תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש וגו' ראש לבית אבותיו הוא. בהאי קרא איתרמיז סוד הדגלים כעין דוגמא דרתיכא עילאה בסוד (שמות יז) כי יד על כס י"ה איתא במדרש הנעלם רות בעובדא דהאי רביא דדליג מאיגרא לארעא למשמע איש"ר מברך באינון י' דברים של סעודה רביעאה להגביה ידיו בגין דאצבען אינון דיוקנא דלעילא אצבען אינון חמש ד' אצבען מחוברין כחדא אית בהון ג' פרקין ברזא דרתיכא עילאה דהיא רתיכא קדישא אצבעין אינון ד' ואינון תריסר פרקין ועל דא שם דארבע אתוון תריסר אתוון איהו ודא שם המפורש באותיותיו אינון י"ב פרקין כל פרק ופרק אית איקרי אצבע יתירה אית איקרי גודל איהו חד מינייהו ואית בה ב' פרקין אינון תרין פרקין תרין אתוון טמירין תרין דרגין עילאין טמירין שבחא דכולהו אינון ומפתחא דכולהו לעילא לגבי האי טמירא דלא אתגלייא לאלין פרקין כלהו זקיפין לגבי האי טמירא לבתר דאתקדשו בגין דכולהו מתברכין מיניה והשתא כיון דאתקדיש צריך לזקפא לון לעילא לאתערא אינון פרקין עילאין קדישין דאטמירו עכ"ל. לכן יש בשם של אדנ"י ד' אותיות אלו ארבע אצבעות ובכל אות שם מפורש באותיותיו ר"ל לפרש כל אות א"לף ד"לת נ"ון יו"ד הרי י"ב אותיות וכן היו משה ואהרן דמות י' אתוון טמירין דמיון אגודל שביד ב' פרקין וי"ב נשיאים על ד' דגלים בכל דגל ג' שבטים הרי ארבע אצבעות אחרות כמ"ש תפקדו אותם לצבאותם ר"ל כמו שהם צבא אות למעלה דהיינו אתה ואהרן הם דמיון גודל ואתכם יהיו איש איש ראש לבית אבותיו ואלה וגו' דהיינו י"ב נשיאים דמיון מרכבה של מעלה ז"ש במספר שמות דלעילא ז"ש במדרש רבה פ' עקב משל לאוהבו של מלך שהפקיד פקדון ובא בנו ואמר לו המלך שאין אני נותן לו פקדונו עד שיבא שני אסטרטיגנין ושנים עשר אלבוטין וישראל הם פקדון (שמות ג) פקד פקדתי אתכם. ז"ש איש על דגלו באותות לבית אבותם ר"ל בסוד אותיות של מעלה כן הם למטה לבית אבותם כי גם ישראל נחלקו על ד' חלקים וכל דגל ג' (במדבר כג) הן ע"ם לבדד ישכון ר"ל סימן שלהם בפרקי אצבען הוא בדד כשזוקפין ב' ידים יחד הרי ב' גודלין ואח"כ ארבע אצבען דימין וד' בשמאל וכן ישראל י"ב שבטים הם ג' בכל דגל וב' אבות עליהם שהם יעקב יוסף כי על שמם יקראו ישראל (תהלים עז) גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה ר"ל שיש בזרוע ה' אצבעות ובהם י"ד פרקין כי נקראת יד ע"ש י"ד פרקין והנה הקב"ה מנהיג עמו בזרוע והקשה לו אח"כ הלא י"ב שבטים הם ובזרוע י"ד פרקין לז"א בני יעקב יוסף סלה שהם לקבל תרין אתוון טמירין על י"ב אתוון דשמא מפורש. והנה אפשר שרמז כאן שיהיו משה ואהרן במקום יעקב ויוסף ז"ש תפקדו אותם כדמיון צבאות שלמעלה אתה ואהרן שהם במקום ב' אבות שלנו ז"ש ואתם תהיו איש איש