אגרת הגליל של כורש

(יא) וְהָֽיְתָה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את לְחָרְבָּ֖ה לְשַׁמָּ֑ה וְעָ֨בְד֜וּ הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ (יב) וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי הַה֧וּא נְאֻם־יְהוָ֛ה אֶת־עֲוֺנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹת֖וֹ לְשִֽׁמְמ֥וֹת עוֹלָֽם׃ (יג) והבאיתי [וְהֵֽבֵאתִי֙] עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כָּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ אֵ֤ת כָּל־הַכָּתוּב֙ בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־נִבָּ֥א יִרְמְיָ֖הוּ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃
(י) כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטּ֔וֹב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ (יא) כִּי֩ אָנֹכִ֨י יָדַ֜עְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹ֗ת אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י חֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה מַחְשְׁב֤וֹת שָׁלוֹם֙ וְלֹ֣א לְרָעָ֔ה לָתֵ֥ת לָכֶ֖ם אַחֲרִ֥ית וְתִקְוָֽה׃
דאגתי לשלום בבל ובשאר ערי הקודש. בני בבל, שמח לבם בהסירי את העול המוטל עליהם שאינו הולם אותם. את בתיהם שהתיישנו תיקנתי ושמתי קץ לסבלם.
מַרְדֻךְּ האדון הגדול שמח וביד נדיבה ברך אותי ...
כל מלכי תבל,הביאו את מנחתם הגדולה לתוך בבל וינשקו את רגלי.
למן [...] ועד הערים אשור ושושן, אכד וארץ אשנונה
והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותים שמעבר לחדקל,
אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן,
החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים.
כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם.
איך אפשר להסביר את תפיסת האלוהות השונה בדבריו של כורש?
3.מה מבקש כורש מכל היהודים בבבל בפסוקים ג'- ד'?
4.האם כורש מאפשר ליהודים לעלות ולהקים כאן מדינה?
5.מהי תגובת עולי בבל להצעתו של כורש לפי פסוקים ה'-ו' ?
1.אפשר לספור את השנים מאז שנחרב בית המקדש הראשון עד שנבנה בית המקדש השני, ויש אומרים 70 זה מספר טיפולוגי לכן בחר ירמיהו ב 70 שנה.
2.רואים ב"הצהרת כורש" פנייה לכל העמים שכבש, כאשר כורש מתייחס לכל העמים שכבש הוא אומר:"כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלוקי השמים" כלומר יש כאן תפיסת אלוהות אוניברסאלית, אלוהים (שלו)עזר לו לכבוש את העמים לכן הוא בא בשמו, לעומת זאת כאשר הוא פונה לכל עם ועם הוא מתייחס לאלוהות המקומית של כל עם.
3.כורש מבקש מכל היהודים שיעלו לירושלים ואלו שלא יעלו שיתמכו בעולים בכסף וזהב ואפילו מבטיח להחזיר את כלי המקדש לעולים, אך מחזיר כלים פחות חשובים...
4.כורש מאפשר לעולים להקים את בית המקדש, (אוטונומיה דתית) אבל לא אוטונומיה מדינית.
5.תגובת גולי בבל היתה חצויה, העולים משבט יהודה ובנימין, כוהנים ולווים שפרנסתם היתה מהמקדש החליטו לעלות, הם קיבלו תמיכה כלכלית ,כדי שיוכלו להתחיל לבנות את המקדש כשיעלו לארץ.
1.דיברנו על אל אוניברסאלי ואל מקומי. תפיסת האל ביהדות היא תפיסה אוניברסאלית, האל נמצא בכל מקום. לעומת היהדות האמינו העמים בתפיסת האל המקומי ששיך לאזור מסויים.
בפרק שלנו יש קיום של שתי תפיסות האלוהות: "אל השמים"-האל האוניברסאלי, "כל ממלכות נתן לי ה'"-שוב התייחסות אוניברסאלית של כורש, מאידך כשהוא אומר:"לבנות לו בית בירושלים"או"ה' אלוהי ישראל", זוהי תפיסת האלוהות המקומית.
2.עד שנת 1879 לא האמינו החוקרים ש"הצהרת כורש", הרשומה בעברית בספר עזרא א', באמת היתה, בזכות מציאת "איגרת הגליל של כורש" ופיענוחה, נמצא שהוא הרשה גם לבבלים להקים מקדשים לאלים שלהם.
מכך הסיקו החוקרים, שהיתה לכורש מדיניות להרשות לעמים לחזור לארצם ולבנות את בית מקדשם, אולי מתוך אמונה, שזה ימנע מהם למרוד בו.