דין חפירת כוכין וקברות במועד להקבר בהן אחר המועד.
אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין פי' אין חופרין כוכין וקברות בחולו של מועד להקבר בהן אחר המועד כן פירשו רבינו חננאל ורבינו יצחק פאסי ז"ל מאי כוכין ומאי קברות אמר רב יהודה כוכין בחפירה וקברות בבנין. אבל מחנכין את הכוכין. אמר ר' יהודה שאם היה ארוך מקצרו. במתניתא תני מאריך בו ומרחיב בו וארון עם המת בחצר פי' עושין ארון עם המת בחצר כי אם יעשו בחוץ יאמרו כל העם מותר לעשות מלאכה בחולו של מועד שאינן יודעין שמת לו מת. תנינא להא דתנו רבנן עושין כל צורכי המת גוזזין לו שערו ומכבסין לו כסותו במים ועושין לו ארון מנסרים המנוסרים מערב יום טוב רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מביא עצים ומנסרן בצנעה בתוך ביתו והלכה כרבן שמעון בן גמליאל דסתם מתני' כוותיה:
ירושלמי לא שנו אלא באדם שאינו מפורסם אבל אם הוא אדם מפורסם עושין לו ארון אפי' בשוק. כד דמך ר' חנינא עבדו ליה רבנן ארונא בשוק. והכל מודים שלא יקוץ לו ארזים ודכוותא לא יחצוב לו אבנים ואם היו חצובות פלוגתא דר' יהודה ורבנן.
מצאתי למפרש אחד והא אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור והכא אמרינן בצנעה אין בפרהסיא לא ותירץ יש לומר דבמסכת שבת פרק חבית שנשברה מקשינן ליה לרב מסתם מתניתין ומתרץ תנאי הוא וכו' ומסתבר דהלכה כמתניתין כדאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ורב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ולא סמכינן אדרב והלכך מת בחולו של מועד עושין לו קבר דכיון דאמרינן יום טוב שני לגבי מת כחול שויה רבנן כל שכן בחולו של מועד שמותר בכל מלאכות הצריכות למת וארון עושין לו בבית שהמת שם ולא כדרך חול. ואצל המת היינו בחצר דקתני במתניתין כלומר בצנעה ולקמן באידך פרקין אשכחן עובדא כולא כרב מפי ר' עד כאן דבריו.
וגם הר"ר שמחה מאישפירה ז"ל מצאתי שמקשה על הא דרב מפרק במה בהמה יוצאה ולא בזוג שבצוארה דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא. וגם בפרק אע"פ בכתובות אמרינן צינור שעלו בו קשקשים ממעכו ברגלו בצנעה. ובירושלמי מצאתי שמקשה על הא דרב אין שוחטין בגומא וכו' ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את המינין מתניתין פליגי על רב. בית שהוא קמור ארבע אמות אין שופכין בתוכו מים בשבת ותני עלה אם היתה מזחילה מותר. עונת גשמים מותר. צינורות מקלחין אסור תני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר ועוד מקשה לרב כמה קושיות ויש לומר דלית הלכתא כוותיה. גרסינן בסוף מסכת כתובות אמר ר' חייא בר יוסף עתידין צדיקין שיעמדו בלבושיהם קל וחומר מחטה ומה חטה שנקברת ערומה יוצאה בכמה מלבושים צדיקין שנקברין במלבושיהן על אחת כמה וכמה:
סליקו להו הלכות שמחות הנחמדים מזהב ומפז רב והלכותיו חמשים ושלש וסימנם ויטע ה' אלהים ג"ן בעדן נפשי בתוכו תלין:
צדקי יה על ספר המצא גם את דיני לאור הוצא
בר נקי מכל חטא אשמה תתן אותי תמיד ורצה
אברהם חסדו זכרה לי וזכות נעקד עם תם נרצה
הרופא לשבורי הלב חזק עבדך הודך רוצה
ינעם חבלי בך כל חיי ובעת מותי תמים אצא
שם ושארית טוב תתן לי בזה גם בבא אתרצה.