ב' זימנין שהם ראש לבית אבותיו וא"כ חושב י"ב נשיאים ואלה וגו' ואח"כ כל ס' רבוא (שמות יג) בחוזק י"ד הוציא י"י ממצרים (יחזקאל ה) וישלח תבנית יד גם שם בן ד' אותיות יש לו י"ב צירופים לכל אות ואות ג' צירופים וכן בשנה ארבע תקופות בכל תקופה ג' חדשים כי בכל תקופה אות א' של אדני אלף נגד תקופת ניסן ג' חדשים ניסן אייר סיון לכן בחודש השלישי קבלו ישראל ההורה לתשלום ג' אותיות אלף (איוב לג) ואאלפ"ך חכמה ונתקעו ג' אותיות אלו בתוך אלף שצריך האדם להיות שלם באחדות ל"ב פ"ה ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב כי צורת א' היא יו"י הוא כ"ו חשבון שם בן ד' שיהיה האדם כדמיון שהוא תוכו כברו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה שהוא כפול מבית ומחוץ שוה לכן נקרא שם בן ארבע אותיות ר"ל שמילואו עולה ב"ן כנסתרו כך נגלו ז"ש (דברים כט) הנסתרות לי"י והנגלות לנו ולבנינ"ו וגו' לעשות לרמוז על שם ב"ן שהיא שוה בנסתר ובנגלה גם הורה שבכתב היא סוד ל"ב התחלתה בב' וסיומה בל' ל"ב נתיבות חכמה ותורה שבע"פ נקראת על פה ממש וכן גושפנקא דיליה מתחלת בברכות פ' מאימתי באות מ' מסיימת בשלום במ' הרי ב"פ מ' (שיר ו) ששים המה מלכות הם ס' מסכתות ס' אותיות של ברכת כהנים (שם) ושמונים פלגשים הוא חותם הורה שבעל פ"ה מ"ם והסוד (שמות ב) כי מן המ"ם משיתיהו כי משה שהוא סוד תורה שבכתב היה בן פ' שנה בעמדו לפני פרעה לכלול תורה שבע"פ לתורה שבכתב ותיקן אות ברית בסוד ברא שית י' דפרח מיניה בגלגול' תניינ' ש"ת (ישעיה כ) חשופי ש"ת כדאיתא בזוהר השתא בא בי' אמין דיליה ובמטה שהיה י' אמות ושוור י' אמין וקבל י' דברות לתקן ההוא י' טפה קדמאה דחב בי' אדם לכן (שם סג) בוקע מים דאוריית' לפניהם:
ואתכם יהיו אי"ש אי"ש בכאן רמז מ"ש בזוהר שמנה כאן חיילותיה של שכינה וחיילות אורייתא חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שמנה כאן חיילות תורה וחיילות שכינה רק חיילות ישראל אבל רזא עילאה הוא תלת דרגין דלא מהפשטין אינון רזא דבראשית וכולהו דרגין ס' רבוא בראשי"ת ב"ששים ר"בוא א"ותיות ש"כינה י"שראל ת"ורה במדבר סיני הם חיילות להתורה באוהל מועד הם חיילות השכינה שאו א"ת ראש כל עדה בני ישראל במספר שמות דלעילא ורומז א"ת חיילות התורה כ"ב אותיו' התורה הן הן נוטריקון של רא"ש (תהלים סח) ר"כב א"לקים ש"שים. ר"בוא א"ותיות ש"מות (שם)ר"בותים א"לפי ש"נאן וכן בב' צינורות בעולם מתפשטין על ס' רבוא וכן ירדה השכינה עם כ"ב אלף מלאכים נגד כ"ב אותיות התורה ומאחר שאותיו' התורה מתפשטין על ס' מילואים זולת מנצפ"ך לכן במספר שמות במסורה ס' מילואים בתורה כי ס' אותיות מלוי א"ב מתפשטין על ס' רבוא אותיו' של תורה וכן ישראל ולווים היו כ"ב אלף וכל ישראל ס' רבוא אלף ז"ס (חבקוק ג) כי תרכ"ב על סוסיך ת"ר כ"ב סוס של הקדוש ברוך הוא הוא אדנ"י בריבוע א' א"ד אד"נ אדנ"י סוד קכ"ו חותם של תורה סוף ה' חומשים ז"ש ואתכם יהיו אי"ש איש ב"פ אי"ש בגימטריא בכת"ר:
במדבר סיני באוהל מועד. אי במדבר סיני מאי באוהל מועד הא אוקימנא מלה דא בכמה אתר אבל עתה באתי לתרץ אומרו שאו את ראש בני ישראל וגו' לגולגלותם ראשי מבע"ל וכי כל ישראל אין להם רק ראש אחד במדרש (תהלים מה) תחת אבותיך יהיו בניך והנה כל יצורי עולמים נכללים באלף דור וידוע שדור המדבר עלייהו אתמר (שם קה) דבר צוה לאל"ף ד"ר חסר ו' כתיב בגי' מש"ה כי משה הוא כולל כל הששים רבוא ויש באותיות שמו רמז לפי דברי בעל ע"מ דף כ"ה כי משה תמיד י' של שכינה עמו הא כיצד מ' פעמים ש' הרי י"ב אלף ה' פעמים י"ב הרי ס' אלף וכלם עשר פעמים הרי ס' רבוא וכן אותיות סיני ס' פעמים י' הרי ת"ר נ' פעמים ת"ר הרי ל"אלף יוד פ' ל' אלף הרי ל' רבוא ויש אמנם סיני למעלה סיני למטה ונרמז באותיות סיני נסתרו כנגלו וכן שמו יתברך תוכו כברו וכן כוס של ברכה שהוא ת"ח צריך להיות הדחה ושטיפה מבית ומחוץ תצפנו הרי סוד משה קבל תורה שהוא כלל ס' רבוא מסיני שגם סיני הוא (שם סח) ההר חמד אלקים לשבתו שאין אוכלסא פתוחה מס' רבוא ובו ראוי לבת חמדה גנוזה שהיא גם כן כלולה מס' רבוא והנה כל אחד מישראל בדור המדבר היה שקול כאלף ועלייה אתמר דבר צוה לאלף דור וז"ס במספר שמות דאיתא במסורה ס' מילואים הם ס' גבורים דקיימו אפוטרופסין בהדי מיכאל עלייהו דישראל ודברי התוס' (יבמות ק) פרק ב"ש אלו ס' הם רבוא אך שהם מפרשים על ס' רבוא דלתתא ואנו מפרשים אותם על ס' רבוא דלעילא ותרווייהו כחדא (שמות יב) כשש מאות אלף דלעילא יצאו לתתא כמ"ש תפקדו אותם לתתא לצבאותם (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון ידודון שכן כל אות יש לו צבא רב ורזא (דברים לג) ואתה מרבבות קודש על כל אות ואות ומאחר שכל א' היה שקול כאלף דור אתמר עלייהו דמשה (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי זה משה ששקול כנגד כלם (שם) ואשה בכל אלה לא מצאתי שלא מצא בת זוגו מישראל רק ממדין והם לגלגלותם ששים אלף רבוא אז תפסוק זוהמא מכל היצור ומשה א' (דברים א) יוסף י"י עליכם ככם אלף פעמים זה על מספר ס' רבוא שכל א' שקול כאלף ואח"כ א' על פרוטרוט (שם) ויברך אתכם כאשר דבר לכם שיהיו הם בלא מנין וכן ביקש משה עליהם (דברים לג) ויהי מתיו מספר ר"ל שיהיו הישראל המספר בעצמן שלא יוכלו למנות אותם וז"ש (הושע ב) והיה מספר בני ישראל וגו' אשר לא ימד ולא יספר. וכמו שמשה היה כלל אוכלסא שלימא (עירובין נד) כן ג"כ אהרן שהיה שונה ג"כ אחריו סדר משנה כשנסתלק משה כי שני אחים היו שקולים בזו לכן א' תפקוד אותם לצבאותם שכל אחד מהם הוא כנגד כל צבא מרום אתה כלל כלם גם אהרן וכן ישי אבי דוד היה נכנס באוכלסא ויצא באוכלסא ונקטינן האין אוכלסא פחותה מס' רבוא ז"ש ואתכם יהיו איש איש כל אחד מישראל ראש לבית אבותיו הוא בכלל וזה ממעלות המצות שכל מצוה ומצוה כלולה מתרי"ג מצות וכן כל א' מישראל כלול מעולם מלא ועז"א (סנהדרין לז) כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא שהוא ס' רבוא פרצופים עיין בס' ע"מ דף כ"ה ענין הדגלים על שמות הקדושים מספר דגל יהודה קפ"ו אלף סוד מקום רבוע י"י ורמז (בראשית כח) אכן יש י"י ב"מקום הזה ר"ל שם של י"י י' פעמים י' הרי ק' של מקום ה"פ ה' כ"ה עוד ה"פ ה" הרי כ"ה נ' ו' פ"ו הרי ל"ו הרי מקו"ם וזה ידע יעקב כשראה רזא דסלם סוד ד' דגלים לכן (שם) ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע שראה ד' דגלים דלעילא דמות ד' דגלים דלתתא (שם) והנה מלאכי אלקים עולים תרין ויורדין תרין והנה שם של י"י נצב עליו כי איש על דגלו באותות לבית אבותם כפי אשר הראה ליעקב אבינו במראה הסלם כן נסעו הדגלים ב' דגלים עולים תרין ואח"כ ונסע הארון ואח"כ ב' דגלים האחרונים נגד שני מחנות הנותרים רפאל ואוריאל ז"ש יעקב (שם) מה נורא המקום הזה אין ז"ה על סוד י"ב דגלים דלתתא שהם י"ב שבטים דשכינתא כמ"ש בזוהר ע"פ (תהלים קכב) ששם עלו שבטים שבטי יה ז"ש (בראשית כח) כי אם בית אלקים באותיות לבי"ת א"בותם (שם) ו"זה שער השמים שגם י"ב אלו לקבל י"ב דלעילא במ"ר בפ' זו נראה דיוקנא של יעקב בכסא הכבוד והמלאכים עולים ויורדים בו בההיא דיוקנא ז"ש במדרש (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך אמר הקב"ה ליעקב כמה יקר נתתי לך שקבעתי זיו איקונים שלך בכסא הכבוד ולא עוד שלא"ה לא נתתי מנין ולך נתתי מנין מה ענין זה המדרש לכאן אבל יש לדורשו על ד' אופנים:
האופן הראשון עפ"י המדרש רבה בזו הפרשה שהתחיל בפסוק (תהלים לו) צדקתך כהררי אל לדעתי יש לדרוש זה הפסוק ע"ד מ"ש (בשבת) פרק ר"ע (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם ההר כגיגית אם תקבלו התורה מוטב ואםלאו שם תהא קבורתכם הענין צדקתך שאתה עושה עמנו כשיקבלו התורה יהיו ישראל כהררי אל גבוה על כל גבוהים לכן נטל הקב"ה הר להורות נתן בלבינו כשיהיו מוכנים לקבל התורה אח"כ יהיו כהררי אל (תהלים ל) י"י ברצונך העמדת להררי עוז. ואם לאו שלא יקבלו התורה שם תהא קבורתכם ר"ל שלא יהיו חיים כלל אף חיי שעה בזה העולם ז"ש (שם לו) משפטיך תהום רבה כשלא יקבלו התורה אזי יחזור העולם לתוהו ובוהו ונמצא שפי תהום בולעו. ז"ש בזו הפרשה במדבר סיני באוהל מועד אי במדבר סיני מאי באוהל מועד אלא לרמוז אעפ"י שניתנה התורה במדבר סיני לא נענשו עליה ישראל עד שבאו לאוהל מועד כמ"ש ברבה פ' ויקרא ע"פ מאוהל מועד לאמר משם נצטוו ישראל להוראה שאו את ראש כל עדת בני ישראל למה לא אמר פקוד בני ישראל כמ"ש גבי לווים אלא שאמר לשון שאו לרמוז על זה הענין דמשתמע אתרי אפי שאו לשון רוממות ונשיאות ראש אם יקבלו התורה אזי הם למעלה בנשיאות ראש ואם לאו אזי שם תהא קבורתם מלשון (בראשית מ) ישא פרעה את ראשך שלא יהיה להם חיי שעה כלל כהדין דאמר לקסונטר ארים רישיה דפלן ז"ש (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת שאמר הקב"ה ליעקב כי כמו שבמתן תורה לקח הקב"ה דיוקנו של יעקב ונתן התורה כמ"ש (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב שהדברות הם י' עק"ב תיבות נרמז בשמו של יעק"ב כן דיוקנו של משכן ג"כ יעק"ב י"ריעות ע"מודים ק"רשי ב"ריחים כמ"ש (במדבר כד) מה טובו אהליך יעק"ב וזה גרמה למשה ששכח הווים עד שיצאת בת קול (שמות לח) ואת האלף וגו' כי לא ידע שיעקוב מלא בה' מקומות בו' גם צורת ו' היא נרמזת בשמו של יעקב ז"ש במדבר סיני באוהל מועד כמו שבמדבר סיני יקר אתה בעיני שקבעתי זיו איקונים שלך בכסא כבודי כי יעקב כלול מכל פרצופים בעולם שהם ס' רבוא וכמ"ש (דברים לג) תורה צוה לנו משה שגם הוא כלול מס' רבוא פרצופים ז"ש (שם) מורשה קהלת יעקב לכן ס' רבוא מישראל קבלו ס' רבוא אותיות התורה וכן בזו הפרשה מונה חיילותיהם של ישראל שהם חיילות התורה ממש שהוא דיוקנא של יעקב כי יעקב הוא סוד תפארת ישראל שדרז"ל (בברכות פ' הרואה דף ס') ע"פ (ד"ה א כט) לך י"י הגדולה והגבורה והתפארת זה מתן התורה שהוא יעקב מדת תפארת ז"ש ולא עוד שלך נתתי מנין על ס' רבוא (שיר ו) ששים המה מלכות אבל א"הע אין להם מנין (שם) ועלמות אין מספר:
האופן השני שני עטרות קבלו ישראל בסיני מס' רבוא מלאכים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע ענין ב' עטרות אלו ע"ד שדרז"ל (עירובין נד) חירות ממלכיות חירות ממלאך המות כמ"ש בפסוק (תהלים פב) אמרתי אלקים אתם חירות ממלאך המות (שם) ובני עליון כלכם חירות ממלכיות רק תחת הקב"ה שהוא עליון על כל לא תחת יד שרים שלמעלה אח"כ חטאו ובא מלאך המות (שם) אכן כאדם תמותון ובאו תחת יד שרים שלמעלה, ז"ש (שם) וכאחד השרים תפולו. ז"ש שאו את ראש כל עדת בני ישראל שיהיה להם נשיאות ראש על כל השרים דלעילא משא"כ מתחלה היו תחת קוסטירון שמעביר ראש כל עולם ועתה יצאו מזה הקוסטיר למעלה על ראש השרים דלעילא בכלל ז"ש כמה יקר אתה בעיני שכל א"הע תחת שרים דלעילא וישראל למעלה מן עולם היצירה בעולם הבריאה שם מקום כסא הכבוד ז"ש קבעתי זיו איקונים שלך בכסא כבודי והם בני עליון כלם חירות ממלכיות גם חירות ממ"ה ולא עוד שלכל א"הע לא נתתי מנין שהם תחת יד קוסטינר שהורג וממית למי שירצה אבל לישראל נתתי מנין ע"ד שדרז"ל (תהלים קמז) מונה מספר לכוכבים הם ישראל נמשלו לכוכבים שמונה ביציאתם כמ"ש הזוהר על ענין עפרון שהוא שר של שוכני עפר מחויב ליתן חשבון עבור כל א' מישראל:
האופן השלישי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם קדמאה (שם מט) ואד"ם ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו אבל יעקב אתמר גבי' (בראשית לב) והוא ל"ן בלילה ההוא (שם כת) ויפגע במקום שפגע יקר ביקר וילן שם וזכה לרתיכא קדישא לעילא עד שנחלקה מרכבתו ד' דגלים כענין דגלים דלעילא ובכל דגל ג' שבטים וכן י"ב מרגליתין בסלם נחלקין לד' ובכל דגל דלעילא ג' משרתים ז"ש מאשר יקר"ת על ההוא יקר שלא לן כבודו של אד"הר עמו לא כן אתה רק בעיני נכבדת היה לו כבוד ויקר ז"ש ולא עוד שלכל א"ה לא נתתי מנין שהם מושגחין בהשגחה כוללות ולא בהשגחה פרטיות אבל ישראל הם מושגחין בהשגחה פרטית ופרטי פרטית עד שנפש א' מישראל שקול כנגד עולם מלא ז"ש שאו את ראם לא אמר ראשי רק ראש א' מישראל נחשב ככל עדת בני ישראל ז"ש שלכל א"ה לא נתתי מנין כי לא מנה אצלינו בפרט רק כלל אבל ישראל אחת לאחת נמצא חשבון ונתתי לכל א' מנין שהוא חשוב כס' רבוא ז"ש מספר כל זכר מישראל הוא חשוב ככולו לגולגלותם בכלל גולגלת הת"ר אלף:
האופן הד' צדקתך צדקה עשה הקב"ה עמנו ששיתף עמנו שם א"ל כמ"ש (יהושע ז) מה תעשה לשמך הגדול במדרש משל לא' שיש לו מפתח קטן קשרו בשלשלת גדול כדי שלא יאבד המפתח כן ישראל הם המפתח (שמות כח) פיתוחי חותם קודש שהם פותחין כל הצינורות והשפע בעולם וקשר בשמם שם של אל ז"ש (תהלים לו) צדקתך כהררי א"ל שלולי זה לא היו יכולין לעמוד לפני משפטיך שהם תהום רבה ז"ש יקר אתה בעיני שקבעתי זיו איקונים שלך שהוא שם אל בכסא כבודי כי ג' עולמות הן (שם נ) אל אלקים י"י עולם הבריא' תמן אל יצירה תמן אלקים עשייה תמן שם י"י כי שם מקום מדורין בישין ואי לאו שם י"י דמבסםלכל סיטרא דדינא לא יכול עלמא למיקם בהו לכן כשראה יעקב סלם דא סנדלפון מוצב ארצה שהוא אופן אחד בארץ אמר (בראשית כח) מה נורא המקום הזה אח"כ אמר (שם) אכן יש י"י במקום הזה כי שם של י"י הוא באותו העולם להמתיק הדין והקב"ה קרא ליעקב אל כשארז"ל ע"פ (שם לג) ויקרא לו אל אלקי ישראל לכן בד' דגלים בכל דגל יש נשיא א' שמסיים בשם אל כמ"ש הבחיי ז"ש צדקתך כהררי א"ל שבכל דגל יש שם אל כי לולי זה לא יכלו לעמוד מפני משפטיך שהוא תהום רבה ז"ש יקר אתה בעיני שקבעתי זיו איקונים שלך שהוא דיוקנו של יעקב בעולם הבריאה ועל אותו המלאך א' יעקב (שם מח) המלאך הגואל אותי מכל רע דתמן עולם שכולו טוב והנה נחלק מחנות