אין שלם יותר מלב שבור
(ר' מנדל מקוצק)
בחוברת זו מוגש בפני קהל הקוראים בפעם הראשונה קובץ מדרשותיו של הרב שג"ר, ראש ישיבת שיח.
שונה היא הדרשה משיעור או מאמר, בכך שמיועדת היא להיאמר בציבור, ומטרתה העיקרית היא לעורר אותו לחיים רוחניים ממשיים. לפיכך, יש בה ביטוי בולט יותר לרגשות הלב מאשר לתפיסתו הרחבה והמסודרת של הרב. כאן יורה הוא כחץ את אמירותיו, מלב אל לב, לעתים על חשבון הדיון המפורט.
מיוחדות הן דרשות אלו בכך שפונות הן אל ציבור דתי מודרני. דומני שאחת הסיבות לירידת קרנה של הדרשה בדורות האחרונים היא, שהדרשנים פונים אל קהלם בדרך המסורתית הישנה, ללא הרגישות המספקת להווייתה, צרכיה ומחלותיה של העת המודרנית. לא כן בדרשותיו של הרב שג"ר, שאיננו מתעלם מסגנון החשיבה והדיבור שאנו חיים בו, ומההשפעות התרבותיות שפועלות עלינו, ונותן לכך ביטוי בשימושו במקורות ובדרך שבה הוא ממחיש את דבריו.
בדרשות אלו ישנו נסיון לחבר את מושגי התשובה, הסליחה, הוידוי והאשמה, קבלת עול מלכות שמים, ועוד, אל חוויותיו הקיומיות של האדם, וע"י כך לתת להם ממשות וקונקרטיות. בדרך זו עשויים ימי התשובה להפוך לימים מלאים בעיסוק נפשי ורוחני אינטנסיבי, המכוון לחשבון נפש רציני ועמוק, ומביא למהפך ממשי בחייו של האדם.
העריכה
ישנן באמתחתנו עוד דרשות רבות לימים הנוראים שלא הספקנו עדיין לעורכן. למרות זאת, אספתי את כל המאמרים שהספקתי לערוך, על מנת להביאם לדפוס עוד השנה, בתור מהדורה מקדימה ונסיונית של דברים בעתם.
החוברת נפתחת בדרשה לחודש אלול משנת תשד"מ שנושאה הוא התשובה. זוהי דרשה מתקופה מוקדמת יחסית, והיא שונה בסגנונה מהאחרות. אחריה באות דרשות שנאמרו לפני הסליחות בשנים תשמ"ט-תש"ן, תשנ"ו-תשנ"ט, במקומות שונים (ההפניות למקורות התפילה והסליחות הן לפי נוסח האשכנזים). לאחר מכן באה דרשה לראש-השנה שמקורה בדברים שנאמרו בשנים תשנ"ו ותשנ"ט, וצורפו לדרשה אחת מחמת קירבת העניינים. בסוף החוברת צירפנו נספח ובו דיון על הזמן לסוגיו השונים. דיון זה אמנם איננו דרשה אבל יש לו שייכות לימים הנוראים, ועוזר הוא להבין לעמקו את העניין המרכזי של ראש-השנה – סוף הזמן, לידתו, ויצירת הזמן.
דרך העריכה מנסה לשמר את הדברים כהווייתם עד כמה שניתן. הדרשות נלקחו מתוך כתבי-יד וטיוטות-מחשב, ועובדו מבחינה לשונית על מנת שירוץ הקורא בהן. כמו כן הוספתי הסברים קצרים במקומות שנראו לי נחוצים. הערות וביאורים ארוכים החורגים מרצף הדברים הובאו בסוף החוברת. אלו מהם שנכתבו על-ידי, צוינו בראשי-תיבות – א.צ. למרות זאת, מובן מאליו שההתערבות בתוך הכתיבה עצמה נותנת לדברים גוון מסוים שהעורך שותף לו, אולי בלא יודעין, ויתכן שאם הדברים היו נערכים ע"י אדם אחר היה להם גוון שונה במקצת.
מגמתנו באופן כללי היתה להציג את הדברים כסדרם הכרונולוגי על מנת לשמר את הטעם המקורי של דרשות שנישאו בפני ציבור, ולא להפכם למאמרים מלומדים. מאידך, לא התאפשרה מגמה זו במלואה עקב רצוננו למנוע חזרות מרובות על נושאים שכבר נידונו בהרחבה בשנים קודמות. לכן לעתים איחדתי חלקים של דרשות לדרשה אחת. למרות זאת, במקומות שבהם יש חזרה מסוימת אבל היה מן החידוש בהקשר שבו היא מצויה, או שהיה צורך בה להבנת שאר הדרשה, השארתי את הדברים כמות שהם.
בפרוש עלינו ימי התשובה והכפרה, נסיים בתפילה שנזכה לעורר את ליבנו לתשובה שלימה מעומק הלב, תשובה עילאה, המביאה לידי גאולה ורפואה, בפרט בעצם הימים הקשים העוברים על עמנו בשעה זו. מי יתן ויהיו אלו חבלי משיח, ורוח אפינו יבוא ויגאלנו ויאמר לצרותנו די. וכבר הבטיחונו רבותינו שסוף סוף יעשו ישראל תשובה ומיד נגאלים.
אודיה צוריאלי, אלול תשס"א.