ספר החינוך
התחלת קריאה
תוכן
מהדורות
ד; מצות קדוש החדשה; מצות שחיטת הפסחו; מצות אכילת בשר הפסחז; שלא לאכל הפסח נא ומבשלח; שלא להותיר מבשר הפסחט; מצות השבתת החמץי; מצות אכילת מצהיא; שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסחיב; שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץיג; שלא נאכיל מן הפסח לישראל משמדיד; שלא נאכיל מן הפסח לגר ותושביה; שלא להוציא מבשר הפסח חוצהיו; שלא לשבר עצם מן הפסחיז; שלא יאכל ערל מן הפסחיח; מצות קדוש בכורות בארץ ישראליט; שלא לאכל חמץ בפסחכ; שלא יראה לנו חמץ בפסחכא; מצות ספור יציאת מצריםכב; מצות פדיון פטר חמורכג; מצות עריפת פטר חמור
כה; מצות האמנה במציאות השםכו; שלא נאמין באלה בלתי ה' לבדוכז; שלא לעשות פסלכח; שלא להשתחות לעבודה זרהכט; שלא לעבוד ע"ז במה שדרכה להעבדל; שלא לשבע לשואלא; מצות קדוש שבת בדבריםלב; שלא לעשות מלאכה בשבתלג; מצות כיבוד אב ואםלד; שלא להרג נקילה; שלא לגלת ערות אשת אישלו; שלא לגנב נפש מישראללז; שלא להעיד בשקרלח; שלא לחמדלט; שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוימ; שלא לבנות אבני גזיתמא; שלא לפסע על המזבח
מב; מצות דין עבד עברימג; מצות יעוד של אמה העבריהמד; מצות פדיון אמה העבריהמה; שלא ימכר אמה עבריה הקונה אותה מיד האבמו; שלא לגרע שאר כסות ועונהמז; מצות בית דין להרג בחנק המחיבמח; שלא להכות אב ואםמט; מצות דיני קנסותנ; מצות בית דין להרג בסיף המחיבנא; מצות בית דין לדון נזקי בהמהנב; שלא לאכול בשר שור הנסקלנג; מצות בית דין לדון בנזקי הבורנד; מצות בית דין לדון גנב בתשלומין או במיתהנה; מצות בית דין לדון בנזקי הבערנו; מצות בית דין לדון בנזקי האשנז; מצות בית דין לדון בדין שומר חנםנח; מצות בית דין לדון בדין טוען ונטעןנט; מצות בית דין לדון בדין נושא שכר ושוכרס; מצות בית דין לדון בדין השואלסא; מצות בית דין לדון בדין מפתהסב; שלא להחיות מכשפהסג; שלא להונות הגר בדבריםסד; שלא להונות הגר בממוןסה; שלא לענות יתום ואלמנהסו; מצות הלואה לעניסז; שלא נתבע חוב מעני שאין לו במה לפרעסח; שלא נשית יד בין לוה למלוה ברביתסט; שלא לקלל הדיןע; לאו דברכת השםעא; שלא לקלל הנשיאעב; שלא להקדים חקי התבואותעג; שלא לאכול טריפהעד; שלא לשמע טענת בעל דין שלא בפני בעל דין חברועה; שלא יעיד בעל עברהעו; שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות בשביל אחדעז; שלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחלה בדיני נפשותעח; מצות הטיה אחרי רביםעט; שלא לרחם על עני בדיןפ; מצות פרוק משאפא; שלא להטות משפט רשעפב; שלא לחתוך הדין באמד הדעתפג; שלא לקח שחדפד; מצות שמטת קרקעותפה; מצות שביתה בשבתפו; שלא לשבע בעבודת אליליםפז; שלא להדיח בני ישראל אחר העבודת אליליםפח; מצות חגיגה ברגליםפט; שלא נשחט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד החמץ ברשותנוצ; שלא להניח אמורי הפסח לפסל בלינהצא; מצות הבאת בכוריםצב; שלא לבשל בשר בחלבצג; שלא לכרת ברית לשבעה עממים וכן לכל עובד עבודת אליליםצד; שלא לשכן עובדי אלילים בארצנו
