כי טוב קויתי ויבא רע וייחלה לאור ויבא אופל (הגה"ה גלוי ומפרסם בין החכמי' שכל דברי איוב הם משל לישראל ולכן זה הפסוק הם דברי ישראל שמתרעמין בגלותם ואומר כי טוב קויתי ויבוא רע. אין טוב אלא הקב"ה שנ' טוב יי' לבל בלומ' הייתי מקוה שיי' יתברך יהיה לצינה ולמגן לישראל. ויבוא רע זה נבוכדנצר בבית ראשון ואספסיינוס בבית שני. ואייחלה לאור השכינה ויבוא אופל הצרות. ס"א כי טוב קויתי זה הקב"ה ויבוא רע זה סמאל הקנאה והמקנא כלומ' בהיותנו צריכים לסייוע אלהי ואנחנו חטאנו לו ושמנו הפסל בבית המקדש ובסיבת זה ואייחלה לאור ויבוא אופל הצרות וה' למען רחמיו יראנו נחמת ציון בשוב יי' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל אמן) אמר איוב כסבור הייתי לראות טוב כל ימי חיי כענין שנ' (איוב כט יח) ואמר עם קני אגוע ובחול ארבה ימים ויבוא רע זה השטן שבא לקטרג ומנין שמקטרג של אדם נקרא רע שנ' (בראשית ח כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו ואייחלה לאור כענין שנ' (איוב כט כד) ואור פני לא יפילון שהיו בושים בני אדם ממנו. ויבוא אופל (איוב יט יח) גם עוילים מאסו קי אקומה וידברו בי תעבוני מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי. אמר טוביהו ב"ר אליעזר ז"ל יותר מח' מאות שנה עברו מן איוב עד שעמד ירמיהו בן חלקיהו וכדרך שהגיע לאיוב הגיע לירמיהו. (איוב ג א) אני הגבר ראה עני אמר אני דומה לאיוב שנ' עליו (איוב לד ז) מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים איוב קלל את יומו שנ' (איוב ג ב) יאבד יום אולד בו וירמיהו קלל את יוו שנ' (ירמיה כ יד) ארור היום אשר יולדתי בו יום אשר ילדתני אמי איוב אמר (איוב ג יא) למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע וירמיהו אמר (ירמיה כ יז) אשר לא מותתני מרחם ותני לי אמי קברי ורחמה הרת עולם למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון איוב אמר (איוב ל כו) כי טוב קויתי וירמיהו אמר (ירמיה ח טו) קוה לשלום ואין טוב אמר ירמיהו מקוה הייתי שהקב"ה נותן שלום לישראל ואין טוב על שאינן עוסקין בתורה (ישעיה מח כב) אין שלום אמר יי' לרשעים לעת מרפא שיחזרו בתשובה והנה בעתה כענין שנ' (ירמיה ט יא) מי האיש החכם ויבן את זאת וגו' (ירמיה ט יא) על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר ויאמר יי' על עזבם את תורתי ואומ' (ישעיה כב ג) כל קציניך נדדו יחד מקשת אוסרו כל נמצאיך (מנאציך) אסרו יחדו מרחוק עמדו על שעמדו רחוק מן התורה וכן מן המצוות לפיכך אסרו כיון שראה ירמיהו שלא היה בהם תקנה התחיל לקונן עליהם איכה ובאי זה זמן נכתבה מגילת איכה בשנה הרביעית ליהויקים דכתיב ויהי בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת יי' לאמר קח לך מגלת ספר וכתבת אליה את כל הגוים מיום דברתי אליך ממי יאשיהו ועד היום הזה וכתי' ויקרא ירמיהו את ברוך ויכתב ברוך בן נריה מפי ירמיהו את כל דברי יי' אשר דבר אליו על מגלת ספר וישלח המלך את יהודי לקחת את המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באני המלך ובאזני כל השרים העומדים מעל המלך והמ' יושב בית החורף ובחדש התשיעי ואת האח לפניו מבוערת (לו) עצים הנדלקים באחוה ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרענה בתער הסופר והשלך על האש אשר על האח ויהי דבר יי' אל ירמיהו אחרי שרף המלך את המגלה ואת הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר שוב קח לך מגלה אחרת וכתוב עליה את כל הדברים הראשונים וגו' וירמיהו לקח מגלה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריה הסופר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה ויכתב זו פרשת איכה ישבה בדד ועוד נוסף זו פרשת איכה יעיב דברים זו פרשת איכה יועם זהב רבים זו אני הגבר דאתי מתלת אלפא ביתין כהמה זו פרשת זכור יי' מה היה לנו כנגד אלפא בית' כב' פסוקים איכה שאלו את בן זומא דרוש לנו דבר אחד ממגלת קינות אמר להם לא גלו ישראל עד שכפרו בייחודי של מקום ובעשרת הדברים ובמילה שניתנה לעשרים דור ובחמישה חומשי תורה כמנין איכ"ה. ר' לוי אומ' עד שכפרו ב"לו כריתות כמנין איכ"ה.