מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן כה
אמר ר' ברכיה בשם ר' אלעזר בן פדת ומה חסד עשה נחש עם דוד ...אלא כשברח דוד משאול הלך דוד וכל בית אביו אצל מואב, אמר להם קבלו בית אבא... ויאמר (ישב) נא אבי ואמי וקבלו אותם, כיון שיצא דוד עמד מלך מואב והרג לאביו ולאמו ולאחיו של דוד, לא נשתייר מהם אלא אחד... והיאך נמלט ...ברח ממלך מואב והלך אצל נחש מלך בני עמון וקבלו, שלח מלך מואב ואמר לנחש שמא בא אחד מאחי דוד אצלך, אמר לו לאו, ושמרו עד שבא דוד
אמר ר' ברכיה בשם ר' אלעזר בן פדת ומה חסד עשה נחש עם דוד ...אלא כשברח דוד משאול הלך דוד וכל בית אביו אצל מואב, אמר להם קבלו בית אבא... ויאמר (ישב) נא אבי ואמי וקבלו אותם, כיון שיצא דוד עמד מלך מואב והרג לאביו ולאמו ולאחיו של דוד, לא נשתייר מהם אלא אחד... והיאך נמלט ...ברח ממלך מואב והלך אצל נחש מלך בני עמון וקבלו, שלח מלך מואב ואמר לנחש שמא בא אחד מאחי דוד אצלך, אמר לו לאו, ושמרו עד שבא דוד
רד"ק שמואל ב פרק י פסוק ב
אל אביו - כמו על אביו וכן אל ההרים לא אכל:
אל אביו - כמו על אביו וכן אל ההרים לא אכל:
רד"ק שמואל ב פרק י פסוק ג
ולהפכה - כתרגום ולבדק' כי בודק הדבר יפה הופך הענין מצד אל צד:
ולהפכה - כתרגום ולבדק' כי בודק הדבר יפה הופך הענין מצד אל צד:
רש"י שמואל ב פרק י פסוק ג
(ג) המכבד דוד את אביך בעיניך - הנראה בעיניך שדוד מכבד את אביך הם מוזהרים ולא תדרוש שלומם והוא ידרוש שלומך:
(ג) המכבד דוד את אביך בעיניך - הנראה בעיניך שדוד מכבד את אביך הם מוזהרים ולא תדרוש שלומם והוא ידרוש שלומך:
כתר המלך הלכות מלכים פרק ו הלכה ו
[ו] עמון ומואב אין שולחין להם לשלום שנאמר לא תדרוש שלומם וטובתם. ... במה דברים אמורים בדרישת שלום אסור אבל תשלומי שלום מותר כגון אם עשו עמך חסד מותר לפקדם לשלום
[ו] עמון ומואב אין שולחין להם לשלום שנאמר לא תדרוש שלומם וטובתם. ... במה דברים אמורים בדרישת שלום אסור אבל תשלומי שלום מותר כגון אם עשו עמך חסד מותר לפקדם לשלום
דברים פרק כג
(ד) לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְקֹוָק גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְקֹוָק עַד עוֹלָם
...
(ז) לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם: ס
(ד) לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְקֹוָק גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְקֹוָק עַד עוֹלָם
...
(ז) לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם: ס
אברבנאל שמואל ב פרק י
וכרת מלבושיהם החצי מהם להורות על היותם אנשים פחותים מרגלים, ונשארה חצי זקנם ומלבושיהם כפי הסברת שלומם ואהבתם ונחמתם
וכרת מלבושיהם החצי מהם להורות על היותם אנשים פחותים מרגלים, ונשארה חצי זקנם ומלבושיהם כפי הסברת שלומם ואהבתם ונחמתם
מצודת דוד שמואל ב פרק י פסוק ה
(ה) וישלח לקראתם - לאמר להם לשבת ביריחו האמור בסוף המקרא והפסיק לומר הסיבה למה לא באו למלך ואמר כי היו נכלמים ולכן שלח לקראתם
(ה) וישלח לקראתם - לאמר להם לשבת ביריחו האמור בסוף המקרא והפסיק לומר הסיבה למה לא באו למלך ואמר כי היו נכלמים ולכן שלח לקראתם
רד"ק שמואל ב פרק י פסוק ה
(ה) עד יצמח זקנכם - ולא אמר לגלח החצי האחר כי לא היה מנהגם לגלח הזקן ואפי' במספרי' אלא השפם לבד אלא אם כן משום צער ואבל כמו שאמר מגולחי זקן וקרועי בגדי' וחרפה היא גלוח הזקן אלא שנהגו כן באלה הארצות אשר אנחנו שם
(ה) עד יצמח זקנכם - ולא אמר לגלח החצי האחר כי לא היה מנהגם לגלח הזקן ואפי' במספרי' אלא השפם לבד אלא אם כן משום צער ואבל כמו שאמר מגולחי זקן וקרועי בגדי' וחרפה היא גלוח הזקן אלא שנהגו כן באלה הארצות אשר אנחנו שם
מצודת ציון שמואל ב פרק י פסוק ו
ואיש טוב - אנשי איש טוב והוא שם אדון הארץ וכן וישב בארץ טוב (שופטים י"א)
ואיש טוב - אנשי איש טוב והוא שם אדון הארץ וכן וישב בארץ טוב (שופטים י"א)
מצודת דוד שמואל ב פרק י פסוק ח
(ח) פתח השער - מול פתח שער עירם
(ח) פתח השער - מול פתח שער עירם
מלבי"ם שמואל ב פרק י פסוק ח
ויערכו מלחמה פתח השער. כי לא רצו לערוך בשדה מחולשתם רק להשגב במבצר
ויערכו מלחמה פתח השער. כי לא רצו לערוך בשדה מחולשתם רק להשגב במבצר
מצודת דוד שמואל ב פרק י פסוק ט
(ט) פני המלחמה - פני אנשי המלחמה
(ט) פני המלחמה - פני אנשי המלחמה
אברבנאל שמואל ב פרק י
(יא) ואמנם אמרו אם תחזק ארם ממני והיית לי לישועה, ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך, יראה מאמר בטל, כי אולי יחזק ארם על יואב ויחזק עמון על אבישי ולא יוכל אחד מהם להושיע ולעזור את אחיו, ולכן אחשוב שיואב אמר לאבישי אחיו אם תחזק ארם ממני והיית אתה אבישי אחי לי לישועה כי תבא לעזרני, ואם בני עמון יחזקו ממך אלך אני להושיע לך ולעזרך, ואם תאמר אולי יחזקו ארם עלי ועמון עליך? (יב) מפני החלוקה השלישית הזאת אמר עוד חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו והשם הטוב בעיניו יעשה, רוצה לומר אם יהיה טוב בעיני השם שיתחזקו על שנינו, אין לנו להרהר אחריו והוא יעשה כל אשר יחפוץ, אבל אנחנו נעשה המוטל עלינו להתחזק נגדם בעד עמנו שלא ילכו בשבי ובעד ערי אלקינו שלא יכבשום האויבים, ולזה אמר חזק ונתחזק כי לנגד אבישי אמר חזק שיתחזק הוא במערכתו להלחם, ואמר ונתחזק על עצמו שילחם עם ארם ושלא יסמכו על הנס אבל הם ישתדלו ויתחזקו ויהיו לאנשים
(יא) ואמנם אמרו אם תחזק ארם ממני והיית לי לישועה, ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך, יראה מאמר בטל, כי אולי יחזק ארם על יואב ויחזק עמון על אבישי ולא יוכל אחד מהם להושיע ולעזור את אחיו, ולכן אחשוב שיואב אמר לאבישי אחיו אם תחזק ארם ממני והיית אתה אבישי אחי לי לישועה כי תבא לעזרני, ואם בני עמון יחזקו ממך אלך אני להושיע לך ולעזרך, ואם תאמר אולי יחזקו ארם עלי ועמון עליך? (יב) מפני החלוקה השלישית הזאת אמר עוד חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו והשם הטוב בעיניו יעשה, רוצה לומר אם יהיה טוב בעיני השם שיתחזקו על שנינו, אין לנו להרהר אחריו והוא יעשה כל אשר יחפוץ, אבל אנחנו נעשה המוטל עלינו להתחזק נגדם בעד עמנו שלא ילכו בשבי ובעד ערי אלקינו שלא יכבשום האויבים, ולזה אמר חזק ונתחזק כי לנגד אבישי אמר חזק שיתחזק הוא במערכתו להלחם, ואמר ונתחזק על עצמו שילחם עם ארם ושלא יסמכו על הנס אבל הם ישתדלו ויתחזקו ויהיו לאנשים
מלבי"ם שמואל ב פרק י פסוק ט
(ט) השאלות (ט) מדוע תפס בצד השני והלכתי?:
וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור. ר"ל שהתירא מלכת עד רבה וללחום עם בני עמון פתח השער שאז יבואו עליו המלכים מאחור ויהיה תוך שני מחנות חזקות, כי המלכים היו חזקים מצד עצמם, ובני עמון היו חזקים מצד שהיו אצל המבצר, ולכן היה מחכמתו ללחום את המלכים תחלה אצל מידבא, ולבל יצאו בני עמון בעזרתם חלק מחנהו ונתן יתר העם החלשים ביד אבשי, שאם יצאו בני עמון השדה יספיק לנצחם. ובכ"ז עמדו רק למשמרת ולא נפרדו מן המחנה והיו מוכנים גם נגד ארם, כי שער לפי הסברה שבני עמון ישארו במקומם, ועז"א אם תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה, כיון שאתה פה. ואמר שאח"ז בלכת אבשי אל בני עמון אם ישער שהם חזקים ילך עמו להושיע, ועז"א והלכתי
(ט) השאלות (ט) מדוע תפס בצד השני והלכתי?:
וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור. ר"ל שהתירא מלכת עד רבה וללחום עם בני עמון פתח השער שאז יבואו עליו המלכים מאחור ויהיה תוך שני מחנות חזקות, כי המלכים היו חזקים מצד עצמם, ובני עמון היו חזקים מצד שהיו אצל המבצר, ולכן היה מחכמתו ללחום את המלכים תחלה אצל מידבא, ולבל יצאו בני עמון בעזרתם חלק מחנהו ונתן יתר העם החלשים ביד אבשי, שאם יצאו בני עמון השדה יספיק לנצחם. ובכ"ז עמדו רק למשמרת ולא נפרדו מן המחנה והיו מוכנים גם נגד ארם, כי שער לפי הסברה שבני עמון ישארו במקומם, ועז"א אם תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה, כיון שאתה פה. ואמר שאח"ז בלכת אבשי אל בני עמון אם ישער שהם חזקים ילך עמו להושיע, ועז"א והלכתי
מצודת דוד שמואל ב פרק י פסוק יב
בעד עמנו - שלא ילכו בשבי:
ובעד ערי וגו' - שלא יכבשום האויב
בעד עמנו - שלא ילכו בשבי:
ובעד ערי וגו' - שלא יכבשום האויב
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לב עמוד ב
תנו רבנן ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפילה ודרך ארץ תורה ומעשים טובים מנין שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים תפלה מנין שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' דרך ארץ מנין שנאמר חזק ונתחזק בעד עמנו וגו'
תנו רבנן ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפילה ודרך ארץ תורה ומעשים טובים מנין שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים תפלה מנין שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' דרך ארץ מנין שנאמר חזק ונתחזק בעד עמנו וגו'
מצודת דוד שמואל ב פרק י פסוק טו
(טו) ויאספו יחד - בחשבם שברבת עם ינצחו הם
(טו) ויאספו יחד - בחשבם שברבת עם ינצחו הם
רד"ק שמואל ב פרק י פסוק יח
(יח) שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים - ובדברי הימים שבעת אלפים רכב וארבעים אלף רגלי מה שאמר בזה הספר שבע מאות רכב ר"ל רכב בחור ולא מנה שאר הרכב ובדברי הימים מנה את כל הרכב שהיו שבעת אלפים ובזה הספר מנה הפרשים ולא מנה הרגלים ושם מנה הרגלים ולא מנה הפרשים
(יח) שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים - ובדברי הימים שבעת אלפים רכב וארבעים אלף רגלי מה שאמר בזה הספר שבע מאות רכב ר"ל רכב בחור ולא מנה שאר הרכב ובדברי הימים מנה את כל הרכב שהיו שבעת אלפים ובזה הספר מנה הפרשים ולא מנה הרגלים ושם מנה הרגלים ולא מנה הפרשים
אברבנאל שמואל ב פרק י
(טו - טז) וכראות מלכי ארם שהיו נגפים כפעם בפעם לפני ישראל נאספו כלם להלחם עמו, והיה הולך לפניהם שובך שר צבא הדרעזר, (יז - יח) ודוד יצא בעצמו להלחם בהם והכה אותם ואת שובך שר צבאם והרג ארבעים אלף פרשים. ובדברי הימים (ד"ה א' י"ט י"ח) אומר שבעת אלפים רכב וארבעים אלף רגלי, אולי בכאן לא זכר כי אם שבע מאות רכב הבחורים מכלם וזכר הארבעים אלף פרשים, ובדברי הימים זכר הרכב כלם שהיו שבעת אלפים והרגלים גם כן שהיו ארבעים אלף, כי זהו מה שראה עוד לספר מלבד מה שנזכר בכאן, או שהיו אותן הארבעים אלף רגלי גבורים כפרשים וחלוצים
(טו - טז) וכראות מלכי ארם שהיו נגפים כפעם בפעם לפני ישראל נאספו כלם להלחם עמו, והיה הולך לפניהם שובך שר צבא הדרעזר, (יז - יח) ודוד יצא בעצמו להלחם בהם והכה אותם ואת שובך שר צבאם והרג ארבעים אלף פרשים. ובדברי הימים (ד"ה א' י"ט י"ח) אומר שבעת אלפים רכב וארבעים אלף רגלי, אולי בכאן לא זכר כי אם שבע מאות רכב הבחורים מכלם וזכר הארבעים אלף פרשים, ובדברי הימים זכר הרכב כלם שהיו שבעת אלפים והרגלים גם כן שהיו ארבעים אלף, כי זהו מה שראה עוד לספר מלבד מה שנזכר בכאן, או שהיו אותן הארבעים אלף רגלי גבורים כפרשים וחלוצים