קיה; מצות מעשה העלהקיו; מצות קרבן מנחהקיז; שלא להקריב שאר או דבשקיח; שלא להקריב קרבן בלא מלחקיט; מצות מליחת הקרבןקכ; מצות קרבן בית דין אם טעו בהוראהקכא; מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחיבין עליה כרתקכב; מצות עדותקכג; מצות קרבן עולה ויורדקכד; שלא להבדיל בחטאת העוףקכה; שלא לתן שמן זית במנחת חוטאקכו; שלא לתת לבונה במנחת חוטאקכז; מצות תוספת חמש לאוכל מן ההקדש או מועל בוקכח; מצות קרבן אשם תלויקכט; מצות קרבן אשם ודאיקל; מצות השבת גזל
קלא; מצות הרמת הדשןקלב; מצות הדלקת אש על המזבח בכל יוםקלג; שלא לכבות אש מעל המזבחקלד; מצות אכילת שירי מנחותקלה; שלא לעשות שירי מנחות חמץקלו; מצות קרבן מנחה של כהן גדול בכל יוםקלז; שלא לאכול מנחת כהןקלח; מצות מעשה החטאתקלט; שלא לאכל מבשר חטאות הנעשין בפניםקמ; מצות מעשה האשםקמא; מצות מעשה זבח השלמיםקמב; שלא להותיר מבשר קרבן התודהקמג; מצות שרפת נותר הקדשיםקמד; שלא לאכל פגולקמה; שלא לאכל בשר קדשים שנטמאקמו; מצות שרפת בשר קדש שנטמאקמז; שלא נאכל חלבקמח; שלא נאכל דם בהמה חיה ועוף
קמט; שלא יכנסו הכהנים למקדש מגדלי שערקנ; שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדיםקנא; שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודהקנב; שלא להכנס שתויי יין במקדש וכן שלא יורה שתויקנג; מצות בדיקת סימני בהמה וחיהקנד; שלא לאכל בהמה וחיה טמאהקנה; מצות בדיקת סימני דגיםקנו; שלא לאכל דג טמאקנז; שלא לאכל עוף טמאקנח; מצות בדיקת סימני חגביםקנט; מצות טמאת שמנה שרציםקס; מצות ענין טמאת אכליןקסא; מצות ענין טמאת נבלהקסב; שלא לאכל שרץ הארץקסג; שלא לאכל מיני שרצים דקים הנולדים בזרעים ובפרותקסד; שלא לאכל משרץ המיםקסה; שלא לאכל מן השרצים המתהוים מן העפוש
קעג; מצות הטהרה מן הצרעת שתהיה במינים ידועיםקעד; מצות תגלחת מצרע ביום השביעיקעה; מצות טבילה לטמאיםקעו; מצות קרבן מצרע כשיתרפא מצרעתוקעז; מצות ענין טמאת בית שיהיה בו נגעקעח; מצות ענין טמאת זב להיות טמא ומטמאקעט; מצות קרבן זב כשיתרפא מזובוקפ; מצות ענין טמאת שכבת זרע שהוא טמא ומטמאקפא; מצות ענין טמאת נדה שטמאה ומטמאהקפב; מצות ענין טמאת זבה שטמאה ומטמאהקפג; מצות קרבן זבה כשתתרפא מזובה
קפד; שלא יכנסו הכהנים בכל עת במקדש וכל שכן זריםקפה; מצות עבודת יום הכפוריםקפו; שלא לשחט קדשים חוץ לעזרהקפז; מצות כסוי הדםקפח; שלא להתחתן באחת מכל העריותקפט; שלא לגלות ערות אבקצ; שלא לגלות ערות אםקצא; שלא לגלות ערות אשת אב ואף על פי שאינה אמוקצב; שלא לגלות ערות אחותו בכל צד שהיא אחותוקצג; שלא לגלות ערות בת הבןקצד; שלא לגלות ערות בת הבתקצה; שלא לגלות ערות הבתקצו; שלא לגלות ערות אחותו מן האב והיא בת אשת אביוקצז; שלא לגלות ערות אחות אבקצח; ערות אחות אמך לא תגלהקצט; ערות אחי אביך לא תגלהר; ערות אשת אחי אביך לא תגלהרא; ערות כלתך לא תגלהרב; ערות אשת אחיך לא תגלהרג; ערות אשה ובתה לא תגלהרד; ערות אשה ובת בנהרה; שלא לגלות ערות אשה ובת בתהרו; ערות אשה ואחותהרז; שלא לבוא על אשה נדהרח; שלא נתן מזרעו למלךרט; שלא לבוא על הזכריםרי; שלא לשכב עם בהמהריא; שלא תשכבנה הנשים עם הבהמות
ריב; מצות יראת אב ואםריג; שלא לפנות אחר עבודת אלילים לא במחשבה ולא בדבור ולא בהבטהריד; שלא לעשות עבודת אלילים לא לעצמו ולא לזולתוריה; שלא לאכל נותרריו; להניח פאה בשדהריז; שלא לכלות הפאה בשדהריח; לעזב הלקט בשדהריט; שלא לקחת שבלים הנופלים בשעת הקציררכ; מצות הנחת פאת הכרםרכא; שלא לכלות פאת הכרםרכב; מצות הנחת פרט הכרםרכג; שלא ללקט פרט הכרםרכד; שלא לגנב שום ממוןרכה; שלא נכחש על ממון שיש מאחר בידינורכו; שלא לשבע על כפירת ממוןרכז; שלא לשבע לשקררכח; שלא לעשקרכט; שלא לגזלרל; שלא לאחר שכר שכיררלא; שלא לקלל אחד מישראל בין איש בין אשהרלב; שלא להכשיל תם בדרךרלג; שלא לעול המשפטרלד; שלא לכבד גדול בדיןרלה; מצוה שישפט בצדקרלו; שלא לרגלרלז; שלא לעמד על דם רעיםרלח; שלא לשנא אחיםרלט; מצות תוכחה לישראל שאינו נוהג כשורהרמ; שלא להלבין פני אדם מישראלרמא; שלא לנקםרמב; שלא לנטררמג; מצות אהבת ישראלרמד; שלא להרביע בהמה מין עם שאינו מינורמה; שלא לזרע כלאי זרעים ולא נרכיב אילן בשום מקום בארץרמו; שלא לאכול ערלהרמז; מצות נטע רבעירמח; שלא לאכל ולשתות כדרך זולל וסובארמט; שלא לנחשרנ; שלא לעונןרנא; שלא להקיף פאת הראשרנב; שלא להשחית פאת זקןרנג; שלא נכתב בבשרנו כתבת קעקערנד; מצות היראה מן המקדשרנה; שלא לעשות מעשה אוברנו; שלא לעשות מעשה ידעונירנז; מצות כבוד חכמיםרנח; שלא להונות במדות וכל המדות בכללרנט; מצות צדוק המאזנים והמשקלים והמדותרס; שלא לקלל אב ואםרסא; מצוה שישרפו מי שיתחיב שרפהרסב; שלא ללכת בחקת הגוים
רסג; שלא יטמא כהן הדיוט במת זולת בקרובים המבארים בכתוברסד; מצות ענין טמאת הכהנים לקרוביהם, ובכללה שיתאבלו כל אחד מישראל על ששה מקרוביהם הידועיםרסה; שלא ישמש כהן טבול יום עד שיעריב שמשורסו; שלא ישא כהן אשה זונהרסז; שלא ישא כהן אשה חללהרסח; שלא ישא כהן גרושהרסט; מצות קדוש זרע אהרןרע; שלא יכנס כהן גדול באהל המתרעא; שלא יטמא כהן גדול בשום טמאה במתרעב; מצות כהן גדול לשא נערה בתולהרעג; שלא ישא כהן גדול אלמנהרעד; שלא יבעל כהן גדול אלמנהרעה; שלא יעבד כהן בעל מום במקדשרעו; שלא יעבד כהן בעל מום עובררעז; שלא יכנס בעל מום בהיכל כלורעח; שלא יעבד כהן טמארעט; שלא יאכל כהן טמא תרומהרפ; שלא יאכל שום זר תרומהרפא; שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומהרפב; שלא יאכל ערל תרומהרפג; שלא תאכל חללה מן הקדשרפד; שלא לאכל טבלרפה; שלא נקדיש בעלי מומין למזבחרפו; מצות הקרבן להיות תמיםרפז; שלא נתן מום בקדשיםרפח; שלא נזרק דם בעל מום על המזבחרפט; שלא נשחט בעל מום לשם קרבןרצ; שלא נקטיר מאמורי בעלי מומיןרצא; שלא לסרס אחד מכל המיניםרצב; שלא להקריב קרבן בעל מום מיד הנכרירצג; מצות הקרבן שיהיה משמנה ימים ולמעלהרצד; שלא לשחט בהמה ובנה ביום אחדרצה; שלא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדםרצו; מצות קדוש השםרצז; מצות שביתה ביום ראשון של פסחרצח; שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסחרצט; מצות קרבן מוסף כל שבעת ימי הפסחש; מצות שביתה בשביעי של פסחשא; שלא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסחשב; מצות קרבן העמר של שעוריםשג; שלא לאכל מתבואה חדשה קדם כלות ששה עשר