Rav Yehuda bar Sheila said that Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: There are six matters a person enjoys the profits of in this world, and nevertheless the principal exists for him for the World-to-Come, and they are: Hospitality toward guests, and visiting the sick, and consideration during prayer, and rising early to the study hall, and one who raises his sons to engage in Torah study, and one who judges another favorably, giving him the benefit of the doubt. The Gemara asks: Is that so? And did we not learn in a mishna: These are the matters that a person does them and enjoys their profits in this world, and nevertheless the principal exists for him for the World-to-Come, and they are: Honoring one’s father and mother, and acts of loving kindness, and bringing peace between a person and another, and Torah study is equal to all of them. By inference: These matters, yes, one enjoys their profits in this world and the principal exists for him in the World-to-Come; other matters, no.
“In his classic commentary on the Mishnah, the author of Tiferet Yisrael, Rabbi Israel Lipschutz (Germany, 18th century), discusses the special expression "bringing peace" rather than "making peace," and he comments as follows: “Bringing peace – even if the two parties do not desire it, one should go to the trouble of persuading them to come together and bring about peace between them. And this is the reason that the tanna did not say "to make peace" but rather "to bring peace," in other words, to bring counsel from afar in order to compel them by his soft words to bring peace between them.”
(ג) אוהב שלום כיצד מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל בין כל אחד ואחד כדרך שהיה אהרן אוהב שלום בין כל אחד ואחד שנא׳ (מלאכי ב) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון (ר״מ אומר מה ת״ל ורבים השיב מעון) כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע בו באדם רשע ונתן לו שלום למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי היאך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום נמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה. וכן שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה הלך אהרן וישב אצל אחד מהם אמר לו בני ראה חברך מהו אומר מטרף את לבו וקורע את בגדיו אומר אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר וא״ל בני ראה חברך מהו אומר מטרף את לבו וקורע את בגדיו ואומר אוי לי היאך אשא את עיניו ואראה את חברי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה לכך נאמר (במדבר כ) ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל:
Two people had quarreled with one another. Aaron went and sat with one of them. He said to him: My son, look what your friend has done, his heart is distraught and he has torn his clothes (out of sorrow regarding the quarrel), and he is saying: Woe is to me, how will I raise up my head and look at my friend? I am embarrassed in his presence, because I am the one who wronged him. And he [Aaron] sits with him until he removes the jealousy from his heart. And Aaron then goes and sits with the other party and says to him: My son, see what your friend has done, his heart is distraught and he has torn his clothes and he is saying: Woe is to me, how will I raise up my head and look at my friend? I am embarrassed in his presence, because I am the one who wronged him. And he [Aaron] sits with him until he removes the jealousy from his heart. And when they met [the two opponents who carried on the dispute between them], they embraced and kissed one another."
(א) הלל ושמאי קבלו מהם. משמעיה ואבטליון:
(ב) הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ר"ל שיאהב בלבו האמת והשלום וירדוף אחריו בפועל ידיו. כי יש בני אדם אוהבים אותו בלבם לא שיטרחו עצמן לשום שלום בעולם ואינם הולכים בדרכי שלום אך העושין פעולה ומשימין שלום בין אדם לחבירו ואוהבים לעשות המלאכה כמו שנאמר (תהלים ל"ד י"ד) בקש שלום ורדפהו אותם הם מתלמדיו של אהרן שהיה עושה כדבר הזה:
(ג) אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. כשהיה אהרן מרגיש באדם שהיה עושה עבירה בסתר הולך אליו ומתחבר עמו ועושה אותו אוהבו והחוטא מעלה על לבו אלו היה אהרן יודע מצפוני לבי כלום הי' רוצה בחברתי אלא שאני מוחזק בעיניו כאדם כשר ובעל מצות אך אם יודע מחשבתי הרעה יתרחק ממני מהתחברו לרשע כמוני היום ויתנחם על רעתו ויהרהר בתשובה וזו היא אליו גרמה ותועלת גדולה להפר מחשבתו הרעה. וזהו שנא' עליו (מלאכי ב' ו') בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון:
(1) Hillel and Shammai received from them: From Shemayah and Avtalyon.
(2) Hillel says, "Be of the disciples of Aharon, loving peace and pursuing peace, loving the creatures and bringing them closer to Torah." He means to say that he loves truth and peace in his heart and pursues it with the actions of his hands. As there are people that love it in their hearts that don't trouble themselves to bring peace to the world and don't walk in the paths of peace. But those that do actions and bring peace between a man and his friend and love to do this work - as it is stated (Psalms 34:15), "seek peace and pursue it" - those are from the students of Aharon, who would act like this.
(3) "loving the creatures and bringing them closer to Torah": When Aharon would sense that a person had sinned in private, he would go to him and befriend him and make him into his friend. And the sinner would put in his heart that if Aharon would know the hidden matters in my heart, would he ever want my friendship? Rather, it is that I am assumed by him to be a proper man and one who does the commandments. However if he knew my bad thought, he would distance himself from me - from befriending an evildoer like me today. And [so] he would regret his evil and contemplate repentance. And this is very effective and beneficial for him in undoing his evil thought, as is is stated (Malachi 2:6), "He walked with Me in peace and righteousness, and brought many back from iniquity."
Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: It is a mitzva to mediate a dispute, as it is stated: “Execute the judgment of truth and peace in your gates” (Zechariah 8:16). Is it not that in the place where there is strict judgment there is no true peace, and in a place where there is true peace, there is no strict judgment? Rather, which is the judgment that has peace within it? You must say: This is mediation, as both sides are satisfied with the result.
Aharon fulfilled p'sharah in his individual capacity, in contrast to his brother. Moshe Rabbeinu, who applied strict din in his capacity as a dayan (judge...
(א) גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, דְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרַשׁ רַבָּה, פָּרָשַׁת נָשֹׂא (פָּרָשָׁה יא, אוֹת ז): אֵין כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִן הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי סִיּוּם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (בַּמִּדְבָּר ו, כו). וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, בַּמַּלְאָכִים, שֶׁאֵין בָּהֶם יֵצֶר הָרָע וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה, וְאַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין הֵם לְשָׁלוֹם. מִכָּל שֶׁכֵּן אֲשֶׁר עֲדַיִן אוֹתוֹ הַשָּׂטָן מְרַקֵּד בֵּינֵינוּ לְחַרְחֵר רִיב וּמָדוֹן בֵּין אִישׁ לַחֲבֵרוֹ, בֵּין יָחִיד לְרַבִּים, שֶׁצְּרִיכִין אָנוּ לַכְּלִי הַמַּחֲזִיק, שָׁלוֹם!
(1) Peace is such a valuable commodity that the Sages comment in Midrash Bamidbar Rabbah (11:7) that no vessel is more capable of holding blessing than peace. They note that for this reason the priestly blessing ends with the words, “And He will grant you peace” (Bamidbar 6:26). Similarly, we are told that the Holy One Himself, “makes peace On High” (Iyov 25:2), that is, among the angels. And if peace is needed among the angels, who have no evil inclination and who are free of jealousy and hatred, how much more is it needed between man and his neighbor, between the minority and majority, whom the Satan is perpetually goading into discord and quarreling.
בּוֹאוּ וּרְאוּ כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁבִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרְאוֹ בְּדָבָר שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א' ג'): "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר". וּמִנַּיִן שֶׁהָאוֹר שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ"ה ז'): "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע", מִכָּאן אָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת כ"ג:): נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, נֵר בֵּיתוֹ עָדִיף מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ, וְלֹא עוֹד שֶׁהַרְבֵּה תַּקָּנוֹת תִּקְּנוּ חֲזַ"ל מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, . אָמְרוּ חֲזַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה ט'): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַמּוֹחֵק אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ב ג'): "וְאִבַּדְתֶם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא" וּכְתִיב בַּתְרֵהּ (שם ד'): "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה"' וְגוֹ', וּכְדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תּוֹרָה (במדבר ה' כ"ג): "וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי" וְגוֹ', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁמִי, שֶׁנִּכְתָּב בִּקְדֻשָׁה, יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם. וְעוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הַטּוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת הַטוֹבוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאָן עַל יִשְׂרָאֵל חוֹתְמֵיהֶן שָׁלוֹם, בִּקְרִיאַת שְׁמַע "פּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם", בַּתְּפִלָּה "עֹשֶׂה שָׁלוֹם", בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים (במדבר ו' כ"ו) "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" וְכוּ', לָכֵן בָּנַי, הֱווּ זְהִירִין בְּמִדָּה זוֹ לֶאֱהֹב שָׁלוֹם וְלִרְדֹף שָׁלוֹם, שֶׁאֵין קֵץ לְמַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם וְרוֹדְפָיו. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַסֵּפֶר מַעֲלַת הַמִּדּוֹת.
Come and see how great is the power of peace. For in the beginning of the creation of the universe the Holy One Blessed be He employed Himself in the creation of an instrument of peace, as it is written (Bereshith 1:3): "And G-d said: 'Let there be light' — and there was light." And how do we know that light is peace? For it is written (Isaiah 45:7): "He fashions light and creates darkness; He makes peace and creates evil." On this basis, our teachers of blessed memory ruled (Shabbath 23b): "As between a candle for his house and wine for kiddush, to sanctify the Sabbath [if he can afford only one], a candle for his house takes precedence because of the peace of his household." ... ... And Chazal have said further (Vayikrah Rabbah 9:9): "Great is peace, for all of the goodly blessings and consolations that the Holy One Blessed be He convokes upon Israel conclude with "peace." The Shema — "He spreads a canopy of peace." The Amidah — "He makes peace." The priestly blessing — "And He shall repose peace upon you." "Therefore, my sons, be circumspect in this trait — to love peace and to pursue peace. For there is no end to the reward for loving peace and pursuing peace." Until here, the language of Ma'aloth Hamiddoth.