The Production of Space and Spatial Justice in Rabbinic Sources and Contemporary Cities
I. Bava Kamma 50b
ת"ר לא יסקל אדם מרשותו לרה"ר מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרה"ר ומצאו חסיד אחד אמר לו ריקה מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך לגלג עליו

§ The Sages taught: A person should not throw stones from his property into the public domain. An incident occurred involving a certain individual who was throwing stones from his property into the public domain, and a certain pious man found him. The latter said to him: Lowlife [reika], for what reason are you throwing stones from property that is not yours into your property? The man mocked him, as he did not understand what he meant, as the property from which he was throwing stones was his.

לימים נצרך למכור שדהו והיה מהלך באותו רה"ר ונכשל באותן אבנים אמר יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך:
Some days later, he was forced to sell his field from which he had thrown the stones. And he was walking in the same public domain into which he had thrown them, and he stumbled on those same stones. He said: That pious man said it well to me when he said: For what reason are you throwing stones from property that is not yours into your own property, since that property no longer belongs to me, and only the public domain remains mine to use.
II. Megillah 25b
מתני׳ בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת בית הכנסת לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות מטפחות
MISHNA: Residents of a town who sold the town square, which was at times used for public prayer and therefore attained a certain degree of sanctity, may use the proceeds of the sale only to purchase something of a greater degree of sanctity. They may therefore purchase a synagogue with the proceeds of the sale. If they sold a synagogue, they may purchase an ark in which to house sacred scrolls. If they sold an ark, they may purchase wrapping cloths for the sacred scrolls. If they sold wrapping cloths,
יקחו ספרים ספרים לוקחין תורה
they may purchase scrolls of the Prophets and the Writings. If they sold scrolls of the Prophets and Writings, they may purchase a Torah scroll.
אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בית הכנסת בית הכנסת לא יקחו את הרחוב
However, the proceeds of a sale of a sacred item may not be used to purchase an item of a lesser degree of sanctity. Therefore, if they sold a Torah scroll, they may not use the proceeds to purchase scrolls of the Prophets and the Writings. If they sold scrolls of the Prophets and Writings, they may not purchase wrapping cloths. If they sold wrapping cloths, they may not purchase an ark. If they sold an ark, they may not purchase a synagogue. If they sold a synagogue, they may not purchase a town square.
וכן במותריהן:
And similarly, the same limitation applies to any surplus funds from the sale of sacred items, i.e., if after selling an item and purchasing something of a greater degree of sanctity there remain additional, unused funds, the leftover funds are subject to the same principle and may be used to purchase only something of a degree of sanctity greater than that of the original item.
גמ׳ בני העיר שמכרו רחובה של עיר אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי ר' מנחם בר יוסי סתומתאה אבל חכ"א הרחוב אין בו משום קדושה
GEMARA: The mishna states: Residents of a town who sold the town square may purchase a synagogue with the proceeds. Concerning this mishna, Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: This is the statement of Rabbi Menaḥem bar Yosei, cited unattributed. However, the Rabbis say: The town square does not have any sanctity. Therefore, if it is sold, the residents may use the money from the sale for any purpose.
ור' מנחם בר יוסי מאי טעמיה הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות ורבנן ההוא אקראי בעלמא:
And Rabbi Menaḥem bar Yosei, what is his reason for claiming that the town square has sanctity? Since the people pray in the town square on communal fast days and on non-priestly watches, it is defined as a place of prayer and as such has sanctity. And the Rabbis, why do they disagree? They maintain that use of the town square is merely an irregular occurrence. Consequently, the town square is not to be defined as a place of prayer, and so it has no sanctity.
III. Bava Batra 7b
מתני׳ כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה

MISHNA: The residents of a courtyard can compel each inhabitant of that courtyard to financially participate in the building of a gatehouse and a door to the jointly owned courtyard. Rabban Shimon ben Gamliel disagrees and says: Not all courtyards require a gatehouse, and each courtyard must be considered on its own in accordance with its specific needs. Similarly, the residents of a city can compel each inhabitant of that city to contribute to the building of a wall, double doors, and a crossbar for the city. Rabban Shimon ben Gamliel disagrees and says: Not all towns require a wall.

