שיר זה עשיתי ברומא. בסוף ההעתקה הראשונה:
(ב' תנועות ויתד. וב' תנועות. ב' תנועות ויתד וב' תנועות.)
בעל דברים מה כיום לך אצל. שבעים זקנים או אל אהרן וחור:
כלך למדברך אצל יסוד דקדוק. הנה בספר זה נקרא שמו בחור:
אתו לשון זהב טהור ואדרת. שפה לפיו סביב נחמד בבוץ וחור:
דבר אשר יקשה ממך שאל אותו. יגיד לך מענה תכף בלי אחור:
לשואלים אותו ספר למי אתה. יאמר לאליה כנוי שמו בחור:
וזאת השירה אשר חברתי בההעתקה שניה. (נוסף בדפוס פ'):
אשוע וגם אקרא לאישים. נערים זקנים גם ישישים:
לכו אלי אלמדכם כללי. לשון קדש והם פנים חדשים:
יסוד דקדוק הלא בדוק בספרי. ליודעי דת ודין חכמי חדשים:
הלא אוציא לאור בו תעלומות. ואגידה נצורות המפרשים:
לארבעה נגידי מאמרים. אחלקהו לבאר הדרושים:
ועקרים שלש עשרה לאחד. דהינו הם שנים וחמשים:
יהי ספרי בשם בחור מכנה. ישמח אלהים ואנשים:
בעשרה לשונות ערבים נאמר שיר זה:
וכן עניתי אל תבזה:
[יתד וב' תנועות. ויתד וב' תנועות בדלת ובסוגר].
אשבח / לאלי יה ואקוד. ליוצר אור / ולמעריב / ערבים:
הבינני / עשות ספר בדקדוק. דבריו צוף / וכדבש נ / ערבים:
וכללתי / כללים בו / קצרים. חדשים גם / ישנים / מו / ערבים:
ובו ראיות / חזקות כ / אריות. וחרו מ / זאבי ה / ערבים:
וכל ספרי / המדקדקים / לפניו. כמו שתים / אשר אין בם / ערבים:
וטוב מפז / ומזהב / ומכל סחר. רוכלים / ועורבי מ / ערבים:
קנהו דוד / ובו תעמול / ותעל. כיונק עץ / ובשרשי / ערבים:
ואף אם אין / לך כסף / מחירו. לקחהו / אבל תתן / ערבים:
בכן נזכה / לקבץ שה / פזורה. תקבץ אל / אשר רוכב / ערבים:
והגואל / לישראל / יגל אל. במגריאל / וישמעאל / ערבים:
והרוצה לדעת עת / פרטו. הלא יקח / בידו מן / ערבים:
תם ונשלם תהלה לאל עולם:
ביום ג' כ"ג מרחשון שי"ז לפ"ק בבות מיסי' ווינטורין רופיניל"ו בשם הסופר כמ"ר מאיר ונ"ו ב"ר אפרים זצ"ל מפדובה.
ואל יזכנו לעשות ספרים הרבה אין קץ ויגדיל תורה ויאדיר
אמן: