שער ארבעה
ארבעה דברים אסורים, ומעין ארבעתן מותרין. אשת איש אסורה, יפת תואר מותרת. דם אסור, כבד מותר. חזיר אסור, לשון דג מותר. בשר בחלב אסור, כחל מותר.
ארבעה דברים הם גנאי לתלמיד חכם. המהלך אחר אשה בשוק, ואפי' היא אשתו, והמשחק בשוק, והמונע עצמו מבית המדרש, והמתחבר עם עמי הארץ.
ארבעה הב"ה מעיד עליהם בעצמו. על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל הדיין הדן דין אמת לאמתו, ועל עני שמחזיר אבדה, ועל הבודל ממשפחה שיצא עליה ערעור.
ארבעה צריכין שימור בשעתן. חולה, חיה, חתן, כלה. ויש אומרים, אף אבל, ותלמיד חכם בלילה.
ארבעה מדות יפות לבני אדם. תלמוד תורה, ומלאכה, ועצת זקנים, ורוח נמוכה.
ארבע מדות רעות לבני אדם. בטלה, ועצת הילדים, ושיחתן, ורוח גבוהה.
ארבעה דברים קשין זה מזה. מכת הלב קשה ממכת הגוף, מכת המות קשה ממכת הלב, אשה רעה קשה משניהן, חסרון כיס קשה מכלן.
ר' יוסי אומר, הוי [רגיל] בארבע דברים ואין אתה בא לידי חולי מעים. הוי רגיל בטיבול, בין בימות החמה ובין בימות הגשמים. [ולהקפות] אכילתך במים. ואל תעכב עצמך מבית הכסא כשאתה צריך לו. סעודה שהנאתך, משוך ידך ממנה.
ארבעה דברים מפסידין שכר העולם הזה ומבטלין פירות של העולם הבא. הלוקח סוס מן השוק לרכוב עליו, להתגאות לפני בני אדם. והמעמיד עבדיו לפניו, כדי להראות גדולה ברבים. ומי שהשעה משחקת לו ואינו עוסק בתורה ובצדקה ובגמילות חסדים. והמקבל שררה מן המלכות, ועושה בה בזרוע.
ארבעה דברים אז"ל. הוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו. והוי זהיר מן היועצך לפי דרכו. ובהיות טוב אל תקרא רע. ואל תהי חוטא ללא לך.
ארבעה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן. כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחבירו, ותלמוד תורה כנגד כולם.
ארבע חיות בכסא הכבוד, אדם, ואריה, ושור, ונשר. פני אדם ופני אריה מימינם, פני שור ופני נשר משמאלם. לכל אחת ואחת מארבע חיות שבכסא. פני אדם, כצורת יעקב אבינו ע"ה, שאם יחטאו ישראל, מביט הב"ה בצורתו, ומרחם עליהם. פני אריה כנגד משיח בן דוד, שהוא משבט יהודה, שנא' בו גור אריה, ואם יחטאו ישראל, ישאג כאריה, ומיד מרחם עליהם. פני שור כנגד משיח בן אפרים, שכתו' בו בכור שורו, ואם יחטא ישראל, גועה כשור, ומיד מרחם עליהם.
פני נשר כנגד אליהו זכור לטוב, שטס את העולם כלו בארבעה טיסות, ואם יחטאו ישראל, הוא טס לפני הב"ה, ומצפצף כנשר, ומיד מרחם עליהם, ומשיב ליעקב, אל תירא עבדי יעקב, ומשיב למשיח בן אפרים, מה אעשה לך אפרים, ומשיב למשיח בן דוד, מה אעשה לך יהודה, ומשיב לישראל, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא.
על ארבעה דברים נפרעין מן האדם בעולם הזה ובעולם הבא. ע"ז, וגלוי עריות, ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם. ר' אומר, אף על הגזל.
בארבעה דברים ישראל מרצין את המקום ברוך הוא. בתפלין של ראש, ושל יד, וציצית, ומילה.
ארבעה חשובין כמת. עני, וסומא, ומצורע, ומי שאין לו בנים. עני מנין, דכתי' כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך. וכי מתים היו, והלא קיימים היו, אלא מתוך שהיו עניים ביותר, וירדו מנכסיהם, וישבו בשערי מצרים, והיו נוטלין מכל באי עולם, עוברין ושבין, פרוטה, נחשבו כמתים. סומא מנין, שנא' במחשכים הושיבני כמתי עולם. מצורע מנין, שנא' אל נא תהי כמת. ומי שאין לו בנים מנין. [שנא'] הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי.
ארבעה דברים מאריכין ימיו של אדם. המאריך בתפלתו, ובשולחנו, ובבית הכסא, והמאריך בתלמודו. בתפלתו, שמא יענה. בשולחנו, שמא [יבאו עניים ויהנו ממנו. בבית הכסא, כדי שלא] יבא לידי חולי מעים. ובתלמודו, כדי שלא ישכח, דכתי' רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך.
ארבעה מתו בן מאה ועשרים שנה, משה, והלל הזקן, ורבן יוחנן בן זכאי, ור' עקיבא. משה היה במצרים ארבעים שנה ובמדין ארבעים שנה ובמדבר ארבעים שנה. הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושמש את שמעיה ואבטליון ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי עסק בפרקמטיא ארבעים שנה ושמש תלמידי חכמים ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה.
ארבעה דברים יפים לחלום. נחש יפה לחלום. הרגו, אבדה פרנסתו, ויש אומ' נכפלה פרנסתו. נשכו, יהיה לו בן זכר. טוען רוקו אחריו, אין לו סימן יפה גדול מזה.
ארבעה דברים אז"ל בפת. אין מניחין כוס מלא על הפת, ואין מעבירין כוס מלא על הפת, ואין סומכין קערה בפת, ואין זורקין הפת.
ארבעה פרוטות אין בהם סימן ברכה. שכר כותבין ושכר מתורגמנין, וריחים, ומעות יתומים, ומעות הבאות ממדינת הים. ויש אומ', אף שכר אשתו והנושא אשה לשם ממון.
ארבעה אבקות הן. אבק ריבית, אבק ע"ז, אבק לשון הרע. אבק הרשות. [אבק רבית, כגון שהלוה לו חבירו מעות] וכשפורע אותן, אומר לו, השם ישלם לך כחסד שעשית עמדי. אבק ע"ז, כגון שהיה לו משא ומתן הרבה עם הגוים, ובא לכך. אבק הרשות, נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו. אבק לשון הרע, דכתי' ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. מכאן [אמרו ז"ל] שני צדיקים לקו זה מזה, יעקב ויוסף. יוסף, שסיפר לשון הרע, גרם בית האסורים לעצמו שנים עשר שנה, ויעקב, שקבלו, נסתלקה ממנו שכינה עשרים ושתים שנה.
ארבעה קנינים נקראו בעולם, תורה, שמים וארץ, וישראל ובית המקדש. תורה מנין, שנא' ה' קנני ראשית דרכו. שמים וארץ מנין, שנא' ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ישראל מנין, שנא' עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית. בית המקדש מנין, שנא' ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו. ויש אומ', אברהם קנין אחד.
ואף בעשרה יראי שמים, שמשכימין לבית הכנסת, נקראו קנין, שנא' זכור עדתך קנית קדם, ולא עוד אלא שבזכותן נגאלין ישראל, ומחזיר הב"ה שכינתו לציון, שנא' הר ציון זה שכנת בו.
ארבעה נקראו נחלה, תורה, וישראל, וירושלם, ובית המקדש. תורה מנין, שנא' וממתנה נחליאל. ישראל מנין, שנא' עמי ונחלתי ישראל. [ירושלם] מנין, שנא' אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה. בית המקדש מנין, שנא' תביאמו ותטעמו בהר נחלתך. ויש אומ', אף יעקב אבינו ע"ה נקרא נחלה, שנא' יעקב חבל נחלתו. יכנס נחלה, בין נחלה לנחלה, ויבנה נחלה, ונקריב קרבן בנחלה, בזכות נחלה.
מפני ארבעה דברים בעלי בתין נמסרין למלכות. מפני פרוצין, ומפני מלוי בריבית, ומפני פוסקי צדקה ברבים, ומפני שיש בידן למחות ואינן מוחין.
ארבעה משלים אמרו ז"ל. אם יכבס אדם שק ויתלבן, תמצא דעת בכסילים. אם יעלה חמור בסולם, תמצא דעת בכובסים. אם ידור גדי עם נמר, תדור כלה עם חמותה. ואם תמצא עורב לבן כלו, תמצא כשרה בנשים.