דע שהרשב"י ע"ה תלמיד מובהק לר' עקיבא בפסחים שאל ר"ש לר"ע כשהיה אסור בבית האסורים שילמדנו תורה ואם לאו אני אומר ליוחאי אבא למוסרך למלכות וא"ל יותר ממה שהעגל רוצה לינק וגומר. ובתפלת השחר שהיה תלמיד בזמן ר' יהושע ור"ג. ורשב"י ע"ה למד עם ר' יוחנן בן נורי פרק קמא דעירובין ובגטין ששכח כל הדברים שאינם הלכה ואמ' לתלמידיו שנו מדותי שהם תרומות מתרומות מדותיו של ר' עקיבא. וביבמות פ"ו אחר שמתו כ"ד אלף תלמידים לר' עקיבא למד לה' והם ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון ור"מ ור' אלעזר בן שמוע והם העמידו התורה. ונסמך ע"ה מר' יהודה בן בבא בסנהדרין. והוא רבו של רבינו הקדוש בעירובין ובשבת א"ר כשהיינו לומדים תורה אצל ר"ש בתקוע היינו מעלין לו שמן וגומר. ובפ' לולב וערבה אמר ראיתי בני עלייה והם מועטים וגו' ושהוא ובנו יכולים לפטור את העולם מן הדין ואם יותם בן עוזיהו עמהם יכולים לפטור משנברא העולם ובערך פטר כי נתברר לו להרשב"י ע"ה כי הוא ובנו ויותם בן עוזיהו לא קבלו שכר כלל בעה"ז לכן זכותם יותר משאר צדיקים להגין על דורם ובב"ר אחיה השילוני ובזבחים והוא ובנו ר' אלעזר נקברו במערה אחת כדאיתא פרק השוכר. רשב"י היה בשנת תתק"ל לאלף רביעי:
וכתב ה"ר אברהם זכות ז"ל בס' יוחסין שרשב"י ע"ה לא עשה ס' הזוהר אלא תלמידיו ותלמידי תלמידיו ובנו עשאוהו ושאר ספרי הזוהר *ע' בדברי הרא"ג ז"ל לפ' וישלח דף קס"ח ע"א שכ' שמחבר ס' הזהר שחיבר מאמרי הזהר יחד וחלקום לפרשיות הי' בימי הגאונים ע''ש היטב וזה דבר חדש לא קדמו בזה שום מפרש. נעשו יותר מס' שנה אחרי מותו וג"כ כתב שספר הזהר נקרא יהי אור וכן ראיתי בספר מנורת המאור שחבר ה"ר ישראל נקואה ז"ל שקורא לו מדרש יהי אור. ודע כי אחרי זמן הרמב"ן והרא"ש ז"ל אח"כ נתגלה ספר הזוהר והם לא ראו אותו. והרב בעל ס' לבנת הספיר שהיה בשנת פ"ח כמו שכתב בפ' נח והיה אחר הרמב"ן ז"ל מפרש קצת לשונות מהזהר. ואמרו שספר הזוהר היה גנוז במירון במערה אחת ומצאו ישמעאלי אחד ומכרו לרוכלים בגליל העליון ונפלו קצת ניירים ממנו ביד חכם א' שבא מן המערב והלך וחיפש וקיבץ כל הניירים מכל הרוכלים גם חפש באשפות ומצא כי היו הרוכלים מוכרים בהם תבלין. אמנם עיקר מוצאו היה מעיר מערי המערב הנקראת תודג"א ואפשר שאותו חכם המערבי הנז' הוא שהוליכו לעירו. אמנם שמות החכמים הנזכרים בספר הזוהר ור"מ הם אלו ר' שמעון. ר' אלעזר. ר' פנחס בן יאיר. ר' אבא. ר' יהודה. ר' יצחק. ר' יוסי. ר' אחא. ר' חייא. ר' חזקיה. ר' חגאי בפ' שלח לך ובמקומות אחרים. ר' ייסא. ר' זעירא דכפר רחמין. ר' ייסא רישא דפטישא דמתבר טינרין ואפיק שלהובין לכל סטר והוא ר' ייסא זעירא הנז'. ר' אלעאי נזכר בפרשת ויקרא דף י"ב א'. ר' יוסי זעירא בפרשת קדושים דף פ"ג ע"ב. ר' שמעון ן' לקוניא חמוי דר' אלעזר. ר' אלאי ור' כרוספדאי בפ' שלח לך. ר' יוסי דפקיעין שנעשה לו נס של תחיית המתים ע"י דמעות בנו בתפלתו. ר' אלעאי ור' יהודה ור' אבא ור' יוסי ור' יודאי נזכרו בר"מ בפ' פנחס רכ"ג ורנ"ב. ר' יהודה סבא בפ' יתרו. רב המנונא סבא. רב ייבא סבא. ר' ייסא סבא ר' נהוראי סבא. רב המנונא קדמאה בפ' בלק קצ"ט ר' זירא בר רב פ' נשא קמ"ח:
אמנם החברים היו עשרה מתחלה והם ר"ש ור' אלעזר ור' אבא ור' חייא ור' יהודה ור' יוסי ור' יצחק וג' שמתו באדרא שהם ר' יוסי בר יעקב ור' יעקב בר אידי ור' חזקיה ובלי ספק חיבו' רעיא מהימנא נתחבר אחר מעשה האדרא שלא נשארו אלא שבע' שהיו אומרים עליהם כי רשב"י שבת לה' והם ששת ימים ולכן לא נזכרו בר"מ בפ' פנחס רכ"ג ע"א אלא ז' אמנם התימה מה שמוסיף בר"מ ר' אלעאי ור' יודאי ומפיק ר' יצחק ור' חייא ואין לומ' שבעת חבור ר"מ כבר מתו שאינו דקי"ל בפרשת בראשית שר' חייא התענה כמה תעניות עד שראה רשב"י אחר פטירתו. גם ר' יצחק נסתלק עם רשב"י כנזכר בפרשת ויחי ולענין ר' חייא י"ל דתרי ר' חייא הוו ר' חייא הזקן ונסתלק קודם מעשה דחבור ר"מ ור' חייא הב' שחייה אחר רשב"י כנז' הוא ר' חייא שהיה בזמן רבי ועדיין לא נכנס במנין החברים והוא הנז' בפ' שמות בההוא עובדא שנשתתק ר' חייא שהיה חוץ למחיצת האש כנז' שם. ועם היות שבלי ספק הזוה' קדם לחבור ר"מ עכ"ז אחר פטי' רשב"י הוסיפו בו כמה עניינים שנאמר אחר פטי' כנז' וכדמוכח בכמה דוכתי. אמנם לענין ר' יצחק שלא נזכר בחבו' ר"מ שמא היה לו שום טרדא והוצרך ללכת לסחורה וכיוצא בכל ימי משך חבור ר"מ ולהשלים מספר ז' חברים לרמוז אל ז' ספירות נטלו עמהם ר' יודאי ור' אלעאי ומפני קביעותם בתו' ובחסידות ובחכמה הנעלמה היו מרכבה לאצילות:
אמנם סוד ס' רעיא מהימנ' מציאות ענין זה הי' מקו' הנפשות בעולם מנוחתם היה נכנס רשב"י וחביריו בכח ידיעתם והיו מקבצים הנשמות והרוחות והמלאכים שם לצורך חבור זה כנזכר בתיקונים וחבו' זה היה טעמי המצות ואין מי שידעם כנפש מרע"ה לכך הי' עיקר החבור הזה ר"מ ודרכו תמיד בזה הספ' להתפלל על ישראל שיתרצו מעשיהם לייחד השכינה להקל גזרת הגלות הקשה והגזי' המתחדשות אז על יש' וזה היה כוונת רשב"י ע"ה בחבו' וכוונ' הנשמות שהדבר הזה היה צורך גבוה לבטל הדינים וכל דור ודור שחכמה זו מתגדלת ונתוספת בהם זוכים לייחד השכינה ולבטל הדינים והגזרות לזו היתה תפלת מרע"ה וזהו עצמו היתה עיק' כוונת רשב"י בחבור ס' הזוהר שהיתה להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוז' ורצה ליחדה עם הת"ת יחוד מועט ע"י חבור זה במה שהיה הוא עם חביריו עוסקים בסוד שזה גורם לייחד קוב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא ר"ז דהיינו או"ר. וג"כ ע"י חבור זה הוא ביטול הקליפות וקלות הגלות והשבתת קטרוגם שהם לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד ה' ונגד שכינתו ונגד בניה שהם ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנק' חיוון בישין ודובין דאכלין ענא שהם ישראל כאו' ואתנה צאני וגו' ועסק התורה יקרא הקלע והחרב והרומח והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחבור זה כנז' ואולם עסק הסודות אל הצדיקים ואל הרשב"י וחבריו ע"ה יקרא קרבא מלחמת' של תורה כנז' בתיקונים: והספר הזה עתיד להתפרסם בימי מלכא משיחא והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בע"ה. ובה' בטחנו שנהיה בכלל הזוכים אמן כן יהי רצון: