוני' בעלי דבבי וירושלם לא תוריך וארעא דישראל לזיע.
באותה שעה ששמעתי קול זה נרתעתי ונפלתי לאחוריי עד שבא הדרניאל שנתן בי רוח ונשמה ואמר לי בא ואכניסך לגנזי ישועות ונחמות הכניסני וראיתי כיתות של מלאכי שרת שהן יושבין ואורגין בגדי ישועות ועושין כתרי חיים ואבנים טובות של מרגליות קבועות בהן ומרקחים וכל מיני בשמים ואוצרות ממתקים לצדיקים.
וראיתי כתר אחד משונה מכל הכתרי' וחמה ולבנה ושנים עשר מזלות קבועים בו. אמרתי לו הדר זיזי הראיני כבודו של דוד אמר לי ידידי המתן לי שלש שעות עד שיביא דוד מלך ישר' לכאן ותראה בגדולתו. הושיבני בחיקו. ואמר לי ידידי מה אתה רואה. אמרתי לו שבעה רקיעים והן רצים כאחד. אמר לי כבוש עיניך שלא תזדעזע מהללו שיצאו לקראת דוד מלך ישר' מיד רעשו כל אופנים ושרפים ואוצרות שלג ואוצרות ברד וענני כבוד ומזלות וכוכבים ומלאכי השרת ולוהטי זבול ואומר למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כו'.
ושמעתי קול הבא מצפון ואומר ה' ימלוך לעולם ועד. והנה דוד מלך ישר' בא בראש וראיתי כל מלכי דוד אחריו וכל אחד ואחד כתרו בראשו וכתרו של דוד מובהק ומשונה מכל הכתרים וזיוו הולך מסוף העולם ועד סופו. וכיון שעלה דוד לבית המדרש הגדול של רקיע מוכן לו כסא של אש שהוא ארבעים פרסאות על ארבעים פרסאות גובה. וכפליים אורכו וכפליים רוחבו. וכיון שבא דוד וישב לו על הכסא שלו מכוו' כנגד של קונו וכל מלכי דוד יושבין לפניו וכל מלכי בית ישראל אחריו. מיד אמר דוד זמירות ותושבחות שלא שמעתו אוזן מעולם וכיון שפתח ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה. פתוח מיטטרון וכל המזלות ואומר קק"ק ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו. חיות הקודש משבחות ואומרו' ברוך כבוד ה' ממקומו. והרקיעים אומרים ה' ימלוך לעולם ועד. וכל מלכי בית דוד אומרי' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.