הוי זהיר ברשות וקדש עצמך בשער הפרישות:
נפש כי תקרב לה' ורוצה להתקדש קדוש יהיה ופרוש מהמותרות ויגביר רוחניותו בגופו על נפש הבהמיות המתאוה ובזה חבר יהי' לכל יראי ה' מעלות הנביאים ודומה למלאך ה' צבאות נדר הפרישות שאינו משתמש כ"א בהכרחי כדי חייו די שהוא חי וחוסם את פיו אחר היכולת עליה וההזדמן והחשק וימנע עצמו מכל התענוגים וההנאות בפרישות מהדברים המותרים יהיו שקולים בעיניך כתענוגים האסורים מאוסים ומתאוים למנוע בתפלות המגיעו' קודש לה' ולשמו והחונף והפורש מהעולם לאהבת העולם דומה למכבה את האש בתבן בלתי לה' לבדו תפרוש במצפון לבך ונסתרך וטרדת עה"ז ואודותיו להיות פנוי תמיד לפניו ית' גם מזה אל תנח בגדר הפרישות לאסור חושיך ותנואתך הנראות. נצור לשונך מרע מצד החיוב התורה הוא רשע גמור המדבר כזב ומנבל פיו וליתן ונשבע ורכיל ובעל ל"ה שקול כע"א ושפיכות דמים וגלוי עריות לשון מדברת גדולות קח משל מהנמסר לסרדיוט ומענים אותו ליתן תודה על חטא שחטא מחייבי מיתות ואינו רוצה להוציא דבר מפיו מיראתו וסובל הענוי' אף שיודע שהישום או למחר ימות ע"כ פירש בבא עתו ואיך תוציא דבר נבלה מפיך למות מיתה נצחיית בלא עינוי וסבלות והפרוש אשר קדוש יאמר לו יפרוש עצמו אף מדברי מותר שיחה קלה בלתי מה שלא יוכל לעמוד בלעדו לצורך התורה או להכרח העולם והמותר יחרים והלשון שער המצפון ואם יהיה מופקד נפקד אוצר המצפון ויהיו בעיניך הנעת האבר הכבד שבאיברך יותר קלה מהגעת הלשון כי צריך ביותר אזהרה ושמירת הלשון למהירות תנועתו בקלי קלות אם זכית לחכמ' האמת יתגלה לו כי הפה מכוון נגד מקום קודש והחמשה מוצאות. אחה"ע. בומ"ף. גיכ"ק. דטלג"ת. דסשר"ץ. חצובות מקודש הקדשים ואין לנו רשות להשתמש אלא לצורך גבוה ובקושי להשתמש חולה ההכרחה ומי שזכה שלא שח שיחה בטילה כל ימיו מעלתו מעולה מכל המעלות. ראו כי טוב ה' וראו מפלעות אלהים להתבונן במעשי ה' ונפלאותיו וראיתם וזכרתם את כל מצות ה' ולהעביר עינים מראות שוא ולא יביט און ולא יראה עמל ואף כי לא ראינו רעה ראיית הרשות ג'כ אסור להסתכל חוץ לד' אמות וראייה לבטלה ושיחה קלה שנמשל כמוצא זרע לבטלה ובתיקון הראייה יתוקן הלב ולא יסור וערלת לבבו יהיה נימול האריך הזוהר בסוד עין שבו נרמז שם ה' וההקפים שבו רומזים להקף העולם הלובן המקיף כל העין דומה לאוקינוס המקיף כל העולם והגוון הב' הוא היבשה והמים שבה והג' ירושלים העומד באמצע העולם והד' נקודות בת עין שמשם האורה יוצא לעולם גם ב' עינים רמות ב' יודין והחוטם דמות ו' עולה כ"ו כמנין ידו"ד והגבהת העינים המורה אל עזות אז היודין מסתלקין מהחוטם ונשאר חרון אף וכשהוא שח עינים מצטרף שם ידו"ד המרחם והחומל ראה חיים עם אשה ובתוככם ה' והחיבור בקדושה ובטהרה במקום ובעת ובזמן טהור ולהמשיך נשמה הקדושה בכוונת הקדושה ופרוש מכח המתאוה והנאות המשגל ואל תתן לנשים חילך כ"א לקיים המין להיות נולדים בנים לה' קדושים לאלהים ובנפש רוח ונשמה מסטרא דקדושה יגדל הילד ויגמל:
רק חזק לבלתי אכול כ"א אשר יאכל לכל נפש כדי קיומו הוא לבדו והמותר או אכילת תענוג שקץ הוא לא יאכל וכל הלעטה מושפעת מסטרא דלילית והיא אכילת עשו מנזיד עדשים אכול כל ימיך סעודת מצוה דהיינו שתכוין באכילתך לבריאת הגוף לעבודת הש"י ולא להנאה כי אם מעט בשבת ויום טוב וחודש ואף אז לא תאכל בגודש ואז יהיו חוליך נעשים על טהרת הקודש קדש עצמך במותר לך והחמיר לעצמך מלאכול כבהמה טהורה שהורה בה חכם וכיוצא וממה שאינו מותר לכתחלה כ"א בדיעבד ומדבר שיש בו מחלוקת אף כי ההלכה כמתיר והזהר מאד בני באיסור חדש הרגל עצמך מלמנוע מהמאכלים למעט מעט תגרשי' והעתיקי' עד שיהא קל עליך התענית וכה תעשה בשינתך ומלבושך ובכל מילי ואז קדוש יאמר לך וזה לא נאמר כי אם לצדיק בכל דרכיו ואינו עושה אלא כדי להוסיף קדושה אבל החוטא ורוצה בתשובה ימשוך מיד בעול עינוים קשות להתם חטאת להיות רצוי להנערץ והנקדש:
וכן תעשה בחוש השמע אטום אזנך משמוע כזבים ורכילות ולשון הרע וליצנות וכיוצא ומיני זמר ושחוק ואף דברי הרשות דברים בטלים אסור לשמוע אוזן שומעת תוכחת חיים והט אזניך ושמע דבררי חכמים זכור כי נעשית בצלם אלהים ע"כ הפריש איבריך מהגשמיות והתקדש ודבק בו יתברך ובתורתו במוח פנה מחשבותיך מכל טינוף וגיעול וחשוב בקינך כמו הרשב"י וחביריו שלא היו פוסקין מחשבותם אפילו רגע ולמוד מקונך שאלו ה' לא יחשוב בנו לטובה רגע א' אז כל המציאות היה כלא היה במצח לא יהיה לך מצח אשה זונה אלא מצח הרצון לכל אדם כמו המצח העליון שעל ידו מתרצים הדינים עינים הנה ה' אל יריאיו הנה לא ישונם ולא יישן שומר ישראל ומשגיח ומרחם אף על החוטאים והלכת בדרכיו ויהא טוב עין וותרן בממונך בעין יפה אזנים הקב"ה שומע אל התפלה ואל הרנה כן יהיוא זנך פקוחות לשמוע קול תורה וקול תפלה וזעקת דל ואם תשמע חרפתך לא תשוב שהרי הקב"ה מעלים ונקרא מלך עלוב בחוטם תדמה לחוטם העליון שעליו נאמר (ישעיה מח, ט) ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך שהוא ארך אפים כן לא ימצא חרון אף בפנים תקבל כל אדם בסבר פנים יפות ותדמה לפניו ית' שנאמר (במדבר ו, כד) יאר ה' פניו. בפה תדמה לפה העליון שמפיו לא תצא כ"א טוב כן לא יצא מפיך דיבור רע או קללה ונדוי וחרם ואף דברי בטילה הידים יהיו פתוחות לעניים כמוהו יתברך שנאמר (תהלים קמה, טז) פותח את ידיך ומזה תקיש לכל איבריך כולם שיהיו עם אלהיך תמים. הזהר מפרישות מחול אל הקודש ותוסיף מבעוד יום לקדושת שבת ואף גם זאת הן חלק לכל יום שעה ותקדש לקדושת שבת להתבונן בעולם שכלו שבת ואף החול יהיה חולין בטהרה ששת ימים תעבוד שית יומין דחול הם מסטרא דעבד מטטרון ששה קצות המתעלמין בו ומסיטר' דידיה ששה סדרים סוד האיסור והמותר והטמא והטהור הזכאי והחייב סוד עץ הדעת טוב ורע ולהיות הרע נכנס ונתקרא בטוב ויום השביעי לה' אלהיך סוד ששה קצוות בהאצילות וזהו לה' בהתלבשו בבריאה וזהו אלקיך ובבחינות האלו תקדש כל הימים גם הלילות קדושים יהיו ובתוספת הקדושה ובכמה מקומות הזהיר הזוהר והאריך להיות בחצות לילה קמים:
והיה לך לאות אותיות הפרוש עוזב מאוייו מתבודד צהלתו בפניו ואבלו בלבו לבו רחוק ונפשו שפילה אינו נוקם ואינו נוטר ואינו חומד ואינו מספר בגנות שונא השררה מיושב רב בושת סבלן אם יכעוס לא יתקצף ולא יעשו בו רושם מושל ביצרו לא יזכור לאדם הרעה שהרע לו כ"א הטובה שהטיב עמו חסדו חזק בריתו נאמנה נאמן רוח צרותיו רבות תלונותו מעוטה מצפה לגזירות יוצרו וחפץ בדין הבורא משאו קל ועזרתו רבה רצוי חברתו שמחה והרחקתו אנחה אם ישאלו ממנו יתן ואם יחמסו אותו ימחול ואם ימנעו ממנו יתנדב ואם ירחיקוהו יקרב מצוה על הדבר טוב ודובר שלום ואמת אומר ועושה גוזר ומקיים גודר פרץ אב ליתום בעל לאלמנה תשועה לאביון ולדל עזרה אוהב אלהים רודף רצונו אוהב לאנשי צדק נאמן לאנשי אמת מזכיר למשכיל מלמד לשכל יודע את מומו זוכר את עונו כל מעשה זולתו זך ממעשהו מנפשו היקרה כל נפש בעיניו יותר ברה.