Save "פרק כז: פסוק ב(ג)"
פרק כז: פסוק ב(ג)

וַֽתַּעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל־הָעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃

(2) They stood before Moses, Eleazar the priest, the chieftains, and the whole assembly, at the entrance of the Tent of Meeting, and they said,

לפני משה ולפני אלעזר. מגיד שלא עמדו לפניהם אלא בשנת הארבעים אחר שמת אהרן (שם):

לפני משה. ואחר כך לפני אלעזר אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע אלא סרס המקרא ודרשהו דברי רבי יאשיה אבא חנן משום רבי אלעזר אומר בבית המדרש היו יושבים ועמדו לפני כולם (ב"ב קיט, ב. ספרי שם):

(1) לפני משה ולפני אלעזר [AND THEY STOOD] BEFORE MOSES AND BEFORE ELEAZAR [THE PRIEST] — The fact that they approached Eleazar the Priest and not Aaron tells us that they stood before them (i.e., that this incident occurred) only (not earlier than) in the fortieth year after the Exodus indeed after Aaron’s death (Sifrei Bamidbar 133:3). (2) לפני משה [THEY STOOD] BEFORE MOSES, and afterwards לפני אלעזר, BEFORE ELEAZAR?! But is it possible if Moses did not know what reply to give them that Eleazar should know it? Rather, invert the words of the text and so expound it (before Eleazar and before Moses). This is the view of R. Josiah; but Abba Chanan said in the name of R. Eleazar that this inversion is unnecessary: they were sitting in the House of Study and they (the daughters of Zelophehad) stood before all of those who were present (Sifrei Bamidbar 133:3; Bava Batra 119b and Rashi on Numbers 9:6).
Hard Words:
this teaches מגיד
they stood עמדו
in the 40th year בשנת הארבעים
afterward אחר כך
switch around סרס
the פסוק המקרא
interpret it דרשהו
Guiding Questions:
Write down the question and answer(s) for each of these רש״י's:
1) Q:
A:
2) Q:
A1:
A2:

(א) ותקרבנה בנות וגו'. אומרו ותקרבנה ולא הספיק במאמר ותעמודנה וגו' שאמר בסמוך, לומר שלא עמדו לפני משה עד שהתוועדו יחד בעצה הגונה וראו כי יש בפיהם נכונה בטענה הנשמעת (כאשר אבאר בעזרת השם) ואחר כך עמדו לפני משה וכו'.

או ירצה על זה הדרך ותקרבנה וגו' למשפחות מנשה בן יוסף פירוש שנתועדו לקחת עצה מגדולי השבט ולהמלך עמהם משום דרך ארץ...

או ירצה באומרו ותקרבנה וגו' להגיד שביישניות היו וקודם שעמדו לפני משה, נתקרבו לפני גדולי השבטים, והוא אומרו למשפחות מנשה ואחר שנתקרבו לבני משפחתם הסירו מסוה הבושה לעמוד לפני משה, ולדברי האומר ׳סרס המקרא ודרשהו׳ לא יכלו לעמוד לפני משה, עד שקדמו לעמוד לפני שלמטה ממנו, ודבר זה ממדת הבושת:

Hard Words:
it says אומרו
suffice הספיק
with saying במאמר
nearby בסמוך
they gathered התוועדו
together יחד
with a plan בעצה
proper הגונה
correct נכונה
claim טענה
reasonable נשמעת
afterward אחר כך
another explanation או ירצה על זה הדרך
to consult להמלך
out of משום
respect דרך ארץ
perhaps אולי
bashful ביישניות
they approached שנתקרבו
they removed הסירו
mask מסוה
able יכלו
they first came קדמו
bashfulness בושת
Guiding Questions:
1. What question is the אור החיים addressing and what are his 3 answers?
Q:
A1:
A2:
A3:
2. Are the explanations of רש״י and אור החיים similar or different? How?

(א) ותקרבנה בנות צלפחד וגו' עד ויאמר ה' אל משה עלה אל הר העברים הזה.

לפי שנמנו כל שבטי ישראל למשפחותיהם כל זכר במספר שמות לגולגלותם. ואמר יתברך על זה המנין לאלה תחלק הארץ התעוררו בנות צלפחד שהיו ממשפחות מנשה לבקש על נחלת אביהם שלא היו לו בני' כי אם בנות ואמרו ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה. מורה שהבנות האלה הלכו בראשונה לפני משה. ואמרו לו אדונינו לדין באנו והוא השיבן הלא נתתי לישראל שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות. לכו לפניה' ומה תבקשו ממני בדבר המשפט והמה הלכו לפני אלעזר הכהן כי אהרן כבר היה מת והשיבן כזה המאמר והלכו לנשיאים ושרי העדה ואמרו אליהם טענת' והם השיבו הדבר הזה הוא מכלל הדבר הקשה ואנחנו לא שמענו משפטו לכו אל משה כי כן כתיב כל הדבר הקשה יביאון אל משה. וכאשר ראו הבנות ההמה כי שומע אין להם זה היה אומר לכו לשרים והם היו אומרים לכו אל משה התחכמו בעצמם וחכו עד אשר היו כלם ר"ל משה ואלעזר והנשיאים ושרי העדה נקבצים יחד פתח אהל מועד ותעמודנ' לפני משה ולפני אלעזר ולפני הנשיאים ואמרו בפני כלם טענתם לאמר ראו עתה מי הוא הראוי לדון בזה וישפטהו.

Quoted פסוקים:
(יב) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲלֵ֛ה אֶל־הַ֥ר הָעֲבָרִ֖ים הַזֶּ֑ה וּרְאֵה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
(12) The LORD said to Moses, “Ascend these heights of Abarim and view the land that I have given to the Israelite people.

(כה) וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ (כו) וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃

(25) Moses chose capable men out of all Israel, and appointed them heads over the people—chiefs of thousands, hundreds, fifties, and tens; (26) and they judged the people at all times: the difficult matters they would bring to Moses, and all the minor matters they would decide themselves.
Hard Words:
were counted נמנו
ה׳ יתברך
counting המנין
they were stirred התעוררו
to request לבקש
we came for judgment לדין באנו
He responded to them השיבן
you request תבקשו
they המה
saying something similar כזה המאמר
their claim טענת'
of the category מכלל
they were wise התחכמו
they waited חכו
רצונו לומר ר"ל
they gathered נקבצים
their claim טענתם
appropriate ראוי
let him judge ישפטהו
Guiding Questions:
1. Punctuate the above text with quotation marks, commas, periods and question marks.
2. What is the אברבנאל's version of the story behind this פסוק?