כופין אותו לבנות לעיר כו': (ת"ר כופין אותו לעשות לעיר דלתים ובריח) ורבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל העיירות ראויות לחומה אלא עיר הסמוכה לספר ראויה לחומה ושאינה סמוכה לספר אינה ראויה לחומה ורבנן זימנין דמקרו ואתי גייסא

§ The mishna teaches that the residents of a city can compel each inhabitant of that city to contribute to the building of a wall, double doors, and a crossbar for the city. The Sages taught in a baraita: The residents of a city can compel each inhabitant of that city to build double doors and a crossbar for the city. And Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all cities require a wall. Rather, a city that adjoins the state border requires a wall, whereas a city that does not adjoin the state border does not require a wall. The Gemara asks: And why don’t the Rabbis make this distinction? The Gemara answers: Even if a city does not adjoin the border, it sometimes happens that invading troops come into the area. Therefore, it is always good for a city to be protected by a wall.

בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי נפשות גובין או דילמא לפי שבח ממון גובין אמר ליה לפי ממון גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות
With regard to this issue, Rabbi Elazar asked Rabbi Yoḥanan: When the residents of the city collect money to build a wall, do they collect based on the number of people living in each house, or perhaps they collect based on the net worth of each person? Rabbi Yoḥanan said to him: They collect based on the net worth of each person, and Elazar, my son, you shall fix nails in this, i.e., this is an established halakha, and you must not veer from it.
איכא דאמרי בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי קירוב בתים הן גובין או דילמא לפי ממון גובין אמר ליה לפי קירוב בתים הן גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות
There are those who say that Rabbi Elazar asked Rabbi Yoḥanan: When they collect money to build a wall, do they collect based on the proximity of the houses to the wall, so that those people who live closer to the wall pay more? Or perhaps they collect based on the net worth of each person. Rabbi Yoḥanan said to him: They collect based on the proximity of the houses to the wall, and Elazar, my son, you shall fix nails in this.
IV. Bava Batra 3b-4a
הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה נתן עיניו באותה תינוקת יומא חד שמע ההוא גברא בת קלא דאמר כל עבדא דמריד השתא מצלח קם קטלינהו לכולהו מרותיה ושיירה לההיא ינוקתא כי חזת ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבה סליקא לאיגרא ורמא קלא אמרה כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא דלא אישתיירא מינייהו אלא ההיא ינוקתא וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא

§ The Gemara elaborates on the episode involving Bava ben Buta. Herod was a slave in the house of the Hasmoneans. He set his eyes upon a certain young girl from the house of the Hasmoneans. One day that man, Herod, heard a Divine Voice that said: Any slave who rebels now will succeed. He rose up and killed all his masters, but spared that girl. When that girl saw that he wanted to marry her, she went up to the roof and raised her voice, and said: Whoever comes and says: I come from the house of the Hasmoneans, is a slave, since only that girl, i.e., I, remained from them. And that girl fell from the roof to the ground and died.

טמנה שבע שנין בדובשא איכא דאמרי בא עליה איכא דאמרי לא בא עליה דאמרי לה בא עליה הא דטמנה ליתוביה ליצריה ודאמרי לה לא בא עליה האי דטמנה כי היכי דנאמרו בת מלך נסב
It is related that Herod preserved the girl’s body in honey for seven years to prevent it from decaying. There are those who say that he engaged in necrophilia with her corpse and there are those who say he did not engage in necrophilia with her corpse. According to those who say he engaged in necrophilia with her corpse, the reason that he preserved her body was to gratify his carnal desires. And according to those who say he did not engage in necrophilia with her corpse, the reason that he preserved her body was so that people would say he married a king’s daughter.
אמר מאן דריש (דברים יז, טו) מקרב אחיך תשים עליך מלך רבנן קם קטלינהו לכולהו רבנן שבקיה לבבא בן בוטא למשקל עצה מניה
Herod said to himself: Who expounds the verse: “One from among your brothers you shall set as king over you” (Deuteronomy 17:15) as meaning that he who is appointed as king must come from a Jewish family and cannot be an emancipated slave or a convert? It is the Sages who expound the verse in this manner, insisting that a king must have Jewish roots. He then rose up and killed all the Sages, but spared Bava ben Buta in order to take counsel with him.
אהדר ליה כלילא דיילי נקרינהו לעיניה יומא חד אתא ויתיב קמיה אמר חזי מר האי עבדא בישא מאי קא עביד אמר ליה מאי אעביד ליה אמר ליה נלטייה מר אמר ליה [כתיב] (קהלת י, כ) גם במדעך מלך אל תקלל אמר ליה האי לאו מלך הוא אמר ליה וליהוי עשיר בעלמא וכתיב (קהלת י, כ) ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר ולא יהא אלא נשיא וכתיב (שמות כב, כז) ונשיא בעמך לא תאור
Herod placed a garland made of porcupine hide on Bava ben Buta’s head, which pricked his eyes out. One day Herod came and sat before him without identifying himself in order to test him. He, Herod, said: See, Master, what this evil slave Herod is doing. Bava ben Buta said to him: What should I do to him? Herod said to him: The Master should curse him. Bava ben Buta said to him: But it is written: “Do not curse the king, not even in your thoughts” (Ecclesiastes 10:20). Herod said to him: He is not a king, since he rules illegally. Bava ben Buta said to him: And even if he were merely a rich man I would not curse him, as it is written: “And do not curse a rich person in your bedchamber” (Ecclesiastes 10:20). And even were he only a leader I would not curse him, as it is written: “And you shall not curse a leader among your people” (Exodus 22:27).
אמר ליה בעושה מעשה עמך והאי לאו עושה מעשה עמך אמר ליה מסתפינא מיניה אמר ליה ליכא איניש דאזיל דלימא ליה דאנא ואת יתיבנא אמר ליה כתיב (קהלת י, כ) כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר
Herod said to him: That halakha stated with regard to “a leader among your people,” that is, to a fit Jew who acts as a member of your people, i.e., in accordance with Torah law, and this one does not do the deeds of your people. Bava ben Buta said to him: Nevertheless, I am afraid of him. Herod said to him: There is nobody who will go and tell him, since you and I are sitting here alone. Bava ben Buta said to him: Nevertheless, it is written: “For a bird of the sky shall carry the sound, and that which has wings shall tell the matter” (Ecclesiastes 10:20).
אמר ליה אנא הוא אי הואי ידענא דזהרי רבנן כולי האי לא הוה קטילנא להו השתא מאי תקנתיה דההוא גברא אמר ליה הוא כבה אורו של עולם דכתיב (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם דכתיב (ישעיהו ב, ב) ונהרו אליו כל הגוים איכא דאמרי הכי אמר ליה הוא סימא עינו של עולם דכתיב (במדבר טו, כד) והיה אם מעיני העדה ילך ויתעסק בעינו של עולם דכתיב (יחזקאל כד, כא) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם
Herod said to him: I am he. Had I known that the Sages were so cautious I would not have killed them. Now, what is that man’s remedy, i.e., what can I do to repent for my sinful actions? Bava ben Buta said to him: He who extinguished the light of the world by killing the Torah Sages, as it is written: “For the mitzva is a lamp, and the Torah is light” (Proverbs 6:23), should go and occupy himself with the light of the world, the Temple, as it is written with regard to the Temple: “And all the nations shall flow [venaharu] unto it” (Isaiah 2:2), the word venaharu alluding to light [nehora]. There are those who say that this is what he said to him: He who blinded the eye of the world, as it is written in reference to the Sages: “And if it be committed through ignorance by the eyes of the congregation” (Numbers 15:24), should go and occupy himself with the eye of the world, the Temple, as it is written: “I will desecrate my Temple, the pride of your strength, the delight of your eyes” (Ezekiel 24:21).
אמר ליה מסתפינא ממלכותא אמר ליה שדר שליחא וליזיל שתא וליעכב שתא ולהדר שתא אדהכי והכי סתרית [ליה] ובניית [ליה] עבד הכי שלחו ליה אם לא סתרתה אל תסתור ואם סתרתה אל תבני ואם סתרתה ובנית עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין אם זיינך עלך ספרך כאן לא רכא ולא בר רכא הורדוס [עבדא] קלניא מתעביד
Herod said to him: I am afraid of the Roman government, that they will not permit me to make changes in the Temple. Bava ben Buta said to him: Send a messenger who will travel there for a year, and remain there for another year, and take yet another year to return. In the meantime, you can demolish the Temple and rebuild it. He did so. Eventually, they sent a message to Herod from Rome: If you have not yet demolished it, do not demolish it; and if you have already demolished it, do not rebuild it; and if you have demolished it and already rebuilt it, you shall be counted among those who act wickedly, seeking counsel only after they have already acted. Even if you are armed and in command of a military force, your book, i.e., your genealogical record, is here. You are neither a king [reikha] nor the son of a king, but rather Herod the slave who has made himself a freeman [kelonya].
V. Mishnah Peah 8:7
אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. לָן, נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה. שָׁבַת, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת. מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי. מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה. וְהַקֻּפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם, וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלשָׁה:

One must not give [Tzedakah] to the poor who wander from place to place less than a loaf that is the price of a Pundion, when four Seah [of grain] cost a Sela. If he spends the night, one gives [bedding] supplies for the night. If he stays for Shabbat, one gives him food for three meals. One who has [enough] food for two meals must not take from the soup kitchen. [If he has enough] food for fourteen meals, he must not take from the charity box. And the charity box [funds] are collected by two people and distributed by three people.

VI. Berakhot 61b
ואהבת את ה׳ אלהיך: תניא רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך רבי עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך

We learned in our mishna the explanation of the verse: “And you shall love the Lord your God with all your heart and all your soul and all your might” (Deuteronomy 6:5). This was elaborated upon when it was taught in a baraita: Rabbi Eliezer says: If it is stated: “With all your soul,” why does it state: “With all your might”? Conversely, if it stated: “With all your might,” why does it state: “With all your soul”? Rather, this means that if one’s body is dearer to him than his property, therefore it is stated: “With all your soul”; one must give his soul in sanctification of God. And if one’s money is dearer to him than his body, therefore it is stated: “With all your might”; with all your assets. Rabbi Akiva says: “With all your soul” means: Even if God takes your soul.

אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום אמר להם מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות לא פקח אתה אלא טפש אתה ומה במקום חיותנו אנו מתיראין במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה כי הוא חייך וארך ימיך כך אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה
Rabbi Akiva answered him: I will relate a parable. To what can this be compared? It is like a fox walking along a riverbank when he sees fish gathering and fleeing from place to place.
The fox said to them: From what are you fleeing?
They said to him: We are fleeing from the nets that people cast upon us.
He said to them: Do you wish to come up onto dry land, and we will reside together just as my ancestors resided with your ancestors?
The fish said to him: You are the one of whom they say, he is the cleverest of animals? You are not clever; you are a fool. If we are afraid in the water, our natural habitat which gives us life, then in a habitat that causes our death, all the more so.
The moral is: So too, we Jews, now that we sit and engage in Torah study, about which it is written: “For that is your life, and the length of your days” (Deuteronomy 30:20), we fear the empire to this extent; if we proceed to sit idle from its study, as its abandonment is the habitat that causes our death, all the more so will we fear the empire.
אמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
The Sages said: Not a few days passed until they seized Rabbi Akiva and incarcerated him in prison, and seized Pappos ben Yehuda and incarcerated him alongside him. Rabbi Akiva said to him: Pappos, who brought you here? Pappos replied: Happy are you, Rabbi Akiva, for you were arrested on the charge of engaging in Torah study. Woe unto Pappos who was seized on the charge of engaging in idle matters.
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד
The Gemara relates: When they took Rabbi Akiva out to be executed, it was time for the recitation of Shema. And they were raking his flesh with iron combs, and he was reciting Shema, thereby accepting upon himself the yoke of Heaven. His students said to him: Our teacher, even now, as you suffer, you recite Shema? He said to them: All my days I have been troubled by the verse: With all your soul, meaning: Even if God takes your soul. I said to myself: When will the opportunity be afforded me to fulfill this verse? Now that it has been afforded me, shall I not fulfill it? He prolonged his uttering of the word: One, until his soul left his body as he uttered his final word: One. A voice descended from heaven and said: Happy are you, Rabbi Akiva, that your soul left your body as you uttered: One.
VII. Shabbat 33b
ואמאי קרו ליה ראש המדברים בכל מקום דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח רבי יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות רבי יוסי שתק נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג

In this baraita Rabbi Yehuda is described as head of the speakers in every place. The Gemara asks: And why did they call him head of the speakers in every place? The Gemara relates that this resulted due to an incident that took place when Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei and Rabbi Shimon were sitting, and Yehuda, son of converts,sat beside them. Rabbi Yehuda opened and said: How pleasant are the actions of this nation, the Romans, as they established marketplaces, established bridges, and established bathhouses. Rabbi Yosei was silent. Rabbi Shimon ben Yoḥai responded and said: Everything that they established, they established only for their own purposes. They established marketplaces, to place prostitutes in them; bathhouses, to pamper themselves; and bridges, to collect taxes from all who pass over them. Yehuda, son of converts, went and related their statements to his household, and those statements continued to spread until they were heard by the monarchy. They ruled and said: Yehuda, who elevated the Roman regime, shall be elevated and appointed as head of the Sages, the head of the speakers in every place. Yosei, who remained silent, shall be exiled from his home in Judea as punishment, and sent to the city of Tzippori in the Galilee. And Shimon, who denounced the government, shall be killed.

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור