וישע ה' אל הבל ואל מנחתו כו' יש לרמוז כי הנה אמרו בתיקונים שנשמת ישראל הם מבחי' הבל ונשמת הערב רב הם מבחי' הרע שבקין והטוב שבקין נתוקן בחבר הקני וגם אמרו שקין הוא היצ"הר והבל רומז ליצ"ט והנה כל מגמתינו ביום השמיני עצרת שיתיחד הקב"ה עם הכנ"י ולהמשיך כל אורות העליונים אל המלכות שמים ועיקר הייחוד הוא ע"י התורה ואורייתא וקוב"ה וישראל חד ועל ידי עסק התורה והבל פיו של האדם הוא מיחד את הקב"ה עם הכנ"י שנשמותיהם של ישראל הם קשורים באותיות התורה וזה נרמוז במלת ה'ב'ל שה' רומזת לה' חומשי תורה וב' רומז להתחלת התורה שמתחלת בב' ולסיום שמסיימת בל' וזהו הבל הבלים אמר קהלת וכו' הכל הבל פי' שהכל מיתיחד ע"י ה' חומשי התורה שתחילתה ב' וסיפה ל' גם הבל הוא גימ' של מילוי שם ס"ג שע"י ההבל ועסק התורה נמשכין אורות העליונים אל המלכות ויורדין הש"ע נהורין מהי' אל הו' להשפיע אל המלכות ונמתקין כל הגבורות והנה גם זה ידוע שביום שמיני עצרת אנו מעלין נשמות שהם מבחי' הבל ושירדו הנשמות שהם מבחי' הרע של קין וזהו רמוז בהכתוב וישע ה' אל הבל וכו' ואל קין ואל מנחתו לא שעה ו'י'ש'ע נוטריקון ו'י'ו'ם שמיני ע'צ'ר'ת שאז מתעלין נשמת הבל גם רומז שע"י הבל ועסק התורה שהיא ה' חומשי תורה ומתחלת בב' ומסיימת בל' עי"ז בעשה היחוד ויורדין הש"ע נהורין מן הי' אל הו' וזה רמוז במלת ויש"ע וי' רומזים לשני אותיות השם הויה ב"ה וש"ע רומזין לש"ע נהורין שהו' מקבלת מהי' וזו ו'י'ש'ע כנ"ל.
וידבר אלהים אל משה וכו' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. יש לרמוז בזה כי הנה ידוע שכל מגמתינו בר"ה ויו"הכ וסוכות ליחד השם הוי' ולהמשיך הה' תתאה שהיא מדת מלכות שמים ולקשר אותה בהו' ושיתיחד הז"א עם המלכות שנקראת כלה ויתיחד הקב"ה עם הכנ"י וזהו ענין הנסירה בכדי שיהי' הזיווג פנים בפנים שע"י חטא אד"הר כביכול אין השם שלם ע"י שנעשה פירוד בין הו' לה' תתאה והגם שיש איזה יחוד אינו פנים בפנים ועדיין אין היחוד שלם עד לעתיד שאז יתיחד הקב"ה עם הכנ"י ויהי' השם שלם בלי פירוד והנה אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הם היו הראשונים שהמשיכו אלהותו יתברך לעולם התחתון ואברהם אבינו נתדבק בה' עלאה ויצחק בהי' ויעקב בהו' אמנם עדיין לא הי' היחוד שלם שלא נתיחדו רק הג' אותיות הראשונות שעם המילואים עולין "טל וכנרמוז בפסוק שראשי נמלא "טל שרומזים להג' אותיות עם מלואיהם אמנם משה רבינו ע"ה היא הי' שושבינא דמלכא והוא ייחד את החתן והכלה והמשיך הה' תתאה אל הו' ונעשה הזיווג שלם והנה ידוע שענין הנסירה הוא צימצום וכל צימצום הוא נרמוז בשם שדי שפירוש שאמר לעולמו די ותיחם בו את העולמות שלא יתפשטו יותר. וזהו מאמר הכתוב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי רומז שעדיין לא הי' היחוד שלם שלא השיגו רק הג' אותיות הראשונות של השם הוי' והי' צימצום מחמת שלא נתיחדה הה' תתאה עם הו' ולכן נאמר באל שדי שרומז לצימצום ושמי ה' לא נודעתי להם רומז במלת נודעתי מלשון והאדם ידע את חוה פירש שעד שבא משם רבינו עדיין לא הי' הזיווג שלם ולא נתיחדה הה' תתאה עם הו' ביחוד שלם מפני שלא השיגו רק הג' אותיות הראשונות כנ"ל.
ביום השמיני עצרת תהי' לכם וכו' הנה היום טוב שני של גליות משמיני עצרת הוא נקרא בפי כל ישראל שמחת תורה ובארץ ישראל שאין היו"ט רק יום אחד היום השמיני הוא יום שמחת תורה וכן קיימו וקבלו עליהם כללות בני ישראל בכל מושבותיהם והנה ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא וצריך טעם מדוע ניתן היום הזה לשמוח בו שמחת תורה ומן הראוי הי' שביום שבועות יום מתן תורתינו יהי' שמחת תורה הגם כי בו אנו מסיימים התורה הרי מצאנו לחז"ל שאמרו שבמערבא לא הוי מסיימי אורייתא רק לג' שנים ויראה לרמוז מנהגם בפסוק זה ביום השמיני עצר"ת נוטריקון "עושים "צדיקים "ריקודי "תורה.
עוד יאמר ביום השמיני עצרת תהיה לכם ותרגום אונקלס עצרת כנישין לשון אסיפה כי הנה שבט דן נקרא מאסף לכל המחנות מפני שריו מהלכין באחרונה ואמרו חז"ל שהיה מאסף האבידות שאבדו ישראל ומחזירין אותן לבעליהם והנה בשמיני הוא עת לקבץ כל הדיבורים וכל המחשבות שחשב ודיבר איש ישראל אשר נידחו מלעלות למקום קדושתן ולהעלות אותם אז וזהו עצרת תהיה לכם לשון אסיפה שתאספו כל הדיבורים והמחשבות להעלות אותם.
עוד ירמוז כי הנה עבדותינו ביום השמיני עצרת לתקן חטא אדה"ר ולהעלות העולמות וכאשר יתוקן חטא זה ותתבטל אחיזת החיצונים יהיה עת קיבוץ גליות ובכל שנה ושנה אנו מקשרים חבל בחבל ונימא בנימא עד שתיקן אי"ה במהרה בימינו וזהו אמרו עצרת תהיה לכם לשון אם פה כנ"ל שתראה לתקן פגם אדה"ר ולזמר ערנים וכו' יהיה קיבוץ גליות.
עוד ירמוז באמרו עצרת תהיה לכם כי הנה ידוע אשר ביום שמיני עצרת הוא זמן להמשיך על ישראל רצון ראשית הבריאה שהוא רצון העתיקא אשר אין שם שום אחיזת החיצונים רחמים פשוטים בלי תערובות דין כלל ועי"ז יומתקו כל הגבורות והדינים מתבטלין ויורדין על ישראל רחמים גמורים וידוע שכל העולמות יש בהם עשר קדושות וזו רומז במלת ע'צ'ר'ת נוטריקון "עשר "צורות "ראשונות "תמיד תהיה לכם שהם העשר קדושות מרצון העתיקא ובזה ביארנו מאמר הכתוב וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספק ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל כי הנה ידוע ממאמר הזוהר הקדוש דבהאי רצק אסתלק משה שהסתלקות משה רבינו היה להיכל הרצון וזה אמרו וירא ראשית לו פי' שיֵרָאֶה הראשית שהוא רצון עתיקא קדישא ויראה ויגלה אל עם בני ישראל כי שם חלקת מחוקק ספון ביאורו שחלק משה שהוא מחוקק ספון ונעלם שם ויתא ראשי עם פי' שגם ראשי עם וצדיקיהם יבואו להיכל הזה ולהמשיך משם רחמים על ישראל וזהו אמרו צדקת ה' עשה מלת צדק רומז לגבורה ופי' עשה לשון תיקון שיתקן הצדק שהוא רומז לגבורה וימתיקו ויהפכו לרחמים ומשפטיו עם ישראל ותקן הכל שיהי ברחמים גמורים וחסדים גדולים.
עוד יאמר ביום השמיני עצרת תהיה לכם כו' יראה לרמוז בזה ע"פי מאמר הכתוב אשה כי תזריע וילדה זכר ודרשו חז"ל אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחילה יולדת נקבה והענין הוא מפני שכשהאשה מזרעת תחילה ואח"כ מזריע האיש הטיפה דדכורא שבאה אחרונה גוברת על הטיפה דנוקבא ולכן יולדת זכר וכשהאיש מזריע תחילה הטיפה דנוקבא שבאה אחרי' גוברת ויולדת נקבה והנה מבשרי אחזה אלקי שכן הוא הענין ביחוד העליון שכשהיחוד הוא ע"י אתערותא דלתתא ע"י ישראל שמקבלין עליהם עול מלכותו יתברך ומעלין המיין נוקבין אז יורדת ההשפעה ממקור העליון בבחי' דכורא משא"כ כשהוא להיפך כמובן ומזה היה גרם חטא אדה"ר ע"י שהיה איש מזריע תחילה והנה בשמיני עצרת הוא עת שהשי"ת ב"ה מיחד עצמו עם הכנ"י ולכן מברכין הגשם ביום זה שהוא רומז לטיפת הזיווג והיחוד כידוע ולכן אמר הכתיב ביום השמיני עצרת כביכול שהשי"ת עוצר עצמו מלהשפיע המיין דכורין כדי שיהיה אתערותא דלתתא ברישא ותרד ההשפעה בבחי' דכורא וזהו עצרת תהיה לכם שעצרת ההשפעה הוא עד שתהיה לכם אתערותא דלתתא ברישא ואז יברכו הגשם שהוא רומז לטיפת הזיווג כנ"ל.
עוד יש לרמוז בזה עפ"י מאמר חז"ל שע' פרי החג הם כנגד הע' אומות ובשמיני עצרת שאז מתיחד השי"ת עם הכנ"י היו מקריבין פר אחד איל אחד כנגד ישראל שהם מתדבקין באחדותו ית' והאו"ה הם מתנהגין עפ"י ז' כוכבי לכת שכל כוכב שולט על כללות של יוד אומות והם תחת המזל ומתנהגין עפ"י משפטי הכוכבים ומזלות אמנם כנגד זה הם ז' רקיעים ופנימיות השבעה רקיעים הם הז' ספירות וישראל עם הקדוש שהם מקבלין עליהם עול מלכותו ית' ומתדבקין באין סוף ברוך הוא וברוך שמו הם מורידין השפעה אל הספירות ולכל העולמות וכולם מקבלין השפעה על ידם. ולכן אינם תחת משפט הכוכבים ומזלות שהגם שכפי הוראת הכוכב הוא שלא ירד הגשם יכולין צדיקי הדור בתפילתם לשדד המערכות ולשנות המזל מפני שהם דבוקים במזל העליון וי"ג ת"ד עלאה והכוכבים מקבלין ההשפעה על ידם. והנה ידוע ממאמר חז"ל שמארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה וכן בין רקיע לרקיע ואלו הת"ק שנה הם רומזין לשם שי"ן דל"ת יו"ד שמילואיו עולים ת"ק שבו תיחם השם יתברך כל העולמות שלא יתפשטו יותר מגבולם. וזהו ביום השמיני עצרת תהי' לכם ר"ת של תיבות הללו גימט' ת'ק'ז'. רומז לשבעה הרקיעים שאויר כל אחד הוא ת"ק שנה והז' רומז לז ספירות שע"י שישראל מתיחדין עם הקב"ה הם ממשיכים השפעה לכל הרקיעים ולכל הספירות ולכן כל מלאכת עבודה לא תעשו שכל מה שיהי' ע"פי הוראת המזל איזה מלאכה ועבודה להמשיך הטובה לא תעשו פי' שלא תצטרכו לעשות שום פעולה חזקה להמשכת טובה ההיא שבקל תוכלו להמשיכה בלי שום יגיעה ועבודה כנ"ל.
עוד יש לרמוז ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יש לרמוז בפסוק זה כי הנה ידוע מאמר קדמונינו ז"ל אשר כל באי עולם בר"ה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון. והנה אמרו במסכת ר"ה שצדיקים נכתבין לאלתר לחיים ובינונים תלוין ועומדין עד יו"הכ אם ישובו בתשובה יכתבו בספר החיים עם הצדיקים והנה האנשים המבקשים את ה' ומסתופפים בצל הצדיקים להורות להם דרכי ה ודרכי תשובה הנכונה ואף כי שאור שבעיסה מעכב מכל מקום כוונתם לטובה וכל אות נפשם לשוב בתשובה שלימה לעבוד ה' לאנשים האלה הגם שלא זכו מעשיהם מכל וכל הכתוב מבשרם שירחמו מן השמים. והנה בידוע אשר גמר החתימה נעשית בהושענא רבה וביום השמיני עצרת הפיתקין נמסרין לזה מבשר הכתוב וביום השמיני 'ע'צ'ר'ת נוטריקון 'עדת 'צדיקים 'רחמים 'תהי' שכל המסתופפים בצילם יהיו לרחמים אכן עדיין לא ידענו האם יהי' הדבר קל ומהר להפעל בני שיצטרכו הצדיקים לעבוד עבודה ולהרבות ולהפצר בתפילה. לזה אמר תהי' לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו. פי' שהדבר יהי' מסור בידכם שלא תצטרכו לעשות עבודת התפילה הרבה.
עוד יש לרמוז שהכתוב מבשר להצדיקים האמיתים אשר הם ממשיכין שפע טוב מעילא לתתא על עם בני ישראל שביום השמיני עצרת תהי' לכם עצרת הוא לשון אסיפה כמו עצורה בעצמותי' עצרו כח פי' שיהי' נאסף לכם ממלאים ברכת ה' שפע כל טוב להריק לעמו ישראל.
גם ירמז כי הנה הגם אשר נגזר על האדם איזה גזירה ונחתם גזר דינו מפני אשר לא שב עדיין כראוי בכל לב יש לאל יד צדיקי הדור לעצור הגזירה ושלא תצא הפיתקא שלו עד ישוב אל ה' וירחמהו ויקרעו גזר דינו וזהו ביום השמיני עצרת ור"ל עצרת כמשמעו שיהי' בידכם העוז והכח לעצור הגז"ד שלא יצא.
או ירמז ביום השמיני עצרת תהי' לכם. יש לרמוז בזה כי הנה ידוע שכשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם צימצם הא"ס ב"ה אור עצמיותו שיהיה מקום פנוי לעמידת העולמות. והנה האור המקיף העולמות המצמצם אור הח"ס ב"ה הוא דבוק בעצמיותו ית"ש והוא עצמיות הא"ס ג"כ וישראל שעלו במחשבה תחילה הם דבוקים בשרשם בא"ס ית"ש והנה להבדיל בהבדלות אין שיעור מבשרי אחזה אלקי שכשהאדם עצור עצמו מלעשות איזה דבר הוא מצמצם ואוסף כחו אליו וממשיך כחו לתוך עצמו ולמידין אנו מזה שהצימצום שצימצם הא"ס ב"ה עצמיותו והמשיך אור עצמיותו לעשות מקום פנוי לעמידת העולמות נוכל לתארו בשם עצרת שעצרת הוא ענין המשכה לתוך עצמיותו. והנה ישראל ביום שמיני עצרת שאז הוא גמר היחוד והזיווג שאז מתיחד קוב"ה עם הכנ"י והם מתדבקין אז בשורש שרשם שעלו במחשבה תחילה וזהו ביום השמיני עצרת תהי' לכם שאז תדבקו בעצרת שהוא אור אין סוף ב"ה כנ"ל והבן.
ולכל היד החזקה וכו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא אלהים וכו' הנה ידוע שהתורה הקדושה נעוץ סופה בתחילתה ויש לרמוז בזה ע"פי הפסוק ביום השמיני עצרת תהי' לכם וכו'. כי הנה כל מגמותינו מר"ה עד שמיני עצרת להמתיק הגבורות שתקבל המלכות גבורות ממותקות בכדי שיהי' היחוד והזיווג ביום שמיני עצרת. ואי אפשר לזיווג בלי גבורות לכן מן הצורך שירדו גבורות ממותקות שיהו' להכנ"י עי"ז התעוררת להעלות המ"נ ויכללו כל העשר קדושות בהחסדים והנה מקור החסד הוא אברהם ומקור שרשו של אברהם הוא שם ע"ב שחסד עולה ע"ב. והנה בכניסת ש"ע איתא בכוונות שצריך לכווין השם הוי"ה בעייני"ן שיש בהשם כ"ד עייני"ן שהם ע"ב תגין והוא כדי להמשיך השם ע"כ לתוך הוי' פשוטה בלי שום מילוי שהשם ע"ב כשמתחלק לאותיות יש בו רי"ו אותיות כמנין גבור"ה. וגם השם הוי' במילוי יודי"ן שהוא עולה ע"ב הנה כל מילוי הוא קצת גבורה ולכן צריך להמשיך השם ע"ב בתוך הוי"ה פשוטה שהוא בעייני"ן שהוא כולל רחמים בלי שום דין ועי"ז נמשך השפעה על הכנ"י מעינא פקיחא דלית לי' גבינין שכתוב בו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל והנה השם ע"ב הוא כלול מעשר קדושות ויש בו עשר פעמים ע"ב שעולה תש"ך. וצריך להמשיך בו העשר קדושות שבו על המלכות וזהו ביום השמיני עצרת תהי' לכם עצרת עולה בגימטריא תש"ס שרומז שצריך להמשיך העשר קדושות שהם עשר פעמים ע"ב שעולין תש"ך אל המ' שרומז למלכות ותש"ך עם המ"ם עולין תש"ס כמנין עצר"ת וזהו אשר עשה משה לעיני כל ישראל לעיני רומז להעייני"ן שבשם הוי"ה כל ישראל הוא הכנ"י שמשה רבינו המשיך העייני"ן על הכנ"י וזהו בראשית ברא אלהים שזה הי' הרצון הקדום בבריאת העולם להמשיך השפעות העינא פקיחא על הכנסת ישראל. סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם יש לדקדק שתיבות הכל נשמע לכאורה הוא כמיותר והי' די באמרו סוף דבר את האלהים ירא וכו'. עוד קשה הלא כל ספר קהלת דיבר מזה שתכלית כל המדברים לירא את האלהים ולמה חזר וחתם ספרו במה שדיבר בפרטיות וכל ספר קהלת מלא מזה גם מלת כי זה כל האדם אינו מובן. ובפרט תיבת האדם שמורה על האדם הידוע בוודאי אין לו פירוש. ונראה שבכתובים אלו נרמז היחוד של שמיני עצרת דהנה כל מגמת עבודתינו בימים האלו להעלות המלכות שמים כידוע והייחוד נשלם בש"ע כי בהו"ר אנו עושים ז' הקפות. ובהקפות שאנו עושין בהו"ר אנו עושים חומות ומגינים אל המלכות שלא יכולו לקרב אלי' הסט"א להניק מן המלכות וזהו החותם של הו"ר שתיבת חותם הוא אותיות חומת וע"י שאנו עושים בהו"ר הקפות שהם מגינים על המלכות מתעלה המלכות ביום ש"ע ומתיחד בא"ס ב"ה ונשפע חסדים גדולים על כנ"י וכשהיחוד נשלם כנקל הוא להשיג היראה עלאה וזאת נרמוז בפסוק זה סוף דבר הכל כו' ר"ל ביום שמיני עצרת שהוא סוף דבר של העלאות המלכות הכל נשמע המלכות נקראת הכל מטעם הנ"ל שהיא כוללת כל המדות ונשמע הוא לשון יחוד והוא מלשון עדה וצילה שמען קולי וזהו הכל נשמע ר"ל המלכות נתיחד בא"ס ב"ה. את האלהים ירא פי' כשהמלכות נתיחד אז באפשרי להשיג היראה עלאה ואת מצותיו שמור הענין הוא כי י"ה עם שמי גימטריא שס"ה לא תעשה ו"ה עם זכרי רמ"ח מצות עשה שמצות עשה הן בחי' זכור בחי' אהבה ומצות לא תעשה הן שמור בחי' יראה. וכשהאדם משיג היראה עלאה שהיא גדולה מאהבה אז גם המ"ע על בחי' שמור בחי' יראה עילאה וזהו ואת מצותיו שמור כי בשמיני עצרת שהיחוד נשלם ובאפשרי להשיג היראה עלאה גם המצות עשה הן על בחי' שמור דהיינו יראה עלאה. כי זה כל האדם פי' כ"י ז"ה כ"ל עם הכולל בגימטריא מג"ן. והאדם רומז על האדם היושב על הכסא ור"ל ע"י מה נשלם היחוד אמר הכתוב כ"י ז"ה כ"ל שבגימט' מגן כנ"ל ור"ל ע"י שאנו עושים בהו"ר מגינים על ידי הקפות לבל יכלו לקרב אליו הסט"א להתאחז ועי"ז נבנה קומת האדם העליון ונשלם היחוד בש"ע שהמלכות מתעלה להמוחין.
הנה חז"ל אמרו שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב וידוע אשר סימני חז"ל רמוזים בהם סודות הרבה נעלמים ואף אנו נאמר כי הנה הידוע אשר עיקר מגמת עבדותינו בימי הסוכות להמשיך אור אלהותו יתברך על כל העולם. ועל ידי שישראל נכנסין לסוכה הם נכסין בצל אימא עלאה הסוככת עליהם מן החיצונים וידוע אשר ע"י סוכה ולולב הם ממשיכים עליהם אור השמות המקיפין וע"י הנענועים של הלולב הם ממשיכים אור הפנימי שהם שמות הויות ואור המקיף הם שמות אהי"ה ובכל יום מימי הסוכות מאיר עליהם שם אחד ממילוי שמות הוי"ה ושם אחד ממילוי שמות אהי"ה וביום שמיני עצרת מאירים כל שמות מילוי הויות ומילוי שמות אהי' יחד ומתייחד אז השם עם הכנסת ישראל ונעשה יחוד שם הוי' עם שם אהי"ה הנה ידוע אשר מילואין שמות הוי' הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ומילואי שמות אהי"ה הם קנ"א קס"א קמ"ג וסך כולם עולה תרפ"ז ופז"ר קש"ב עולה תרפ"ט רומז לשמות הנ"ל וב' היתרים רומזים להקב"ה עם כנסת ישראל. לזה רמזו שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב והבן.