הילכות ביקור חולים
תניא ביקור חולים אין לו שיעור סבר רב יוסף למימר אין לו שיעור למתן שכרו א"ל אביי וכל מצות יש שיעור למתן שכרן התנן הוי זהיר במצוה קלה כבחמור' שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות.
אלא אמר אביי אפי' גדול אצל קטן רבא אמר אפילו מאה פעמים ביום א"ר אחא בר חיננא כל המבקר את החול' נוטל אחד מס' בצערו א"ל אביי א"כ ליעלו שיתין ולוקמיה א"ל כעישוריית' דבי רבי ובני גילו דתניא רבי אומר בת הניזונת מן האחין נוטלת עישור נכסים אמרו לו לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום. אמר להם ראשונה נוטלה עישור נכסים שניה במה ששיירה שלישית מן המשתייר וכן כולם וחוזרות וחולקות בשוה.
רב חלבו חלש נפק רב כהנא אכריז רב חלבו באיש רב חלבו באיש ליכא דאתי אמר להו לא כך היה מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא שחל' ולא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס ר"ע לבקרו ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו חיה א"ל רבי החייתני. יצא ר"ע ודרש כל מי שאינו מבקר את החולה כאלו שופך דמים.
כי אתא רב דימי אמר כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה וכל שאינו מבקרו גורם לו שימות מאי גרמא אלא אימא כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה וכל שאין מבקרו מבקש עליו רחמים שימות שימות ס"ד אלא אימא כל שאינו מבקר אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות.
רבא כי הוה חליש יומא קמא א"ל לשמעי' טרוק גלי ליכא דלידע דלא ליתרע מזל' למחר א"ל פוק אכריז בשוקא דרחים לי ליבעי עלי רחמי דסני לי ליחדי לי דכתיב בנפול אויבך אל תשמח ובהכשלו אל יגל לבך וגו'.
א"ר יהודה כל המבקר את החול' ניצול מדינה של גיהנם שנא' אשרי משכיל אל דל וגו' ואין לך דל אלא חולה שנא' מדלות יבצעני אי נמי מהאי קרא מדוע אתה ככה דל בן המלך ואין רעה אלא גיהנם שנא' כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה ואם ביקרו מה שכרו בעוה"ז ה' ישמרהו ויחייהו וגו' ישמרהו מיצה"ר ויחייהו מיסורין ויאושר בארץ שיהיו הכל מתכבדין בו ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו ריעים כנעמן שריפאו צרעתו ואל יזדמנו רעים כרחבעם שחלקו מלכותו.
אמר רב שישא בריה דרב אידי לא ליסעוד אינש קציר' לא בתלת שעי קמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא דיומא כי היכי דלא ליסח דעתי' מרחמי. תלת קמייתא רויחא דעתיה. בתרייתא תקיף חולשיה. אמר רבי כל המבקש רחמים על חבירו לא יזכיר את שמו שנאמר אל נא רפא נא לה. א"ר אסי מנין שהקב"ה זן את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי וא"ר אסי אמר רב מנין שהשכינה שרויה במטתו של חולה שנאמ' ה' יסעדנו על ערש דוי. תנ"ה הנכנס לבקר את החולה לא ישב ע"ג מטה וע"ג ספסל אלא מתעטף ויושב ע"ג קרקע מפני שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה. אמר רבי אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו אלא א"כ מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי. רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר רוטפש בשרו מנוער ישוב לימי עלומיו. א"ר יוסף לומר שמשכח תלמודו. רב יוסף חלש אייקר תלמודיה אהדרוה אביי קמיה ובכל דוכתא היינו דא"ר יוסף לא שמיע לי הא שמעתא. רבי הוה גמיר תליסר הילכתא אגמרא לר' חייא שבע מנייהו. חלש רבי אהדר ר' חייא קמיה הנך דאגמרי' הוה ההוא כובס דהוה שמע ליה לרבי כד הוה גריס להו אזל ר' חייא גמרינהו קמיה ואתא אהדרינהו קמיה דרבי וכד הוה חזי לי' ר' לההוא כובס אמר ליה אתה עשית אותי ואת אויה ואויה עשה אותי'.
א"ר אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא גדול הנס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניא מישאל ועזריה דאלו התם אש של הדיוט והכל יכולין לכבותה ואלו של חולה אש של שמים מי יוכל לכבותה.
אמר רבי אלכסנדרי א"ר חייא בר אבין כיון שהגיע קצו של אדם הכל מושלים בו שנאמר והיה כל מוצאי יהרגני רב אמר מהאי קרא למשפטיך עמדו היום רבא בר רב שילא אמרי ליה שכיב האי גברא מגובהא יומא חד הוה קא רכיב גורדונא זוטרא זוטא (פי' עייר בן אתונות) ואזיל מטא תיתורא נשר איסתייט שרייה שכיב קרי' אנפשי' למשפט עמדו.
אמר שמואל אין מבקרין אלא למי שחלצתו חמה. לאפוקי מאי לאפוקי הא דתניא רבי יוסי בר פטרם אומר משום ר' אלעזר אין מבקרין לא חולי מעים ולא חולי העין ולא מיחוש ראש בשלמא חולי מעים משום כיסופא אלא חולי העין ומיחוש ראש מ"ט משום דרב יהודה דאמר רב יהודה נדיבורא קשי לעינא ומעלי לאישתא. אמר רבא האי אישתא אי לאו דפרווקא דמלאך המות היא מעליא כחיזרא דדיקלא חד לתלתין יומין כתירייקי לגופא. רב נחמן בר יצחק אמר לא היא ולא תירייקה. אמר רב בר יונתן אמר יחיאל ערסן יפה לחולה לרפאותו. מאי ערסן א"ר יוחנן חושלא דשערי עתיקתא אמר אביי ובעיין בישולא כבישר' דתורא. א"ר יוחנן בורדם אין מבקרין אותו ואין מזכירין שמו מאי טעמ' מפני שהוא כמעין הנובע. וא"ר אלעזר למה נקרא שמו בורדם מפני שהוא כמעין הנובע. רב יהודה חלש עלו לגביה רב חנא בגדתאה ורבנן חזיוה דאיזלי לי' עלמא אמרו לי' בריך רחמנא דיהבך לן ולא דמך בעפרא. אמר ליה פטרתון מן אודויי והא לא אודי לא צריכא דענה אמן בתרייהו והילכתא דענה אמן בתרייהו. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא אם ראה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה תלה ולא מצא הן יסורין של אהבה.
ואמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונ' כל שהקב"ה חפץ בו מדכאהו ביסורין שנאמר וה' חפץ דכאו החלי. יכול אפילו לא קיבלן מאהבה ת"ל אם תשים אשם נפשו מה אשם לדעת אף יסורין לדעת אם קיבלן מה שכרו יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנא' וחפץ ה' בידו יצליח. רבי ירמיה חלש על לגביה ההוא אסיא לאסוייה חזא קרא שבקיה ונפק אמר מלאך מותא אית ליה לדין בביתיה ואנא איעול לאסאה יתיה לא קשיא הא ברכיכי הא באשוני' רבא בר עולא אמר הא בקרא גופיה הא בגויה דקרא. דא"ר יהודא לוליבא דקרא כי סליקא לליבא דכיתנא בכותחא ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ. א"ל ר' חייא בריה וכן א"ל רב הונא לרבא בריה לא תיפלוט מידעם קמיה רבא לבר מן קרא ודייסא שהן דומין לפתילה של אבר ואפי' קמיה שבור מלכא פלוט.