הלוים על ג"רשון ק"הת מ"ררי ר"ת קמ"ג לקבל ג' מחנות אלו שהם א"ל אלהי"ם הוי"ה בגי' קמ"ג ויש בשלשה עולמות אלו ג' שרי פנים שראה יעקב מלמטה למעלה בסוד סולם מ"וצב א"רצה ס"מא דמילתא השתיקא היינו דאמרי אינשי מלה בסלע משתיקא בתרין כי על עולם העשיה דתמן סנדלפון תמן פשט דאורייתא בסוד (שיר ה) פשטתי את כתנתי (בראשית ג) כתנות עור בע' תמן יש רשות לדבר במה שהורשית התבונן ועל ב' העולמות האחרים השתיקה יפה ז"ש ושתיקא בתרין מלה בסל"ע ס"נדלפו"ן ל"עולם ע"שיה תמן ה' אחרונה של שם. (אבות פ"א) לא המדרש הוא העיקר על עולם היצירה תמן דרש של תורה אלא המעשה שהוא סוד ב' העולמות הנשארים א"ב אחד לכלנו עולם א"צילות ב"ריאה תמן שם של י"ה המן מעשה מרכבה לקבל בריאה מעשה בראשית לקבל אצילות ואית דאמרי איפכא מעשה בראשית לקבל בריאה מרכבה לקבל אצילות דהכי תנינן (חגיגה טז) אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד וסי' אב"ג ר"ל א' שהוא מן מרכבה א' הקב"ה שהוא א' אין דורשין בא' מעשה בראשית מתחיל בב' של בראשית אין דורשין בב' וגילוי עריות מתחיל בג' אין דורשין בג'. הנה מלאך הבריאה נקרא אכתריאל וכל משירתיה דתמן מסיימין בשם אל אבל בעולם היצירה תמן מטטרון עליה אתמר (איוב לח) ברן יחד כוכבי בוקר שמסיימין כלם בשם רו"ן ונקראים ישראל על שם ישר (דברים לג) א"ל ישורו"ן ע"ש ישר רון שהוא ביצירה שם יעקב בעשיה תלת שמהן אילו לקבל תלת עלמין שלשתן מתחילין בי' (בראשית כח) כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך על סוד י' שהם תלח עישורין ז"ש (ישעי' מח) לא מרא"ש בסתר דברתי עמכם מרא"ש בגי' ישרא"ל בסת"ר בגי' אכתריא"ל דברתי עמכם כי מתמן באו אותיות התורה שהיא חצובה תחת כ"הכ ז"ש (שם מג) מאש"ר יקרת בעיני נכבדת כמה יקר נתתי לך שקבעתי זיו איקונים שלך בכסא הכבוד בתיבת מאשר יקרת הראה לנו היקר שקבע הקב"ה זיו איקוני' של (שם מט) ישראל אשר בך אתפאר שזה הוא זיו איקונים שלו שבשעת הזעם אתמר עלה (איכה ב) השליך משמים ארץ תפאר"ת ישראל גם אמר זיו איקונים לפי שמספר ישראל כלול מכל י' ספירות קדושות כי התחלת עשר ספירות קדושות אין לנו עסק בנסתרות עס"ק נוטריקון ע"שר ס"פירות ק"דושות ז"ס מאש"ר יקרת במלת מאש"ר נרמז סוד זה שהוא כלול מראשיהם ז"ס הפסוק שאמר אד"הר במזמור (תהלים קלט) בנתה לרעי מרחוק כשראה דיוקן תליתאי דיעקב שהיה שופריה (שם) ולי מה יקרו רעיך אל תנא והדר מפרש מהו היקר שנתן הקב"ה לו ז"ש (שם) מה עצמו ראשיה"ם על דמות ראשיה"ם (יחזקאל א) דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ז"ס (במדבר כג) כי מרא"ש צורים אראנו שאמר הרשע כשראה מעלת שם ישרא"ל וכשחקקן וחצבן אצל רא"ש ה' לכן אמר (בראשית ל) אשובה ארעה צאנך אשמר שמן מ' של אשמ"ר נחקקו שני אבנים שסודם ל"י ז"ס ל"י מה יקרו רעך אל כשחקקן מן מ' ועשה שני אבנים מן מ' ל' גדול מן כל אותיות י' קטן מכל אותיות אז נחקק שם א"ל בישראל ז"ס ל"י מה יקרו רעך א"ל אספרם מחול ירבון ח"ול (תהלים קמז) ח"קיו ו"משפטיו ל"ישראל:
ענין סמיכת פרשה תמורה לפ' לוים כי הלוי הוא (ויקרא כז) כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש והיה הוא ותמורתו יהי' קודש שגם בכאן יש להם קדושה מרחם ולמוד אותו שבט שמונין אותו מרחם תמור"ה בגי' ש"ר העול"ם. אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה כי אותו הדור כלל כל העולם דבר צוה לאל"ף ד"ר חסר ו' בגי' מש"ה שכל הדורות נכללים במשה ז"ש תורה צוה לנו משה באותו דור מורשה קהלת יעקב מאחר שירש כל הפטרות נכללין בו ז"ש אשר צוה משה אל בני ישראל באותו דור במדבר סיני ס"וד נ"שמות י"ציאות י"שראל ז"ש במדבר סינ"י באוהל מועד להיות במדבר סיני היו כל (דברים כט) אשר ישנו פה וכל אשר איננו פה כן ג"כ באוהל מועד היו ג"כ כל החיילות דאורייתא וכל חיילות דשכינתא וכן כל חיילות של ישראל תפקדו אותם לצבאותם של כל דור ודור עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. ד' מלכיות נגד ד' יסודות אש מים רוח עפר. אש גלות בבל שהשליכו באש לח'מ' וע'. מים מד"י עולה מי"ם במ"ק וזהו (אסתר ד) ויעבור מרדכי שעבר ערקומי דמיא בפ"ק דמגילה (מגילה טו) ואמר במד"ר שאמרו הפרסיים למחר אני חונקך הוא מיתת מים. רוח הוא יון כדאיתא במדרש מעשה שהביאו הרוח בה' יומין. עפר הוא אדום (דניאל ד) ותשכל כל ארעא (תהלי' מד) כי שחה לעפר נפשינו וגו' קומה עזרתה לנו במדרש ש"ט מזמור מ"ד אי מטיית מלכותא דאמתלא לעפרא צפה לישועה (שיר ו) מי זאת הנשקפה כמו שחר שכינה בעשייה נקראת שחר (תהלים קלט) אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים זה שכינתא דעשייה (שיר ו) יפה כלבנה ביצירה דתיקן שם חמה ולבנה אבל בבריאה שמש וירח ובעשייה חרס סהר גם שם יושבין הסנהדרין כחצי גורן ע"א סנהדרי גדולה וכ"גסנהדרי קטנה וראש על כלם הרי מנין יפ"ה גם ציור הלבנה כחצי גורן עז"א בדוד (שמואל א טז) והוא אדמוני עם יפ"ה עינים שדן עם סנהדרין שנרמזין בהו (שיר א) הנך יפ"ה רעיתי הנך יפ"ה עיניך יונים על סנהדרין קאמר שהם עיני העדה כי יניקתם מן עיינין דשם בן ד' שהם ג"כ הכי הוי. ברה כחמה בריאה (שם ו)אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה (שם) איומה כנדגלות אצילות כנגד אלו ד' פעמי' (שם ז) שובי שובי השולמית שובי שובי ונחז"ה בך (ישעיה לג) חזה ציון קרית מועדינו וע"ז כענין בי"ע במדבר סיני הם חיילות של תורה באוהל מועד הם חיילות שכינה: