וידבר משה אל ראשי המטות וגו', איש כי ידור נדר לה' (במדבר ל ב ג). ילמדנו רבינו כיצד קונמות ונדרים, כך שנו רבותינו קונם [שאני ישן שאני מדבר שאני מהלך האומר לאשתו קונם שאני משמשך ה"ז בלא יחל דברו, שבועה] שאיני ישן, קונם שאיני מדבר, שאיני מהלך, אסור, חומר בשבועות מבנדרים, ובנדרים מבשבועות. כיצד, קונם סוכה שאיני עושה, לולב שאיני נוטל, תפילין שאיני מניח, בנדרים אסור להניחן ולעשותן, אע"פ שהן מצות, ובשבועות מותר, לפי שאין נשבעין לעבור על המצות, אמר להן הקב"ה לישראל, הוו זהירין בנדרים, ואל תפרצו בהן, שכל הפורץ בנדרים, סופו למעול בשבועות, והמועל בשבועות כופר בי, ואין לו מחילה לעום, שנאמר כי לא ינקה ה' וגו' (שמות כ ז), וכתוב אחד אומר ונשבעת חי ה' וגו' (ירמיה ד ב), אמר להם הקב"ה לישראל לא תהיו סבורים שמותר לכם לישבע בשמי אפי' באמת אין אתם רשאין לישבע בשמי, אלא אם יהיה בך כל מדות אלו, אל ה' אלהיך תירא [ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע] (דברים י כ). (Numb. 30:2–3 [1–2]:) THEN MOSES SPOKE UNTO THE HEADS OF THE TRIBES …: WHEN SOMEONE MAKES A VOW (neder) TO THE LORD, <….> Let our master instruct us: What about konamot (i.e., vows of abstinence) and vows (nedarim)?1Tanh., Numb. 9:1. Thus have our masters taught (in Ned. 2:1): <IF ONE MAKES> A KONAM (i.e., a vow of absitinence) [THAT HE WILL NOT SLEEP, THAT HE WILL NOT SPEAK, THAT HE WILL NOT WALK; IF HE UTTERS A KONAM TO HIS WIFE THAT HE WILL NOT HAVE MARITAL RELATIONS WITH HER, SUCH A ONE IS LIABLE TO <THE INJUNCTION> (in Numb. 30:3 [2]): HE SHALL NOT BREAK HIS WORD. <IF HE SWEARS> AN OATH (shevu'ah)] THAT HE WILL NOT SLEEP, THAT HE WILL NOT SPEAK, THAT HE WILL NOT WALK, HE IS FORBIDDEN <TO DO SO>.2Cf. Ned. 2:2-5; Ned. 13b, 14b-15a; 20a; yNed. 2:2-5 (37b-6); above, Lev. 1:16; cf. Matthew 5:33-37; 23:16-22; James 5:12. Oaths (shevu'ot) carry more weight than vows (nedarim); and vows, than oaths. How so? <If one makes> a konam not to make a Sukkah, not to take up a Lulab, not to put on phylacteries, in the case of vows (nedarim) it is forbidden to put them on or to make them, even though they are commanded (in Torah); but in the case of oaths (shevu'ot) it is permitted, because one does not swear to transgress against the commandments. The Holy One said to the Israelites: Be circumspect with your vows (nedarim) and do not break them, for all who break vows (nedarim) end up in being faithless in oaths (shevu'ot). Moreover, the one who is faithless in oaths is denying me and will never have forgiveness, as stated (in Exod. 20:7 = Deut. 5:11): <YOU SHALL NOT TAKE THE NAME OF THE LORD YOUR GOD IN VAIN,> FOR THE LORD WILL NOT EXONERATE <ONE WHO TAKES HIS NAME IN VAIN>. It is also written (in Jer. 4:2): AND YOU SHALL SWEAR: AS THE LORD LIVES, <IN TRUTH, IN JUSTICE, AND IN RIGHTOUSNESS>. The Holy One said to the Israelites: Do not think that you have permission to swear in my name even in truth.3Numb. R. 22:1. You are not entitled to swear by my name unless you possess all the following attributes (of Deut. 10:20): THE LORD YOUR GOD YOU SHALL FEAR, [HIM YOU SHALL SERVE, TO HIM YOU SHALL HOLD FAST, AND BY HIM YOU SHALL SWEAR]:
שתהא כשלשה אלו שנקראו יראי אלהים, אברהם איוב ויוסף. אברהם, דכתיב כי ירא אלהים אתה (בראשית כב יב), ובאיוב כתיב תם וישר וירא אלהים וסר מרע (איוב א א), וביוסף כתיב את האלהים אני ירא (בראשית מב יח), הוי את ה' אלהיך תירא. [אותו תעבוד], אם אתה מפנה עצך לתורה, ולעשות מצות, ואין לך עבודה אחרת, לכך נאמר ואותו תעבוד ובו תדבק, וכי יכול אדם לידבק בשכינה, והלא כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא (דברים ד כד), אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם שקורא ושונה, והעושה לו פרקמטיא, והמהנהו מנכסיו, עליו נאמר ובו תדבק.
That you should be like those three who were called God-fearing, Abraham, Job, and Joseph:
Abraham of whom it is written (in Gen. 22:12): <FOR NOW I KNOW> THAT YOU FEAR GOD.
Concerning Job it is written (in Job 1:1): BLAMELESS AND UPRIGHT, ONE WHO FEARED GOD AND TURNED AWAY FROM EVIL.
Concerning Joseph it is written (in Gen. 42:18): FOR I FEAR GOD. Ergo (in Deut. 10:20):THE LORD YOUR GOD YOU SHALL FEAR.
[(Deut. 10:20, cont.:) HIM YOU SHALL SERVE.] <You do so,> if you turn <all> your attention to the Torah, fulfill <its> commandments and have no other work. It therefore is stated (ibid.): HIM YOU SHALL SERVE (rt.: 'BD).
(Deut. 10:20, cont.:) TO HIM YOU SHALL HOLD FAST. Can one hold fast to the Divine Presence? Moroever, has it not already been stated (in Deut. 4:24): FOR THE LORD YOUR GOD IS A CONSUMING FIRE? It is simply <being stated with reference to> anyone marrying off his daughter to a scholar, who reads <Scripture> and recites <Mishnah>, that he engage in commerce4Gk.: pragmateia. for him and have him benefit from his assets.5Ket. 111b; cf. Sot. 14a. It is with reference to <such a> one that it is stated (in Deut. 10:20): TO HIM YOU SHALL HOLD FAST.
אם יש בך כל הללו אתה יכול להשבע, ואם לאו אין אתה רשאי להשבע, מעשה (בהר) [בינאי] המלך אשר היה לו שני אלפים עיירות בהר המלך, וכולן נחרבו על שבועת אמת, כיצד אדם אומר לחבירו בשבועה שאני הולך ואוכל כך וכך במקום פלוני, ואשתה כך וכך במקום פלוני, והיו הולכין ומקיימין את שבועתם ונחרבו, ומה הנשבע באמת כך, הנשבע לשקר על אחת כמה וכמה. If you have all these <attributes> you may swear; if not, you are not entitled to swear. There is a story {that on the royal mountains (near Jerusalem)} [about] King [Jannai], that he had two thousand towns on the royal mountains and that they all were destroyed because of a true oath. How? Someone would say to his friend: Upon my oath I am going to eat such and such at such and such a place, and I will drink such and such at such and such a place. Then they would go to fulfill their oath and would be destroyed.6Because they swore oaths over what was insignificant. If this <is what happens to> one who swears truthfully, how much the worse it is for one who swears falsely!