ואח"כ יאמרו קדיש ויתפללו תפלת מוסף. וידוע הוא שתפלת מוסף היא במקום מוסף ולכן ראוי לכוין בה ע"ז הענין שתהי' חשובה תפלתנו במקום קרבן לכפר על כל ישראל אחינו והוא קרבן מיוחד ליום השבת והם ב' כבשים בני שנה וב' עשרונים סלת מנחה בלולה בשמן רביעית שמן לכל עשרון כדין כל מנחה ויין לנסך רביעית לכל כבש שהוא חצי לוג יין וכן צריך בכל מוסף ומוסף שאומר מה ענין הקרבתו במקדש בפרטות ולכוין בתפלתו שתהי' רצויה לפניו ית' כאותו קרבן המוטל עלינו להקריב. מוסף ר"ח הוא ז' כבשים בני שנה תמימים ועשרון סלת לכ"א ורביעית יין לכ"א וב' פרים והם בני ג' וג' עשרונים סלת לכ"א וחצי ההין יין לכ"א ואיל אחד ואיל נקרא אחר שעברו עליו ל' יום אחר תשלום שנתן וצריך ב' עשרונים סולת למנחות שלישית ההין יין לנסך וכל אלו הי' הם עולות כי אין נסכים כ"א לעולות ולשלמים. עוד מביאין שעיר א' חטאת ואין לו נסכים ולא מנחה ונ"ל שהוא בן שנה. מוסף הפסח בכל ז' הימים הוא נקרב כקרבן מוסף ר"ח פרים שתים ואיל א' ז' כבשים ושעיר א' אלא שביום ב' של פסח שהוא י"ו בניסן מקריבין עוד כבש א' לעולה של עומר התנופה והיא מנחת שעורים. ביום א' של חג השבועות מקריבין מוסף כמוסף ר"ח פרים שתים ואיל א' וז' כבשים ושעיר לחטאת זהו לחיוב היום עצמו. עוד מוסיפין להקריב על מנחה חדשה שהם שתי הלחם פר א' וב' אילים וז' כבשים וכולם עולות ומנחתם ונסכיהם כנזכר למעלה עוד שעיר א' חטאת וב' כבשים לזבח השלמים נאכלים בתוך העזרה ליום ולילה כדין קדשי קדשים. מוסף ר"ה יש בו ב' מוספין מוסף ר"ח כנזכר ומוסף היום פר ואיל וז' כבשים כולם עולות ושעיר א' לחטאת ותחלה מקריבין מוסף ר"ח שהוא התדיר ואח"כ מוסף היום אבל ביום ב' לא הי' שם מוסף שאינו יו"ט כ"א היום הא' וממנו מונים למועדות ואע"פ שאנו עושים ב' ימים ר"ה ואפי' בא"י היינו משום שמא באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגים אותו היום קדש ולמחר קדש אבל סוף סוף לא הי' נקרב המוסף קודם שבאו העדים וכנ"ל שלא היו מונים אלא מיום ב' ואילך והיום הא' מפני שעבר רובו בקדושה היו משלימין אותו אבל לא שיהי' עיקר ומפני זה תקנו שאע"פ שאנן בקיאין בקביעא דירחא ודאי היום א' הוא העיקר וממנו מונין שנעשו ב' ימים יום א' ויום ב' מפני הספק ולא שהוא ספק לנו בימים אלא ששניהם כיומא אריכתא דמיא וקדושה א' היא מן הטעם הנזכר ולכן י"א שיאמרו ביום ב' את מוספי אע"ג דלגבי האמת לא יש לא א' ולא ב' משום שלא לשנותו מיום א' בשום ענין דכולהו כחדא יומא דמי ואין לשנותו ומן הטעם הזה אין לומר בשני שהחיינו לפי שהוא כחצי היום וכבר נאמר ביום הא' שהוא התחלת היום. ביו"ה מקריבין מוסף כמוסף ר"ה פר ואיל וז' כבשים כולם עולות. עוד ב' שעירי חטאת א' חיצון וא' פנימי החיצון למוסף והוא חטאת הנאכלת והפנימי נשרף והוא בן זוגו של שעיר המשתלח ובענין היום יתבאר כל עבודתו בשלימות בעזה"י: ביום א' של חג הסוכות מקריבין מוסף היום י"ג פרים ואילים ב' וי"ד כבשים כולם עולות ושעיר א' לחטאת וניסוך המים שהי' בכל ז' ימי החג לא הי' עם כל ניסוך יין של המוסף זולת בתמיד של שחר כשהיו מנסכין רביעית ההין יין לעולת התמיד היו מנסכין ג' לוגין מים מן השלוח והי' כלי מיוחד למים וכלי מיוחד ליין ובזמן שזה יורד ומנסך זה יורד ומנסך ששיעורם שוה אלא שהנקב של מים הי' יותר דק מפני שהמים דקים יותר וב' נקבים היו עומדים בקרן מערבית דרומית זה לצד מערב וזה לצד מזרח מערבית של מים ומזרחית של יין ושניהם יורדין לשיתין:
ונחזור לענין היום אחר מוסף נהגו לומר כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כדי לומר קדיש על ישראל וראוי הוא לכל בעל נפש שיאמר אין קדוש כה' וענין הקטורת ופטימתו דלא גרע שבת מכל ימי החול שאומרים אותו והוא ענין נאות לומר אותו ואין למנוע ואע"פ שאמר אותו תוך הקרבנות טוב לאומרו אחר התפלה כי הוא המקשר הכל. ויאמר עלינו לשבח כאשר כתבנו למעלה יישהה מעט ויש שנהגו לומר אחר התפלה י"ג עקרים שהוא פזמון יגדל אלהים חי וכו' בנעימות קול והוא מנהג טוב ויפה ועולה לד' ענינים לקבל עליהם האמנת הי"ג עקרים גם לומר אותם בשמחה לכבוד היום הקדוש והוא מכלל העונג:
ויתעכב מעט להיות מן האחרונים ויפטר לשלום כעבד הנפטר מלפני רבו באימה בנחת ביראה: