יהודים ונכרים בספרות חז"ל מכללת אחוה תשפ"ב דף מקורות מס. 4: מעשים ביהודים ובנכרים

(ח) נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר, מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. מִלֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ, מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. עָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה, וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים:

Mishnah Shabbat 16:8

(8) If a gentile kindled a lamp on Shabbat for his own purposes, a Jew also uses its light; and if the gentile kindled it for a Jew, the Sages prohibited to utilize its light. Similarly, if a gentile drew water from a well in the public domain to give his animal to drink, a Jew gives his own animal to drink after him from the same water; and if he drew the water initially for the benefit of a Jew, it is prohibited for a Jew to give his animal to drink from that water. Similarly, if a gentile made a ramp on Shabbat to disembark from a ship, a Jew disembarks after him; and if he made the ramp for a Jew, it is prohibited. There was an incident in which Rabban Gamliel and the Elders were traveling on a ship and a gentile made a ramp on Shabbat in order to disembark from the ship on it; and Rabban Gamliel and the Elders disembarked on it as well.

תוספתא שבת (ליברמן) י״ג:י״ד

(יד) ספינה הבאה בים אין עולין מתוכה ליבשה, אלא אם כן היו בתוך התחום עד שלא חשיכה. מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה וקדש עליהן היום, אמ' לו לרבן גמליאל מה אנו לירד? אמ' להם צופה הייתי והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה, אלא נטרפה הספינה פעמים הרבה. באותה שעה עשה גוי סקלא לירד בו. אמרו לו מה אנו לירד? אמ' להם הואיל ולא בפנינו עשאו מותרין אנו לירד בו, וירדו בו הזקנים.

Tosefta Shabbat (Lieberman) 13:14

...

תוספתא תרומות (ליברמן) א׳:ט״ו

(טו) גוי שתרם של ישר' אפילו (שלא) ברשות, אין תרומתו תרומה.
מעשה בפיגא בישר' אחד שאמ' לגוי תרום גורני ותרמה, וחזרה תרומה לגורן, ובא מעשה לפני רבן שמע' בן גמל', ואמ' הואיל וגוי תרמה אינה תרומה.
ר' יצחק אומ' גוי שתרם של ישראל, והבעלים מקיימין על ידיו תרומתו תרומה.

Tosefta Terumot (Lieberman) 1:15

...

תוספתא עבודה זרה ג׳:ב׳

(ב) לוקחין מן העובדי כוכבים ספרים ותפלין ומזוזות ובלבד שהיו כתובין עליהן כתקנן

מעשה בעובד כוכבים אחד שהיה כותב ספרים בצידן

ובא מעשה לפני חכמים ואמרו: מותר ליקח ממנו.

מוכרין לעם הארץ ספרים תפלין ומזוזות ואין לוקחין תפלין אלא מן המומחה...

Tosefta Avodah Zarah 3:2

...

בראשית רבה י״א:ד׳

רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעוּדָה לְאַנְטוֹנִינוּס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ,

עָשָׂה לוֹ סְעוּדָה בַּחוֹל הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין.

אָמַר לוֹ: אוֹתָן עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ.

אָמַר לוֹ: תֶּבֶל אֶחָד הֵן חֲסֵרִין.

אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ קֵילָרִין שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם?

אָמַר לוֹ: שַׁבָּת הֵן חֲסֵרִין, אִית לָךְ שַׁבָּת?

Bereshit Rabbah 11:4

(4) ...Bless it (the day) with delicacies. Rabbeinu (Rabbi Yehudah/Rebbi) made a feast for Antoninus on the Shabbat. They brought before him prepared foods that were cold. He ate from them and found them very tasty. He (Rebbi) made a feast for him (Antoninus) on a weekday and brought before him steaming foods. He (Antoninus) said to him (Rebbi) those (the cold food on Shabbat) tasted better to me than these (warm foods). He (Rebbi) explained that the warm weekday food was missing a single spice. He (Antoninus) said to him, ‘and is there anything in the king’s treasury that is lacking? He (Rebbi) said that the food was missing Shabbat, Do you have Shabbat?

בבא בתרא ח׳ א:י״ח

איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ארנקא דדינרי לקמיה דרב יוסף

אמרה: ליהוי למצוה רבה.

יתיב רב יוסף וקא מעיין בה: מאי מצוה רבה?

א"ל אביי: מדתני רב שמואל בר יהודה "אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים", שמע מינה - פדיון שבויים מצוה רבה היא.

Bava Batra 8a:18

Incidental to this story, the Gemara relates that Ifera Hurmiz, the mother of King Shapur, king of Persia, sent a purse [arneka] full of dinars to Rav Yosef. She said to him: Let the money be used for a great mitzva. Rav Yosef sat and considered the question: What did Ifera Hurmiz mean when she attached a condition to the gift, saying that it should be used for a great mitzva? Abaye said to him: From what Rav Shmuel bar Yehuda taught, that one does not impose a charity obligation on orphans even for the sake of redeeming captives, learn from this

עבודה זרה כ״ג א:ה׳

...דתנן גבי פרת חטאת - ר' אליעזר אומר: אינה נקחת מן העובדי כוכבים וחכמים מתירין.

Avodah Zarah 23a:5

Rabbi Pedat said: The contradiction between the mishna, which rules that gentiles are suspected of bestiality, and the baraita, which permits an animal purchased from gentiles to be sacrificed as an offering, is not difficult; this mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, while that baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis. As we learned in a mishna (Para 2:1) with regard to the red heifer of purification: Rabbi Eliezer says that it may not be purchased from gentiles, and the Rabbis permit it to be purchased from gentiles. Rabbi Pedat explains: What, is it not correct to say that Rabbi Eliezer and the Rabbis disagree with regard to this issue, that Rabbi Eliezer holds that we are concerned that a person might have engaged in bestiality with the animal, and the Rabbis hold that we are not concerned that a person engaged in bestiality with the animal?

עבודה זרה כ״ג ב

תני שילא מאי טעמא דרבי אליעזר?

דכתיב (במדבר יט, ב) דבר אל בני ישראל ויקחו - בני ישראל יקחו ואין העובדי כוכבים יקחו...

והאמר רב יהודה אמר שמואל: שאלו את רבי אליעזר, עד היכן כיבוד אב ואם?

אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו. פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד

בששים רבוא שכר

רב כהנא מתני בשמונים רבוא

והיו מפתחות מונחות תחת מראשותיו של אביו ולא צערו...

ועוד קתני סיפא: לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו

נכנסו חכמי ישראל אצלו.

אמר להם: יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי עכשיו איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא

התם על ידי תגרי ישראל זבון.

ורבי אליעזר לא חייש לרביעה?

והתניא: אמרו לו לר' אליעזר: מעשה ולקחוה מן העובד כוכבים ודמא שמו ואמרי לה רמץ שמו

אמר להן רבי אליעזר: משם ראיה? ישראל היו משמרין אותה משעה שנולדה!...

יתיב ר' אמי ורבי יצחק נפחא אקלעא דר' יצחק נפחא

פתח חד מינייהו ואמר: וכן היה ר"א פוסל בכל הקרבנות כולן

פתח אידך מינייהו ואמר: מאי אותיבו ליה חברוהי לר"א? (ישעיהו ס, ז) כל צאן קדר יקבצו לך וגו'.

אמר להן ר"א: כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא.

אמר רב יוסף: מאי קרא (צפניה ג, ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו'.

אמר ליה אביי: ודלמא מעבודת כוכבים הוא דהדור בהו?

אמר ליה רב יוסף: לעבדו שכם אחד כתיב...

מיתיבי: (שמות י, כה) ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות

קודם מתן תורה שאני

תא שמע: (שמות יח, יב) ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלהים

יתרו נמי קודם מתן תורה הוה...

Avodah Zarah 23b

only with regard to the red heifer, as its price is exorbitant, and the Rabbis maintain that the gentile would not risk forfeiting the profit for a temporary benefit. But with regard to the rest of the offerings, which are not exceptionally valuable, they concede to Rabbi Eliezer that animals purchased from gentiles may not be used for these offerings. The Gemara rejects this possibility: But what about that which is taught in the Tosefta, cited earlier: One may purchase an animal from gentiles for use as an offering; in accordance with whose opinion was this taught? It is not the opinion of Rabbi Eliezer nor that of the Rabbis. And furthermore, it is explicitly taught in a baraita: What did Rabbi Eliezer’s colleagues respond to him with regard to his ruling that an animal purchased from gentiles may not be used as an offering? They quoted a verse: “All flocks of Kedar shall be gathered together unto you, the rams of Nebaioth shall minister unto you; they shall come up with acceptance upon My altar” (Isaiah 60:7). Since the Rabbis learn from this verse that animals intended for use in all types of offerings may be purchased from gentiles, there is no reason to assume that they concede to Rabbi Eliezer. Consequently, Rabbi Pedat’s opinion that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, while the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis, remains uncontroverted. § The Gemara continues to discuss the halakhot of the red heifer. Rabbi Eliezer and the Rabbis disagree only with regard to a case where there is merely a concern that a person engaged in bestiality with the animal. But in a situation where the gentile certainly engaged in bestiality with it, all agree that he has disqualified it as an offering. The Gemara comments: Learn from it that the red heifer is classified as consecrated for the altar, as if it were classified as consecrated for Temple maintenance, does the fact that a person engaged in bestiality with it serve to disqualify it? Items consecrated for the maintenance of the Temple, which are not sacrificed upon the altar, are not rendered unfit by this act. The Gemara rejects this conclusion: Although it is classified as consecrated for Temple maintenance, the purification offering of the red heifer is different, as the Merciful One labels it with the term for a sin-offering. Accordingly, the red heifer is subject to the same halakhot as a sin-offering, which means it is disqualified if it is the object of bestiality. The Gemara counters: If that is so, then the red heifer should be disqualified if it was born by caesarean section, as this is the halakha concerning all other sin-offerings. The Gemara adds: And if you would say that indeed, that is so, then why is it taught in a baraita: If one consecrated a red heifer despite the fact that it was born by caesarean section, it is disqualified for use as a red heifer, and Rabbi Shimon deems the heifer fit for use in purification. If, as indicated by the verse, the halakhot of a sin-offering apply to the red heifer, how can Rabbi Shimon deem this animal fit? The Gemara adds: And if you would say that Rabbi Shimon conforms to his standard line of reasoning, as he says (see Nidda 40a): A baby born by caesarean section is considered a full-fledged offspring and is no different from a baby born in a regular manner, that is difficult: But doesn’t Rabbi Yoḥanan say that Rabbi Shimon would concede with regard to sacrificial animals that an animal born by caesarian section is not consecrated? If so, even Rabbi Shimon should agree that the heifer is disqualified. The Gemara explains: Rather, the red heifer is different: Since a blemish disqualifies it, a matter of licentiousness and a matter of idol worship also disqualify it, as it is written: “Neither from the hand of a foreigner shall you offer the bread of your God of any of these, because their corruption is in them, there is a blemish in them” (Leviticus 22:25). This verse indicates that corruption is considered a blemish, and the school of Rabbi Yishmael taught: Anywhere that the term corruption is stated, it is a reference to nothing other than a matter of licentiousness and idol worship. The Gemara supports this claim: Corruption is a reference to a matter of licentiousness, as it is written with regard to the generation of the flood: “And God saw the earth, and, behold, it was corrupt; for all flesh had corrupted their way upon the earth” (Genesis 6:12). And corruption also is a reference to idol worship, as it is written: “Lest you deal corruptly, and make you a graven image” (Deuteronomy 4:16). And consequently, with regard to the red heifer also, since a blemish disqualifies it, a matter of licentiousness and idol worship likewise disqualify it. § Earlier, Sheila provided a rationale for Rabbi Eliezer’s ruling that a red heifer may not be purchased from gentiles. The Gemara examines the matter itself. Sheila teaches in a baraita: What is the reasoning of Rabbi Eliezer? It is as it is written: “Speak unto the children of Israel that they take to you a red heifer” (Numbers 19:2). This indicates that the children of Israel take the red heifer, but gentiles do not take the red heifer. The Gemara asks: If that is so, then when the verse states with regard to the donations for the Tabernacle: “Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering” (Exodus 25:2), so too one can claim that only the children of Israel take an offering for God, but gentiles do not take an offering, and that no items for the Temple service may be purchased from gentiles. And if you would say that indeed, that is so, this cannot be correct. But doesn’t Rav Yehuda say that Shmuel says: The Sages asked Rabbi Eliezer: To what extent must one exert himself to fulfill the mitzva of honoring one’s father and mother? Rabbi Eliezer said to them: Go and see what a certain gentile did for his father in Ashkelon, and his name is Dama ben Netina. Once, the Sages sought to purchase precious stones from him for the ephod of the High Priest

תלמוד ירושלמי פאה א׳:א׳:ט״ו-כ״ב

כיבוד אב ואם.

רבי אבוה בשם רבי יוחנן: שאלו את ר"א, עד היכן כיבוד אב ואם?

אמר להם: ולי אתם שואלין? לכו ושאלו את דמה בן נתינה!

דמה בן נתינה ראש פטרבולי היה.

פעם אחת היתה אמו מסטרתו בפני כל בולי שלו ונפל קורדקן שלה מידה והושיט לה שלא תצטער.

אמר ר' חזקיה: גוי אשקלוני היה וראש פטרבולי היה ואבן שישב אביו עלי' לא ישב עלי' מימיו וכיון שמת אביו עשה אותה יראה שלו.

פעם אחת אבדה ישפה של בנימין.

אמרו: מאן דאית ליה טבא דכוותה?

אמרו: אית ליה לדמה בן נתינה.

אזלון לגביה ופסקו עמיה במאה דינר סליק ובעי מייתו להו ואשכח אבוה דמיך
אית דאמרין מפתח דתיבותא הוה יתיב גו אצבעתיה דאבוי
ואית דאמרין ריגלויה דאבוה הוות פשיטא על תיבותא
נחת לגבון אמר לון לא יכילית מייתותי' לכון
אמרי דילמא דו בעי פריטן טובא
אסקוני' למאתים אסקוני' לאלף
כיון דאיתער אבוה מן שינתיה סליק ואייתותי' לון
בעון מיתן ליה בסיפקולא אחרייא ולא קביל עלוי
אמר מה אנן מזבין לכון איקרא דאבהתי בפריטין איני נהנה מכבוד אבותי כלום
מה פרע ליה הקב"ה שכר א"ר יוסי בי רבי בון בו בלילה ילדה פרתו פרה אדומה ושקלו לו כל ישראל משקלה זהב ונטלוה

Jerusalem Talmud Peah 1:1:15-22

...

תוספתא יבמות י״ד

...ובגוי - אם היה מתכוון להעיד אין עדותו עדות.

אבא יודן איש צידן אומר: מעשה בגוי וישראל אחד שהיו מהלכין בדרך

אמר אותו הגוי: הוי, וחבל על ישראל אחד שמת כאן וספדתיו וקברתיו.

ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו.

אמר רבן שמעון בן גמליאל: מעשה בקולר של בני אדם שהלכו לאנטוכיא ובחזירתן אמרו לא נהרג ממנו אלא איש פלוני יהודי

ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו.

ושוב מעשה בששים בני אדם שירדו לכרכום ביתר ולא עלה אחד מהם ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את נשיהם.

Tosefta Yevamot 14

...