ענייני התשובה כתובים במקומות רבים בתורה בנביאים ובכתובים, ולא פחות מזה — בדברי חכמים. ואולם אף על פי שיש בכולם קריאה לתשובה, ואפילו הגדרות מעשיות פרטיות בענייני תשובה לעברות מסוימות, עם זאת לא נמצא לפני הרמב"ם מי שיעשה מבנה שהוא גם תיאורטי וגם מעשי, בענייניה של התשובה.
יש בפרקים הללו בהלכות תשובה דברים שבאים לעורר את הלב לתשובה בכלל, ולתשובה בפרט על נושאים מסוימים, ועם זאת גם הלכות שנוגעות למעשה לגבי דרכי התשובה — הן במה שנוגע לאדם בינו לבין עצמו, הן בדרכי התשובה שיש בהן עניין של תיקון עוול שנעשה בין הבריות, וגם דברי הלכה שעוסקים ביחס החברתי וההלכתי לחוטא מצד אחד, ולמי שחזר בו מהצד השני.
עם זאת, בהלכות תשובה של הרמב"ם נדונים גם דברים שחורגים מבעיית התשובה הלכה למעשה, אך מגדירים ותוחמים את הלכות התשובה. בפרקים הללו מביא הרמב"ם בתמצית כמה וכמה מעיקרי האמונה, ומגדיר את חשיבותם בתוך המכלול של החיים של האדם מישראל — הן במה שהדבר נוגע לחייו של האדם בפני עצמו, והן ביחס למעמדו בחברה היהודית.
יתר על כן, הרמב"ם נותן בהלכות הללו מקום לשני נושאים נוספים, שכל אחד מהם הוא עולם שלם לעצמו. מצד אחד הרמב"ם קובע את גדרי היסוד ומעלה את השאלות שיש בנושא עיוני מופשט — עניינה של הבחירה החופשית, כהגדרת יסוד של היהדות שרואה את הבחירה החופשית כמעט כגבול המגדיר את מה שהוא בתוך העולם היהודי ומה שמחוצה לו. לפי דברי הרמב"ם האמונה בבחירה החופשית היא כמעט יסוד מיסודי האמונה. אגב כך יש כאן עיסוק גם בבעיות הנוגעות לשאלה הסבוכה של ההוויות הסותרות לכאורה של הידיעה והבחירה, הגזרה הקדומה והחופש.
נושא אחר שעוסק בו הרמב"ם אגב הלכות תשובה הוא בהגדרות והבחנות של ענייני השכר והעונש, שמתוכן הוא דן הן בשכר בעולם הזה והן בשכר לעולם הבא, הן בימות המשיח והן בגן העדן, ולפיכך הלכות תשובה יוצאות הרבה מעבר לשאלה של כיצד עושים תשובה, אלא הן בונות תבנית יסודית להבנת העולם והמצוי בו כמו גם מתווים את דרכו של העולם מתחילה עד סוף.