למה נבחנים חג"ת דז"א דנקודים, שהם ג' שמות נפרדים: ע"ב ס"ג מ"ה. ובאצילות נבחנים תמיד חג"ת שלו תחת שם אחד, או כולם מ"ה, או כולם ס"ג, או כולם ע"ב. (לתשובה)
למה מלך הדעת דנקודים אינו נמנה במספר הרפ"ח ניצוציו רק שמתחילים מחסד דנקודים, שהוא הוי"ה דע"ב. (לתשובה)
מאחר שז"ת דנקודים נשברו כולם פנים ואחור, א"כ מה הפירוש, שו' המדרגות הראשונות דמלך החסד שהוא הוי"ה דע"ב, נשארו כולם באצילות. (לתשובה)
איך אומר שג' המלוים של ע"ב ס"ג מ"ה נשלמו בעת העיבור, כיון שאין הויות אלו בז"א רק בעת הגדלות כשמלביש לאו"א. (לתשובה)
מהו הפירוש, שז"א יוצא בקב שלו מרה"י לרה"ר בשבת, כדי לפרנס השיורי מלכין קדמאין שעדיין לא נבררו. (לתשובה)
למה פעם אומר שנה"י דא"א עולים לחג"ת דעצמו, ופעם אומר שנה"י דא"א עולים לחג"ת דאו"א, ולא לחג"ת דעצמו. (לתשובה)
מאיזו בחינה נחשבים או"א, שהם מחוסרי נה"י דכלים וג"ר דאורות, ומאיזו בחי' נחשבים שיש להם עשר ספירות שלמות. (לתשובה)
מאחר שלעת לידת הז"א נעשית התבונה בסוד רובצת, שפירוש, ו"ק בלי ראש, א"כ למה צריכים הנה"י דאו"א להתחלק לכח"ב חג"ת נה"י. (לתשובה)
איך אומר פעם שהתלבשות המוחין בד"ר דתבונה נקראו ם ' דצלם. ופעם אומר שההתלבשות בו"ס ראשונות דתבונה נקרא ם ' דצלם. (לתשובה)
למה המוחין בם ' דצלם נבחנים שהם ד' מוחין חו"ב חו"ג. ובל ' דצלם נבחנים רק לג' מוחין חב"ד. (לתשובה)
למה נבחן הם ' דצלם שהוא: ו"ס ראשונות דתבונה ג', וי ' דהויה הכוללת כל התפשטות המוחין, ונקראת חכמה, ונקראת אויר, ונקראת צלם. (לתשובה)
למה ל ' דצלם היא: נה"י דתבונה ג', וה' דהויה, ונקראת בינה, והיא אור דאשתאר מאויר, והיא צל מצלם, ונקראת מגדל הפורח באויר, והיא חסרה מם ' דצלם ומי ' דאויר. (לתשובה)
למה צ ' דצלם היא: התפשטות ג' דמוחין דז"א, ונקראת דעת ונקראת ו' דהויה של התפשטות המוחין דז"א, והיא בחינת מוחין פנימים. (לתשובה)
איך אומר של ' דצלם היא כנגד ג' יודין שבאהי"ה דיודין, הלא אהי"ה היא באמא עלאה, ול ' דצלם היא בחי' ישסו"ת שבהם הויה דס"ג ולא אהיה. (לתשובה)
כיון שסדר ג' בחינות הצלם נוהגים בין בעיבור בין ביניקה, ובין בגדלות, א"כ במה משתנה הצלם דעיבור מהצלם דיניקה או דגדלות. (לתשובה)