ברוך י"י אלהי אבתינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית י"י אשר בירושלם. יזכנו האל לראות בבנין ההראל חברים עם כל ישראל בעגלא ובזמן קריב אמן ואמן.
ברוך י"י אלהי ישראל המבין לבבות, המעורר מחשבות, שפתים פותח, וידים מפתח, מסיר עקשות פה ולזות שפתים, ולכתוב הישרה יישר ידים, סומך לכל הדורשים תורתו, מחזיק בידי המבקשים דתו, ישים מחשך לפניהם לאור, ומעקשים למישור, עד אשר לא ראו בתורתו את כל מאום, כל סתום לא עממום, נוחה אותם בצדקותיו, מישר לפניהם דרכיו ונתיבותיו, עד אשר כה נחני, ועד הנה עזרני, לבאר כל סתום, לפתח כל חתום, לגלות כל נסתר בתורתינו, ובספרי נביאינו וחכמינו, על פי אשר השיגה יד מחשבתי, באשר י"י אתי. ואל אלהים יודע ויודעי יודעים כי לא היתה כונתי בחבור הזה להתגדל בו עד חברי, ולהתפאר בו על ספרי מורי, אך כאשר פצרו בי גדולים וחכמים ממני, לאורך המלאכה בספרי המחברים אשר לפני, ולאשר הועתקו מלשון אל לשון תארך בהם ההבנה, והקצר בהם התבונה, ראיתי לעשות רצון הפוגעים בי. וכי ראיתי כי תהיה לי תועלת גדולה בחבור זה רצוני לומר הזכירני בו אשר למדתי מנעורי, ולהוסיף בו ידיעה אשר לא ידעתי מבחורי, קמתי וחצן העצלה נערתי, ומשנת המנוחה ננערתי, והתעסקתי בחבור הזה עד כליתיו, בעוז המאמץ נכשל, והעוזר כל נחשל. והנני קורא לכל הקורא בספר הזה שיביט אליו בעין רצון, לא בעין קנאה ולצון, ואם ימצא בו שגגה תהיה שגגה הסופר או הספר יתקננה אחרי העיון כפי דעתו ושכלו, ומי"י תגמולו, וידינני לכף זכות וישקלני במאזני צדק בכף דעתו, ותהי שלימה משכורתו. כי מטרדת הזמן ומעלו אשר עלי לא היתה מחשבתי בו זכה ונקייה. ועוד כי כל ימי התעסקי בו רוב מלאכתי היה בלמוד הנערים בתלמוד, ועם כל זה אולי שגיתי ואף על פי שאינני מציל עצמי מן החטא ומן השגגה וחוסר הידיעה כי אין אדם אשר לא יחטא, אף כי אנכי לא איש דברים, ויודע ספרים. ומי"י אשר כל נסתר אליו גלוי, והאמת אתו בכל ספק תלוי, שאלתי לנקותי משגיאות ומנסתרות, כמו שאמר משיחו עליו השלום שגיאות מי יבין מנסתרות נקני. ועוד אמר גם מזרים חשוך עבדך אל ימשלו כי אז איתם ונקיתי מפשע רב יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך י"י צורי וגואלי.
נשלם חלק שני מהמכלל תהלה לאל המהולל.