ענין פדיון הבן הבכור
ובר ישראל דאיתיליד ליה ברא בוכר' מיחייב למיפרקי' מכהן ואי לא פריק לי' קאי באיסורא ומכמ' יומי בעי למיפרקי' מכי מלו לי' ל' יומי ולא פדאו יפדהו לעולם ואם לאו עומד באיסורו. וכד' פריק יתיה מברך אבי הבן בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה בא"י אמ"ה אק"בו על פדיון הבכור. וכיצד פריק ליה. מייתי ליה קמי הכהן. ואומר לכהן אבי התינוק הא לך אילו הסלעים או בגד או שום דבר שיישר לכהן ויהא זה בני בכור פדוי ממך ומביא כסף שווה שלשים זוז.
ובלבד שיהא בו שווה ה' סלעים הסלע יש לו ד' דינר והדינר ו' מעות הרי יש לסלע כ"ד מעות. המעה ב' פונדיונו'. הרי יש לסלע מ"ח פונדיונו'. הפונדיון יש לו ב' איסרין. הרי יש לסלע צ"ו איסרין. איסר יש לו ב' מוסימוסין הרי יש לסלע קצ"ב מוסימוסין. שנים קונטריקין הרי יש לסלע שפ"ד קונטריקין. קונטריקין ב' פרוטות הרי יש לסלע תשס"ח פרוטות. ומשקל הפרוטה כחצי שעורה. או היא פרוטה שאמרו חכמי' שהיא אחת מח' לאיס' האיטלקי ובכל דבר שירצה הכהן וישר בעיניו יכול למחול לו ובנו פדוי מן הכהן ואפי' בשוה פרוטה וכן הלכ' ושיעור דמי סלע כשני חלקי טארי. וכהן שואל אם הנער ואומר שמא הפלת בן או שמא ילדת בן אחר.
אם אומרת לו לאו מניח החפצים לפניו בכלי ואומר זה הבן בכור הוא והק' כתב לפדותו שנאמר ופדוייו מבן חודש תפדה כשהיי' במעי אמך היית ברשות אביך שבשמים וברשות אביך ואמך ועכשיו שאתה ברשותי שאני כהן ואביך ואמך מבקשי' לפדותך שאתה בכור מקודש שכן כתי' קדש לי כל בכור פטר רחם וגו' והרי הזוזים יכנסו תחתיך לפדיונך שאתה בכור והרי החפצים ינתנו במתנה לבעליה' ואם פדיתך כראוי הרי אתה פדוי. ואם לאו הרי אתה פדוי כתורה וכהלכה וכבקי שבישראל. והכהן מברך לתינוק ואומר יהי רצון מלפני השמים כשם שזכית לפדיון כן תזכה לתורה ולחופה ולמצוות.