שער ששה
ששה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה דברים ליראת חטא ושלשה לדרך ארץ. שלשה ליראת חטא, אל תישן על המטה עד שתקרא ק"ש, ואל תכנס לבית המדרש אחרון, ואל תאכל בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושלשה בדרך ארץ, ואלו הן, אל תחתוך בשר על יריכך, כדי שלא תחתוך בשרך, ואל תשיח אחרי הכותל, דאז"ל אזנים לכותל, אזנים לבית, וכשתגיע לנהר תן מנעליך על רגלך עד שתעבור, ואע"פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תסמוך בהן, אלא אתה בעצמך הציע מטתך.
ששה דברים אחרים צוה רבינו הקדוש את בנו. אל תדור בשכונה עם הליצנים, ואל תשב על אדרת שער, ואל תדור בעיר שראשה אלא תלמיד חכם, ואל תעמוד לפני השור בשעה שהוא עולה מן האגם, מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו, ואל תבריח עצמך מן המכס, שמא תפסיד הכל.
ששה דברים צוה ר' עקיבא את ר' שמעון בן יוחאי, כשהיה חבוש בבית האסורים. אמ' לו, למדני תורה. אמ' לו, איני יכול. אמ' לו, אמור לי דבר אחד. אמ' לו, יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק, וכשאתה מלמד לבניך תורה למדם מספר מוגה, ואם בקשת ליחנק התלה באילן גדול, ואל תבשל בקדרה שבשל בה חבירך, ואל תכנס לעיר ולא לביתך פתאום, וכ"ש לבית חבירך, בגרה בתך שחרר עבדך והשיאה.
ששה דברים משכחין התלמוד. האוכל פת שאכל עכבר ממנו, ופת שאכל חתול וכלב ממנו, והאוכל לב בהמה, ושותה מים הנותרים מן הרחיצה ומים הנותרים מן השתייה, והרוחץ רגליו זו על גב זו, והמזיע עצמו בבית המרחץ כשהוא עומד, וההולך לריח נבלה.
ששה דברים העושה אותן דמו בראשו. הבא מן הדרך יגע, ונכנס למרחץ, הקיז דם, ושתה ונשתכר, וישב על גבי קרקע, ושימש מטתו. אם עשאן כולן כאחד ומת דמו בראשו.
ששה דברים נאמרו בעמי הארץ. אין [מקבלין] מהם עדות, ואין מוסרין להם סוד, ואין מוסרין להם עדות, ואין מכריזין על אבדתן, ואין מתלוין עמם בדרך, ואין עושין מהן אפוטרופוס.
ששה דברים גנאי הם לתלמיד חכם. המחשיך בדרך, והיוצא לשוק כשהוא מבושם, והנכנס באחרונה לבית המדרש, והיוצא במנעלים המטולאים, והמיסב במסיבה של עמי הארץ ובחבורתן, והמפסיע פסיעה גסה, וההולך בקומה זקופה. שאלו את ר' ישמעאל, מהו לפסוע פסיעה גסה בשבת. אמ' להם, ובחול מי התירה. ומפני מה אסורה, מפני שהיה קשה לעינים וממעטת את הכח.
ששה בוחרים המות מחיים. ואלו הן. ימות האדם ואל יהרג במיתה משונה. ימות האדם ואל יגלה ממקומו. ימות האדם ואל ימותו בניו בחייו. ימות האדם ואל ישב בחושך. ימות האדם ואל יצטרך לבריות. ימות אדם ואל ישכח תלמודו. ויש אומרים, ימות אדם ואל יפול ביד אשתו ובניו.
ששה דברים נאמרו במצוקה. מכהה את העינים, ומתשת את הגוף, ומכרעת את הפנים, ומחלשת החיל, ומרבה מי רגלים, וממעטת את הזרע. ויש אומרים, אף מקלקלת את הזיעה ומחתכת את הרגלים.
ששה מלאכים ממיתין. ואלו הן. [גבריאל], קפציאל, משבית, משחית, ואף, וחמה. גבריאל על המלכים, קפציאל על הבחורים, משבית על החיות, משחית על הקטנים, אף וחמה על האדם ועל הבהמה.
ששה דברים צוה מלאך המות את ר' יהושע בן לוי. בני, אל תלך באמצע הדרך בימי הדבר, ואל תעמוד בפני הנשים כשהן חוזרות מאחרי המת, שיש לי רשות לחבל, וחרבי שלופה, ואני מרקד בפניהם, וכשתכנס אצל החולה, אל תשב למראשותיו ולא למרגלותיו ולא על הכרים ולא על הכסתות, אלא על הארץ כנגדו, מפני שהשכינה למראשותיו, ואני למרגלותיו, וחרבי שלופה בידי, ואל תסתכל בנוי אשת איש, ולא במקושטת בבגדי צבעונין, ולא בתשמיש בהמה חיה ועוף, ולא בבגדים צבועין של אשה הניכרת לך ובעלה ניכר לך. הוי זהיר בכל אלו, ואפי' יש לך עינים כמותי, אל תסתכל בהן, שאני מלא עינים. כיון שאני בא אצל החולה, שוב אין לו חיים, אני עומד למעלה ממנו, וחרבי שלופה בידי, וטיפה מרה תלויה בה, וכשהיא נופלת לתוך פיו, ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות.
ששה דברים נאמרו בבני אדם, שלשה כבהמה ושלשה כמלאכי שרת. אוכלין ושותין כבהמה, פרין ורבין [כבהמה], ומתין כבהמה. ושלשה כמלאכי שרת. מהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת, ומדברים בלשון הקדש, ויש להם בינה.
ששה דברים נאמרו בשדים, שלשה כבני אדם ושלשה כמלאכי השרת. אוכלין ושותין כבני אדם, ויולדין כבני אדם, ומתין כבני אדם. ושלשה כמלאכי השרת. יש להם כנפים, ומהלכין מסוף העולם ועד סופו, ויודעין מה שהיה ומה שיהיה ומה שבשמים ובארץ. ויש אומרים, מהפכין פניהם כמלאכי השרת.