TEHILLIM TOGETHER by HaRav Betzalel Rudinsky - Week #14
(יב) נַשְּׁקוּ־בַ֡ר פֶּן־יֶאֱנַ֤ף ׀ וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ כִּֽי־יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ אַ֝שְׁרֵ֗י כָּל־ח֥וֹסֵי בֽוֹ׃
(כ) מִי שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא רָצָה לְגָרֵשׁ. בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי וְיִכְתֹּב הַגֵּט וְהוּא גֵּט כָּשֵׁר. וְכֵן אִם הִכּוּהוּ עַכּוּ''ם וְאָמְרוּ לוֹ עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לְךָ וְלָחֲצוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל בְּיַד הָעַכּוּ''ם עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. וְאִם הָעַכּוּ''ם מֵעַצְמָן אֲנָסוּהוּ עַד שֶׁכָּתַב הוֹאִיל וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁיִּכְתֹּב הֲרֵי זֶה גֵּט פָּסוּל. וְלָמָּה לֹא בִּטֵּל גֵּט זֶה שֶׁהֲרֵי הוּא אָנוּס בֵּין בְּיַד עַכּוּ''ם בֵּין בְּיַד יִשְׂרָאֵל. שֶׁאֵין אוֹמְרִין אָנוּס אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּלְחַץ וְנִדְחַק לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בּוֹ מִן הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹתוֹ כְּגוֹן מִי שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁמָּכַר אוֹ עַד שֶׁנָּתַן. אֲבָל מִי שֶׁתְּקָפוֹ יִצְרוֹ הָרַע לְבַטֵּל מִצְוָה אוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה וְהֻכָּה עַד שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹ עַד שֶׁנִּתְרַחֵק מִדָּבָר הָאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ אֵין זֶה אָנוּס מִמֶּנּוּ אֶלָּא הוּא אָנַס עַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ הָרָעָה. לְפִיכָךְ זֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְגָרֵשׁ מֵאַחַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְרוֹצֶה הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוֹת וּלְהִתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת וְיִצְרוֹ הוּא שֶׁתְּקָפוֹ וְכֵיוָן שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁתָּשַׁשׁ יִצְרוֹ וְאָמַר רוֹצֶה אֲנִי כְּבָר גֵּרֵשׁ לִרְצוֹנוֹ. לֹא הָיָה הַדִּין נוֹתֵן שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לְגָרֵשׁ וְטָעוּ בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹ שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וַאֲנָסוּהוּ עַד שֶׁגֵּרֵשׁ הֲרֵי זֶה גֵּט פָּסוּל הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל אֲנָסוּהוּ יִגְמֹר וִיגָרֵשׁ. וְאִם הָעַכּוּ''ם, אֲנָסוּהוּ לְגָרֵשׁ שֶׁלֹּא כַּדִּין אֵינוֹ גֵּט. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בְּעַכּוּ''ם רוֹצֶה אֲנִי וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ וְחִתְמוּ הוֹאִיל וְאֵין הַדִּין מְחַיְּבוֹ לְהוֹצִיא וְהָעַכּוּ''ם אֲנָסוּהוּ אֵינוֹ גֵּט:
(20) If the law requires that a man should be compelled to divorce his wife and he refuses to do so, the Jewish court anywhere, at any time, should lash him until he says I am willing; then he should write the get, and it will be valid.— — So too, if non-Jews flogged him, saying to him: "Do what the Jews are telling you," and if pressure is exerted on him by Jews through non-Jews until he gives his divorce, it is a valid get.— — Why is this get not nullified, seeing that he is compelled by non-Jews or by Jews? The rule concerning a person who has committed a misdeed under compulsion applies only to one who has been pressured to do a thing to which he is not biblically bound.— —
Read The Neshamah.
(יג) נשקו בר. רב ורב אחא אמר נשקו בר של תורה שנאמר (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי. עד שלא תזקף עליהם מדת הדין ותאבדו דרכה של תורה. ותאבדו דרך לא תהיו סוברין שמא אהליות ובצרצוריות אני צריך אלא ניצוץ אחד אני מסיק ומאבד עלמא דבראי:
אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנאמר התרפית ביום צרה צר כחכה אמר רב אמי בר מתנה אמר שמואל ואפילו מצוה אחת שנאמר התרפית מכל מקום
Rabbi Tavi said in the name of Rabbi Yoshiya: Anyone who is lax in his study of matters of Torah will ultimately lack the strength to stand on a day of adversity, as it is stated: “If you faint in the day of adversity, your strength is small indeed” (Proverbs 24:10). Rav Ami bar Mattana said that Shmuel said: And even if he was lax in the performance of a single mitzva, as it is stated: If you faint; this applies in any case, even in the case of a single mitzva.
התרפית - מדברי תורה ביום צרה צר כחכה: ואפילו מצוה אחת - אם נתרפה ממנה כשבאה לידו ולא חש להתעסק בה צר כחו: התרפית מכל מקום - אף במצוה אחת משמע:
(ח) עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ס"ג.): כָּל הַמַרְפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, אֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּיוֹם צָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ד י'): "הִתְרַפֵּיתָ בְּיוֹם צָרָה, צַר כֹּחֶכָה". וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק זֶה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
(ט) בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ אִתְרַפֵּי מֵאוֹרַיְתָא וְאָזֵיל בְּאוֹרְחִין דְּלָא כְּשֵׁרִין, כַּמָּה בַּעֲלֵי דְּבָבוּ זִמְנִין לְקִבְלֵהּ לְמֶהֱוֵי עֲלֵהּ קַטֵּגוֹרְיָא, אֲפִלּוּ נִשְׁמְתָא דְּבַר נָשׁ, דְּאִיהִי חֵילָא דִּילֵהּ אִיהִי מָרָא דְּבָבוּ לְקִבְלֵהּ דִּכְתִיב: "צַר כֹּחֶכָה". הִתְרַפֵּיתָ, מַאן דְּמַרְפֵּי יְדֵהּ מִקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא לְאִתְתַּקְּפָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהַאֵיךְ יָכוֹל בַּר נָשׁ לְאִתְתּקְּפָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא? מַאן דְּאִתַּקַּף בְּאוֹרַיְתָא, אִתַּקַּף בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְיָהֵיב תָּקְפָּא לִשְׁכִינְתָּא, וְכַמָּה סַנֵּגוֹרִין קַיָּמִין עֲלֵהּ לְאַדְכָּרָא לְטָב וְכוּ'.
(8) Chazal have also said (Berachoth 63a): "All who are lax in Torah study will lack the strength to withstand a day of affliction, viz. (Mishlei 24:10): 'If you grow lax, in a day of affliction your strength will be straitened.'" And we find in the holy Zohar on this verse:
(9) "When a man grows lax in Torah and walks in ways that are not kasher, how many foes are readied for him to be prosecutors against him in a day of affliction! And even the man's soul, which is his power and his strength, will become his enemy, as it is written 'tzar cochecha' ["Your strength (i.e., soul) will become your foe"]. What is meant by 'you have become lax'? You have loosened your hand from holding fast to the Holy One Blessed be He. And how can a man hold fast to the Holy One Blessed be He? By holding fast to the Torah one holds fast to the "tree of life" and gives strength to the Shechinah and many defenders stand up for him to mention him for the good, etc."
(טז) וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק (שמות יקוק י"ז): "נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים", זֶה לְשׁוֹנוֹ: נִרְפִּים אַתֶּם מֵאוֹרַיְתָא, עַל כֵּן תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים בְּמִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת.
(16) And in the holy Zohar on Shemoth 5:17: "'You are lax, lax' — You are lax in Torah; therefore, (bid. 9): 'Let the work be heavier upon the men' — with taxes and assessments."
(יט) גַּם נִדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם עֲבוּר זֶה הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא ע"ט): כָּל הַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"א ט"ז): "אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל, בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ", וְאֵין רְפָאִים אֶלָּא גֵּיהִנֹּם כוּ'. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא:
(כ) אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: זַכָּאִין אִנּוּן מָארֵי דְּנִשְׁמְתָא מָארֵי דְּאוֹרַיְתָא בְּנֵי פֻּלְחָנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וַי לְאִנּוּן חַיָּבַיָּא, דְּלָא זַכָּאָן לְאִתְדַּבָּקָא בְּמָארֵיהוֹן וְלָא זַכָּאָן בְּאוֹרַיְתָא, דְּכָל מַאן דְּלָא זָכֵי בְּאוֹרַיְתָא, לָא זָכֵי לָא בְּרוּחַ וְלָא בִּנְשָׁמָה, וְאִתְדַּבְּקוּתָא דִּלְהוֹן בְּהַהוּא סִטְרָא דְּדִינִין בִּישִׁין, וְהַאי לֵית לֵהּ חוּלְקָא בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, לֵית לֵהּ חוּלְקָא בִּקְדֻשָּׁא. וַי לֵהּ כַּד יִפֹּק מֵהַאי עָלְמָא, דְּהָא אִשְׁתְּמוֹדַע הוּא לְגַבֵּי אִנּוּן זִינִין בִּישִׁין מָארֵי חֲצִיפוּתָא תַּקִּיפָא כְּכַלְבָּא, שְׁלוּחֵי דְּנוּרָא דְּגֵיהִנֹּם, דְּלָא מֵרַחֲמֵי עֲלַיְהוּ. תָּא חֲזֵי וְכוּ'.
(19) He is also judged [i.e., punished] in Gehinnom for this sin, as Chazal have said (Bava Bathra 79a): "Whoever separates himself from words of Torah falls into Gehinnom, as it is written (Mishlei 21:16): 'The man who wanders from the path of wisdom will rest in the congregation of refaim' [the shades], "refaim" being nothing other than Gehinnom." And in the holy Zohar, Parshath Vayikra:
(20) "R. Shimon said: 'Happy are those men of soul, those men of Torah, the sons of the service of the Holy King. Woe unto those sinners, who do not merit to cleave to their Master and do not merit Torah. For all those who do not merit Torah, merit neither spirit nor soul, and their cleaving is to sore judgments. One such as these has no portion in the holy King, has no portion in holiness. Woe unto him when he leaves this world. For he will be revealed to those evil hosts, creatures of chutzpah [audacity], hard as dogs, messengers of the fire of Gehinnom, who will have no mercy on him, etc."
(יד) וְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה: אֵימָתַי מַלְכוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים גּוֹזֶרֶת גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל וּמַצְלַחַת? בִּזְמַן שֶׁמַּשְׁלִיכִין דִּבְרֵי תּוֹרָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח' י"ב): "וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה", זוֹ הַתּוֹרָה דִּכְתִיב (משלי כ"ג כ"ג): "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר", וּכְתִיב (הוֹשֵׁעַ ח' ג'): "זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב, אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ", וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה.
(14) And, in Midrash Eichah: "When does the kingdom of the idolators make a decree against Israel and succeed in it? When they [Israel] cast words of Torah to the ground, as it is written (Daniel 8:12): 'And a time will be set for the [end of] the daily offering and it [(the idolatrous kingdom)] will throw truth to the ground and it will achieve and prosper.' "Truth" is Torah, as it is written (Mishlei 23:23): 'Buy truth and do not sell it! And it is written (Hoshea 8:3): 'Israel has forsaken truth; the foe will pursue it.' And "good" is nothing other than Torah."
אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחמי רשף
Regarding this unclear verse, Rabbi Shimon ben Lakish said: If one engages in Torah study, suffering stays away from him, as it is stated: “And the sparks fly upward.” And fly means nothing other than Torah, and sparks means nothing other than suffering, as it is stated: “Wasting of hunger, and the devouring of the sparks,” equating devouring sparks with wasting hunger, as both are types of suffering. From here, we derive that through Torah, fly, one is able to distance himself, upward, from suffering, sparks.
אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד ה׳ פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו
(יא) קיג. אַל תִּתֵּן בִּלְבָבְךָ קִנְאָה שֶּׁזּוֹ הִיא חוֹלָה רָעָה שֶּׁאֵין לָהּ רְפוּאָה: במהדורת התוי''ט אין תקנה קי''ד כלל. הוספנו התקנה עפ''י כת''י:
(11) Never be envious. This is a terrible, incurable illness.
(י) לכל שנאה יש תקווה: שאם ישנא חברו עבור שגזל ממנו – תסור השנאה כשישיב לו הגזילה. כן כל שנאה התלויה בדבר, אחר שיתקן הדבר ההוא – תִבטל השנאה, חוץ ממי ששונא חברו מחמת הקנאה. אמר החכם לבנו: אל תקנא באחיך על אשר יש לו, כי הוא ינעם בחייו, ואתה תשבע דאגה וצער. ואמר החכם: לא נברא המקנא והחומד אלא לכעס.
(10) For every hatred there is hope that it will change, for if a man hates his companion because his companion has robbed him of something, then when the companion returns the plundered object to him, his hatred will vanish, And so it is with all hatred that is caused by a specific thing. When the matter is adjusted, then the hatred vanishes. All this is true of every hatred or dislike outside of the hatred caused by envy. The wise man said to his son, "Do not envy your brother for the things which he has, for he will enjoy his life, while you, satiated with worry and pain, will not." And the wise man said, "The envious and lustful man was born only for a life of anger."
(יח) הקנאה, היא גרמא לבא לידי שנאה, וגם היא יותר קשה כי מורד על הקדוש ברוך הוא למה השפיע טובה לחבירו יותר ממנו...:
(כ) החמדה, אב הטומאה,... הוא כופר בהשגחה שאינו מאמין שהכל על ידי השגחת השם יתברך:
(ב) שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְקֹד אֶת הָאַיָּלָה, יִסְתַּכֵּל מִי הֵם אוֹתָם שֶׁעָמְדוּ עִמָּהּ, בְּכָל אוֹתָם שֶׁנִּמְצָאִים עִמָּהּ, בְּכָל מַעֲשֵׂי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלֹא יִמָּצֵא צַדִּיק, שֶׁכָּתוּב (ישעיה סג) וְאַבִּיט וְאֵין עוֹזֵר. וְכַמָּה צָרוֹת עַל צָרוֹת לְיִשְׂרָאֵל.
(ג) אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן וְיִמָּצֵא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן - מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד בְּאוֹתוֹ זְמַן בֶּאֱמוּנָה, יִזְכֶּה לְאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ.
When Hashem decides to bring the Geulah He will look down on the world and see if there is a tzaddik who is worthy of bringing the redemption.Hashem will see that there is no one who has sufficient merit for this, and He will need to bring great tribulations on the Jewish people, in order that the Geulah should take place. At the same time, happy is this generation, for someone who passes the tests of this trying period with strong emunah will merit to see the light of Hashem.