ברייתא דשמואל הקטן, על חכמת התכונה וכוכבי לכת ומזלות.
ברייתא דשמואל בסוד העבור נזכרה בדברי הראשונים, ולפי דעת פיליפאווסקי בהקדמתו לס׳ העבור לר״א בר חייא הנשיא, הוא ספר פרקי דר"א, ובכ״י וואטיקאן סי׳ 387 נמצא סדר התקופות דרב שמואל ח׳ דפין, ואולי הוא זה (אוצר הספרים לבן יעקב ע׳ ברייתא).
רבים חשבו כי הברייתא הזאת אבדה מאתנו, יש״ר בתשובתו לאחד ממיודעיו כתב עיינתי בספר עברונות וכו׳ ולא מצאתי בשם ספר זכרון הברייתות האלו (ברייתא מיוחסת לרב אדא או לשמואל), לכן לבי אומר לי כי זה הקול בלתי מאומת ולא היו ולא נבראו מעולם וכו׳ (כרם חמד חוברת ה׳ 115). שד״ל כתב כי בפירוש איוב שמצא בכ״י לר׳ יוסף קרא מצא מרגלית יקרה והוא לשון אחד מברייתא דשמואל בענין תכונת השמים אשר אבדה מאתנו להיות דבריה סתומים וחתומים (כרם חמד חוברת ז׳ 60).
ר׳ נתן עמרם הדפיס ברייתא דשמואל הקטן בתשעה פרקים מכ״י שמצא באוצר הספרים של אביו, וכותב וז"ל יען כי רבים וכן שלמים מחכמי אומתנו נלאו לחפש אחר ברייתא זו דשמואל הקטן, לדעת האם ישנה בעולם או לא, עד שכמעט התייאשו ממנה. ולכן ראיתי להפיץ אורותיה לעין כל, וזכותיה דשמואל איהי תהוי לן למאירת עינים וכו׳ (שאלוניקי תרכ"א, ופפד״מ תרכ״ג). ע״ע סוד העבור. לשון הברייתא קצרה, וקשה להבין כוונתה במקומות רבים.