1
שער ארבעה עשר
2
ארבעה עשר וי נאמר ביין. ואלו הן. ויחל נוח, ויטע כרם, וישת מן היין, וישכר, ויתגל, וירא חם, [ויגד לשני אחיו], ויקח שם ויפת, וישימו, וילכו, ויכסו, וייקץ, וידע, ויאמר. ולא עוד אלא מתחלה קראו הב"ה צדיק ותמים ולבסוף קראו עם הארץ, שנא' ויחל נח איש האדמה. אמ' לו, מה לך אצל מטעות כרם, לא על יין קנסתי מיתה על אדם הראשון.