Sifrei Devarim 352:5

(יא) ברך ה' חילו, בנכסים מיכן אמרו רוב כהנים עשירים הם משום אבה הדרוס אמרו הרי הוא אומר (תהלים לז כה) נער הייתי וגם זקנתי לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם זה זרעו של אהרן. (Devarim 33:11) "Bless, O, L-rd, his substance": i.e., his possessions — whence the adage: "Most Cohanim are wealthy." According to Abba the exegete, the verse (Psalms 37:25) "I have been a youth and I have also aged, but I have never seen a tzaddik forsaken nor his children begging for bread" applies to the seed of Aaron.

ופעל ידיו תרצה, שמרצה את ישראל לאביהם שבשמים. "and desire the work of his hands": For he reconciles Israel to their Father in heaven.

מחץ מתנים קמיו, שכל מי שמעורר כנגדו על הכהונה מיד נופל. "Break the thighs of those who rise up against him": Whoever contests his right to the priesthood immediately falls.

דבר אחר מחץ מתנים קמיו, זה קרח, ומשנאיו מן יקומון, זה עוזיהו. Variantly: "Break the thighs of those who rise up against him" refers to Korach. "and of his foes, that they rise not": This refers to Uzziyahu (viz. II Chronicles 29:16-23).

ישכון לבטח עליו, אין בטח אלא רחצן וכן הוא אומר (יחזקאל לד כה) וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים. (Devarim, Ibid.) "he (Benjamin) shall rest securely upon Him": And there is no "security" but in "dwelling," viz. (Ezekiel 34:25) "And they will dwell securely in the desert and sleep in the forests."

חופף עליו כל היום, זה בנין ראשון. כל היום זה בנין אחרון. ובין כתיפיו שוכן, בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא. דבר אחר חופף עליו בעולם הזה. כל היום לימות המשיח. ובין כתיפיו שכן בנוי ומשוכלל לעתיד לבא וכן אתה מוצא באברהם שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וחזר וראה אותו בנוי שנאמר (בראשית כב יד) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה הרי בנוי, אשר יאמר היום בהר הרי חרב ה' יראה בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא, וכן אתה מוצא ביצחק שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וחזר וראה אותו בנוי שנאמר (שם כז כז) ראה ריח בני הרי בנוי כריח שדה הרי חרב אשר ברכו ה', בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא שנאמר (תהלים קלג ג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים וכן אתה מוצא ביעקב שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וראה אותו בנוי שנאמר (בראשית כח יז) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה הרי בנוי, אין זה, הרי חרב, כי אם בית אלהים וזה שער השמים, הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא. (Devarim, Ibid.) "He (the L-rd) hovers over it": This is the first Temple. "all the day": This is the ultimate Temple. "and between his (Benjamin's) shoulders (i.e., in a slight depression on the highest part of Benjamin's land) does it (the Temple) dwell": built and finished in time to come. And thus do you find with Abraham: that he saw it built, and he saw it in ruins, and he saw it built (again), viz. (Bereshith 22:14) "And Abraham called the name of that place 'The L-rd will see'" — built; "of which (place) it will be said (in future generations) 'On this day in the mountain' — in ruins; 'the L-rd shall appear'" — built and finished in time to come. And thus do you find with Isaac: that he saw it built, and he saw it in ruins, and he saw it built (again), viz. (Ibid. 27:27) "See, the smell of my son is like the (pleasing) smell (of the sacrifices)" — built; "field" — in ruins, viz. (Michah 3:12) "Therefore, because of you, Zion will be plowed over like a field"; "which the L-rd has blessed" — built and finished in time to come, viz. (Psalms 133:3) "For there the L-rd has commanded the blessing — life forever!" And thus do you find with Jacob: that he saw it built, and he saw it in ruins, and he saw it built and finished in time to come, viz. (Bereshith 28:17) "And he feared and he said: 'How awesome is this place' — built; 'This is not' — in ruins; 'other than the house of G-d'" — built and finished in time to come.

ובין כתיפיו שכן, בין חרב בין שאינו חרב וכן הוא אומר (סוף דהי"ב) כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים. (Devarim, Ibid.) "and between his (Benjamin's) shoulders does it (the Temple) rest": whether in ruins or not in ruins. And thus is it written (Ezra 1:2-3) "Thus said Koresh, king of Paras … He is the G-d which (i.e., whose Temple) is in Jerusalem."

דבר אחר ובין כתיפיו שכן, מה שור זה אין בו גבוה מכתיפיו כך בית המקדש גבוה מכל העולם וכן הוא אומר (דברים יז ח) וקמת ועלית אל המקום ואומר (ישעיה ב ג) והלכו עמים רבים לכו ונעלה אל הר ה', אינו אומר גד מן המזרח ודן מן המערב אלא עמים רבים. Variantly: "and between his shoulders does it rest": Just as with an ox, there is nothing higher than its shoulders, so, the Temple is higher than the rest of the world, viz. (Devarim 17:8) "then you shall arise and go up to the place," and (Isaiah 2:3) "Come and let us go up to the mountain of the L-rd." It is not written "Gad from the east and Dan from the west, but (Ibid. 4) "many peoples" (i.e., all go up.) Rebbi says: Of all the boundaries it is written "and the border curved," "and the border descended," but here it is written (Ibid. 15:8) "And the border ascended by the valley of Ben Hinnom to the southern shoulder of the Yevussi, which is Jerusalem."

רבי אומר בכל התחומים הוא אומר וירד הגבול ותאר הגבול וכאן הוא אומר (יהושע טו ח) ועלה הגבול גיא בן הינום אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם, מלמד שבית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימין רבי מאיר אומר בית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימן וכראש תור יוצא מחלקו לחלקו של יהודה שנאמר ובין כתיפיו שכן, ומה אני מקיים (בראשית מט י) לא יסור שבט מיהודה זו לשכת הגזית שנתונה בחלקו של יהודה שנאמר (תהלים עח סז-סח) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר ויבחר את שבט יהודה אבל בית הגדול היה בנוי בחלקו של יוסף בשילה. [רבי יהודה אומר בית המקדש בתוך חלקו של יהודה היה] שנאמר (מיכה ה א) ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ואין אפרתה אלא בית לחם שנאמר (בראשית לה יט) ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם We are hereby taught that the Temple is built in the portion of Benjamin and like the head of an ox extends from the portion of Benjamin to that of Judah, as it is written "and between his (Benjamin's) shoulders (in a slight depression on the highest part of Benjamin's land) does it (the Temple) rest." As to its being written (Bereshith 49:10) "The scepter shall not depart from Judah," that refers to the chamber of hewn stone (in the Temple), which is in the portion of Judah, viz. (Psalms 78:67-68) "And He rejected the tent of Joseph and did not choose the tent of Ephraim. He chose the tribe of Judah, Mount Zion, which He loves." But the Temple was in the portion of Benjamin, viz. (Bereshith 35:19) "And Rachel died, and she was buried on the way to Efrath, which is Bethlehem."

רבי מאיר אומר בחלקו של בנימן בנה מתה שנאמר (בראשית מח ז) ואני בבואי מפדן בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה מתה עלי רחל ואין אפרתה אלא בית לחם שנאמר (מיכה ה א) ואתה בית לחם אפרתה שומע אני בחלקו של יוסף בנה תלמוד לומר (תהלים קלב ו) הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדה יער במי שנמשל בחייתו יער ואיזה זה בנימן שנאמר (בראשית מט כז) בנימן זאב יטרף R. Meir says: She died in the portion of Benjamin, her son, as it is written (Ibid. 48:7) "for when I came from Paden, Rachel died upon me … before Efrath, etc." And Efrath is none other than Bethlehem, viz. (Michah 5:1) "And you, Bethlehem, Efrathah." I might think, in the portion of Joseph, her son; it is, therefore, written (Psalms 132:6) "Behold, we heard of it in Efrath; we found it in the field of the forest" — with him who is compared to an animal of the forest. And who is that? Benjamin, as it is written (Bereshith 49:27) "Benjamin is a wolf that will tear."

זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו וכן אתה מוצא כשחלק יהושע ארץ ישראל לשבטים הניח דושנה של יריחו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה ונתנו לבני יונדב בן רכב חלק בראש והיו אוכלים אותו ארבע מאות וארבעים שנה שנאמר ויהי (מ"א ו א) בשמונים שנה וארבע מאות שנה צא מהם אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר נמצאו אוכלים אותו ארבע מאות וארבעים שנה וכששרת שכינה בחלקו של בנימן עמדו ופנו אותו מלפניהם שנאמר (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה. (במדבר י כט) ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה וכי עלת על לב שאמר משה ליתרו בוא וניתן לך חלק בארץ והלא כבר נאמר (שם) לכה אתנו והטבנו לך מה תלמוד לומר (שם) כי ה' דבר טוב על ישראל זו דושנה של יריחו שהיו אוכלים אותה בני בניו של יתרו קודם שנבנה בית הבחירה לשבטים (שם ל) ויאמר אליו לא אלך אמר לו למחר כשתחלק ארץ ישראל לשבטים איזה שבט מכם שיתן לי כרם אחד בתוך שלו או תלם אחד בתוך שלו אלא הריני הולך לארצי ואוכל פירות מארצי ואשתה יין מכרמי וכן אתה מוצא בישראל שהניחו מקום פירות ומאכל ומשתה והלכו לעדר במדבר ללמוד תורה מיעבץ וזהו עתניאל בן קנז. Benjamin merited that the Shechinah reside in his portion. And thus you find that when Joshua apportioned Eretz Yisrael among the tribes, he left over of the choice land of Jericho five hundred ells by five hundred ells and gave a first portion to the sons of Yonadav ben Rechav from which they ate four hundred and forty years, as it is written (I Kings 6:1) "And it was in the four hundred and eightieth year after the exodus of the children of Israel from the land of Egypt … he (Solomon) built the Temple for the L-rd." Deduct from that the forty years that Israel was in the desert, whence we find that they ate from it four hundred and forty years. And when the Shechinah reposed in the portion of Benjamin, they arose and vacated it, as it is written (Judges 1:16) "And the children of the Kenite, the father-in-law of Moses, ascended from the city of date palms" (Jericho), and (Bamidbar 10:29) "And Moses said to Chovav (Yithro) the son of Reuel the Midianite, the father-in-law of Moses … it will I give to you, etc." Now would it enter your mind that Moses was telling Yithro: Come and we will give you a portion in Eretz Yisrael? What he was saying to him was (Ibid.) "Come with us and we will do good with you." The reference is to the choice land of Jericho, which fed the descendants of Yithro before the Temple was built for the tribes. (Ibid.) "And he said to him: 'I will not go, etc.'", viz.: In the future, when Eretz Yisrael will be apportioned among the tribes, one of them will give me one of his vineyards or one of his furrows — "but I will go to my land and eat the fruits of my land and drink the wine of my vineyard."

הרי הוא אומר (ש"ב כד כד) ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים ובמקום אחר הוא אומר (דהי"א כא כה) ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב שש מאות אי איפשר לומר שקלי זהב שכבר נאמר שקלי כסף ואי איפשר לומר שקלי כסף שכבר נאמר שקלי זהב אמור מעתה בכסף קנה וזהב שקל אי איפשר לומר חמשים שכבר נאמר שש מאות ואי איפשר לומר שש מאות שכבר נאמר חמשים אמור מעתה כיון שראה דוד מקום שראוי לו לבנות בית הבחירה עמד וכנס חמשים שקלים מכל שבט ושבט נמצאו שש מאות שקלים מכל השבטים. R. Shimon says: This was not his intent, but what he said was "I will go to my land and to my kindred," and I will convert the people of my land and of my family. Lest you say he went and did not do so, it is written (I Chronicles 2:55) "and the families of scribes who dwelt at Ya'abetz … These were the Kenites who descended from Chammath, the father of the house of Rechav." And thus is it written (Judges 1:16) "And the children of the Kenite, the father-in-law of Moses, ascended from the city of date palms" (Jericho.) They left a place of fruit, food, and drink, and went to the south of Arad to the desert to learn Torah with Ya'abetz. Who was Ya'abetz? Athniel ben Kenaz. And thus is it written (II Samuel 24:24) "And David bought (on the future site of the Temple) the threshing floor and the cattle for fifty silver shekels." And elsewhere it is written (I Chronicles 21:25) "And David gave Ornan for the place golden shekels, six hundred." It cannot mean (literally,) golden shekels, for it is written "silver shekels." And it cannot mean silver shekels, for it is written "golden shekels." It must mean, then, that he weighed in gold and bought in silver. And it cannot mean fifty, for it is written six hundred. And it cannot mean six hundred, for it is written fifty. It must mean, then, that when David saw the place where it was fitting to build the Temple, he collected fifty shekalim from each tribe; all together, six hundred shekalim.

ומפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו משל למלך שבא אצל בניו לפרקים וכל אחד ואחד אומר אצלי הוא שורה קטן שבכולם אמר איפשר שמניח אבה אחיי הגדולים ושורה אצלי עמד לו ופניו כבושות ונפשו עגומה אמר ראיתם בני הקטן שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו עכשיו המאכל והמשתה יהיה משלכם ולינתי אצלו כך אמר הקדוש ברוך הוא בית הבחירה יהיה בחלק בנימן וקרבנות מכל השבטים. Why did Benjamin merit the reposing of the Shechinah in his portion? This may be compared to (the situation of) a king, who visited his sons from time to time. Each one said let him stay with me. The youngest said: Is it possible that father will leave my big brothers and stay with me? — whereupon he was completely crestfallen. His father, seeing him in this state, said: I will eat by you and sleep by him. Thus, the Holy One Blessed be He said: The Temple will be in the portion of Benjamin, and sacrifices offered by all of the tribes.

דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו שכל השבטים נולדו בחוצה לארץ ובנימן נולד בארץ Variantly: Why did Benjamin merit the reposing of the Shechinah in his portion? For all of the brothers were born outside of the land, and Benjamin in it.

דבר אחר כל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימן לא היה במכירתו אמר הקדוש ברוך הוא אם אני אומר לאלו שיבנו לי בית הבחירה כשהם מתפללים לפני איני מתמלא רחמים עליהם שלא היה להם רחמים על אחיהם. Variantly: Because all of the brothers were involved in the sale of Joseph, but not Benjamin. The Holy One Blessed be He said (as it were): Shall I tell these to build the Temple? No. Let them pray before Me and I will be filled with mercy for them; but I will not repose My Shechinah in their midst, for they did not have mercy upon their brother.

דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו משל למלך שהיו לו בנים הרבה משהגדילו הלך כל אחד ואחד תפש את מקומו קטן שבהם היה אביו אוהבו אוכל ושותה עמו נשען עליו ויוצא נשען עליו ונכנס כך בנימן הצדיק קטן שבשבטים היה והיה יעקב אביו אוכל ושותה עמו נשען עליו ויוצא נשען עליו ונכנס אמר הקדוש ברוך הוא מקום שסמך צדיק זה ידיו אני משרה שכינתי שנאמר ובין כתיפיו שכן סליק פיסקא Variantly: This may be compared to (the situation of) a king who had many sons. When they grew up, each went his own way. The youngest was beloved of his father. He ate with him, drank with him, and leaned upon him in going out and coming in. Similarly, Benjamin the tzaddik was the youngest of the tribes, and Jacob our father would eat with him and drink with him and lean upon him in going out and coming in — whereupon the Holy One Blessed be He said: The place where this tzaddik reposed his hands, there will I repose My Shechinah. Thus, "and between his (Benjamin's) shoulders does it (the Temple) rest."