בניסןשד; שלא לאכל קלי מתבואה חדשה עד היום ההואשה; שלא לאכל כרמל מתבואה חדשה עד היום ההואשו; מצות ספירת העמרשז; מצות קרבן מנחה חדשה מן החטים ביום עצרתשח; מצות שביתה ממלאכה ביום עצרתשט; שלא לעשות מלאכה ביום חג שבועותשי; מצות שביתה ביום ראש השנהשיא; שלא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרישיב; מצות קרבן מוסף ביום ראש השנהשיג; מצות תענית ביום עשירי בתשרישיד; מצות קרבן מוסף של יום הכפוריםשיה; שלא לעשות מלאכה בעשרה בתשרישיו; שלא לאכל ולשתות ביום הכפוריםשיז; מצות שביתה ממלאכה ביום הכפוריםשיח; מצות שביתה ממלאכה ביום ראשון של חג הסכותשיט; שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסכותשכ; מצות קרבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסכותשכא; מצות שביתה ממלאכה ביום שמיני של סכותשכב; מצות קרבן מוסף ביום שמיני של סכות שהוא נקרא שמיני עצרתשכג; שלא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרתשכד; מצות נטילת לולבשכה; מצות ישיבת סכה
שכו; שלא נעבד האדמה בשנה השביעיתשכז; שלא נעשה עבודה גם באילנותשכח; שלא נקצר ספיחים בשנה השביעיתשכט; שלא נאסף פרות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנהשל; מצות ספירת שבע שבתות שניםשלא; מצות תקיעת שופר ביום הכפורים של יובלשלב; מצות קדוש שנת היובלשלג; שלא נעבד הארץ בשנת היובלשלד; שלא נקצר ספיחי תבואות של שנת היובלשלה; שלא לאסף פרות האילנות בשנת היובל כדרך שאוספים אותן בשאר השניםשלו; מצות עשית דין בין לוקח ומוכרשלז; שלא להונות במקח וממכרשלח; שלא להונות אחד מישראל בדבריםשלט; שלא נמכר שדה בארץ ישראל לצמיתותשמ; מצות השבת קרקע לבעליהן ביובלשמא; מצות פדיון בתי ערי חומה עד השלמת שנהשמב; שלא לשנות ממגרשי הלויםשמג; שלא להלוות ברבית לישראלשמד; שלא נעבד בעבד עברי עבדת בזיון כמו עבדת כנענישמה; שלא נמכר עבד עברי על אבן המקחשמו; שלא לעבד בעבד עברי בעבדת פרךשמז; מצות עבודה בעבד כנעני לעולםשמח; שלא להניח לגוי לעבד בעבד עברי הנמכר לושמט; שלא נשתחוה על אבן משכית אפילו לשם
שנ; מצות מעריך אדם שיתן דמים הקצובים בתורהשנא; שלא נמיר הקדשיםשנב; מצות הממיר בהמת קרבן בבהמה אחרת שתהיינה שתיהן קדששנג; מצות מעריך בהמה שיתן כפי שיעריכנה הכהןשנד; מצות מעריך בתים שיתן כערך שיעריכנה הכהן ותוספת חמששנה; מצות מעריך שדה שיתן כערך הקצוב בפרשהשנו; שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבןשנז; מצות דין מחרים מנכסיו שהוא לכהניםשנח; שלא ימכר קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תנתן לכהניםשנט; שלא יגאל שדה החרםשס; מצות מעשר בהמה טהורה בכל שנהשסא; שלא למכר מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים
שסב; מצות שלוח טמאים חוץ למחנה שכינהשסג; שלא יכנס טמא בכל המקדששסד; מצות ודוי על החטאשסה; מצות סוטה שיביאנה הבעל אל הכהן ויעשה לה כמשפט הכתובשסו; שלא נתן שמן בקרבן סוטהשסז; שלא לשים לבונה בקרבן סוטהשסח; שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שכרשסט; שלא יאכל הנזיר ענבים לחיםשע; שלא יאכל הנזיר צמוקיםשעא; שלא יאכל הנזיר גרעיני הענביםשעב; שלא יאכל הנזיר קלפת הענביםשעג; שלא יגלח הנזיר שערושעד; מצות גדול שער נזירשעה; שלא יכנס הנזיר לאהל המתשעו; שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טמאותשעז; מצות גלוח הנזיר והבאת קרבנותיושעח; מצות ברכת כהנים בכל יוםשעט; מצות משא הארון בכתף
תלו; לאבד עבודה זרה ומשמשיהתלז; שלא לאבד דברים שנקרא שמו יתברך עליהםתלח; שיביא כל נדריו ברגל ראשוןתלט; שלא להקריב קרבן חוץ לעזרהתמ; מצוה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירהתמא; לפדות קדשים שנפל בהם מוםתמב; שלא לאכל מעשר שני של דגן חוץ לירושליםתמג; שלא לאכל מעשר שני של תירוש חוץ לירושליםתמד; שלא לאכל מעשר שני של יצהר חוץ לירושליםתמה; שלא לאכל בכור תמים חוץ לירושליםתמו; שלא לאכל קדשי הקדשים חוץ לעזרהתמז; שלא לאכל בשר העולהתמח; שלא לאכל קדשים קלים קדם זריקת דמיםתמט; שלא יאכל כהן בכורים קדם הנחתם בעזרהתנ; שלא לעזב הלוי, מלתן לו מתנותיותנא; מצות שחיטהתנב; שלא לאכל אבר מן החיתנג; להביא קדשים בבית הבחירהתנד; שלא להוסיף על המצות ופרושןתנה; שלא לגרע ממצות התורהתנו; שלא לשמע ממתנבא בשם עבודה זרהתנז; שלא לאהב המסיתתנח; שלא לעזב שנאתו על המסיתתנט; שלא להציל המסיתתס; שלא ללמד זכות למסיתתסא; שלא למנע מללמד על המסית חובהתסב; שלא להסית אחד מישראל לעבד עבודה זרהתסג; מצות חקירת העדים היטבתסד; שריפת עיר הנדחת ולהרג אנשיהתסה; שלא לבנות עיר הנדחתתסו; שלא להנות בממון עיר הנדחתתסז; שלא להתגודד כמו עובדי עבודה זרהתסח; שלא לקרח על מתתסט; שלא לאכל פסולי המקדשיןתע; לבדק בסימני העוףתעא; שלא לאכל שרץ העוףתעב; שלא לאכל מבשר בהמה חיה ועוף שמתו מאליהןתעג; מצות מעשר שניתעד; להפריש מעשר עניתעה; שלא לתבע חוב שעברה עליו שביעיתתעו; מצוה לנגש את הנכריתעז; שישמיט כל הלואותיו בשביעיתתעח; שלא יאמץ את לבבו על העניתעט; מצות צדקהתפ; שלא נמנע מלהלוות קדם שמטהתפא; שלא לשלח עבד עברי ריקםתפב; להעניק לו בצאתו לחפשיתפג; שלא לעבד בקדשיםתפד; שלא לגזז הצמר בקדשיםתפה; שלא לאכל חמץ אחר חצותתפו; שלא להותיר מקרבן חגיגה עד יום שלישיתפז; שלא להקריב קרבן פסח בבמת יחידתפח; מצוה לשמח ברגליםתפט; להראות ברגלים בבית הבחירהתצ; שלא נעלה לרגל בלא קרבן
תצא; למנות שופטים ושוטריםתצב; שלא לטע אשרהתצג; שלא להקים מצבהתצד; שלא להקריב קרבן בעל מום עוברתצה; לשמע בקול בית דין בכל זמןתצו; שלא לסור מדבריהםתצז; למנות מלך מישראלתצח; שלא להקים עלינו מלך נכריתצט; שלא ירבה המלך סוסיםתק; שלא לשכן בארץ מצרים לעולםתקא; שלא ירבה לו המלך נשיםתקב; שלא ירבה לו המלך כסף וזהבתקג; שיכתב המלך ספר תורה שני לעצמותקד; שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראלתקה; שלא יקח שבט לוי חלק בבזהתקו; לתת זרוע ולחיים וקבה לכהןתקז; להפריש תרומה גדולה לכהןתקח; לתת לכהן ראשית הגזתקט; להיות הכהנים והלוים עובדים במקדש למשמרותתקי; שלא לקסםתקיא; שלא לכשףתקיב; שלא לחבר חברתקיג; שלא לשאל בבעל אובתקיד; שלא לשאל בידעוניתקיה; שלא לדרש אל המתיםתקיו; מצוה לשמע אל נביא האמתתקיז; שלא להנבא בשקרתקיח; שלא להתנבא בשם עבודה זרהתקיט; שלא נירא מהריגת נביא השקרתקכ; מצוה להכין שש ערי מקלטתקכא; שלא לחוס על הרוצח וחובלתקכב; שלא להסיג גבולתקכג; שלא יקום דבר העדות בעד אחדתקכד; לעשות לעד זומם כאשר זמםתקכה; שלא לערץ ולפחד במלחמהתקכו; מצוה למשח כהן למלחמהתקכז; לשלח שלום לערים שצרים עליהןתקכח; שלא להחיות נשמה משבעה עממיןתקכט; שלא להשחית אילני מאכלתקל; לערף את העגלה בנחלתקלא; שלא לעבד ולזרע באותו קרקע
תקלב; לדון דין יפת תאר ככתוב בתורהתקלג; שלא למכר יפת תארתקלד; שלא להעבידה אחר שבעלהתקלה; לתלות המחיב לתלותתקלו; שלא להלין התלויתקלז; לקברו בו ביום וכן כל המתיםתקלח; להשיב אבדה לישראלתקלט; שלא להעלים עיניו ממנהתקמ; שלא להניח בהמת חברו נופלת תחת משאהתקמא; לטען המשא שנפל עם חברותקמב; שלא תלבש אשה עדי אישתקמג; שלא ילבש איש מלבושי אשהתקמד; שלא לקח אם על בניםתקמה; לשלח האם אם לקחה על הבניםתקמו; מצות מעקהתקמז; שלא להניח מכשולתקמח; שלא לזרע כלאים בכרםתקמט; שלא לאכל כלאי הכרםתקנ; שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמותתקנא; שלא ללבש שעטנזתקנב; לשא אשה בכתבה וקדושיןתקנג; מצוה שתשב אשת מוציא שם רע תחתיו לעולםתקנד; שלא יגרשנה כל ימיותקנה; מצוה על בית דין לסקל המחוייבתקנו; שלא לענש האנוס בחטאתקנז; מצות על האונס שישא אנוסתותקנח; שלא יגרשנה כל ימיותקנט; שלא ישא סריס בת ישראלתקס; שלא ישא ממזר בת ישראלתקסא; שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל השםתקסב; שלא לדרוש שלומם במלחמהתקסג; שלא להרחיק אדומי דור שלישי מלבוא בקהלתקסד; שלא להרחיק מצרי דור שלישיתקסה; שלא יכנס טמא להר הביתתקסו; מצוה להתקין מקום להפנות בותקסז; מצוה להתקין יתד לחפר בותקסח; שלא להסגיר עבד שברח אל אדוניותקסט; שלא להונות עבד הבורח אלינו מחוצה לארץתקע; שלא לבעול אשה בלא כתבה וקדושיןתקעא; שלא להקריב אתנן זונה ומחיר כלבתקעב; שלא יתן הלוה רבית לישראלתקעג; להלוות לנכרי ברביתתקעד; שלא לאחר נדריו יותר משלשה רגליםתקעה; לקים מוצא שפתיו כמו שנדרתקעו; מצוה להניח השכיר לאכול מהמחובר שעושה בותקעז; שלא יקח הפועל בידו יותר על אכילתותקעח; שלא יאכל הפועל בשעת מלאכהתקעט; הרוצה לגרש את אשתו שיגרשנה בגטתקפ; שלא יחזיר גרושתו משנשאתתקפא; שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצרכי צבורתקפב; מצוה שישמח החתן עם אשתו שנה אחתתקפג; שלא ימשכן בחובו כלים שעושים בהם אכל נפשתקפד; שלא לתלוש סימני צרעתתקפה; שלא למשכן בעל חוב בזרועתקפו; שלא למנוע המשכון מבעליו העניתקפז; להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לותקפח; לתת שכר שכיר ביומותקפט; שלא יעיד קרוב זה אל זהתקצ; שלא להטות משפט גר ויתוםתקצא; שלא למשכן בגד אלמנהתקצב; להניח לעניים השכחהתקצג; שלא ישוב לקחת השכחהתקצד; מצוה להלקות לרשעתקצה; שלא להוסיף להכותותקצו; שלא לחסום בהמה בשעת מלאכתהתקצז; שלא תנשא היבמה לאחר עד שתחלץתקצח; מצות יבוםתקצט; מצות חליצהתר; מצוה להציל הנרדף בנפשו של רודףתרא; שלא לחוס על הרודףתרב; שלא להשהות משקלות ומדות חסרותתרג; לזכור מה שעשה לנו עמלקתרד; למחות זרעו מן העולםתרה; שלא לשכוח מה שעשה לנו
