השם יהיה לי לעזרה בהחילי לכתוב מנהגים וסדרים ישרים מיוסד הרב רבינו מנחם שליח ציבור מעיר הקדש טרוייש, ובו תמצא קצת דברי הרב ר' נתן אשר יסד חיבור נאה הנקרא מחכים, והמה כתובים בהגהות מכתיבה דקה.
זאת תורת האדם השם על לבו העובר לפני בוראו ללומדו איך יעבדנהו ע"פ מנהג הישר של טרוייש ק"ק, וראוי להעתיק ספר זה לכל שליח צבור, פן ידמה לאיש רק ובור, ויחשב כגולם, וכחלום חולם, בעבודת הצור ב"ה, והנה הר"ר מנחם ש"צ מטרוייש יסדו להורות הפתאים עבודת הבורא יתברך למען לא (יהגו) [ישגו] בעומדם לפני אדון העולם ב"ה, כי אין מעמידין לפני המלך אלא מי שיודע בטכסיסי מלכות. והנה כתב הרב בראשית דבריו וז"ל:
נדרשתי לאשר שאלוני דברים הרב' על מנהגי טרוייש בימי וימ' אבי ז"ל שר התעודה הר' ר' יוסף ב"ר יהודה ואשיב על הודאי ועל הספק ממנהגים חלוקים על כל דבר ודבר הנשאל וברוב דברי' אל יחדל פשע עכ"ל. ואני תלמידו יהודה בר' אליעזר אמרתי בלבי כל דבריו ותשובותיו ואמרי פיו הישרים ונכחים ולקבצם לאגודה אחת כל הסדר ולא אכלם בהלכות עבודה, והנה חלקתים לי' פרקים. פרק א' פסוקי דזמרה; ב' קדיש, ג' תחינות, והוא רחום, אל ארך אפים, למנצח; ד' קריאת התורה; ה' הפטרות, ו' יהי רצון, יקום פורקן; ז' שיר מזמור, פיטום הקטורת, במה מדליקין, אין כאלהינו, ויתן לך; ח' צדקתך, ויהי נועם; ט' ימים הנוראים, בכלל ר"ה וי"ה, וי' ימי תשובה, י' יו"ט, בכלל שלש רגלים, וכל הנלוים עמהם, חנוכה, ופורים, ופרשיות, שבת הגדול, ט' באב, ויום הנישואין.
כתב הרב ר' נתן ז"ל אין לאיש לרדת לפני התיבה ואפ' באקראי בעלמ' עד שיביא ב' שערות ויגדלו כדי לכוף ראשם לעיקרן וקודם לכן לא מיקרי איש ואנן איש בעינן, שני' מדוע באתי ואין איש [ישעיה נ' ב'], והטעם לפי שאינו מחוייב במצות וכיון שאינו מחוייב אינו מוציא אחרים ידי חובתו ולהיות ש"צ עד שיתמלא זקנו התחתון, וה"ה דבעינון גידול ב' שערות לכל דבר שהוא להוציא אחרי ידי חובתן כגון ברכת המזון קדיש ושאר ברכות כולן, אבל להשלים מנין י' [ולזימון די' משלים בלא שערות ולזימון עשרה] עושין אותו צניף מכי יודע למי מברכין, סוגי' דעלמ' (כך) [כר'] הוא. ובירוש' דברכות אומ' דכ"ש ב"ג דליכא הזכרת השם, ושמעתי שיש בירו' ס"ת וקטן עושין אותו צניף לעשרה ומתוך כך אינרו שקטן וחומש בידו ונשלים לעשרה ולא יאות עבדין, דחדא דס"ת עדיף מחומם, ועוד מדלא קאמ' קטן וס"ת עושין צניף וקאמ' עושין [אותו] צניפא מכלל דכל חד וחד באפי' נפשיה קאמ' דעושין אותו צניף ואי לתפלה אטו ס"ת גברא הוא. וצריך לאוקוימי' כדי להעמיד על האמ' דס"ת עושין אותו צניף לעשרה לענין עיבור השנה כדאיתא [בפרקי ר' אליעזר: בשלשה מעברין]. ר' אליעזר אומר בעשרה, ואם נתמעטו מעשה מני' ס"ת לפניהם ועושי עגול, וקטן לענין ברכת המזון כדאמ' בבראש' רבה:
יש קטן וס"ת עושין אותו צניף ל"י, אך משמ' שם דדוקא לזימון קאמ' אבל לתפלה ולק"ש עד שיביא ב' שערות וההיא דר' אסי בר תחליפא דאמ' זמנין אכלי' עם תחליפא אבא ולא זימנ' עד דאיתנו ב' שערות היינו לתפלה אבל לצטרף לא בעי ב' שערות כדאמר בבראשית רבה:
יש קטן ועושין אותו צניף לי' הוי אומ' לברכת המזון אבל לק"ש ולתפלה אין עושין אותו צניף עד שיביא ב' שערות ומדקמ' ליה צניף משמ' דאפ' להצטרף בתפלה בעינן עשרה אך סוגיא דעלמא לא כן עבדי. עכ"ל מחכים.