ויקרא אל משה על ענין אלף זעירא:
אופן הו' בזוהר פ' בשלח לאחר עשיית העגל נסתלקו המאורות ממשה ולא נשארו אצלו רק אלף זיוין ע"ד רמז משה א' (דברים א) יוסף עליכם ככם אלף פעמים זו היא משלי וע"ז והי' פי' הפסוק ויקר אל משה ומה הוא היקר אלף ר"ל אלף זיוין שנתמעטו מכל האורות ולא נשארו רק אלף זיוין שהוא אלף זעירא:
האופן הז' ידוע מ"ש בספר יצירה שג' אימות הם אמ"ש שהם א"ש מ"ים א"ויר ולשלשתן זכה משה בתחילת הבריאה (שמות ב) מן המי"ם משיתיהו ואחר כך בסנה בלבת אש היא שין של אמש ועלה באוהל מועד שזכה לאלף של אמש שהוא סוד רוח שנתבטל הנבואה באותו יום מן א"ה יהיה פירוש הפסוק ויקר אל משה ומה הוא היקר רמז באות אלף שזכה לנבואה שסוד הרוח נברא באלף וחוזר ומפרש מה ענין אות אלף וידבר ה' אליו שהדיבור של נבואה היה אליו ביחוד ביום שהוקם המשכן ונתמעט מן האומות וכן נרמז באלף זעירא כשתסלק אות א' נשתיירו ויקר ליתן ב' טעמים למה לא נתבטל הנבואה מבלעם הטעם הא' שבשביל יקר של משה הטעם הב' מאוהל מועד אבל בלעם היתה נבואתו מתחלה קודם הקמת המשכן:
האופן הח' בסנהדרין (ד' ל"ח) אמר ר' יהודה א"ר מאיר מאי דכתיב (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך אל מלמד שהראה הקב"ה למש"ר דורות של רע שדרשו במדרש על פסוק הן (איוב כח) כל יקר ראתה עינו של ר"ע יותר ממה שראה משרע"ה והטעם שנרמז במילת יקר סוד תפילין (מגילה טז) שנקראים יקר ור"ע זכה לכל יקר דהיינו שם של שדי בכלל אבל משה לא זכה רק לאלף זעירא שהוא סוד אות אחוריים יהיה פי' הפסוק שזכה משה לראות נשמתו של ר"ע וכן אלף זעירא בגימ' ר"ע שהראה לו הקב"ה לסוף י"ח שורות וחלש דעתו עד ששמע כך הלכה למשה מסיני אז נחה דעתו וטעם י"ח שורות חוזר הפסוק ופי' וידבר ה' אליו ביחוד כך הלכה מסיני לסוף י"ח שורות מאוהל מועד דבר זה זכה מי"ח פעמים כאשר צוה ה' את משה בפ' פקודי במלאכת המשכן מן אותו י"ח פעמים זכה לי"ח שורות שנחה דעתו וזכה ליקר בימי ר"ע:
האופן הט' כששכח משה הווים לא זכרן עד שבא אליו נשמתו של ר"ע וטעם הדבר לפי שר"ע מסוד תורה שבע"פ שהם ו' סדרים ר"ע הוא דדרש ווין לכן (נדרים נ) מן שית מילין איעתר ר"ע ז"ס (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי ר"ל אדם אחד זה ר"ע שיצא נשמתו באחד מאלף מצאתי כשמצא את האלף הם ווים לעמודים הוצרך לבא אליו ר"ע שיצא נשמתו בא' ולפ"ז יהיה פי' הפסוק אלף זעירא רומז על אות האלף שחשדו ישראל למשה עד שבא אליו נשמתו של ר"ע ז"ש ויקר אל משה ר"ע (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך אל שבא באותו פרק אל משה ובזה זכה לאלף שעשה ווים לעמודים וטעם הדבר שהוצרך לבא אליו אז ר"ע לז"א וידבר ה' אליו מאוהל מועד מסוד תורה שבע"פ לאמר שמשם נצטוו ישראל להוראה כולהו אליבא דר"ע דתלמידייהו הוי:
האופן הי' חשדוה ישראל למשה ב' דברים א' על חשבון הווים הב' (שמות לג) והביטו אחרי משה מלמד שחשדוהו באשת איש ועל שניהם הביטו אחר משה ועז"א (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי האדם א' זה משה מאלף מצאתי שעשה מהם ווים לעמודים מה שחשדתם באשת איש (שם) ואשה בכל אלה לא מצאתי כמ"ש ויקר אל משה מה הוא היקר אלף זעירא דהיינו שמצא את האלף ועל השנית מלמד שחשדוהו באשת איש לזה אמר וידבר ה' מאוהל מועד וכתיב (דברים כג) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך ואתה זכה אדרבה ליקח את האוהל ז"ש עד בואו האוהלה שאז נתבטלו שניהם:
האופן הי"א (בסנהדרין דף ט) א"הר בלשון ארמי סופר שנאמר (תהלים קלט) לי מ"ה י"קרו ר"עיך א"ל ר"ת למפרע ארמ"י לשון תרגום כדאיתא בפ"ק (דמגילה דף ט) א"ר נחמן בר יצחק תרגום שכתבו מקרא (אסתר א) וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן יקר זה תרגום הענין ארמי הוא קליפת נגה שגרם בחטאו שנכנסו רובו בטומא' וקודם חטא העגל נטהרו ובהקמת המשכן נתקנו קליפת נגה ונכנסו בקדושה ולכן אלף זעירא כשתסלק אות א' נשתייר ויקר אל משה לקיים קרא מה יקרו רעיך וסיפר בלשון ארמי מה יקרו רעיך אל ר"ת ארמי וכן (בראשית מט) מ"שם ר"ועה א"בן י"שראל ר"ת ארמ"י וכן קליפת נגה היא קליפה א' זעירא נהורא דקיק שממנו היתה יניקת בלעם בזוהר יתרו דאתמר גביה (במדבר כג) ויקר אלהים אל בלעם נמצא במלת ויקרא נרמזין בי' תרין סטרין נבואת משה לשון שמלאכי השרת משתמשין ביה גם נבואות בלעם ויקר עם נהורא דקיק שהיא א' זעירא:
האופן הי"ב בשעת קבלת התורה (משלי כא) עיר גבורים עלה חכם שהיה ברזא דדכורא ובעגל פגמו בדרגא דמשה תש כוחו כנקיבה אח"כ בהקמת המשכן חזר משה לרזא דא' שהיא חדא דכורא והוא סוד (שמות לה) ויבואו האנשים על הנשים סיטרא דרחמי גבר על סיטרא דדינא ופי' הפסוק ויקר אל משה מה היא היקר אות א' שהוא דרגא דיוסף בזוהר מקץ (בראשית מב) שנים עשר אחים אנחנו בא' זה נרמז וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר א"הל מ"ועד בגימ' יוס"ף וז"ש אדם כי יקריב מכם יוסף נקרא אדם ברבה פ' בשלח:
האופן הי"ג בסודי רזא אות א' היא סוד סוף תוך ראש כזה אות א' היא מן הגרון אחה"ע ל' היא מן מוצא דטלנת באמצע הפה פ' הוא מן בימ"ף שהוא בשפתים תחלת הפה ובאותו היום שהוקם המשכן תיקן משה (תהלים צא) יושב בסתר עליון ס'ת'ר דייקא שהיא ס"וף ת"וך ר"אש וזה פי' הפסוק ויקר אל משה ומה היא היקר אות אלף שזכה משה באותו היום לג' קטרין סוף תוך ראש הנרמזים במלת אלף ז"ש וידבר ה' אליו שכן ג"כ שם של ה' התחלתו בסוף המספר שהיא י' ונרמז ג"כ בו סוף תוך ראם כדאיתא בסודי רזא בארוכה ששם של הויה נרמז בו סוף תוך ראש:
האופן הי"ד ע"פ הזוהר (קהלת יב) ביום שיזועו שומרי הבית והתעוותו אנשי חיל שביום החורבן נתנה י' מרגליתין שהם י' הרוגי מלכות ז"ש ויקר אל משה מה הוא היקר א' זעירא שהיא בגי' ר"ע שיצא נשמתו בא' והטעם שהראה באותו יום נשמתו של ר"ע מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד דזמין להתמשכן ובאותו יום נמסרו ר"ע וחביריו וכן צורת א' הוא י' קרי בי' ויקר י' שהראה הקדוש ברוך הוא היקר של י' מרגליתין ז"ש אוה"ל מוע"ד בגי' יוס"ף כדברי ר"ש בבראשית שי' הרוגים לא היו בני יעקב רק י' בנים של יוסף שיצאו מן י' אצבעותיו ז"ס (בראשית מט) ויפוזו זרועי ידיו מידי אבי"ר יעק"ב בהיפוך אתוון ר"ע משם רועה אבן ישראל וכן אתמר (שמות כא) וגונב איש ומכרו ונמצא בידו דייקא ויפוזו זרועי ידיו ז"ס (יומא יא) טובן צפרנן של ראשונים מכריסן של אחרונים ר"ל אותן ניצוצות שיצא מצפורני של יוסף הם יותר טובים מן אחרונים שיצא בדרך כל הארץ מבטן אמו:
האופן הט"ו איתא בסודי רזי י' כנוין יש להקב"ה (ישעיה נט) וכובע ישועה בראשו הרי ראש עין ה' אף ה' פני ה' יד ה' לב ה' מעי המו ותחת רגליו אוזן ה' פי ה' ובסודי רזא קחשיב שפה ולא קחשיב אף מוצא שפתיו לא אשכח ואני אומר היינו פה והוי ליה לחשוב ג"כ אצבע אלהים ונמצא שיש י"ב כנוין כמו שיש י"ב כנוין לשמים וארץ לדעתי (קהלת ז) זה לעומת זה עשה אלקים אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ שיש לאלקינו כנוים שבהם מתלבש הקב"ה כמו שיש לשמים וארץ ושיעור קומה נחלקו לי"ב ז"ה שמי ז"ה דייקא ולפי סודי רזא דקחשיב י' כנוים הם י' לבושין שלבש הקב"ה ולפי"ז יהי' פי' הפסוק ויקר אל משה תרגום של כבוד הוא יקר (שבת קיג) ר' יוחנן קרא למאנא מכבדותא וז"ס כבוד ה' מלא את המשכן כשתמלא אותיות שם בן ד' הם י' וז"נ במילת א על אותיות הוי"ה שהם כבוד ה' דמתרגמינן יקרא דה' לבושא דיקר וכן רוחב המשכן היה י' ואותו היקר שהם לבושין וכנוין דקב"ה הראה למשה ככל אשר אני מראה אותך אותך דייקא שמשה היה י' אמין את תבנית המשכן שהיה ג"כ י' אמות וז"נ באלף זעירא שהיא צורות יוד אותו היקר היה ג"כ אל משה וכן וידבר ה' אליו הדיבור היה למעלה מי' ארון ט' וכפורת י' שמעולם לא ירדה שכינה למטה מי' וכן מאוהל מועד שהיה גם כן י' ז"ש מאוהל מועד לאמר:
האופן הט"ז איתא במדרש (משלי כ) יש זהב ורב פנינים שהנשיאים התנדבו למשכן והיתה נפשו של משה עגומה שלא התנדב והשיב לו הקב"ה לגדולה מזאת אתה מתוקן שיהיה אצלך הדיבור וז"ש (שם) וכלי יקר שפתי דעת המד' הזה נדרש גם כן טעם על אלף זעירא נסתלק אות אלף כאלו אינו ויהיה פי' הפסוק ויקר אל משה שנתן הקב"ה למשה כלי יקר יותר מצ"ג כלים שעשו הנשיאים ומהו היקר וידבר ה' אליו שהיה הדיבור אצלו וזה חביב יותר ממה שהתנדבו הנשיאים ומזה הטעם מאוהל מועד לאמר האמירה היה יותר טוב ממה שהתנדבו מאוהל מועד בעצמו וטעם אלף זעירא הוא סוד הדעת של זעיר שנקרא זעיר וזה היה כלי יקר שפתי דעת:
האופן הי"ז ככל אשר אני מראה אות"ך דייקא שמשה בעצמו היה לבוש תבנית המשכן שזכה לסוד הדעת ולכן זכה ללחת העד"ת חסר ו' שהוא בהיפך אתוון דעת וכן ג"כ תבנית המשכן בזה אופן מ"ח קרשים היה במשכן וכל קרש היה י' אמות הרי י"פ מ"ח הרי ת"פ ומשה שזכה לסוד הדע"ת שהיא חשבון ת"פ חסר א' יהיה פי' הפסוק ויקר אל משה לבושא דיקר נתן הקב"ה למשה שהוא סוד הדעת א' זעירא שמורה שהוא חסר א' וידבר ה' אליו שהוא סוד הדעת אספקלריא המאירה וז"ש מאוהל מועד היה ג"כ זה החשבון רק שמשה היה חסר א' וזהו אלף זעירא אלף זעירא היה לבושא יקר של משה משיעור קומה של משה. וטעם מספר ת"פ שהיה במשכן לפי שבשעת עשיית עגל (משלי ה) רגליה יורדות מות ת"פ מחנות של לילית הוצרכו לתקן בת"פ אמות של משכן ולכן נצטוו לבנות המקדש ת"פ שנה (מלכים א ד) מיציאת מצרים ויביאו המשכן אל משה ודרשו (משלי לא) רבות בנות על מ"ח קרשים שהיה במשכן כמנין חי"ל (שם) ואת עלית על כלנה זה משה וסוד הדעת עלית, דייקא דהכי סליק בחושבנא רק שהוא חסר א' וזה אל"ף זעירא:
האופן י"ט כתבתי לעיל פ' פקודי שממשכן עד מקדש היו שנים כמנין ת"פ חסר א' וכן ג"כ ממקדש ראשון עד מקדש שני ג"כ ת"פ שנה וכן ג"כ משכן העדת בהיפוך אתוון הדעת ז"ש (שמות לח) אלה פקודי המשכן משכן העד"ת ת"פ אשר פוקד על פי משה וכן ג"כ תיבת מעשה בראשית עד ארץ ושמים הם ת"פ כמנין שנים מיציאת מצרים ועד בנין המקדש שאז אתמר (מלכים א ז) ותשלם כל המלאכה לא אמר ותכל כי בשעת המקדש נשלמו מלאכת שמים וארץ ללמדך ששקולה מלאכת המשכן כשמים וארץ לכן אמראלה פקודי אלה תולדות השמים ויקר"א א"ל מש"ה ס"ת אל"ה שקולה מלאכת המשכן כשמים וארץ אבל א' זעירא ר"ל חסר א' שבמעשה שמים וארץ ת"פ תיבות בכאן תע"ט חסר א' לכן א' זעירא:
האופן הכ' הראה הקב"ה למשה עולם הבריאה דתמן א"ל שד"י שהוא בגי' מש"ה באידרא נשא תמן אלף עלמין ז"ס (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי משה היה אחד שזכה לבינה דתמן אלף עלמין אימא עלאה מקננא בכורסיא (שיר ג) בעטרה שעטרה לו אמו ו"יקר א"ל מ"שה ר"ת אמ"ו לכן ויקר אל משה ומה היקר א' שהוא (שם ד) אלף המגן וענין אלף עלמין אלו הם מלוי אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד בגימ' אל"ף חסר א' לכן א' זעירא רומזת שאלף עלמין דבריאה הם סוד א"ל שד"י שהוא בגימ' מש"ה אבל בשם זה במלוי אלף חסר א' לכן א' זעירא והנה בזה היום תיקן משה (תהלים צא)יוש"ב בסת"ר עליו"ן בסת"ר בגי' אכתריא"ל שהוא שר הבריאה כנגד זה ויקרא אל משה דרגא חדא וידבר ה' אליו כנגד יצירה מאוהל מועד כנגד עשייה דתמן מטרוניתא אבל ה' הוא זעיר דמקנן ביצירה:
האופן כ"א (משלי כט) גאות אדם תשפילנה קאי על אלף (ד"ה א א) אדם שת אנוש שהוא גדולה באתוון רברבין וזה גרם לו הגאוה שאדם (תהלים מט) ביקר בל ילין ולא לן כבודו עמו ותשפילנו אבל (משלי כט) שפל רוח זה משה שהיה (במדבר יב) עניו מאוד מכל אדם לכן א' זעירא שהקטין את עצמו (משלי כט) יתמוך כבוד (שמות מ) וכבוד ה' מלא את המשכן ונשאר משה באותו יקר ולן כבודו עמו ותיקן באותו פרק (תהלים צא) בצל שדי, יתלונן וזכה לעולם הבריאה דתמן כסא הכבוד ז"ש יתמוך כבוד שזכה לכסא הכבוד גם ברמז במלת שפל רוח על אות א' זעירא כי אבא בס' יצירה בא' של אמ"ש בו נברא הרוח שהוא רומז לאויר וז"ש ושפל רות ר"ל א' זעירא שבו נברא הרוח זה גרם לו הכבוד וגבי אד"הר כתיב (בראשית ג) וישמע את קול ה' אלקים מתהלך בגן לרוח היום רו"ח דייקא שרמז לאות א' שבו נברא הרוח דהוה מסתכל בזיהרא דחכמתא עלאה שהיא רזא דא' בסוד (איוב לג) ואאלפך חכמה ואח"כ (משלי יו) איש תהפוכות ישלח מדון וזה גרם לו (שם) נרגן מפריד א' ויגרש מכבודו אבל במשה יתמוך כבוד וידבר ה' אליו דייקא מאוהל מועד הכניסו לפני ולפנים ולא כמו אד"הר שמשנה (איוב יד) פניו ותשלחהו מחוץ לג"ע ז"ש אדם כי יקריב:
האופן כ"ב בא לרמוז בכאן (שם ג) יקרה היא מפנינים שהתורה היא יותר חשובה מכה"ג שנכנס לפני ולפנים ז"ש (שם כ) יש זהב ורב. פנינים וכלי יקר שפתי דעת ר"ל הנשיאים הביאו זהב אבל התורה היא רב מכה"ג שנכנס לפני ולפנים (תהלים מה) ממשבצות זהב לבושה נמצא שגם יש זהב קאי על כה"ג אבל התורה היא כלי יקר יותר תשובה שהיא שפתי דעת לזה א' זעירא רומזת על התורה מלשון אאלפך חכמה ופי' ויקר אל משה שנתן הקב"ה למשה מה היא היקר היא אל"ף הלימוד שהוא לומד כתר תורה ז"ש וידבר ה' אליו ואח"כ מפרש מאוהל מועד לאמר האמירה יותר חשובה מאוהל מועד מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים מאוהל מועד כי יקרה היא מפנינים:
האופן כ"ג ע"פ הגמרא סוכה (ד"ה) מעולם לא עלה משה למעלה מעשרה ולא ירדה שכינה למטה מי' לכן א' זעירא שהוא צורת י' ושיעור הפסוק ויקר אל משה הנבואה עלה אל אלהים בא' זעירא צורת י' שלא עלה למעלה מי' וכן וידבר ה' אליו מאוהל מועד שלא ירדה שכינה למטה מי' וצורת י' קאי על שנים על משה למעלה ועל שכינה למטה:
האופן כ"ד איתא במדרש עשרה דברים יקרים ברא הקב"ה בעולמו עיין בזו הפרשה לכן א' זעירא שהוא צורת י' מורה ע"ז המדרש ויקר י' שי' דברים יקרים הם בעולם וטעם זה המספר וידבר ה' אליו מאוהל מועד שכן אוהל היה ג"כ חשבון י' עשר אמות אורך הקרש שהם סוד י' ספירות שהם בעולם שהם בסוד עצמיות סוד כלים ומלת יקר הוא בלשון ארמי התרגום של כבוד שהוא לבוש נמצא י' יקרים הם י' לבושין ולכן אמר אח"כ אדם כי יקריב שכן ג"כ שיעור קומת אדם שמכנה בפסוק י' כנויים להקב"ה שהם י' לבושים:
האופן כ"ה איתא בסודי רזא שסוד חשמ"ל היא בגי' אבנ"י יקר"ה וכן מלבו"ש והנה לזה אמר א' זעירא רמז שזכה משה בכאן לסוד חשמ"ל ויקר אל משה שהוא חשמ"ל וכן א"ל מש"ה עם א' של ויקרא בני' חשמ"ל חסר א' לכן א' זעירא שרומזת בכאן נרמז חשמ"ל שהוא יקר שיש לו שע"ח נהורין רק א' זעירא א' חסר:
האופן כ"ו נרמז בכאן סוד (שיר ה) באתי לגני אחותי כלה כדאיתא בזוהר פנחס על פסוק (תהלים קלב) כהניך ילבשו צדק וחסידך ירננו ולויך מיבעי לי' אלא ששינה הקב"ה לפי שהחתן בא אל הכלה וז"ש ויקר אל משה שעשה הקב"ה כבוד למשה א' זעירא הוא סוד כלה ויקר הוא (שם לו) מה יקר חסדיך הא' זעירא תצרף א"ל מ"שה בגי' (שיר ה) אכל"ו רעי"ם שכתב בזוהר בזה הפ' ע"פ באתי לגני אחותי וגו' והם תרין רעים דלא מתפרשין שהם סוד י"ה שזכה מאוהל מועד שהיה בו ט"ו דברים ובזה זכה לב' אחוון אלו:
האופן כ"ז הראה הקב"ה למשה שכר של צדיקים לעו"הב והוא (משלי ח) להנחיל אוהבי יש לכן אמר על עו"הז (שם כ) יש זהב ורב פנינים אבל על עו"הב (תהלים יט) נחמדים מזהב ומפז רב כלי יקר שהוא השכר של צדיקים יק"ר בגי'ש"י שכל צדיק נוחל ש"י עולמות ומה הוא השכר (שם קטז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו אותן הש"י עולמות הן הן מן שפתי דעת שלמד בזה העולם ז"ש (משלי ח) ואוצרותיהם אמלא אוצרותיהם דייקא עטרותיהם בראשיהם ר"ל מן אותן החידושים נעשים מהם עטרות כעטרות (שיר ג) שעטרה לו אמו ביום חתונתו היא הלולא רבא דצדיקייא ביום המיתה וזה פי' הפסוק ויקר אל משה שהראה הקב"ה למשה השכר של צדיקים ומה הוא היקר א' זעירא מן אותיות התורה שהם רל"א שערים רל"א אל"פי בי"תן וז"ס ישראל שהוא השכר כל י"ש רא"ל י"ש להם מן רל"א שערים ויעקב אמר (בראשית כח) אכן י"ש רמז על ש"י עולמות י"י במקו"ם הז"ה בגי' רל"א שמן רל"א שערים נעשה לבוש של צדיקים:
האופן כ"ח ידוע שמשה הוא כלול מן אלף דור (קהלת ז) אדם אחד זה משה מאלף מצאתי הוא כלול מאלף דור לכן (תהלים קה) דבר צוה לאלף דר חסר ו' כתיב לא'לף ד'ר בגי' מש"ה ועז"א ויקר אל משה מה הוא היקר א' זעירא רומזת על שהוא כלול מאלף לכן אמר משה (דברים א) יוסף עליכם ככם אלף זו משלי:
האופן כ"ט רמז על בת קול שיצאה ואמרה (שמות לח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים הנה עשה הקב"ה למשה שיצא בת קול באותו פרק ואמרה (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא ר"ל שרומז שזה המספר שהוא אלף תשע"ה הוא חשבון כ"ב אותיות עם ה' כפולות ולכן אמר בכאן א' זעירא שרמז שאותו יקר בא לו מן חשבון א"ב של התורה לפי שהקטין משה את עצמו בחכמתו לכן זכה עם אותיות התורה שיצא בת קול וידבר ה' אליו מאוהל מועד שיצא הקול ואמר בכל ביתי נאמן הוא בכל ב"יתי דייקא שרמז על א"ב (משלי כד) בחכמה יבנה בית:
האופן ל' (שם כה) אל תתהדר לפני מלך שדרשו רז"ל על זה פסוק (שם) ובמקום גדולים אל תעמוד מלך הוא מטטרון שלקחו הקב"ה והמליכו על צבא מעלה ובמקום גדולים הם אדם ונח ואברהם במדרש ויקרא אל משה ואל אדם לא קרא אין גנאי למלך לדבר עם אריסו וידבר אליו ואל נח לא דיבר אין גנאי למלך לדבר עם קדורו ויקרא אל אברהם אין גנאי לדבר עם פונדקו ג' אלו מרומזים בא' זעירא (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי א' רומזת על אד"הר שהוא א' לנבראים וצורת א' היא י' על נח שהיה בדור י' וגם על אברהם שהיה בדור ך' שהוא יו"ד מלא ונחלק לג' אותיות כמו שכתבתי לעיל י' עד נח ו' עד פלג ד' עד אברהם ולכן א' זעירא כי ג' אלו לא היה כ"כ גנאי אבל גבי משה ויקר אל משה שכבוד גדול נתכבד משה בקריאה ובדיבור זה לכן זעירא שהוצרך הקדוש ברוך הוא להקטין את עצמו (שמות יט) וירד ה' כדברי ההוא ינוקא:
האופן ל"א איתא בפרקי היכלות א"ר ישמעאל סח לי מטטרון שר הפנים משעה שלקחני הקב"ה והמליכני על כל צבא מעלה עשה לי מעיל הכבוד ולבוש גאוה וכתר מלכות על ראשי וקבע בו מ"ט אבני יקר וזוהר כאור גלגל החמה וכו' והנה לדעתי ג' אלו מרומזים במלת מ'ל'ך נוטריקון מ"עיל הכבוד לבוש גאוה כ"תר מלכות כי בשעה שהמליך אותו הקדוש ברוך הוא מלך הכבוד חלק לו כבוד בג' אלו שנרמזין במלת מל"ך ולפי שמשה הוא סוד מטטרון שר הפנים לכן לא זכה רק למ"ט שערי בינה לפי שבכתר מלכות של מטטרון שקבע הקב"ה על ראשו לא קבע הקב"ה רק מ"ט אבני היקר וזה נרמז בזה הפסוק ויקר אל משה שקבע הקב"ה אבני יקר ולכן א' זעירא שהיו חסרים מן נ' שערי בינה אחד רק מ"ט:
האופן ל"ב ע"ז הדרך צורת הא' היא י"ו למעלה י"ו למטה שהם סוד ל"ב נתיבות חכמה שזכה משה לל"ב נתיבות חכמה שבמלכות שהיא א' זעירא אבל קודם חטא העגל (שמות ג) לבת א"ש א' רבתי דהוי קאים בזיהרא דחכמתא עלאה וכן קודם מותו (דברים לג) אשריך ישראל א' רבתי (תהלים קד) תוסף רוחם יגועון אבל בכאן ל"ב נתיבות זעירא ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד דייקא שהיא מלכות שהיא חכמה של שלמה ולכן הוצרך לומר דזמין לאתמשכנא בחובייהו דישראל והשכינה תהיה עמנו בגלות וגם א' זעירא שנחלקה לל"ב רומזת לסוד נער שהוא כלול י' פעמים ל"ב בגי' נע"ר בגי' היציר"ה לפי שהוא שר היצירה ז"ש וידבר ה' מאוהל מועד שמשם נצטוו ישראל להוראה שהם ו' סדרים שכן ו' סדרי"ם גם כן בגי' נע"ר דאיתוקם בהאי שעתא משכנא דהאי נער:
האופן ל"ג במדרש רבה בזו הפרשה שאר נביאים ראו מ"ט אספקלריאות אבל משה ראה באספקלריא אחת ולכן בזה הפסוק ט' תיבין לקבל ט' מראות של יחזקאל לכן א' זעירא שמורה ויקר שהיא הנבואה (שמואל א ג) ודבר ה' היה יקר בימים ההם אל משה בא' זעירא רק במראה אחת א' זעירא שהיא אוהל מועד ומסיים בקרא היא השכינה (שמות כה) ככל אשר אני מראה אותך דייקא (במדבר יב) במראה אליו אתודע:
האופן ל"ד איתא בסודי רזא שהתפלה עולה דרך ג' ענינים מתחילה דרך חשמ"ל ואח"כ בא מט"ט ומכנים אותו דרך הפרגוד וסימנו מפ"ח מט"ט פ"רגוד ח"שמל ושלשתן נקראו תלת דרגין ויקר זה חשמ"ל שהוא בגי' אבנ"י יקר"ה אל משה א זעירא הוא סוד מט"ט ואח"כ וידבר י"י אליו מאוהל מועד הוא סוד הפרגוד:
האופן ל"ה נרמז בזה הפסוק מה שאמרו בגמרא ופסחים ו) משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני פסח ראשון הוא לקבל אברהם פסח שני לקבל יוסף כי אלו השנים צריכים להיות יחד לפי שאברהם בגימטריא רמ"ח מ"ע ויוס"ף הצדי"ק בגימטריא שס"ה מצות לא תעשה שניהם יחד כי זה כל אדם רמ"ח איברים שס"ה גידין וביום הוקםהמשכן שהוא בהיפך אתוון קומה שהוא שיעור קומה אמר ויקר אל משה:
לשבת הגדול
האופן ל"ו הנה גאולת מצרים היה על ידי נוקבא שירה חדשה אבל לע"ל תהיה הגאולה ע"י דכורא גאולה שלימה ע"ז אמר (שמות יב) ליל שמורים הוא לה' ר"ל עתה היתה ע"י ליל שהוא נוקבא אבל לעתיד לבא תהיה הגאולה ע"י דכורא הוא לה' ולפי שהגאולה היתה מן נוקבא לא היה יכולת לבטל השר של מעלה רק ירד שר של מצרים ונעשה שר של גיהנם והוא דומה אבל לע"ל יהיה הגאולה ע"י שם של הוי"ה אז יבוטל שר של גיהנם לגמרי שהוא מלאך המות כמ"ש (ישעיה כה) בלע המות לנצח והטעם שכשיהיה הגאולה לעתיד אז יבולע המות לגמרי לפי שמחה ה' אלהים שהוא שם מלא וכן הוא אומר (שמות יז) מחה אמחה זכר עמלק ר"ל מחה למעלה אמחה לפי שמלחמה לה' בעמלק ר"ל שם ה' שהוא מלא ולכן לא אמר (מיכה ז) כימי צאתך ממצרים אלא מארץ מצרים עיין באופן מ"א ולפי שגאולת מצרים היתה מתחילה גאולה בפסח שהוא כנגד מלכות ואח"כ בשבועות קבלו תורה הרי תחלה נוקבא ואח"כ דכורא מתחילה ה' ואח"כ ו' לכן שלטה עין הרע בלוחות ראשונות לכן לא קשרו הפסח רק בכרעי המטה עיין אופן מ"ג ע"ד יהיה פי' הפסוק ויקרא אל משה באלף זעירא לפי שהיתה הקריאה מסיטרא דנוקבא לכן וידבר ה' אליו מעסקי הל מועד דזמין לאתמשכנא בחובייהו דישראל וא היה מסיטרא דדכורא לא אתחרב:
האופן ל"ז בפ"ק דברכות (ד' ה) שלשה דברים ביקש משה מהקב"ה ונתן לו ביקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו ביקש שלא תשרה שכינה על א"הע ונתן לו ביקש להודיע דרכיו ונתן לו ושלשתן בזה הפסוק ויקרא אל משה אלף זעירא קרי ביה ויקר ומה הוא היקר כמ"ש (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך אל שהראה הקב"ה כל הצדיקים ודורו של ר"ע שהיה נתעצב במיתתו צדיק ורע לו שעליו אמר (שמות לג) הודיעני את דרכיך ואח"כ שתשרה שכינה על ישראל וידבר ה' אליו דייקא ולא לא"הע מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד דזמין לאתמשכנא וכ"מ שגלו שכינה עמהם הרי שג' דברים אלו רמוזים בזה הפסוק
האופן ל"ח ברעיא מהימנא משפטים בג' דברים נתקשה משה ונרמזים בשם מש"ה מ"נורה ש"קלים ה"חודש והם סוד ג' יחודין שסימנם ית"ד שהכל תלוי בו י"סוד ת"פארת ד"עת מנורה הוא יחוד הדעת שקלים תפארת החודש הוא יחוד יסוד עם מלכות כנגד הדעת אמר ויקר אל משה (משלי כ) כלי יקר שפתי דעה כנגד תפארת וידבר ה' אליו כנגד יסוד אמר מאוהל מועד שהוא דרגיה דיוסף אוה"ל מוע"ד בגי' יוס"ף במלת ויקר נרמז שנתקשה בהם תרגום של קושי הוא יקר אל משה ג' אלו שנרמזים בשם משה לכן אלף זעירא שבג' אלו לא היה לו הבנה בלימודם:
האופן ל"ט בהאי קרא אשלים אתריה דמשה במרכבה כמ"ש בזוהר ויחי ע"פ (בראשית מט) ויקרא יעקב אל בניו דאשלים דוכתיה באותו קריאה וכתב האר"י ז"ל משכן סוד לאה מקדש רחל (במדבר ז) ל"הקים א"ת ה"משכן ר"ת לא"ה (שמות לח) אל"ה פקודי בהיפך אתוון לא"ה (שמות לג) משה יקח את האה"ל (תהלים צ) תפלה ל"משה א"יש האלהים ר"ת לא"ה וזה סוד שלקח יעקב את לאה קודם לרחל שכן המשכן קודם למקדש ובשעה שאמר לבן (בראשית כט) לא יעשה כן במקומינו מיכאל בא באותו פרק לטובותינו כי יעקב רצה ליכנס מיד אל א"י זה שאמר הבה את אשתי זו רחל כדי שיבנה ב"ה מיד בביאת הארץ אשת"י בגי' אר"ץ הקדוש"ה ואבואה אליה קל שבקלים לא אמר כן אבל קרי אל י"ה שכן נקראת ארץ המוריה שמורה על השם י"ה (תהלים קכב) ששם עלו שבטי י"ה עיין לעיל פ' ויצא ל"א כ"ן בגי' מיכא"ל מיכאל גרם לומר כן יעש"ה בגי' שכינ"ה שהיא רחל שמיכאל גרם שיהיה השכינה במקומינו שהוא א"י בית ראשון ת"י שני ת"ך שניהם יחד מנין לת"ת אבל במדבר תהיה הבכירה שהיא לאה לפני הצעירה שהיא רחל במקדש נמצא שרמז כאן ויקר"א א"ל מש"ה ס"ת לא"ה דאשלים דוכתיה שהמשכן בסוד לאה אלף זעירא קרי ביה ויקר שזה הענין שנבנה המשכן בסוד לאה בא לנו מבלעם שהוא גלגול לבן דאתמר בי' (במדבר כג) ויקר אל בלעם שנתן לאה ליעקב קודם לרחל ועז"א בלעם (שם כד) מה טובו אוהלך יעקב אני הוא הגורם (שם כג) מן ארם ינחני בלק שהוא לבן הארמי שהוא גרם אוהליך יעקב מתחילה היה אוהל במדבר ואח"כ משכנותיך ב' בתי מקדשים שבא"י הוא גרם הטובה ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד שגרם בלעם במדבר כנרמז במלת ויקר כמ"ש נמצא שהוא השלים אתריה בסוד (אסתר ו) ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש וכן המלאך המות מלביש את הצדיק ליתן לו שכר לעולם הבא במלת מסעיה"ם נרמזו ג"כ תרין סטרין א"ה ויקר ונבואת משה ויקרא הם נוטריקון מ"יכאל סמא"ל עש"ו י"עקב ה"מן מ"רדכי (קהלת ז) זה לעומת זה מסיטרא דויקר אשלים דוכתיהו דויקרא:
האופן מ' יש לאלף ה' צורות כנגד זה ה' פעמים אור ביום א' של בראשית כל אחת שיש לה אור יש לה צורה בפני עצמה ובאותן ה' אורות נבראו כל היצורים ז"ס (בראשית ב) אלה תולדות השמים וארץ בה' בראם אלה דייקא (ישעיה מ) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה ה"פ או"ר הוא סוד אל"ה בגימטריא אל"ף למ"ד ה"א וידוע שאלה מול אלה שגם בקליפה ה' תהו ובהו חשך רוח תהום והם עשו תולדה דתוהו אמר (שמות לב) אלה אלהיך ישראל ת"לדות ה"שמים ו"ארץ ר"ת תה"ו בה' בראם ה' אומיןסי' נג"ע ר"ע בשעת הקמת המשכן הוצרכו לתקן אלה של עגל לא אמר המשכן בה' כי (איכה ה) על אלה בעגל חשכו עינינו והביאו ה' מיני חושך באיוב כנגדן ה' פעמים נגה ביחזקאל ובכאן ויקר"א א"ל מש"ה ס"ת אל"ה אלף זעירא כדי לדרוש על תרין סטרין על סטרא דקדושא ויקרא (תהלים נ) יקרא אל השמים מעל (ישעיה מ)שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה ובסיטרא אחרא בו סלק אלף הוא ויקר בלעם שגרם העגל (ירמיה י) אלהא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומתחות שמיא אלה (איכה א) על אלה אני בוכי' סטרא דקדושה וידבר ה' אליו סטרא אחרא מאוהל מועד דזמין לאתמשכנא:
האופן מ"א באותו יום חזרו כ"ד תכשיטי כלה שכנגדה הביאה הנחש כ"ד זיני דמסאבותא ז"ש ויקר אל משה מה הוא היקר אלף שהיא השכינה סוד אדני שיש לו כ"ד צירופים לקבל כ"ד תכשיטין וכלי יקר שפתי דעת ר"ל מה היה הכלי יקר שנתן הקב"ה למשה חוזר ואומר כ"ד צירופי אדנ"י שהם בגי' ב"פ שפת"י בסוד (תהלים נא) אדני שפתי תפתח שיש באותו פסוק כ"ד אותיות שהם שפתי ב"פ שפת ז"ש (משלי כ) שפתי דעת וחוזר ומפרש מה היא אלף זעירא והיקר שהיה למשה שהלבישו בתכשיטי כלה ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד שהוא סוד אדני:
האופן מ"ב בשעת החורבן נסתלק אלף שלא היה לאלף מיחזקאל (יחזקאל א) היה היה דבר ה' לקבל אהי"ה אשר אהיה שהראה הקב"ה למשה בתחלת שליחותו ז"ש ויקר אל משה אותו היקר שהראה למשה מתחילה שהוא אהיה אלף זעירא הראה לו מאוהל מועד שיחרב לעתיד ואז באותו פרק (שיר ח) האלף לך שלמה שנסתלקו לעילא (שם א) שלמה אהיה כעוטיה דייקא על רזא דא קאמר וכשתחזור האלף למקומו אזי (תהלים קמד) אלופינו מסובלים אין פר וגו' ותחזור העטרה ליושנה:
האופן מ"ג זכה משה בז' ימים להשגת ז' רקיעים ורקיע שעל ראשי החיות נקרא הררי אל זה חלק של משה אז פרגטוטין של משה באז ז"ש ויקר אל משה מה הוא היקר אלף זעירא שהוא סוד זעיר חלוק של תפארת בז' ימים לקבל ז' של אז ועתה ביום ח' אלף של אז שהיא רקיע ח' שעל ראשי החיות כעין קרח הנורא שהיא סוד זעיר לכן אלף זעירא:
האופן מ"ד במדרש על פסוק (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת אמר הקב"ה ליעקב כמה אתה יקר בעיני שקבעתי זיו איקונין שלך בכסא כבודי מזה הטעם ט' פעמים עבדי יעקב בקרא כי ט' מראות הכבוד מזה טעם ט' פעמים נראה הקב"ה לאבות ולכן ט' תיבות בכתוב של ויקרא קרי ביה ויקר אל משה שאותו יקר שנתן הקדוש ברוך הוא ליעקב שמושך הקדוש ברוך הוא את דיוקנו הכתוב בכסא ונתן למשה והוא סוד (שמות לג) ומשה יקח את האוהל יק"ח בגימ' כס"א הכבו"ד ששיעור קומתו של כסא הכבוד הוא כמנין כסא הכבוד שהוא קי"ח אלפים רבבות פרסאות לכן א' זעירא שסוד כסא הכבוד הוא (דניאל ז) אלף אלפים ישמשוניה והו"א סו"ד (קהלת ז) אדם אחד זה משה מאלף מצאתי שזכה ליקח (תהלים סח) מתנות באדם באד"ם דייקא על דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה נמצא מעלתו של משה הוא יותר גבוה מיעקב כי דיוקנא של יעקב חקוקה בכסא הכבוד אבל משה על הכסא (איוב כו) מאחז פני כסא פרש שדי זיו עננו עליו עליו דייקא (יחזקאל א) כמראה אדם עליו מלמעלה ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד דאתמ' תמן ומשה יקח את האוהל ז"ש אדם כי יקריב שלקח אז מתנות באדם שזכה לדמות כסא שהוא כמראה אדם
האופן מ"ה משה כלול מס' רבוא שהם כנגד ס' רבוא אותיות שבתורה וע"ז יהי' פי' הפסוק ויקר אל משה (תהלים מט) ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם שבתחלה אדם ביקר בל ילין אד"הר שהי' כלול מכל ס' רבוא נפשות ואח"כ העמידו על ק' אמה והי' תלוין בו כל הנשמות והנה עתה זכה משה לאותן העטרות והיה כלול מכל ס' רבוא נשמות ז"ש ויקר אל משה ובא' זעירא מורה שהיקר בא לו מן אתוון שבתורה שהם ס' רבוא אלף היא ראש לכל האותיות ובאהל רמוז שהיקר בא לו מן אתוון שבתורה לכן אמר אדם כי יקריב מכ"ם שבזה זכה לס' רבוא פרצופין שבאדם מתנות באדם אותן השתנות שהיו לו לאד"הר ובצורת א' יש בו צורת יו"ד ובזה באה לרמוז שהכונה של היקר שהיה לו הוא שהיה כלול מס' רבוא שכן משה עלה לחשבון ס' רבוא ובזה האופן מ"פ ש' הוא י"ב אלפים ה"פ י"ב אלפים הרי ס' אלף ומשה כמה הוי י' אמין מטעם שמעולם לא ירדה שכינה פחות מי' ומעולם לא זזה ידה מתוך ידו כשתצרף י' שהיתה עם משה עם ס' אלף הרי ס' רבוא לזה יהיה פי' הפסוק ויקר"א זעירא שהוא צורת יו"ד שהיתה תמיד עם משה ובזה זכה לאותו יקר שהוא ס' רבוא כשתצרף י' שהיתה עם משה עם ס' אלף הרי ס' רבוא ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד שכן אוהל מועד היה ג"כ י' אמות אורך המשכן:
האופן מ"ו איתא בספר סודי רזא נקרא הקב"ה מל"ך שהוא בגי' צ' שאין השכינה שורה פחות מצ' אלפים רבבות מלאכים תני ר' חייא כסא שעשה שלמה היה בו צ' אלף קתדראות והיו יושבין בו ע' סנהדרין כסא א' מימין לגד החוזה משמאל לנתן הנביא ומלפניו כסא אחר שישבה עליו בת שבע אמו והנה נרמז ענין זה (זכריה יד) והיה י"י למלך על כל הארץ שאין הקב"ה נקרא מלך בפחות מהמה שנרמז במלת א'ר'ץ שהיא צ' אלפים רבבות (תהלים ח) ה' אדונינו ווה אדיר שמך בכל הארץ דייקא (חבקוק ג) כסא שמים ובכמה משיירין מכסה הודו לזה אמר (שם) תהלתו מלאה ארץ דהיינו מנין ארץ נוטריקון צ' אלפים רבבות וכן אומרים בנשמת המלך היושב על כסא רם ונשא חוזר ומפרש בכמה שכונתו על הכסא שוכן עד מרום וקדוש שמו קאי על מלך שאמר מתחילה דהיינו כמנין שם מל"ך שהוא צ' כןהוא שוכן עד לא פחות מצ' אלף רבבות ונתן טעם למה דוקא שכינתו בצ' חוזר ואמר (תהלים לג) רננו צדיקים בי"י לפי שהקב"ה צדיק וישר מזה הטעם (שם קיט) צדיק אתה ה' ר"ל השם של ה' הוא שוכן למעלה לא פחות מצ' אלפים רבבות אבל למטה אין אוכלסו פחותה מס' רבוא ז"ש (שם) וישר משפטיך במלת ישר נרמז חשבן ס' רבוא בזה האופן י"פ ש' ג' אלפים ר"פ ג' אלפים הרי ס' רבוא זה סוד שנקראת התורה (שמואל ב א) ספר הישר לפי שאותיות התורה הם ס' רבוא והם רמוזים בב' תיבות ספר הישר ספ"ר נוטריקון ס' ר"בוא פ' רצופים (בראשית ה) זה ספ"ר תולדות אדם שהיה אדם כלול מתחילה מס' רבוא פרצופין ודוד שהיה גלגול אדם אמר (תהלים מ) במגילת ספר כתוב עלי מזה מתפשטין בספר ס' רבוא פשטים נוטריקון ספ"ר יש"ר הוא חשבון ס"ר כי האלהים ברא את האדם מתחילה שהיה כלול מס"ר נשמות נרמז במלת י'ש'ר ז"ש (דברים לב) צדיק וישר הוא צדיק על חשבון צבא של מעלה שסביב הכסא ויש"ר על אוכלוסו שהוא אינו פחותה למטה מס"ר וכן אמר רננו צדיקים בי"י לקבל החשבון צ' אלפים רבבות של מעלה בד' דייקא לישרים על חשבון ישר שלמטה והנה צריך ליתן טעם הלא על כסא שלמטה לא היו יושבין רק ע' סנהדרין והוא אומר (ד"ה א כט) וישב שלמה על כסא ה' שהוא ממש לכסא שלמעלה והלא רחוקה מהם כרחוק מזרח מן המערב אבל רזא עלאה הוא (שמות טו) מכון לשבתך פעלת ה' שאמר משה (מלכים א ח) מכון לשבתך עולמים שאמר שלמה מכוון ענין זה בפסוק (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי והענין כי ע' סנהדרין היו לקבל ע' אלפים כי כל אחד הוא כלול מאלף ואח"כ היו ב' כסאות לגד ונתן והם היו נביאים והנבואה היא בסוד י' נמצא כל אחד מהם היה כלול מי אלפים נמצא שגד החוזה לקבלו היו י' אלפים קתדראות ונתן הנביא גם כן לקבלו היו י' אלפים קתדראות שכל אחד מהם מאחר שהיתה לו הנבואה שהוא בסוד יו"ד י' לשונות של נבואה לכן כל אחד מהם כלול מי' אלפים וע' סנהדרין היו לקבליהון ע' אלפים קתדראות להודיע שכל אחד מהם כלול מאלף (דברים לב) איכה ירדף אחד אלף ונמצא שהיו הקתדראות מכוונים צ' אלפים לקבליהן והם לקבל צ' אלפים רבבות שסביב הכסא למעלה שאין הקב"ה שוכן פחות מהם אבל למעלה הם רבבות אבל למטה (שמות לד) נוצר חסד לאלפים לא היו רק אלפים וזה פי' הפסוק בדניאל (דניאל ז) אלף אלפים ישמשונה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון וקשה ליערבינהו וליתנינהו אלף אלפין ורבוא רבבן. אבל האלפים הם למטה שעשו דוגמתן לשמש אצלינו כדמות המשמשין במרום אבל הרבבות הם למעלה ומשה התפלל (במדבר י) שובה ה' שיהיו רבבות אלפי ישראל שגם אלפי ישראל יהיו רבבות וכן (בראשית כד) את הי' לאלפי רבבה שיהיה (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה וא"כ לזאת יהי' פי' הפסוק אדם א' מאלף מצאתי שאמר קהלת על המרכבה של מעלה שהיא דיוקנא של יעקב בכסא הכבוד ראה שזה אמר קהלת כשראה דמות כסא הכבוד של מעלה שישב שלמה למטה מכוון על כסא ה' של מעלה אדם אחד מאלף מצאתי שאדם אחד מסנהדרין כיול מאלף נמצא שהיו מכוונין הקתדראות של מטה שהם האלפים לקבל כסאות שלמעלה שהה רבבות שגד החוזה ונתן הנביא כ"א היה כלול לקבל רבבות של מעלה אבל הכסא שעשה שלמה לבת שבע אמו לא מצא כנגדו כסא מכוון למעלה ז"ש אשה בכל אלה לא מצאתי אלה דייקא (ישעיה מ) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה אלה ראשי אבות ולפי זה יהיה פי' הפסוק ויקר אל משה שהראה הקב"ה למשה כסא הכבוד שלמעלה דתמן אלף אלפין ישמשוניה וריבוא ריבבן אבל למטה אלף זעירא רומזת שאין למטה רק אלף אבל למעלה רבבות גם נרמז בו שהנבואה הרמוזה במילת יקר הנבואה היא כלול י' אלפים שכן אלף הוא צורת יוד שמזה הטעם היה כל אחד מב' נבואות גד החוזה כלול מי' אלפים וזה נרמז באלף זעירא קרי ביה ויקר ר"ל מי שהוא נביא שדבר ה' יקר בו הוא כלול מי' אלף כי כלול ושכינה למטה סי' ז"ש (דברים א) יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים:
האופן מ"ז בכ"י שג' שמות הם בג' עולמות בי"ע שהם ג' שמות אל שדי אל הויה אל אדני וכולם כלולים בבריאה לכן מנן אלף אלפין הריסין תרגום של תריס מג"ן שהוא ג"פ א"ל שבג' עולמות בי"ע וחושבן אלף אלפין הוא יוצא מאל שדי כזה אלף למד שין יוד דלת הרי אלף וריבוע שדי כזה שין שין דלית שין דלית יוד היא בגימטריא ד' אלפים חסר א' ומזה הטעם העו"הז ב' אלפים תורה ב' אלפים תוהו לפי שנוצר חסד לאלפים וכן המן שהוא מצד החסד יורד כל יום ויום מזון ב' אלפים שנה שנאמר (שמות טז) דבר יום ביומו ומזון של ב' אלפים הוא ב' ימים של הקב"ה ז"ש למען אנסנו הילך בתורתי כי העו"הז נברא בשם של שדי ושם שדי נתפשט עד ב' אלפים וכן בשעת הקמת המשכן (תהלים צא) בצל שדי יתלונן וכן בצלאל שעשה המשכן היה תבונה משל שדי הנה ג' דרגין בהאי קרא לקבל ג' עולמות 'ב'י'ע נרמזין בר"ת (שם) י"ושב ב"סתר ע"ליון י"צירה ב"ריאה ע"שייה ויקר אל משה שאותו היקר אל משה שהיא א"ל שד"י בגימטריא מס"ה ולכן א' זעירא כי מספר אלף הוא יוצא מ"אל ש"די במילואו שהיא עולה אלף בא' זעירא שא' חסר מאלף ומספר אלפים יוצא משם שדי בריבוע שהוא עולה ב אלפים חסר א' לכן א' זעירא מורה גם כן על שאחד חסר מן ב' אלפים ולפי שישראל בשעת עשיית עגל גרמו פגימת שם אל שדי ואמרו (שמות לב) כי זה משה האיש שהוא כולל חשבון ג' אלפים לכן נהרגו (שם) כשלשת אלפי איש בעגל כשלשת דייקא שחסר מן ג' אלפים שנים ועתה שאחר שהוקם המשכן זכה משה ליקר והראה לו כסא כבודו כמ"ש (שם מ) וכבוד ה'מלא את המשכן א"ת דייקא על מלוי אותיות שם של שדי שהיא סוד משכן שהמשכן הוא נעשה משם של שדי כמ"ש:
האופן מ"ח עיין בכ"י סי' ס' בחלק ראשון שכתב שם ג' שמות שאמרנו שבג' עולמות ב'י'ע' הם הם יוצאים משם של אהי"ה במלוי אלפין שהוא ביצירה דזעיר תמן עיין שם בארוכה ולפי"ז אמר ויקר אל משה שמשה שמקנן בזעיר שגילה לו הקב"ה כשאמר לו מה שמו גילה לו שם של אהי"ה וביצירה תמן מלוי א' בבריאה מלוי יו"ד בעשייה מלוי ההין ולפי שהמשכן נתכווין בצל אל בשם אהי"ה לפי שפגמו ישראל בשעת עג בזה שם לכן מעשה עגל בפ' כי תשא והיא פרשה כ"א בתורה שהוא סוד שם אהיה ז"ש ויקר אל משה שחזר אותו היקר שהיה אצל משה שם של אהי"ה שגילה לו הקב"ה מתחלה אותו היקר חזר אליו מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד שנבנה בשם של אהי"ה ואמר ג' דרגין בהאי קרא ויקרא אל משה בריאה וידבר ה' אליו יצירה מאוהל מועד עשייה שג' שמות ב"יע יוצאות משם של אהי"ה במלוי אלפין תמן מקנן זעיר ביצירה לכן א' זעירא אותו יקר הוא בשם אהי"ה שבמלוי א' שהוא ביצירה דתמן זעיר דרגיה דמשה ז"ש ויקר אל משה:
האופן מ"ט בהקמת המשכן נתקן קומה של אד"הר שהעמידו על ק' אמה לכן ק' אדנים שכנגדן מאה ברכות הוק"ם המשכן בהיפוך אתוון קומ"ה שבאותו פעם נתקנה מאה ברכות (תהלים צ) מ"שה א"יש ה"אלהים ר"ת מא"ה שאותו התפלה למשה אמר בשעת הקמת המשכן (שם פד) מה ידידות משכנותיך אל תקרי מה אלא מא"ה (במדבר כד) מ"ה טובו אוהליך יעקב (איוב לח) על מ"ה אדניה הטבעו על מאה אדנים והנה כתיב מה וקריין מאה ותרווייהו איתנייהו כי כל ברכה היא י' ז"ש בכאן ויקרא אל משה שנתן הקב"ה יקר אל משה מה הוא היקר איתא בזוהר (משלי ל) ומה שם בנו לכן א' זעירא דקריין אלף מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד שהוקם על מאה אדנים והוא כלול מאלף גם מלוי שם של מ"ה הוא ביצירה דהמן מקנן זעיר דרגיה דמשה לכן א' זעירא:
האופן נ' בשעת החורבן פרחה א' של אהי"ה למעלה כדאיתא בזוהר חדש על פסוק יחזקאל א) היה היה דבר ה' שהם ב' אלפין של אהי"ה אשר אהיה וכן א' של אדני נשאר דין (תהלים עו) משמים השמעת די"ן ר"ל כשתסלק אות א' שהיא סוד שמים בסוד (שיר ח) האלף לך שלמה אדם אחד שהוא תפארת מאלף מצאתי קרי בי' אלף מצאתי שהוא רזא דדכורא ואז נשאר דין וזה יהיה פי' הפסוק ויקרא אל משה א' זעירא שנסתלקה לעילא מאוהל מועד דזמין לאתמשכן בחובייהו דישראל וזה יהיה פי' הפסוק הא' לעילא מן אהי"ה ומן אדני:
האופן נ"א דוד קודם שחטא היה ממית בכל יום אלף בפעם אחת ואח"כ על שמנה מאות חלל לכן בשמואל אמר (שמואל ב כב) תשמרני לראש גוים ובתהלים אמר (תהלים יח) תשימני לראש גוים כי קודם שחטא היה ממית אלף כמנין תשמרנ"י לראש גוים אבל לאחר שחטא לא הרב רק כמנין תשמנ"י ונחסרה רי"ש ונרמז ושלם אתו בראשו כשיתקן האשם אזי וחמישיתו יוסיף עציו וכן (שיר ח) האלף לך שלמה מתי יכה אלף בשלימות דהיינו שמאתים בכלל האלף (שם) לנוטרים את פריו אבל כשאינו נוטר את פריו נחסר מאתים. ומזה הטעם אברהם נקרא על שם (בראשית יז) אב המון ומה ענין ר' בשמו אלא רומז על אותן המאתים כמו שעשה משותלח הצדיק שמתו בשלח שהוא החרב נקרא (איוב לו) שלח כל האלף בשלימות כן ג"כ אברהם וזהו סוד אלף כסף שנתן פרעה לשרה אשת אברהם לקבל (תהלים צא) יפול מצדך אלף וכן ג"כ משה אדם אחד זה משה מאלף מצאתי שביטל אלף קליפות וכן גבי דוד (שיר ד) כמגדל דוד צווארך (שם) אלף המגן תלוי עליו ולפי זה פי' הפסוק ויקר אל משה ומהו היקר שהיה אל משה אלף זעירא רומז על אלף יאורים כוחות הטומאה ועליו נאמר באיוב (איוב כח) בצורות יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו לכן אמר איכה א) איכ"ה אשא לבדי נוטריקון א"לף י"אורים כ"וחות ה"טומאה ומזה הטעם נשא שלמה אלף נשים:
האופן נ"ב במדרש אמר שכרן של צדיקים נקרא יקר שנאמר (תהלים קטז) יקר בעיני י"י המותה לחסידיו וידוע שכל צדיק וצדיק נוחל ש"י עולמות ונרמז כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב י"ש דייקא וזהו שכרן של צדיקים שנקרא יק"ר בגי' ש"י ולפי שאדם (שם מט) ביקר בל ילין לא לן ישעי' מ) שכרו אתו ופעולתו לפניו ביקר פדיון נפשם הרי שפדיון הנפש הוא יקר והנה בכאן רמוז שהראה הקב"ה למשה שכרן של צדיקים שלעתיד לכן אמר ויקר אל משה שהראה הקב"ה למשה שכרן של צדיקים שאפילו קטן שבישראל זוכה אל הש"י עולמות שהוא יק"ר (משלי יב) והון אדם יק"ר חרוץ וידוע שמכל דבר שמחדש אדם בתורה בורא עולם חדש וזהו שנאמר (חבקוק ג) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות על כל קוץ וקוץ תלי תילים של הלכות בורא עולם חדש וזה טעם שמצינו בספר סודי רזא שברא הקב"ה קצ"ו עולמות שנאמר (ישעיה נו) כי ביה י"י צור ע"ולמים כמנין עולמי"ם ברא עולמות וטעם זה המספר לפי שהתורה נדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא בנגלה וכן בנסתר ג"כ ז"ש (שם נח) והשביע בצ"חצ"חות נפשיך ב"פ צ"ח שהם קצ"ו וזה נרמז במלת קו"ץ ומפרש בכאן מהיכן בא לו היקר שהוא השכר לעו"הב ועז"א וידבר ה' אליו מאוהל מועל לאמר ר"ל שהשכר בא אל הצדיקים מן עולמותהחדשות מאוהל מועד ממה שמחדשים הלכות שנתנה באוהל מועד שמשם נצטוו ישראל על ההוראה (שיר ג) אל חדר הורתי זה אוהל מועד מאה"ל מוע"ד בגימ' קצ"ו שהוא קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות וזהו אדם כי יקריב שזכה להון אדם יקר חרוץ:
האופן נ"ג איתא בסודי רזא שיש בחללו של עולם תש"ך אלפים מלאכים וטעם הדבר לדעתי (תהלים פט) אמרתי עולם חסד יבנה והכל כלול מי' יוד פעמים חס"ד הרי תש"ך וכן מהלך עולם כולו הוא קמ"ד אלפים ימים וסי' (איכה ה) חדש ימינו כקד"ם ד' רוחות יש בעולם הרי ד' פעמים קמ"ד ומן הארץ עד לרקיע ג"כ מהלך ת"ק שנה שהוא ג"כ קמ"ד אלפים ימים נמצא ה"פ קמ"ד הוא תש"ך וכשהיו ישראל במצרים אתמר (שמות ז) והוצאתי את צבאותי שהם תש"ך צרופין של צבאות"י כדין תיבה של ששה אותיות לכן חלל המשכן ג"כ תש"ך אלפים אמות שהוא מכוון כנגד עולם בכללו וזה טעם שבעה ימי מילואים שכסה הענן את משה אח"כ אמר ויקר אל משה שזכה משה ליקר כמה דאתמר (תהלים לו) מה יקר חסדך ואמר א' זעירא שהיא צורת יוד י' למעלה ד' למטה ו' באמצע לרמוז שזכה משה למדת החסד שנקראת יקר בכללות עשר שכן משה כמה הוה עשר ומטה שבידו היה עשר ובזה זכה לתש"ך שהוא סוד ארבע אמות של הלכה ארב"ע אמו"ת בגימ' תש"ך וידבר ה' אליו מאוהל מועד שחלל אוהל מועד היה ג"כ הש"ך מזה הטעם כל ששהא שלשים יום באדם אינו נפל הטעם כי בשלשים יום יש תש"ך שעות ובזה היקף האדם את מידת החסד בכללות יו"ד לכן אינו נפל וזה אמר אדם כי יקריב מכם שגם אדם צריך לזה המספר של תש"ך הוא קרבן לה' לקיים (במדבר יח) ופדויו מבן חודש תפדה אבל פחות מבן חודש אין לו יקר פדיון נפשו:
האופן נ"ד גילה הקב"ה למשה שענין הקרבנות הן על ניצוצות הנשמות טהורות שהם עולים בגלגול מדומם לצומח מצומח לחי שנתגלגל בבהמה מבהמה למדבר שהוא (תהלים לו) אדם ובהמה תושיע ה' וכן בקהלת (קהלת ג) אמרתי וגו' על דברת בני אדם לברם האלהים שהקב"ה רוצה לברר הנשמות ובמה מצרפן בהמה המה להם ר"ל שנתגלגל בבהמה ובזה מצורף הנשמה שבתוך בהמה ולפעמים כשמתכוין השוחט בברכת השחיטה כשהנשמה מכוון בעניית אמן על הברכה בזה נתעלית הנשמה שבבהמה כעובדא דהוי בימי אר"י ז"ל שבא לחלום אותו אדם שזרק אבן ראשון על זכריהו וזה סופר מברך ובור יוצא ומזה הטעם נקראת שחיטה מלשון (מלכים אי) זהב שחוט שהוא פירוש משוך וקי"ל (בחולין) התיז את ראם בבת אחת נבילה כל שנפסלה בשחיטה איקרי נבילה לפי שהנשמה בתוך הבהמה עדיין הוא תחת מלאך המות ושחיטתו נבילה ועדיין נבל הוא ונבילה עמו אבל צריך להיות השחיטה בהולכה ובהובאה למשוך במשיכת הנפש בתוכה (משלי יב) יודע צדיק נפש בהמתו ע"ד יהיה פי' הפסוק אלף זעירא לקרות ויקר אל משה להוציא (ירמיה טו) יקר מזולל מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד שהוצרכו להקריב כל מ' שנה שהיו במדבר זבחי שלמים ונאסרו בשר תאוה מזה הטעם שחיטה חוץ (ויקרא יז) ונכרתה הנפש ההיא שכל הקרבנות שהקריבו היו להוציא יקר מזולל ונתן טעם למה יהיו במדבר הקרבנות דוקא בפתח אוהל מועד לז"א אדם כי יקריב מכם עיקר קרבן הות מכם על הנשמה התקוע בבהמה ואי אפשר לאדם שיהיה קרבן לה' לעלות למעלה עד שמתחלה מן הבהמה ומן הבקר תקריבו אזי באותו הפרק הנשמה שהיתה בתוך הבהמה מיכאל כה"ג מקריב אותו למעלה:
האופן נ"ה ידוע שמשה (שמות יט) עלה אל האלהים שהוא כלול מיוד פעמים (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלהים ז"ש (בחולין) משה מן התורה מנין שהוא בא להמתיק י"פ אלהים (בראשית ו) ב"שגם ה"וא ב"שר בגי' תתנ"ט חסר א' מי"פ אלהי"ם וז"ס תכ"לית כי משה הוא תכלית הבריאה והוא ראשית ותכלית לכן אמר גבי לידתו (שמות ב) ותשם בסוף ס"ף בפ' רבתי י"פ אלהי"ם שהיא תכלית לכן אמר כאן ויקר אל משה מה הוא היקר שבא להמתיק מדת אלהים שתהיה חסד (תהלים לו) מה יקר חסדיך אלהים משה שנקרא (משלי ל) ומה שם בנו לא ידענו מה היה לו להוציא יקר מזולל להמתיק מדת חסד על שם של אלהים אבל אלף זעירא ותחסרהו תעט מאלהים שנחסר לו אחד מן תת"ס ולא עלו רק התנ"ט מנין בשג"ם הו"א בש"ר:
האופן נ"ו בזוהר חדש איתא בזמן שהיה ביה המקדש קיים היה (שיר ו) דודי ירד לגנו וגו' וללקוט שושנים נ"ט אבל אחר החורבן מלקטין שושנים בכל יום וע"ז יהיה פי' הפסוק (תהלים קיו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו לרמוז על אינון זעירין שושנים שמתים אלף בכל יום ומתי יהיה זה מאוהל מועד דזמין לאתחרב ז"ש אדם כי יקריב מכם קאי על למעלה כשנחרב הבית אמר הקב"ה למיכאל לא הקריב לי שור שה ע רק נשמות הצדיקים כי נשבע שלא לכנוס בירושלים של מעלה ושיעור הכתוב כשיחרב הבית אזי אדם כי יקריב אבל קודם החורבן מן הבקר ומן הבהמה:
האופן נ"ז איתא בסודי רזא שהנבואה היתה בעולם אל"ף שמ"ה שנים משנולד יעקב עד חגי זכריה מלאכי אח"כ נסתלקה הנבואה וזה נרמז בפסוק ויקר אל משה. הנבואה נקראת יקר כמה שנים תהיה הנבואה אלף זעירא נרמז אלף אל משה הרי אלף שמ"ה וזהו וידבר ה' אליו אותן השנים היו משתמשין בנבואה בזוהר באדרת נשא לא ידעתי דבר לאכרזא מלה דנבואה אבל אח"כ מאוהל מועד לאמר אמירה בלחישה שנסתלק הדיבורשהיא הנבואה ולא נשתמש רק באמירה שהיא בלחישה וברמז וטעם הדבר שהנבואה מתחלת מן יעקב שיעקב הוא כסא הכבוד (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת כמה יקר אתה בעיני שקבעתי זיו איקונין שלך בכסא כבודי והנבואה נקראת יקר:
האופן נ"ח ע"ד מ"ש רז"ל בגמרא במס' שבת (שבת סד) אריב"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע היה לכל אחד ב' כתרים וכשחטאו באו ק"ך רבוא ופרקו ומשה זכה לכולם נמצא שזכה משה לק"ך רבוא כתרים וליכא מילי דלא אתרמיזו באורייתא ולדעתי בזה הפסוק מבואר זה הענין ולכן א' זעירא ויקר אל משה תצרף אותיות ויקר בזה האופן ו"פ יוד הרי ס' ס"פ ק' הרי ו' אלפים ר"פ ו' אלפים הרי ק"ך רבוא ואותו יקר היה למשה שזכה לק"ך רבוא ומהיכן זכה משה לאורו יקר וידבר ה' אליו מאוהל מועד ומשה יקח את האוהל שהיה ק"ך ימים בהר סיני כמנין מוע"ד לכן יקר מאוהל מוע"ד מן מועד דהיינו מן אותו ק"ך יום שהיה על הר סיני כמנין מוע"ד זכה לאוהל ואמר יקר ע"ז (תהלים לו) מה יקר חסדיך אלהים שישב שם אלהים ק"ך צירופים ובק"ך יום זכה (שם סז) לרכב אלהים רבותים שהם ק"ך רבוא כתרים:
האופן נ"ט איתא בסודי רזא שהנבואה הבאה לנביא הולכת דרך ז' מלאכים ולכן ז' קולות במזמור (שם כט) הבו לה' בני אלים וכן ביחזקאל (יחזקאל א) ואשמע את קול כנפי הכרובים קחשיב ז' דרגין ולפ"ז קאי על למעלה שכסה הענן את משה שבעה ימי המלואים הם לקבל ז' דרגין אלו ואחר כך אמר ויקרא בא' זעירא לרמוז שהנבואה באה לו אחר ז' מלאכים קרי ביה ויקר אל משה שהיא הנבואה לזה רמזו ז' ימי המילואים (משלי ט) חצבה עמודיה שבעה הם ז' ימי המילואים מטעם (שם) שלחה נערותיה תקרא שהן הן (אסתר ב) שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך:
האופן ס' איתא תמן מה שאמר (שמות לג) לא יראני האדם וחי הוא על הקול שיצא מעל הכפירת אבל הקול שיצא מאוהל מועד ע"ז (במדבר יב) ותמונת ה' יביט והנה דרך ג' מחיצות שמע משה את הקול כמ"ש רז"ל ג' מחיצות היו שם חשך ענן וערפל ולכן קחשיב בהאי קרא ג' דרגין ויקרא אל משה דרגא חדא לקבל חשך (תהלים יח) ישת חשך סתרו וידבר ה' אליו לקבל ענן (שמות יט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן מאוהל מועד לקבל ערפל כמ"ש בשלמה (מלכים א ח) ה' אמר לשכון בערפל הערפ"ל בגי' שכינ"ה שהוא אוהל מועד ולכו אמר א' זעירא שעל הקריאה ראשונה כשיצא הקול מעל הכפורת הוצרך להקטין ולהזעיר את עצמו אבל הדיבור שמע משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד מאותו קול לאמר ובמלת מש"ה נוטריקון מ"בין ש"ני ה"כרובים אותו קול היה מתלבש שכן מלת ויקר הוא לבוש יקר ובצורת א' יש צורת יו"ד שרומזת על ארון תשעה וכפורת טפח שמשם יצא הקול מעל הכפורת וגם צורת א' שהוא י' ו' י' רומזת ג"כ ב' יודין על שני כרובים י' למעלה (שמות כה) כרוב א' מקצה מזה וי' למטה כרוב אחד מקצה מזה ו' באמצע הוא הארון שבו היו הלוחות שארכן ו':
האופן ס"א זכה משה לז' מרגלאין בזוהר בר"מ פ' יתרו והענין ט"ו דברים היו במשכן לקבל שם של י"ה שהוא סוד נשואין כי בהר סיני היו אירוסין (דברים לג) מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורשה ובשעת משכן היו נשואין לכן שם של י"ה משכן העדות (תהלים קכב) שבטי יה עדות לישראל והנה בשם של י"ה נרמזין ז' שמות דמרגלאין י"ה בא"ת ב"ש מ"ץ תצר זה על זה י"פ מ' הרי ת' ה"פ ץ' הרי ת"ן הרי סוד תכ"לת שמבוארין בכ"י והנה ז' שמות דמרגלאין הם עולים תכלת חסר א' ע"ז אמר ויקר אל משה שהם ז' ענני הכבוד וז' ימי המילואים שהם סוד ז' שמות דמרגלאין שבאים משם של י"ה לכן אמר א' זעירא שז' שמות הם אבני מילואים שהם באים משם של י"ה שצירופו תכלת חסר א' שהוא סוד לבוש יקר רק שהוא חסר א' ז"ש מאוהל מועד שהיו בו ט"ו דברים שהוא סוד שם של י"ה לכן אדם כי יקריב כך איתא בזוהר דכר בלא נוקבא פלג גופא יתקרי ואוהל מועד נקרא משכן עדות שהוא שם של י"ה עדות לישראל:
האופן ס"ב בהר סיני קבלו ישראל ס' רבוא כתרים באוהל מועד אתמר (שיר ג) בעטרה שעטרה לו אמו ויש הפרש בין כתר לעטרה כתר דכורא עטרה נוקבא והנה בשעת מתן תורה קבל משה תר"ך אותיות של דברות שאז זכה לעלמא דדכורא (משלי כא) עיר גבורים עלה חכם דרגא דדכורא ובשעת אוהל מועד ויקרא בא' זעירא שהיא עטרה שעטרה לו אמו עלמא דנוקבא ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד שאז הדיבור היה אליו מאוהל מועד לכן א"ל מ"שה ו"ידבר ר"ת אמ"ו ב"עטרה ש"עטרה ל"ו אמו ר"ת לב"ש ב"יום ש"מחת ל"בו ר"ת לב"ש וזה היה היקר לבש יקר בהר סיני קבלו תורה שבכתב (תהלים צג) ה' עוז התאז"ר בגי' תרי"ג באוהל מועד (משלי ט) א"ף ערכה שלחנה (תהלים צג) אף תיכון תבל שאז קבלו תורה שבע"פ והיה העולם מלא שקול כמעשה שמים וארץ שנעשה רגל השלישי בעולם נמצא טרסקל ז"ש (שם) בל תמוט שכן ס"א מסכתות יש בתורה שבע"פ עליהם אמר (שם עה) כי אקח מועד ביום שהוקם אוהל מועד אני משרים אשפוט אני דייקא שכן אני בא"ת ב"ש תמ"ט וכן מסכתא בא"ת ב"ש בגי' תמ"ט וכן מלוי של משה כזה מ"ם שי"ן ה"ה שהוא חשבון לוחו"ת רק שהיא חסר א' כי משה עלה לחשבון (משלי ט) תן לחכם ויחכם עוד ושם חסר אלף ז"ש ויקר אל משה מן אותו היקר שהיה למשה שהוא סוד לוחות ובכאן בתורה שבע"פ הוא תמ"טלכן חסר אלף וזה אלף זעירא מן אותו היקר שהיה למשה בכאן אלף זעירא לפי שהדיבור הוא מאוהל מועד שהוא סוד מסכתא ולפי שמשה במילואו הוא עולה י"פ אד"ם זה הוא היקר אל משה מה הוא היקר אלף זעירא שהוא צורת יוד ומהיכן בא לו אות יוד מאוהל מועד שהוא יוסף (שמות ג) וזה לך האות נמצא שהוא כלול מיוד פעמי' אדם לכן אמר אדם כי יקריב:
האופן ס"ג בכנפי יונה חלק א' סי' ס"ב יוד פעמים אלהים ונחלקין לב' חלוקות בגדלות יש ד' אלהים ב' מאבא ב' מאמא כי עדיין אין להם דעת אבל בקטנות הם ו' פעמים אלהים ג' מאבא ג' מאמא ובשעת הקמת המשכן (משלי כ) וכלי יקר שפתי דעת וזכה משה להמתיק י' פעמים אלהי"ם וז"ש ויקר אל משה (תהלים לו) מה יקר חסדך אלהים שהמתיק בחסד שם של אלהים ומה הוא, היקר אלף זעירא צורת יוד שבזו הצורה תמצא ב' חלוקות אלו של י' פ' אלהים כיצד ו' בקטנות ד' בגדלות הרי סוד במילואו:
האופן ס"ד קודם שחטאו ישראל קבלו ישראל כת"ר שלם הם תר"ך אותיות של דברות לכן התחלת הדברות באלף שהוא סוד כתר אבל לאחר החטא אע"פ שאמר סלחתי כדבריך מ"מ לא זכו רק לחצי כתר לכן אמר ויקר אל משה אלף זעירא רומזת שאותו אלף שזכו בהר סיני נתמעט ולא נשאר רק יק"ר שהוא עולה לחשבון חצי כת מזה הטעם נתנו מחצית השקל (שמות ל) כל העובר על הפקודים לפי שהפסידו החצי מן תר"ך נשאר להם יק"ר (משלי כ) יש זהב ורב פנינים ר"ל כשנכנס לפני ולפנים לא היו להם רק י"ש מן כתר וזה הוא (שם) וכלי יקר שפתי דעת שלא נשאר להם רק יק"ר:
האופן ס"ה זכה משה לש"ע נהורין כי משה בהר סיני עש"ן כלו נוטריקון ש"ין ע"ין נ"הורין כן ג"כ באוהל מועד כלי יקר שפתי דעת כל"י יק"ר בגי' שי"ן עי"ן לכן אמר ויקר אל משה שרמז על כלי יקר שהוא סוד שין עין שהם חשבון של י"ח ברכות בז' ימי השבוע כיצד ג"פ י"ט בכל יום הרי נ"ז ו' פעמים נ"ז הרי מנין שמ"ב ועם כ"ח ברכות כד' תפלות של שבת הרי ש"ע אבל כשחושבין מנין ח"י ברכות יש בשבוע ברכות מנין קרבן שהוא א"רך אפ"ים וזכה משה לאותו יקר לפי שזכר י"ח פעמים כאשר צוה ה' באוהל מועד לכן זכה לח"י ברכות ז"ש מאוהל מועד מן אוהל מועד זכה לאותו יקר ובזה זכה לשיעור קומה (שמות מ) הוק"ם המשכן בהיפך אתוון ק"ומה כי קומת אדם הוא תלוי בח"י חוליות שבשדרה ובח"י טרפות שבריאה ומזה הטעם נקרא אדם ח"י ז"ש אדם כי יקריב מכם אדם דייקא שזכה מן אוהל מועד שדבר את השם ח"י פעמים ומשם זכה לח"י ברכות (משלי כח) איש אמונות זה משה ממשכן שיצאה בת קול אמרה (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא משם זכה להיות רבן של ישראל בי"ח ברכות שהם בז' ימים מנין קרב"ן וברכת המינים שתקנו ביבנה מצאו לה סמך שים לאדם חוליא קטנה חוץ מי"ח חוליות גדולות לכן אלף קטנה רומזת על שיעור קומת אדם שהוא ח"י חוליות שמשם זכה משה לאותו יקר שהתפלה במקום קרבן ולכן ברכות הם כמנין קרבן בז' ימי המילואים אבל כשנחשב ברכות המינים שנתקנה כנגד חוליא קטנה נמצא שיש ש"ע ברכות בז' ימי המילואים משם זכה כל יקר שהוא סוד ש"ע:
האופן ס"ו אלף זעירא רומזת שבמלת ויקרא נרמזה סוד ד' חיות המרכבה שהן אריה שור נשר אדם בגי' אלף שי"ז והוא סוד (בראשית טו) דמ"שק אליעז"ר ד'מ ש'ק נוטריקון ד' מ"חנות ש"כינה ק"דושה הוא מנין אליעז"ר אלף הוא אלף נשתייר אח"כ שי"ז מנין א"ברהם א"בינו ע"ולם ה"עליון לכן בכאן ויקרא הוצרך להורות לנו ד' חיות המרכבה שהם חשבון אלף שי"ז כמנין ויקר"א שהוא שי"ז ולמדרש פעם אחרת א' שהיא רומזת על אלף שיהיה החשבון מכוון אלף שי"ז כמנין היקר של מעלה שהם חיות המרכבה:
האופן ס"ז איתא בזוהר קטן בזו הפרשה שהראה הקב"ה למשה ק"ך צירופים של ויקרא ולפי זה יש ליישב מה שכתב סודי רזא בשם פרקי היכלות כשהתענה משה קכ"א העניות אחר עשיית העגל יצאו מאחורי הפרגוד י"ח מאות מלאכים מליצי יושר על ישראל ומטטרון עמהם ומסרו התפלה לאכתריאל צריך למדרש היכא רמיזי בקרא והנה טעם קכ"א העניות כי יום ראשון שעלה משה לא היה מן המנין נמצא שביום הכיפורים נשלמו קכ"א תעניות ובאותו יום קיבל לוחות אחרונות שהם סוד ו"ה מן השם וה"לוחות וה"מכתב ורזא דא ו"ה פעמים ו"ה כגי' קכ"א לכן בהשלים קכ"א תעניות שהוא חשבון ו"ה מן השם קיבל הלוחות וכשתמלא קכ"א כזה קו"ף כ"ף אל"ף הרי תמצא בסוף ג' ף' שבכל אותיות התורה לא תמצא אות ף' באותיות יותר מאלו והנה אות ף' מורה על מד"הד הקשה כמ"ש אמ"ז מהר"ן ז"ל בברכת המזון שלו שמזה הטעם בכל ברכת המזון ובכל תפלת י"ח אין שום ף' לפי שאין א"ף אנ"ף זע"ף יש"ף נג"ף קצ"ף בתפלתם של ישראל והנה אחר שנשמע תפלתו של משה הקטיגור נעשה סניגור ומאחר שיש בקכ"א ג"ף וכל א' היא ח' מאות באי"ק הרי כ"ד מאות לקבל כ"ד מיני דמסאבותא שהי' לישראל בשעת עשיית העגל לכן (סנהדרין קד) לסוף כ"ד דורות נגבה חוב זה (שמות לב) ביום פקדי פקדתי מן כ' עשה הקב"ה פ' כפולה (שם לח) אלה פקודי המשכן וגו' הרי ג' פקודות והנה במלת ויקרא נרמז ענין זה שיצאו י"ח מאות מלאכים באותו פרק לכן א' זעירא שיש לאלף ה' צורות אחת י' למעלה י' למטה ו' באמצע ב' י' למעלה ד' למטה ו' באמצע ג' י"ו למטה י"ו למעלה דלת רי"ז ה' צירף. לחלק ה"ו באמצע לב' ווין יוד למעלה א למטהבא' תסתכל באות א' בעצמו ותמצא החשבון כיצד א' של אל"ף במילואו הוא אלף א של אלף היא ח' מאות באי"ק הרי ח"י מאות מלאכים מלמד שבא משה הוא סוד מטטרון (משלי יח) מגדל עוז מגדל הפורח באויר בשם ה' כי צורת ל' היא כ"ו (שם) בו ירוץ צדיק ב"ו ירו"ץ בגי' מטטרו"ן בו דייקא כי אות ל' נרמז עליו נמצא שבתיבת אל"ף מבואר שיצאו אלף ח' מאות מפרש בפסוק וידבר ה' אליו מאוהל מועד בזכות שדיבר כאשר צוה ה' באוהל מועד אותו יקר בא אל משה שנתהפך אף הגדול ר"ל אלף של אף היא אלף ף' של אף היא ח' מאות באי"ק שאמר משה (שמות לב) שוב מחרון אפך ונעשה סנגוריא ז"ש וידבר ה' אליו שכן יקר של משה הוא שם של מ"ה (תהלים לו) מ"ה יקר חסדך אל לכן נקרא משה אדם (כם סח) לקחת מתנות באדם ונעלם שם של מ"ה הוא ח"י דהיינו כשהו' היא חסר א' כדאיתא בסודי רזא לכן אלף זעירא שזכה משה ליקר אל הנעלם של שם של הויה (שמות ג) זה כמי לעלם חסר ו' לפי שהוא חסירה א' וזה זכה מאוהל מועד שזכר שמו ח"י פעמים ז"ש אדם כי יקריב יקר תפארת גדולתו של משה היא (ישעיה מד) תפארת אדם לשבת בית (שמוח לג) ומשה יקח את האוהל במילת יקח יבואר חשבון של אלף ת"ת מליצים ששמעו תפלתו (תהלים ו) ה' תפלתי יקח בזה האופן י"פ ק' הרי אלף ח"פ ק' הרי ת"ת וגם בצירוף א' של ויקרא תמצא כל הענין מבואר י"א של ויקרא מורה על התעניות שהתענה משה שהם סוד ו"ה מן השם שאמרנו שהתענה ו"ה פעמים ו"ה שהוא י"א פעמים י"א ורמז בו סוד י"א י"א שהוא שם קדוש ונורא י"י אלקינו י"י אחד לפי שפגמו ישראל בעגל בזה עברו על כ"ב אותיות התורה שנחלקת י"א שורשיות י"א שמושית נשתיירו אתוון וק"ר תחשוב ו' פעמים ק"ר הרי י"ת מאות הם הי"ת מליצי יושר של משה נמצא שבמלת ויקרא תמן תשכח כל התעניות שהתענה והמליצי יושר שבאו לקבל תפלתו והנה יש עוד ליתן טעם על אותן י"ח מאות לפי שפגמו ישראל בשם של שד"י ושם של שדי יש לו ו' צרופין כדין תיבה בת ג' אותיות החשוב ו' פעמים צירופי שד"י הרי אלף ח' מאות נשתיירו פ"ד הוא חשבון חנו"ך הרי מרומז אלף ות"ת מלאכים באו וחנו"ך עמהם שהוא מטטרון שחשבונו שד"י לכן בההיא יומא דאיתאוקם משכנא איתוקם משכנא דחנוך עמוהו וז"ש (תהלים צא) בצל שדי יתלונן באותו יום שהוקם המשכן בצל שדי דייקא שהם תהפוכות שם של שדי לכן אל"ף זעירא ויקר אל משה שרמז על שם שדי ג' אותיות מורה על ג' אבות כמבואר בספרין קדמאין אית דאמרי ש' מורה על יצחק ש' שורקת ד' על אברהם שמדתו מדה הד' מלמעלה למטה חסד י' הוא (בראשית כה) יעקב איש תם שנולד מהול באות ברית (שם) ידו אוחזת בעקב עשו יד"ו דייקא שהוא אותיות יו"ד ואית דאמרי איפכ' ש' היא מורה על יעקב שהוא משולש באבות ג' קווין א של ש' הוא (קהלת ד) החוט המשולש ד' הוא צורת ש' שבתפילין שהוא ממול ערפו הוא כנגד יצחק שפשט צווארו על המזבח (שיר ז) ודלת ראשך כארגמן י' לקבל אברהם שנתנסה בי' נסיונות בזה הוא סדר הפסוק (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב שהוא ש' של שד"י (דברים כח) כי שם י"י נקרא עציך אף את בריתי יצחק שהיא ד' של שד"י ואף את בריתי אברהם שהוא י' של שדי ובזה והארץ אזכור שבג' אותיות אלו נבראת הארץ לכן אמר משה (שמות לב) זכור לאברהם וליצחק ולישראל שרצה הקב"ה להחריב את העולם באותו שעה הנברא בשם של שד"י ולכן במשכן אמר בצל שד"י יתלונן ובמלת בצ"ל נרמז שמלאכת המשכן היה למחרת יום הכפורים שהוא תשלום קכ"א תעניות ולמחרת היה קכ"ב מנין בצ"ל ואז הכניע משה (בראשית ו) ק"ץ כ"ל ב"שר:
האופן ס"ח בשעת העגל התעוררו ישראל ד' בתי דינים וזה סוד הפסוק (תהלים קו) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו שכן ד"פ אלהים הוא עולה שמ"ד שהם סוד (שם פט) אשר חרפו עקבות משיחך ב"פ עק"ב והנה משה עולה לקבל ד' בתי דינים אלו כן אהרן עולה ד"פ דין ונמצא שאות א' שבשם משה היא מכניע ארבע בתי דינים לזה נרמז ויקר אל משה ובמה הוציא יקר מזולל בא' שבשם משה שהיא עולה יותר מד"פ אלהים ז"ש ויאמר להשמידם לולי משה בחירו מש"ה דייקא שבאותו א' גרם לבטל הבתי דינים שאמרנו:
האופן ס"ט משה היה תיקונו של אדם שחי תתק"ל שנים שהוא סוד ג"פ יק"ר דאתמר במזמור מ"ט ומשה זכה בהר סיני לב' שלישים שהם תר"ך אותיות שהם ב"פ יקר ועתה באוהל מועד נשלם לו יקר לכן א' זעירא שרומז על השליש הג' שלא זכה בו בהר סיני ועתה נשלם לו (משלי כ) וכלי יקר שפתי דעת ומלת כל"י נרמז על ג' קטרין כ"הן ל"וי י"שראל ברעיא מהימנא פ' צו כהן מסטרא דחכמה לוי מסטרא דתבונה ישראל מסטרא דדעת בג' אלה נבנה המשכן ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד שהוא דרגא דיוסף (שם י) צ"דיק י"סוד ע"ולם בגימטריא כ'ל'י ש'ל'ם והנה כל שנותיו של אדם היו כמנין תעני"ת (תהלים קמא) ת"כון ת"פלתי ק"טורת ל"פניך ר"ת תתק"ל (שם קיט) ש"לום ר"ב ל"אוהבי ת"ורתיך ר"ת בגי' תת"קל ולכן בזכות תענית זכה משה להוציא (ירמיה טו) יקר מזולל עם קרבנות שבאוהל מועד שכן סופר מברך ובור יוצא שהוא על סוד הנשמה ש"תקוע בבהמ"ה הוא בגי' תתק"ל חסר א' לכן א' זעירא:
האופן ע' ידוע שבנוהי דבלעם גרמו עשיית העגל כדאיתא בזוהר דאתמר גביה במדבר כג) ויקר אלהים אל בלעם באותיות קר הם מסיטרא דקליפה ומאחר שהקליפה היא כלולה מי' לכן נהרגו בעגל (שמות לב) כשלשת אלפי איש לפי שהוא סיטרא דויקר ר"ל י"פ ק"ר הרי שלשת אלפי איש ולכן בא בכאן לרמוז בא' זעירא כדילקרות גם כן סטרא דויקר של בלעם תמן יקר בחיר"ק שהוא נקודה של מדת הדין (איכה ב) שרקו ויחרקו שן (תהלים קיב) רשע יראה וכעס שיניו יחרק ונקודת חיר"ק הוא יוד אבל עתה נשתנה הנקודה מחיר"ק לקמץ שנקודת קמץ היא ו' י' וקמץ הכהן שהוא סיטרא דחסד לכן אמר ויקר אל משה (שם לו) מה יקר חסדך שזכו לקרבנות על ידי כהנים ז"ש מאוהל מועד לאמר אותו יקר בא לו מאהל מועד שהוא ענין הקרבנות בכתר כהונה שזכה באותו יום:
האופן ע"א אית' במדרש נשא על פסוק (במדבר ז) ויהי ביום כלות משה משל לטרסקל של שתי רגלים לא יכול לעמוד עד שבא רגל שלישי כן העולם היה עומד קודם המשכן על ב' רגלים (שמות טו) נחית בחסדך הם כ"ו דורות עד שעת מתן תורה שהיה דן הקדוש ברוך הוא העולם בחסד (שם) נהלת בעזך עמוד התורה אל נוה קדשיך הוא המשכן עמוד העבודה הוא המשכן ג' העמודים האלו מבוארין בג' דרגין שבקרא מתחלה דרגא דחסד ויקר אל משה מה יקר חסדך שהוא עמוד גמילות חסדים אח"כ וידבר ה' אליו עמוד התורה וידבר אלהים את כל הדברים מאוהל מועד הוא עמוד העבודה לז"א אדם כי יקריב שהן הן ג' קטרין של אדם שהם נפש רוח נשמה נפש הוא עמוד ג"ח דאתמר גבי אברהם (בראשית יב) ואת הנפש אשר עשו בחרן (משלי יא) גומל נפשו איש חסד רוח וידבר ה' אליו לקבל יצחק שמסיטר' נתנה התורה מפי הגבורה לקבל רוח כי בשעת מתן תורה (שיר ה) נפשי יצאה בדברו ונכנס להם הרוח מאוהל מועד (במדבר כד) מה טובו אהליך יעקב שהוא תיקון לנשמה לכן באותו יום אשתלים דיוקנא דאדם לכן אמר אדם כי יקריב ולכך אל"ף זעיר"א בגימטריא טרסק"ל שעד אותו יום היו עולין בטרסקל וכן מלאכי רחמי"ם וכן חנו"ך מטטרו"ן עם הכולל לכן א' זעירא לפי שהוא חסר א'.
האופן ע"ב הראה הקב"ה למשה סוד שם של ע"ב שהוא נחלק לג' קטרין ג' ווין של ו"יסע ו"יבא ו"יט לכן ג' דרגין בהאי קרא ולכן א' זעירא קרי ביה ויקר (תהלים לו) מה יקר חסדך שהראה הקב"ה מדת החסד למשה שהם ע"ב קיטרין של מעלה וצורתו א' הוא רי"ו שיש בג' פסוקים אלו רי"ו אותיות בהם נחה המשכן שעליהם אמרו רז"ל יודע בצלאל לצרף אותיות שבהם נברא שמים וארץ (שם פט) אמרתי עולם חס"ד יבנה ע"ב שעות של ו' ימי השבוע לכן נקרא בצלאל חסד אל כל היום ולפי שבהם מושלמת יצורת האדם כמ"ש בזוהר בראשי' על פסוק (מלכים ב ד) ויזורר הנער עד ז' פעמים שהוא סוד חבקו"ק בגי' רי"ו ובזה השם החיה אלישע אותו שהם רי"ו אותיות לכן ז' ימי המילואים אח"כ ויקרא אל משה שאז זכה ליקר חסדך:
האופן ע"ג באותו יום זכה משה לחכמה שהוא סוד י' מן השם (משלי כד) בחכמה יבנה בית (שם ט) חכמות בנתה ביתה לכן חצבה א עמודיה שבעה לז' ימי המילואים אח"כ ויקר אל משה חכמה נקראת יקר שנאמר (קהלת י) יקר מחכמה לכן ע"ה ימים ממחרת יו"הכ עד שנשלם מלאכת המשכן שהיא כ"ה בכסליו כמנין בחכמ"ה יבנה בית אז זכו לכהן ולכן במזמור ע"ה אמר (תהלים עה) הודינו לך אלהים כי אקח מועד שאותו מזמור נאמר על ענין אוהל מועד:
האופן ע"ד ע"פ הזוהר שרמז כאן על עסקי אהל מועד דזמין לאתמשכנא אמר ויקרא בא' זעירא שהיא צורת י' על י' מסעות (ר"ה לא) שנסעה שכינה וי' גליות גלתו סנהדרין וי' דברים אירעו לישראל (תענית כח) ה' בי"ז בתמוז ה' בתשעה באב גם בצורת יוד נרמז פסוק (איכה ג) יהפוך ידו כל היום שגברה הקליפה שהוא י' קטרין תתאין בימי יחזקאל באו ו' אנשים מדרך הצפון ובימי ירמיה באו ארבע מלאכים והציתו אש בד' זויות המקדש בזה נרמז שצורת י' כמו שאמרנו שנחלקה הי' לתרין לו' ולד':
האופן ע"ה מאחר שהראה הקב"ה למשה מאוהל מועד דזמין לאתמשכנא הוצרך להודיע הטעם שלא יהיה משה כהן באותו שעה וזה נרמז בא' זעירא שהוא צורת י' כי (בנזיר יד) עשרה דברים נאמרו בכוס ובזמן שישראל בארץ כוס מלא ברכת ה' והיא כלולה מי' אבל אנו שאנחנו בגלות אין לנו אלא ארבע הרי שנחלקו הי' דברים לו' ולד' שמאותו טעם לא נכנס משה לארץ ישראל כדי שתהא הי' זעירא שאלו בא משה לא"י היה הי' דברים מלאים כוס מלא ברכת ה' נמצא שלא היה המקדש חרב ולא היה הקב"ה מכלה חמתו בעצים ובאבנים:
האופן ע"ו איתא בסודי רזי שהגיהנם הוא אורך מהלך רי"ו אלפים שנה עיין לעיל בפסוק (שמות ג) בלבת אש של גיהנם עונש של רשעים שהוא אור תל"ב עולמות כל אחד מהלך ת"ק ונרמז בלב"ת אש וזה נרמז במלת ויקרא א' זעירא ויקר אל משה (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך שהראה הקב"ה שכרן של צדיקים שכל אחד מן הצדיקים נוטל חלק רשעים לכן א' זעירא שהוא צורת רי"ו וא' בעצמו מורה על אלף שהוא רי"ו אלף כי כפי אורך הגיהנם שהוא רי"ו אלף נוטל הצדיק שכר של רשעים בג"ע כמ"ש (משלי ח) להנחיל אוהבי יש ולא די שנטלו אותן י"ש רק ואוצרותיהם של רשעים שיש להם ג"כ חלקם בג"ע אמלא לצדיקים:
האופן ע"ז יש בצורת א' זעירא י"ו למעלה י"ו למטה הנה נרמז בכאן (שם יב) והון אדם יקר חרוץ נחלק אדם לאחר אכילת עץ הדעת טוב ורע לתרין בנין קין והבל קין מסיטרא דרע הבל מסיטרא דטוב ומהם נתערבו כל הנשמות שבעולם ונתערב טוב ברע ורע בטוב ומזה נחלק' א' לסור בוצינ' דקרדונית' שיורדים ש"ך דינים לזעיר שכן נרמז גם כן בשם קין והבל כי קין הוא החצי ע"ץ שהוא חשבון ק"ס לכן תרגום של ע"ץ הוא ק"ס חושבנא דדין כדין רק מחטא של אדם הראשון סיפר בלשון הארמי וכן ג"כהבל עולה כמנין קין בזה האופן ה"פ ל"ב הרי ק"ם שניהם יחד עולה ש"ך והנה בכאן רמז דאתמר גבי משה (שמות ב) והנה נער בוכה שהוא סוד ש"ך שחשבה בתיה שש"ך גבורות ירדו לעולם אבל אתמר גבי משה (שם) ותרא אותו כי טוב הוא וז"ש ויקר אל משה שכל הנשמות שהם סוד אור יקר שהם הנשמות בכלל נתגלה אל משה בסוד א' זעירא שסוד א' היא נחלקת י"ו למטה י"ו למעלה שהם סוד זעיר שיורדין בו הנשמות בתרין חילוקין אלו דהיינו י"ו למעלה הם נשמות מסיטרא דטוב הם מצד הבל שכן י"פ ו"י עולה ק"ס כמנין הבל שהוא ה"פ ב"ל ואח"כ ו"י למטה תכה זה על זה ו"פ י"ו הרי קין נמצא שרמוזים בכאן כל הנשמות שיוצאים מתרין סטרין:
האופן ע"ח רמז הקב"ה בכאן בצורת א' שהיא צורת י' סוד המקוה שהיא סוד שיעור קומ"ה בהיפך אתוון הוק"ם המשכן אז נשלמה המקוה של מעלה שיש ר"ם קבין במקוה לכן היו ישראל ד' פעמים ס' רבוא שהם ר"ם רבוא לכן נקרא משה בן ע"מ ר"ם וכן אבינו הראשון נקרא א"ב ר"ס שהוא היה אב שזכו בניו להיות בסוד כסא שהיא מלך יושב על כסא רם שכן במזבח של מעלה יש בכל זוויות ס' רבוא חגורי איפוד ומיכאל כהן גדול עומד עליהם וזה סור ויקר אל משה (תהלים לו) מה יקר חסדך ובצורת א' שהוא י' נרמז חשבון זה בזה האופן י"פ ו' הרי ס' ד"פ ס' הרי ר"ם והם כמנין י' ימים אחרונים שזכה בהם משה ביום הכיפורים בגמר י' מי חשיבה שיש בהם ר"ם שעות ז"ש ויקר י' אותו יקר זכה ביום הכיפורים שהוא סוד י' וכן י' נחלק על ו"ד שהם ו' ימים האמצעים שמתענין בהם אבל ארבע ימים אין מתענין והם ב' ימים של ר"ה ושבת תשובה וערב יום כיפור ויקר זה רמז על הענין התשובה שנחלקו לג' זמנים אלו:
האופן ע"ט בצורת א' זעירא נרמז סוד (שמות מ) וכבוד ה' מלא אח המשכן בסוד בריך יקרא די"י מאתר בית שכינתיה ר"ל מלוי השכינה כזה שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י בגי' את"ר זה סוד מאתר מהו אתר זהו בית שכינתיה ר"ל המילוי והבית של אותיות שכינה הם עולים לחשבון את"ר נמצא שהשכינה רוכבת על ת"ר מחנות (שיר ב) וקול הת"ר נשמע בארצינו בארצינו דייקא שהיא השכינה (משלי כה) כבוד אלהים הסתר דבר ר"ל יש בשם אלהים ק"ך צירופים בכל צירוף יש בו ה' אותיות הרי ת"ר ה"פ ק"ך וזה אלקים צבא אות כל אות יש לו צבא בפני עצמו ה"סת"ר דבר ה"ס היא אדנ"י רוכבת על ת"ר מחנות שהם ת"ר אותיות של אלהים. זה נרמז בא' זעירא שהוא צורת יו"י בזה האופן י"פ ו' הרי ס' י"פ ס' הרי ת"ר וזה א' זעירא כי מלוי השכינה היא עולה את"ר אלף שהיא אלופו של עולם רוכבת על ת"ר אבל בכאן א' זעירא ר"ל חסר א' וחוזר ומפרש איזה הצורה היא חסירה א' מן יקר שהיא השכינה בריך יקרא די"י וחוזר ומפרש וידבר ה' אליו ר"ל אותו הצורה שהוא צורת שם של הוי"ה וחוזר ומפרש מהיכן באו הת"ר מחנות מאוהל מועד (שמות לג) ומשה יקח את האוהל (שם יט) ומשה עלה אל האלהים שיש לו ק"ך צירופים כמנין מוע"ד ובכל צירוף יש ה' אותיות ה"פ ק"ך הרי ת"ר לכן באותו יום אמרו ה' הוא אלהים ר"ל אותו צורת א' שהיא שם של ה' שגילה הקב"ה באותו יום א' זעירא למשה באותו הצורה יש בו גם כן צירופי אותיות אלהים שהוא ת"ר:
האופן פ' כתיב (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו ר"ל מאחר ששם של ה' קנני שכל התורה כולה נארגת על שם של הוי"ה ולפי ששם של הוי"ה עולה כ"ו לכן ניתנה התורה בדור כ"ו ולזה יהיה פי' הפסוק מאחר שה' קנני לכן התורה שמתחלת במלת ראשית וגם משה נקרא ראשית (דברים לג) וירא ראשית לו שניהם היו בדור כ"ו ולפ"ז יהיה פי' הפסוק וי'ק'ר' נוטריקון ה' ק'נני ר'אשית אח"כ א' זעירא צורת י' ו' י' שהם הדורות מאדם עד נח הרי י' קדמאה מנח עד אברהם י' בתראה מאברהם ועד משה ו' אמ"צעית בגי' תור"ה וחוזר ומפרש מה ענין ג' חלוקות אלו לזה אומר וידבר ה' אליו ר"ל צורה זו נארגת על שם של הוי"ה שהתורה כולה בנויה על זה השם בסוד (ישעיה מד) אני ראשון י' עלאה (שם) ואני אחרון י' תתאה (שם) ומבלעדי אין אלהים ו' אמצעית לכן ניתנה התורה בו' בסיון וכותבים הסופרים ווי העמודים:
האופן פ"א איתא ברעיא מהימנא פ' פנחס שכנפי ד' החיות הם רנ"ו (ירמיה לא) רנ"ו ליעקב שמחה מזה הטעם נבחר אהרן להיות כה"ג לפי שהוא כולל כל כנפי ארבע החיות שכן אהר"ן עולה לחשבון רנ"ו ואיתא בסודי רזי שבשעה שירדה השכינה למטה בשעת הקמת המשכן אמרו מלאכי השרה לפני הקב"ה מפני מה אתה מניח את העליונים שהם מקלסין אותך ברנ"ו כנפים ורוצה לשרות שכינתך בתחתונים השיב הקב"ה יש לי אדם אחד הוא כלול ו' יותר מכל כנפי החיות שכן אהרן מלא בו' שהוא כולל ו' יותר מן רנ"ו זה סוד (שמות לב) וירא העם כי באו שש ויקהלו על אהרן ר"ל שמתחילה היה משה דרגא דו' ובזה בחר הקב"ה במשה שהוא כולל כל כנפי החיות כדאיתא ברעיא מהימנא בפרשה ויצא ש' של משה היא כוללת ג' חיוון אריה שור נשר נשתיירו אתוון מ"ה הוא פני אד"ם הרי משה מצד שהוא כולל בשמו כל ארבע חיות והוא דרגא דו' לכן בחר הקב"ה לשרות שכינתו למטה ז"ש (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים ר"ל ו' יתירה דכלול משה דרגא דו' זה גרם שעלה אל האלהים שהוא רכב אלהים למטה שכולל ארבע כנפי החיות שהם רנ"ו ויש לו סוד ו' באו שש ועתה (שם לב) כי זה משה האיש שלא ידענו מה היה לו לכן ויקהלו על אהרן שהרי גם הוא כלול ו' יותר מכל כנפי החיות וז"ש (שם) עשה לנו אלהים עשה דייקא כי אתה הוא הכולל ו' יותר מן כל כנפי החיותהנה בפסוק הזה רמוזין כל ד' חיות ויקר אל משה (תהלים לו) מה יקר חסדך פני אריה שהוא ימין מצד החסד וידבר ה' אליו פני נשר כי (שמות כ) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם שמים דייקא (משלי ל) דרך הנשר בשמים מאוהל מועד הוא פני שור שהי' המזבח דמות שור אח"כ אדם כי יקריב הרי אדם לכך א' זעירא כי צורת א' שהיא י"ו למעלה י"ו למטה תכה זה. על זה י"ו פעמים י"ו הרי רנ"ו מזה הטעם נקרא ארון א' הוא צורת י"ו על י"ו נשתיירו אתוון רנ"ו הרי שארון הוא לקבל כסא הכבוד דתמן רנ"ו כנפי החיות:
האופן פ"ג איתא בזוהר פ' פקודי שמן אות א' של אנכי בשעת מתן תורה היתה מתפשטת לד' רוחין דעלמא לכל רוח תשעה ניצוצין לדעתי זה סוד (איוב לז) ירעם אל בקולו נפלאות שנתפרשו ניצוצות לד' רוחות ובכל רוח תשעה ניצוצין ד"פ תשע"ה הרי ל"א מאות והוא סוד (ישעיה ו) מלא כל הארץ כבודו במלת מל"א נרמז בנוטריקון ל"א מאות וזה סוד (שמות מ) וכבוד ה' מל"א את המשכן שנעשה על ידי בצלאל שהם הכוחות של אל זהו סוד (שם לח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שרומזת על ניצוצות של א' שנחלקה לד' רוחות בכל רוח שבע מאות וחמשה ושבעים ד"פ תשעה (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי בשעת הר סיני זכה לאותן ניצוצין אבל עתה א' זעירא שלא היה לו בזימנא תניינא אות היקר שהיה לו מתחלה:
האופן פ"ד הראה הקב"ה למשה אלף יומין דחול וגם תרין משיחין הם עולים לחשבון אלף כי משיח בן יוסף הוא ת'י'נ'ו'ק י'ו'נ'ק' מ'ש'ד'י' א'מ'ו' בגימטריא תק"סו ומשיח בן דוד לעתיד לבא יהיה מלא בי' שכן בדברי הימים דוד מלא שיהיה משיח כולל כ"ד תכשיטי כלה שהם צורת ב' הה"ין מן השם ד"ו"ד"י שהם סוד דודי כדאיתא בכנפי יונה נמצא שלעתיד יהיה בן דוד מלא בי' תצרף משיח בן דוד שהוא עולה תל"ד עם משיח בן יוסף שהוא עולה תק"סו הרי אלף זה סוד (שיר ח) האלף לך שלמה שרומז על ב' משיחים ואותם הראה הקב"ה למשה ומאוהל מועד דזמין לאתמשכנא לסוף יהיה יקר לישראל וז"ש (תהלים קמד) אלופינו מסובלים שהם על ב' משיחים שסודם אלף שהם סובלים עבור ישראל כמ"ש (ישעיה נג) אכן חליינו הוא נשא כשיזדווגו יחד אזי אין פרץ יבא בפריו אלף כסף:
האופן פ"ה נרמז בא' זעירא כי צורת א' הוא יו"ד י' פעמים ו' הרי ס' של אפרסמון י"פ ד' הרי מ' אפרסמון והוא סוד מ' וסמ"ך שבלוחות מס"וה של משה מ"ם ס"מך נרמזים בו"ה של (שמות לב) וה"לוחות מ"עשה א"להים ה"מה ר"ת מ"אה שהם כמנין מ' וס"מך שעולין מא"ה שהוא סוד שיעור קומה של אדם הראשון:
האופן פ"ו יש בצירוף אלהים מלא בריבועו כזה אל"ף אל"ף למ"ד אלף למ"ד ה"ה אל"ף ל"מד ה"ה יו"ד אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם הוא עולה לחשבון אלף ואחד והוא סוד (תהלים סח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן שמרכבה של אלהים הוא בסוד אלפי שהם אלף וא' והיא מרכבה של משה ומשה עלה אל האלהים שבשעת מעמד הר סיני זכה לרכב אלהים (שם) ה' בם סיני בקודם שהוא אלפי אדם אחד מאלף מצאתי הוא משה שזכה לאלף ואחד והוא חשבון (ירמיה ב) קדש ישראל לה' וכן ישראל קדושים והא א' זעירא רומזת שהיקר של משה היה שזכה לאלף כוחות של אלהים שצריך לצרף לאותו חשבון גם כן החשבון זעיר שהוא א' זעירא והוא סוד (שמות לב) כשלשת אלפי איש שמתו שבשעת העגל ניערו ג' גוליירין בישין דמתגרין במלחמה דיניקתן מג' כוחות אלהים שכל אחת מן רכב אלהים היא כלולה מן אלף ואחד לכן אמר כשלשת אלפי איש שרמז על חשבון זעיר שבכל א' מן רכב אלהים צריך להוסיף א' על חושבן רב שהוא אלף ולכן הוצרך משה לזכור זכות ג' אבות שכל אחד יבטל כוחות אלהים שניערו:
האופן פ"ז איתא בסודי רזא שי' שמות הם שאינם נמחקים ונחלקים לו' ולד' דהיינו הו' הם נכללים בד' ומזה הטעם י' דברות נחלקים לו' ולד' וכן לעתיד י' ניסין יהיו לישראל נחלקים גם כן לו' ולד' ונתנה התורה בו' בסיון בדרך ארבע עולמות שהם ד' לבושים שלה וכן שית סיטרין אתמר האורייתא כדאיתא בתיקונים דכלילא שית סטרין בראשית וכן ב"רא ש"ית ונתפשטו לד' רוחות וזה נרמז בצורת א' זעירא שהיא נחלקת:
האופן פ"ח איתא ברעיא מהימנא פ' כי תצא שבצורת א' נרמזים הגואלים של ישראל בזה האופן (בראשית מט) לא יסור שבט מיהודה זה משיח בן דוד שהוא י' עלאה שבצורת א' מסיטרא דימינא (שם) ומחוקק מבין רגליו זה משיח בן יוסף שהיא צורת י' תתאה שבא' מסיטרא דשמאלא שכן מחוק"ק מבי"ן רגלי"ו ס"ת קנ"ו שהוא בגי' יוס"ף (שם) עד כי יבא שיל"ה זה מש"ה שהוא באמצע ו' של א' נמצא שבצורת א' נרמזים ג' גואלים וכן הוא סוד יונה תרין גדפין של יונה תרין משיחין גופא של יונה משה וזה נרמז (תהלים קמד) אלופינו מסובלים שהגואלים נרמזין בצורת א' לפי שיש בצורת א' י"ו"י:
האופן פ"ט איתא בספר יונת אלם פרק ששי בסוד האלף בסוד ג' אורות שנקראים פנימי וחיצון ומקיף וסימנך (תהלים קכד) נפשינו כצפור נמלטה מפח יוקשים מפ"ח נוטריקון מ"ק"יף פ"נימ"י ח"יצון שכן הנפש ג"כ כלולה בסוד פנימי ומקיף ויש בה נובלת בסוד אור חיצון וזה סוד אצל משה שעלה בענן ונתכסה בענן אלה הם חיצון ומקיף ונתקדש בענן זהו אור פנימי וזה סוד ג"פ (שמות לד) מסוה וג"פ קרן וג"פ משה בפ"אוסוד ג' עליות שעלה משה להר בכל פעם זכה לאור אחד מג' אורות וזה סוד (דברים ו) בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך וכולם נוסדו יחד בצורת האל"ף שהיא ראשונה לאותיות שהיא צורת י'ו'י' ובסוד (איוב כז) י"כין ו"צדיק י"לבש ועז"א הפסוק ויקר אל משה ומהו היקר אלף שהוא צורת י'ו'י' חשבון ההוי"ה שנאמר וידבר ה' אליו ורמז ג' אורות העליונות שזכה משה וכלם נכללים באל"ף יוד למעלה שהיא סוד מקיף והוא"ו שבאל"ף רמז לסוד אור פנימי ויו"ד תחתונה רמז לאור החיצון ולפי שבשעת העגל פגמו ישראל בג' אותיות אלו ונסתלקו מהם לכן נהרגו (שמות לב) כשלשת אלפי איש שרומזים לג' אלפין לג' אורות שנסתלקו מהם ועליהם אמר משה (שם) מחני נ"א מספר"ך אש"ר כתב"ת ס"ת בגי' ג' פעמים או"ר שמשה יקח את האוהל שזכה לכולן ובשעת התיקון אמר (שם ל) כ"י ת"שא א"ת ר"אש ר"ת תרכ"א אתמר תמן ג' תרומות שהם רומזין לג' אורות אלו:
האופן צ' ארז"ל במדרש פ' לך לך נובלת חכמה של מעלה תורה נובלת בינה שכינה מזה הטעם היתה ירידת ישראל למצרים להעלות אילין תרין נובלות וזה טעם ירידת נשמת משה בסוד (שם יח) נבל תבול גם אתה גם העם אשר עמך מלת נבול נדרש לשבח כי משה וס' רבוא דיליה שירדו למצרים להעלות ס' רבוא ניצוצות במלת נב"ל נרמזים נ' שערי בינה ל"ב נתיבות חכמה שנובלת בינה היא השכינה שנקראת נ' לכן אין נ' באשרי בזוהר פ' בהעלותך נ' הפוכה של (במדבר י) ויהי בנסוע הארון ונובלת חכמה היא ההורה מתחלת בב' מזה הטעם כשיצאו ישראל ממצרים בתחלה קבלו התורה שהיא נובלת חכמה אח"כ כלליה ופרטיה נתנו באוהל מועד שם ירדה השכינה כי נובלת בינה היא השכינה ולכן אמר משה בשעת הקמת המשכן (תהלים צ) ויהי נועם ה' אלהינו שהוא סוד בינה יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידינו שנובלת בינה היא שכינה וכמו שמשה שהוא מסוד חכמה לא עלה למעלה רק ברקיע להוריד נובלת חכמה שהיא תורה כן ג"כ לא ירדה נעמי אל ארץ מואב רק להעלות נובלת שכינה שהיא רות ונעמי היא סוד בינה וכן (שם כז) אחת שאלתי מאת ה' וגו' לחזות בנועם ה' שהוא סוד בינה הטעם שרוצה לחזות סוד בינה כדי לבקר בהיכלו להוריד נובלת שכינה שהיא היכל ולכן בכאן א' זעירא שהיא סוד השכינה שבשעת הקמת המשכן שהוא בסוד לאה שהיא בינה היה תכלית הכוונה להוריד נובלת שכינה שהיא א' זעירא ואותו היקר היה אל משה שהוא מיסוד חכמה וכן תורה שבכתב היא נובלת חכמה קבלו בסיני ותורה שבע"פ שהיא נובלת בינה קבלו באוהל מועד ז"ש מאוהל מועד לאמר שם נצטוו להוראה:
בספר מגלה עמוקות אופן ר"נ כתב שם בז"הל צריך אני להקדים הקדמה אחת שכתבתי בספרי הגדול מן אלף אופנים שכתבתי על אלף זעירא של ויקרא. והנה בספר הזה לא מצאתי רק צ' אופנים, ואף מהם נחסר ששה הראשונים. והגאון בעל ספר הדורות כתב ראיתי את האלף אופנים על אלף זעירא של ויקרא מהגאון מהר"ן שפירא. לכן בכדי שיהיה תורת נת"ן שלימה באיזה מקום שישנו שם את האלף ישלחם לידי ואני אביא אותם לבית הדפוס: