יום ט"ו באב ראוי להתנהג בו בשמחה וששון כמו שאמרו במשנה לא היה י"ט לישראל כט"ו באב וכי"ה וכו' ובו כלו מתי מדבר שכל שנה ושנה היו מתים במדבר על אותה גזרה שנגזרה עליהם שימותו במדבר ואל יכנסו לארץ ט"ו אלף ואעפ"י שמיתתם היה מט' באב לט' באב ואותו ט' באב של שנת המ' לא מתו כמו שאמרנו בגמרא שהיו נכנסים לתוך קבריהם והמתים נשארים במקומן וחיים עולין ואותה שנה כולם עלו כבר אמרו שסוף סוף לא היו מאמינים בעצמן עד שבא ט"ו לחדש וראו הלבנה במלואה אז שמחו כולם והאמינו שפקד ה' אותם לטובה ונסתלק החרון אף מהם ועשו אותו י"ט לנו לשמוח בו על זה אמרו בטל החפר שהיו חופרים קבריהם בידיהם עוד נשמתו בו. על ענין ירבעם בן נבט שהושיב שומרים בדרכים שלא יניחו לישראל לעלות לרגל כמו שאמר להם אלה אלהיך ישראל והיה להם צרה גדולה ובימי הושע בן אלה ביטל אותם שומרים והכריז שכל הרוצה לעלות יעלה והקשו בירושלמי כיון שכל אותה טובה עשה לישראל איך עלה עליו שלמנאסר מלך אשור ותרצו משום שהיה לו להכריז כל העם יעלו לרגל והוא לא אמר אלא כל הרוצה לעלות יעלה ושמט את הקולר מצוארו ותלה בצואר הרבים ואותו היום שביטל אותו יום ט"ו באב היה וכל העם שמחו שמחה גדולה. ובו הותרו שבטים לבא זה בזה והענין הוא שהכתוב אומר ולא תסוב נחלה ממטה אל מטה כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל ומן הפסוק הזה נראה שאין נושאין נשים כ"א כל א' משבטו שאם ימות יקח בנו נחלתו מתוך שבטו ולא יצא נחלת אבותיו אל שבט אחר אח"כ דקדקו בפסוק אחר דכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וכו' וכי איך אפשר לבת לירש שני מטות אלא ודאי שהיה אביה משבט א' ואמה משבט א' ויורשת להם א"כ נראה שיכולה הבת להכנס בשבט אחר ומכאן הותרו השבטי' לבא זה בזה והיה להם בזה שמחה גדולה ובו הותר שבטו של בנימין לבא בקהל והיה שמחה לכל ישראל בזה ומקרא קראו וקרבוהו:
עוד הביא הירושלמי שבו זמן קיצוץ יפה לעצים שכל עצים הנקצצים בו אינם עושין מאכולת כולן כשרין למערכה וגמרא דידן פליג שאו' יום תבר מגל שבו פוסקין מלכרות עצים עוד שכבר תשש כחה של חמה ליבש ועושים תולעים ופסולין למערכה ואפשר לישב שניהם שעד אותו יום ואותו יום בכלל היו העצים יפים וטובים מכאן והלאה לא היו כורתין עוד. ובו נתנו הרוגי ביתר לקבורה ונתבטל הגזרה של אותו רשע שנתנו גדר לכרם וראה ה' בענים וזכו לקבורה ומכל אלו הענינים שארעו ביום זה צריך לתת שבח והודאה למקום י"ו ששמחנו וגם אנחנו נשמח בו מעט וצריך להרחיק יגון ואנחה ממנו.