Machzor Rosh Hashanah Edot HaMizrach, Musaf

Musaf

ביום ראשון של ראש־השנה יש נוהגים לומר פסוקים אלו לפני מוסף:

לְעוֹלָם יְהֹוָה יאהדונהי, דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶֽךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּֽעֲמֹד: לְמִשְׁפָּטֶֽיךָ עָֽמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶֽיךָ: מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא־דִין, מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל־רָע: חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו, וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב, לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי־נוּר, גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק: נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן־קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קֳדָמוֹהִי יְקוּמוּן, דִּינָא יְתִיב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹֽבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם: כָּל־יֹֽשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹֽׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשׂא־נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי־גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:

ביום ב' של ר"ה יש נוהגים לומר "חון תחון" במקום הפסוקים "לעולם" וכו'.

חוֹן תָּחוֹן עַל בָּנֶֽיךָ, לָךְ שָׁבִים. וּבְפַחַד לְפָנֶֽיךָ, נִצָּבִים. יְרֵאִים עֵת יִקָּֽרְאוּ, לַדִּין. כִּי עַל כֵּן בָּאוּ, נִכְאָבִים.

זָכֹר תִּזְכֹּר֯ רַ֯חֲמִים, יוֹם הַדִּין. הָפֵר כַּעַס וּזְעָמִים, עֵת֯ תָּ֯דִין. לִירֵאֶֽיךָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמֶֽךָ, הֵמָּה יֽוֹשְׁבֵי, עַל מִדִּין.

קָרֵב לִי שְׁנַת גֹּאֵל, וּפְדֵנִי. עַל מֵי מְנוּחוֹת הָאֵל, תַּנְחֵנִי. וּזְכֹר לִי זְכוּת אִישׁ תָּם. עַל֯ לִ֯בְּךָֽ כַּחוֹתָם שִׂימֵנִי.

שֽׁוּבָה לִמְעוֹנָךְ וּשְׁכוֹן בְּבֵית מַאֲוָיָךְ, כִּי כָל־פֶּה וְכָל֯ לָ֯שׁוֹן יִתְּנוּ הוֹד וְהָדָר לְמַלְכוּתָךְ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָֽה (מלרע) יְהֹוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

ואחר־כך אומר החזן חצי קדיש:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. אמן בְּעָֽלְמָֽא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אמן בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָֽלְמֵי עָֽלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. אמן לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָֽלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן

לפני החזרה יש נוהגים לומר את הפיוט "ה' שמעתי שמעך יראתי" המובא בשחרית, והמדקדקים מקפידים לא להפסיק בין תפלת לחש לחזרה, ורק אומרים: "אוחילה לאל":

אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו, אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן, אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ, אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו. לְאָדָם֯ מַ֯עַרְכֵי־לֵב, וּמֵיְהֹוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן:

אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵּי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל֯ לִ֯בְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה. זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים. מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מָגֵן אַבְרָהָם:

אַתָּה, גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, מְחַיֵּה מֵתִים אַֽתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ, מוֹרִיד הַטָּל, מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דֽוֹמֶה־לָךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. מִי־כָמֽוֹךָ אַב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים: וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

בחזרת הש"ץ אומרים:

כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מַלְאָכִים הֲמֽוֹנֵי מַֽעְלָה, עִם עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵל קְבֽוּצֵי מַֽטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ| קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת, מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, וּמְשָֽׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים אַיֵּה (כשחל בשבת בתיבת "איה" יכוין לקבל תוספת נשמה דבחינת היום) מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ: לְעֻמָּתָם֯ מְ֯שַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ: מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִֽפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר, בְּכָל־יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד (בתיבת "אחד" יכוין שהוּא מוכן למסור נפשו על קידוש השם): הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית, וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל־חַי לֵאמֹר, הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ:

אַתָּה קָדוֹשׁ, וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. לְדוֹר וָדוֹר הַמְלִיכוּ לָאֵל, כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ.

וּבְכֵן, יִתְקַדָּשׁ שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ.

וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָֽ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ, וְאֵימָֽתְךָֽ עַל כָּל־מַה־שֶּׁבָּרָֽאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל־הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ כָּל־הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָֽ בְּלֵבָב שָׁלֵם. שֶׁיָּדַעְנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶֽיךָ, עֹז בְּיָֽדְךָֽ וּגְבוּרָה בִּימִינֶֽךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל־מַה־שֶּׁבָּרָֽאתָ:

וּבְכֵן, תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּֽךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶֽיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶֽׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, וּצְמִֽיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִֽיכַת נֵר לְבֶן־יִשַׁי מְשִׁיחֶֽךָ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ:

וּבְכֵן, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָֽחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹֽזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִֽילוּ, וְעוֹלָֽתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ, וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ:

וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶֽׁךָ. כַּכָּתוּב֯ בְּ֯דִבְרֵי קָדְשֶֽׁךָ: יִמְלֹ֤ךְ יְהֹוָה יאהדונהי | לְעוֹלָ֗ם, אֱלֹהַ֣יִךְ ֖צִיּֽוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר, הַֽלְלוּיָֽהּ:

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶֽךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶֽיךָ. כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְהֹוָה צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:

ואם שכח ואמר "האל הקדוש" ולא נזכר תוך כדי דיבור או התחיל בברכה שאחריה, חוזר לראש התפילה.

אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל־הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל־הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָֽאתָ:

וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת־יוֹם (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְאֶת־יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, אֶת־יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם (בשבת: זִכְרוֹן) תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ לְפָנֶֽיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּֽשְׁךָֽ בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אֱלֹהֵינוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָֽ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל־חַי, וְקָרֵב פְּזוּרֵֽינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְצִיּוֹן עִירָךְ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּֽשְׁךָֽ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם. אָֽנָּֽא אֱלֹהֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת־קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. אֶת־מוּסְפֵי יוֹם (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל־הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם֯ מִ֯שְׁתַּחֲוִים לַהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל֯ לֹ֯א יוֹשִׁיעַ, וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים (יכרע כל גופו) לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם֯ מִ֯מַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב֯ בַּ֯תּוֹרָה: וְיָדַעְתָּֽ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָֽ אֶל־לְ֯בָבֶֽךָ, כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם֯ מִ֯מַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד:

עַל כֵּן֯ נְ֯קַוֶּה לָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים֯ מִ֯ן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתֽוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל־בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל֯־לָ֯שׁוֹן, לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת־עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב֯ בְּ֯תוֹרָתָךְ: יְהֹוָה יִ֯מְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָֽאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָֽ כָּתוּב לֵאמֹר: כִּי לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם: וְנֶאֱמַר: יְהֹוָה מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְהֹוָה יאהדונהי, עֹז הִתְאַזָּר, אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל־תִּמּוֹט: וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָֽאשֵׁיכֶם וְֽהִנָּשְׂאֽוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָֽה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָֽאשֵׁיכֶם וּשְׂאֽוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶֽלָה:

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶֽיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: כֹּה־אָמַר יְהֹוָה מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים: וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו, וְהָֽיְתָה לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: וּבְתוֹרָֽתְךָֽ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ, וְהִנָּשֵׂא עַל־כָּל־הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ. וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ, עַל־כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ, וְיֵדַע כָּל־פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל־יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלָךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה:

בשבת יש אומרים:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ, תֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָֽ בֶאֱמֶת. כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָֽרְךָֽ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (בשבת יוסיף: הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת. ויש נוהגים לתקוע תשר"ת ג' פעמים. גם מי שלא סיים עדיין את הברכה, יפסיק תפלתו וישמע את התקיעות

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט כָּל־יְצוּרֵי עוֹלָם, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. אִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדוֹשׁ:

אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל־יְצֽוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶֽיךָ נִגְלוּ כָּל־תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן֯ נִ֯סְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ, וְאֵין֯ נִ֯סְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶֽיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת־כָּל־הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל־הַיְצוּר לֹא נִכְחַד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק וְזִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל־רוּחַ וָנֶפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן֯ נִ֯סְתָּרוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדַעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ, זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶֽׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:

וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לְחֶרֶב, אֵי זוֹ לְשָׁלוֹם, אֵי זוֹ לְרָעָב, אֵי זוֹ לְשָׂבָע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵֽדוּ, לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקַד כְּהַיּוֹם הַזֶּה, כִּי זֵכֶר כָּל־הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶֽיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָֽבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ֯ שֶׁ֯לֹּא יִשְׁכָּחֶֽךָ, וּבֶן־אָדָם יִתְאַמֵּץ־בָּךְ, כִּי דוֹרְשֶֽׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא תַכְלִים לָנֶצַח כָּל־הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל־הַיְצוּר לְפָנֶֽיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. וְגַם אֶת־נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת֯ תֵּ֯בֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם, כַּכָּתוּב֯ בְּ֯תוֹרָתָךְ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים֯ אֶ֯ת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם: וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב: וְנֶאֱמַר: וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת־נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם֯ מַ֯עֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת־בְּרִיתִי:

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָֽ כָּתוּב לֵאמֹר: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה יאהדונהי: וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ: וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָיו:

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶֽיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: הָלֹךְ וְקָרָֽאתָ בְאָזְנֵי֯ יְ֯רוּשָׁלַיִם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהֹוָה יאהדונהי, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּֽי אֲנִי אֶת־בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִימוֹתִֽי לָךְ בְּרִית עוֹלָם: וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כִּי־מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל־כֵּן הָמֽוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם־יְהֹוָה יאהדונהי:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָֽ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וּבְיוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בְּיוֹם־טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. זָכְרֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, חוּס וְחָנֵּנוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶֽיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים֯ מִ֯שְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. וּזְכָר־לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ, אֶת־הַבְּרִית וְאֶת־הַחֶסֶד וְאֶת־הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת־הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצֽוֹנְךָֽ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶֽיךָ אֶת־כַּעֲסֶֽךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ, וּבְטֽוּבְךָֽ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפָּךְ. מֵעַמָּךְ וּמֵעִירָךְ וּמֵאַרְצָךְ וּמִנַּחֲלָתָךְ. וְקַיֵּם־לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת־הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי־אֹתָם֯ מֵ֯אֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְהֹוָה יאהדונהי: כִּי זוֹכֵר כָּל־הַנִּשְׁכָּחוֹת אָֽתָּה, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ, וַעֲקֵדַת יִצְחָק הַיּוֹם לְזַרְעוֹ תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, זוֹכֵר הַבְּרִית:

ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת. ויש נוהגים לתקוע תש"ת ג' פעמים. גם מי שלא סיים עדיין את הברכה, יפסיק תפלתו וישמע את התקיעות

אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶֽךָ, עַל עַם קָדְשְׁךָֽ לְדַבֵּר עִמָּהֶם, מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶֽךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפִּלֵּי טֹהַר. וְגַם כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִלְּפָנֶֽיךָ. וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָֽרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלֽוֹתְךָֽ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָֽ תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת־הוֹד קוֹלֶֽךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָֽ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפַעְתָּ. כַּכָּתוּב֯ בְּ֯תוֹרָתָךְ: וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר, וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּֽחֲנֶֽה: וְנֶאֱמַר: וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹהִ֖ים יַֽעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל: וְנֶאֱמַר: וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק:

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָֽ כָּתוּב לֵאמֹר: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָר: וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹֽצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהֹוָה יאהדונהי: וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ֯ שׁ֯וֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ:

הַ֥לְלוּיָ֨הּ| הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ ֜הַֽלְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ: הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבֽוּרֹתָ֑יו ֜הַֽלְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ: ֖הַֽלְלֽוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר ֜הַֽלְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר: ֖הַֽלְלֽוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל ֜הַֽלְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב: הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע ֜הַֽלְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה: כֹּ֣ל ֖הַנְּשָׁמָֽה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ:

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶֽיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹֽבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם: וְנֶאֱמַר: כָּל־יֹֽשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹֽׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹֽׂא־נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ: וְנֶאֱמַר: וַיהֹוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת֯ תֵּ֯ימָן: יְהֹוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם. יְהֹוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיכֶם. יְהֹוָה צְבָאוֹת יָגֵן עָלֵינוּ:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל֯ לְ֯חֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַיֵּם־לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת־הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ, מִפִּי כְבוֹדָךְ כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹֽצְרֹֽת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: כִּי שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר אָֽתָּה, וּמַאֲזִין תְּרוּעָה, וְאֵין דּוֹמֶה־לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל (בשבת לא יאמר "היום") הַיּוֹם בְּרַחֲמִים:

ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת. ויש נוהגים לתקוע תר"ת ג' פעמים. גם מי שלא סיים עדיין את הברכה, יפסיק תפלתו וישמע את התקיעות

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵל, וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם֯ מְ֯הֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּֽנוּ וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָֽ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא, לְדֹר וָדֹר נֽוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל־חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכָל־עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי־לֹא־כָלֽוּ רַחֲמֶֽיךָ, הַמְּרַחֵם כִּי־לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ: וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד, וְכָל־הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּֽלָה. וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל־בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:

וִיהַלְלוּ וִיבָֽרְכֽוּ אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם, כִּי טוֹב, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶֽלָה, הָאֵל הַטּוֹב. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:

סדר נשיאת כפים

הכהנים מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי, אֱלֹהֵינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

ומקרא הש"ץ: יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶֽךָ: יָאֵ֙ר יְהֹוָה יאהדונהי | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂ֙א יְהֹוָה יאהדונהי | פָּנָיו֙ אֵלֶ֖֔יךָ, וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם:

(וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָֽרְכֵם)

ואם אין כהנים יאמר הש"ץ "או"א" וכו':

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּֽרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁיךָ, כָּאָמוּר:

ואח"כ יאמר "יברכך" וכו' עד "ואני אברכם", ואחר כל פסוק עונים הקהל "כן יהי רצון".

שִׂים שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וּבָֽרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְטוֹב֯ בְּ֯עֵינֶֽיךָ לְבָֽרְכֵנוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵל, בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם.

בחזרה אומר החזן תפלה זו:

וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ. הַיּוֹם תְּבָֽרְכֵנוּ. הַיּוֹם תְּגַדְּלֵנוּ. הַיּוֹם תְּדַגְּלֵנוּ. הַיּוֹם תְּהַדְּרֵנוּ. הַיּוֹם תְּוַעֲדֵנוּ וַעַד טוֹב. הַיּוֹם תְּזַכֵּנוּ. הַיּוֹם תְּחַיֵּינוּ. הַיּוֹם תְּחָנֵּנוּ. הַיּוֹם תְּטַהֲרֵנוּ. הַיּוֹם תְּיַשֵּׁר אָרְחוֹתֵינוּ. הַיּוֹם תַּכְתִּרֵנוּ בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב. הַיּוֹם תְּלַבְּבֵנוּ. הַיּוֹם תְּמַלְּטֵנוּ. הַיּוֹם תְּנַשְּׂאֵנוּ. הַיּוֹם תְּסַעֲדֵנוּ. הַיּוֹם תְּעַטְּרֵנוּ. הַיּוֹם תִּפְקְדֵנוּ בְרַחֲמֶֽיךָ לְחַיִּים טוֹבִים. הַיּוֹם תְּצַדְּקֵנוּ. הַיּוֹם תְּקָֽרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ. הַיּוֹם תְּרַחֲמֵנוּ. הַיּוֹם תִּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ. הַיּוֹם תִּתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, וְתִכְתְּבֵנוּ בְרַחֲמֶֽיךָ לְחַיִּים טוֹבִים:

וּבְסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה, וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמְּבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם, אָמֵן:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי, וְכָל־הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַֽעַן יֵחָֽלְצֽוּן יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְךָֽ וַעֲנֵנִי: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי: עֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם.

אחרי חזרת הש"ץ אומרים:

יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָה יאהדונהי: רָם עַל כָּל־גּוֹיִם יְהֹוָה יאהדונהי, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ: יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ:

ואומר החזן קדיש תתקבל:

ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת, ואחר־כך אומר החזן:

תֵּעָנוּ וְתֵעָֽתְרוּ בְּרַחֲמִים֯ מִ֯ן הַשָּׁמַיִם. תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם. תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן. וְיֵעָנֶה קוֹל עֲתִירַתְכֶם. וְיִפְתַּח יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָֽנוּ וּלְכָל־יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל־מָקוֹם שֶׁהֵם: (יכוין שהם חמישים כנגד חמישים שערי בינה) שַׁעֲרֵי אוֹרָה. שַׁעֲרֵי אַהֲבָה וְאַחְוָה. שַׁעֲרֵי בְרָכָה. שַׁעֲרֵי בֵית מִקְדָּשׁוֹ. שַׁעֲרֵי גְאֻלָּה. שַׁעֲרֵי גִילָה. שַׁעֲרֵי דִיצָה. שַׁעֲרֵי דֵעָה וְהַשְׂכֵּל. שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר. שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה וְהַרְוָחָה. שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב. שַׁעֲרֵי וָתִיקוּת. שַׁעֲרֵי זָכִיּוֹת. שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת. שַׁעֲרֵי חֶדְוָה. שַׁעֲרֵי חָכְמָה. שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד. שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים. שַׁעֲרֵי טָהֳרָה. שַׁעֲרֵי טַל וּמָטָר לִבְרָכָה. שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה. שַׁעֲרֵי כַפָּרָה. שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה. שַׁעֲרֵי כָבוֹד. שַׁעֲרֵי לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ. שַׁעֲרֵי לֵב טוֹב. שַׁעֲרֵי מָזוֹן. שַׁעֲרֵי מְחִילָה. שַׁעֲרֵי נֶחָמָה. שַׁעֲרֵי נְעִימוּת. שַׁעֲרֵי סוֹדוֹת֯ תּ֯וֹרָתוֹ. שַׁעֲרֵי סְלִיחָה. שַׁעֲרֵי עֶזְרָה. שַׁעֲרֵי פְדוּת. שַׁעֲרֵי פִרְיָה וְרִבְיָה. שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה. שַׁעֲרֵי צְדָקָה. שַׁעֲרֵי צָהֳלָה. שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיּוּת. שַׁעֲרֵי קִבּוּל תְּפִלּוֹת. שַׁעֲרֵי קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת. שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. שַׁעֲרֵי רַחֲמִים. שַׁעֲרֵי רָצוֹן. שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם. שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה. שַׁעֲרֵי תוֹרָה. שַׁעֲרֵי תְפִלָּה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה. וְיָסִיר מִתּוֹכְכֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחְרוּת. וִיקַיֵּם בָּכֶם֯ מִ֯קְרָא שֶׁכָּתוּב: יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. וְיִכְתָּבְכֶם (הָאֵל) בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן. (אמן)

תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן

יפסע שלש פסיעות לאחוריו, ויאמר:

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן

כָּל־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר:

אָמַר֯ רִ֯בִּי יְהוּדָה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה וְעֹֽשֶׂה נַחַת רֽוּחַ לְיוֹצְרוֹ, גָּדֵל בְּשֵׁם־טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם־טוֹב מִן הָעוֹלָם, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּֽלְדוֹ. לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה וְיִתְּנוּ לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא:

רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן־עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

אֵין כֵּאלֹהֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵנוּ, אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ: מִי כֵּאלֹהֵינוּ, מִי כַּאדוֹנֵנוּ, מִי כְּמַלְכֵּנוּ, מִי כְּמוֹשִׁיעֵנוּ: נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵנוּ, נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵנוּ, בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ: אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ: אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ. אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי־עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי־בָא מוֹעֵד:

אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת־קְטֹרֶת הַסַּמִּים, בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל־יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב֯ בְּ֯תוֹרָתָךְ:

וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֙ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף| וּשְׁחֵ֨לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִֽהְיֶֽה: וְעָשִֹ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַֽעֲשֵֹ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ: וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֘ הָדֵק֒ וְנָֽתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָֽעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַֽהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵֽיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה: וּבְהַֽעֲלֹ֨ת אַֽהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָֽעַרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת֯ תָּ֯מִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם:

תָּנֽוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל־יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם֯ מַ֯כְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם֯ מְ֯לֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם֯ מִ֯צְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָֽיוּ בָהּ, וְאֵלּוּ הֵן: (טוב למנותם באצבעותיו) א הַצֳּרִי, ב וְהַצִּפֹּרֶן, ג וְהַחֶלְבְּנָה, ד וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים֯ מָ֯נֶה. ה מוֹר, ו וּקְצִיעָה, ז וְשִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ, ח וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. ט קֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר, י קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. יא קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוָּר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל־שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל־שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל־סַמְמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּֽא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָֽה. כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת־הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא. כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת־הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ. אֶלָּֽא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:

תַּנְיָֽא, רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה, לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר֯ רִ֯בִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל־סַמְמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

תָּנֵֽי בַר־קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָֽיְתָה בָאָֽה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר־קַפָּרָא: אִלּֽוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל֯ לַ֯עֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָֽה אֵין מְעָֽרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ. מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָֽמְרָה כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהֹוָה יאהדונהי: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב־לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ: וְעָֽרְבָה לַיהֹוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת:

תָּנָֽא דְבֵי אֵלִיָּֽהוּ, כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם֯ מֻ֯בְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ. אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּֽא הֲלָכוֹת: אָמַר֯ רִ֯בִּי אֶלְעָזָר, אָמַר֯ רִ֯בִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים֯ מַ֯רְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל־בָּנַֽיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה יאהדונהי, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָֽיִךְ. אַל תִּקְרֵי בָּנַֽיִךְ, אֶלָּֽא בּוֹנָֽיִךְ: יְהִי־שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: לְמַֽעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: לְמַֽעַן בֵּית־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ: וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶֽיךָ, שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל: שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶֽךָ, וְאֵין לָֽמוֹ מִכְשׁוֹל: יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

נוהגים לפתוח את ארון הקודש בעת התפלה על הפרנסה.

לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר ֖לַֽיהֹוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ ֜תֵּבֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ: כִּי־֖הוּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־֜נְהָר֗וֹת יְכֽוֹנְנֶֽהָ: מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהֹוָ֑ה וּמִֽי־֜יָק֗וּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ: נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּבַר־לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר| לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה: יִשָּׂ֣א ֖בְרָכָֽה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּצְדָקָ֗ה מֵֽאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ: ֖זֶה דּ֣וֹר דֹּֽרְשָׁ֑יו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה: שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים| רָֽאשֵׁיכֶ֗ם ֖וְֽהִנָּשְׂאֽוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם ֜וְיָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִ֥י זֶה֘ מֶ֪לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד ֖יְהֹוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר ֜יְהֹוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה: שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים| רָֽאשֵׁיכֶ֗ם ֖וּשְׂאֽוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם ֜וְיָבֹ֗א מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִ֤י ה֣וּא זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנִּזְכָּרִים בּוֹ, וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת פְּסוּקָיו֯ וְ֯תֵבוֹתָיו֯ וְ֯אוֹתִיּוֹתָיו וּטְעָמָיו וּרְמָזָיו֯ וְ֯סוֹדוֹתָיו הַיּוֹצְאִים֯ מִ֯מֶּנּוּ, וּלְמַעַן הַשֵּׁם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ (יכוין בשם הקדוש: דִּיקַרְנוֹסָא גמט' חת"ך עם האותיות) הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי, וּמִפָּסוּק נְסָה־עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶֽיךָ יְהֹוָה יאהדונהי. שֶׁתִּכְתְּבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה טוֹבָה, שָֽׁנָה זוֹ וְכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה, לָֽנוּ וּלְכָל־בְּנֵי בֵיתֵנוּ, כָּל־יְמֵי חַיֵּֽינוּ, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, וְלֹא בְאִסּוּר וְלֹא בְעָמָל וָטֹרַח, בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל֯ לַ֯עֲבֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּה, פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם, כִּי אִם֯ מִ֯יָּֽדְךָֽ הַפְּתוּחָה וְהַקְּדוֹשָׁה. וְהַצְלִיחֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ בְכָל־לִמּוּדֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְעִסְקֵנוּ. וְיִהְיֶה בֵיתֵנוּ מָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה יאהדונהי, וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים. רַחוּם, חַנּוּן, שׁוֹמֵר, תּוֹמֵךְ, מַצִּיל, יָשָׁר, פּוֹדֶה, שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל־פֶּה. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

ואומרים קדיש על ישראל:

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָֽסְקִין בְּאוֹרַיְתָֽא קַדִּישְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לָנָא וּלְכוֹן וּלְהוֹן, שְׁלָמָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן

יפסע שלש פסיעות לאחוריו, ויאמר:

ואומר: בָּֽרְכוּ אֶת־יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ:

ועונים הקהל: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

וחוזר: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

עַל כֵּן֯ נְ֯קַוֶּה לָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים֯ מִ֯ן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתֽוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל־בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל֯־לָ֯שׁוֹן, לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת־עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב֯ בְּ֯תוֹרָתָךְ: יְהֹוָה יִ֯מְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

ותוקע תרועה גדולה, להשלים למאה ואחד קולות. אחרי כל המאה ואחד קולות יאמרו בקשה זו, שהובאה בספר "לשון חכמים" חלק א':

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁצִּוִּיתָנוּ בְּמִצְוַת֯ תְּ֯קִיעַת שׁוֹפָר הַיּוֹם הַזֶּה, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיוּ חֲשׁוּבִים וּמְרֻצִּים לְפָנֶֽיךָ הַמֵּאָה קוֹלוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפָר לְשַׁדֵּד כֹּחוֹת הַדִּין דְּשֵׁם אֱלֹהִים, בְּכֹחַ שֵׁם שַׁדַּי מָלֵא (שי"ן דל"ת יו"ד). הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, וְקָֽרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ, כִּי אַתָּה יְהֹוָה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וִימִֽינְךָֽ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: ב"פ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

ואחר כך אומרים רבי חנניא וכו' וקדיש על ישראל

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור