“Lamentations is an outpouring of mourning and grief over this catastrophe, but even more, it is a commemoration, a memorialization, of that event. It eternalizes the experience — the siege, the destruction, the exile — probing it from different perspectives and preserving it with astonishing vividness and immediacy. Lamentations helps to make the destruction a central event in the Jewish memory.” (Jewish Study Bible, 2nd ed. p. 1581)
אמר רבי יוחנן ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו.
Rabbi Yoḥanan says: The humility of Rabbi Zekharya ben Avkolas destroyed our Temple, burned our Sanctuary, and exiled us from our land.
ילקוט שמעוני תמג:ב
דבר אחר נחמו נחמו עמי (ישעיהו מ:א)
אמר הקב”ה: למי צריך לנחם? למי שמתה אשתו לא לבעלה? כך נמשלה ציון “במחשכים הושיבני כמתי עולם” (איכה ג:ו) לא אותי צריכים לנחם ׳נחמוני נחמוני עמי׳?
כיוצא בו משל למה”ד - למי שנשבו שני בניו בחייו. למי מנחמים, לאו לאביהם? כך בני יצאוני ואינם (ירמיהו י:כ).
כיוצא בו משל למה"ד - למי שנשרף ביתו. למי מנחמים, לבית או לבעל הבית, כך הקב"ה שרפו את ביתו שנאמר וישרוף את בית ה’ (מלכים ב כה:ט).
כיוצא בו משל למה"ד - למי שנקצץ כרמו. לא לבעל הכרם מנחמים? כך כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיהו ה:ז).
ועוד משל למה"ד - לרועה שיש לו צאן ונכנס ארי וטרפן. למי מנחמים לא לבעל הצאן, כך צאן אובדות היו עמי. (ירמיהו נ:ו)
אעפ"כ לכו ופייסו את כנסת ישראל, מיד מתכנסין כל הנביאים והולכים אצלה
והיא אומרת להם: איך תנחמוני הבל ותשובותיכם נשאר מעל,
א"ר אבא בר כהנא: דבריכם צריכים מירוק, עד עכשיו אזני מלאות מן התוכחות שהוכחתם אותי, ועכשיו אתם באים לנחמני!?
הלך הושע לנחמה. א”ל: הקב”ה שלחני אצלך לנחמך, אמרה לו: מה בידך? אמר לה: אהיה כטל לישראל (הושע יד:ו), אמרה: אתמול אמרת לי הכה אפרים שרשם יבש פרי בל יעשון (הושע ט:טז), ועתה אתה אומר לי כך – לאיזה נאמין לראשונה או לשניה??
הלך יואל לנחמה. א”ל: הקב"ה שלחני אצלך לנחמך, א”ל: מה בידך, א”ל: והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס (יואל ד:יח), א”ל: אתמול אמרת הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם (יואל א:ה) ועכשיו אתה אומר כן - לאיזה נאמין לראשונה או לשניה??
...
הלך אברהם ואמר לה: קבלי ממני תנחומין, אמרה לו: היאך אקבל ממך תנחומין שעשיתני כהר? שנאמר “בהר ה' יראה.”
הלך יצחק וא”ל: קבלי ממני תנחומין. א”ל: היאך אקבל ממך תנחומין שיצא ממך עשו הרשע שעשאני שדה ובניו שרפוני באש??
הלך יעקב וא”ל: קבלי ממני תנחומין. אמרה לו: היאך אקבל ממך תנחומין ששמתני כלֹא הייתי “אין זה כי אם בית אלהים."
הלך משה ואמר לה: קבלי ממני תנחומין. א”ל: היאך אקבל ממך תנחומין שכתבת עלי קללות וגזירות קשות שנאמר מזי רעב ולחומי רשף (דברים לב:כד)??
מיד הולכים כלם לפני הקב"ה ואומרים: רבש"ע אינה מקבלת ממנו תנחומין שנאמר עניה סערה לא נחמה (ישעיהו נד:יא), א"ל הקב”ה: אני ואתם נלך וננחמנה, הוי: נחמו נחמו עמי – נחמוה נחמוה עמי.
אין ראוי לילך אלא אני בעצמי מפני שעברתי על מה שכתוב בתורתי לא תעבוד בבכור שורך (דברים טו:יט) ולישראל קראתי בני בכורי ישראל (שמות ד:כב) ואמרתי להם הביאו צואריכם בעול מלך בבל (ירמיהו כז:יב).
כתבתי בתורתי לא תשנא את אחיך בלבבך (ויקרא יט:יז) ואנכי שנאתיה ע"כ גם עלי לפיייסה.
כתבתי בתורתי לא תסגיר עבד אל אדוניו (דברים כג:טז) ואני מסרתים לעובדי אלילים שנאמר אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם (דברים לב:ל).
כתבתי בתורתי לא תכלה פאת שדך (ויקרא יט:ט) ואני כליתי בם חמתי שנאמר כלה ה’ את חמתו (איכה ד:יא)...
Yalkut Shim'oni 443:2