| א. זהות "המדבר השלישי" |
אברבנאל, מקשה לפרקנו:
הדברים שהם בתחילה התוכחה (ג') באו בלשון ה' יתברך: "מה עשיתי לך", "ענה בי... כי העליתיך... עמי זכר נא..." והפסוקים ו'-ז' הם בשם ישראל "במה אקדם...", "האקדמנו בעולות... האתן..." ומאמר "הגיד לך..." (ח') אינו לא בשם הא-ל ולא בשם ישראל, כי אם בשם מדבר שלישי, כמו שאמר "ומה ה' דורש ממך... והצנע לכת עם אלוקיך", ומה טעם החילופים האלה?
הדברים שהם בתחילה התוכחה (ג') באו בלשון ה' יתברך: "מה עשיתי לך", "ענה בי... כי העליתיך... עמי זכר נא..." והפסוקים ו'-ז' הם בשם ישראל "במה אקדם...", "האקדמנו בעולות... האתן..." ומאמר "הגיד לך..." (ח') אינו לא בשם הא-ל ולא בשם ישראל, כי אם בשם מדבר שלישי, כמו שאמר "ומה ה' דורש ממך... והצנע לכת עם אלוקיך", ומה טעם החילופים האלה?
ענה לקושייתו!
| ב. ריב ההרים וריב ה' |
"קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ"
Hear ye now what the LORD saith: Arise, contend thou before the mountains, And let the hills hear thy voice.
"שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'..."
Hear, O ye mountains, the LORD’S controversy, And ye enduring rocks, the foundations of the earth; For the LORD hath a controversy with His people, And He will plead with Israel.
ד"ה את ההרים: את האבות.
רש"י:
ד"ה את הגבעות: האמהות.
ד"ה את הגבעות: האמהות.
...כשהלך משה ואמר לישראל: כך אמר לי הקב"ה (שמות י"ג ד') "היום אתם יוצאים בחדש האביב", אמרו לו: היכן הוא? אמר להם: הרי עומד – (שיר השירים ב') "קול דודי הנה זה בא" אמר ר' יהודה: מהו (שיר השירים שם) "מדלג על ההרים"? אמר הקב"ה: אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינם נגאלים לעולם, אלא למי אני מסתכל? לאבותיהם הקדושים. שנאמר (שמות ו' ה') "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל ואזכור את בריתי", בזכות אבותם אני גואלם, לכך כתיב "מדלג על ההרים", ואין הרים אלא אבות, שנאמר (מיכה ו') "שמעו הרים את ריב ה'".
ד"ה שמעו: הטעם כמו האזינו, בעבור היותם עומדים וככה כי היא שמעה.
מה ראה רש"י ללכת כאן בעקבות המדרש ולהוציא המילים אבות ואמהות ממשמעותן, ולא עשה כן ביחזקאל ו':
"שִׂים פָּנֶיךָ אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְהִנָּבֵא אֲלֵיהֶם"
’Son of man, set thy face toward the mountains of Israel, and prophesy against them,
"... הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר אֲדֹנָי ה'"
ועיין עלון הדרכה!
2. הסבר את פירושו של הראב"ע, ומהן ראיותיו ממקומות אחרים במקרא?
| ג. "מה עשיתי לך" - שאלות ברש"י |
"מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי"
O My people, what have I done unto thee? And wherein have I wearied thee? Testify against Me.
ד"ה מה עשיתי לך: תן לבך להכיר מה טוב עשיתי לך.
רש"י:
ד"ה ומה הלאיתיך: בעבודתי.
ד"ה ומה הלאיתיך: בעבודתי.
המפרשים כולם – כקדמונים כחדשים – (פרט לאברבנאל) מפרשים פסוקנו פירוש אחר, שלא כרש"י.
1. מהו הפירוש האחר שבו ניתן לפרש את פסוקנו?
2. מה הן מעלותיו של הפירוש האחר?
**
3. מה ראה רש"י לפרש כפי שפירש?
| ד. השוואת פסוקינו לדברי שמואל |
"עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'"
O My people, remember now what Balak king of Moab devised, And what Balaam the son of Beor answered him; From Shittim unto Gilgal, That ye may know the righteous acts of the LORD.
משה זיידל, מיכה פרק ו' (תרביץ כרך י"ז תש"ו, עמ' 15):
...אין ספק לדעתי שלנגד עיניו (של מיכה) ריחפו דברי ויכוחו של שמואל עם העם בגלגל אחרי חדשם שם את מלוכת שאול (שמואל א' י"א, י"ד-ט"ו), כי דברי מיכה מקבילים לדברי שמואל (י"ב ג'-ח') גם בתכנם, גם במליצותיהם.
...אין ספק לדעתי שלנגד עיניו (של מיכה) ריחפו דברי ויכוחו של שמואל עם העם בגלגל אחרי חדשם שם את מלוכת שאול (שמואל א' י"א, י"ד-ט"ו), כי דברי מיכה מקבילים לדברי שמואל (י"ב ג'-ח') גם בתכנם, גם במליצותיהם.
| מיכה ו, פסוק ב' "כִּי רִיב לַה' עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח | שמואל א, י"ב, פסוק ז' "וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם לִפְנֵי ה' |
| פסוק ג' עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי | פסוק ג' הִנְנִי עֲנוּ בִי... אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי |
| פסוק ג' כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם... וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם | פסוק ו' ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... |
|
פסוק ה'
עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק... מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'" |
פסוק ז' וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם לִפְנֵי ה' אֵת כָּל צִדְקוֹת ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת אֲבוֹתֵיכֶם" |
1. לפי דעת משה זיידל מתפרש הפסוק הקשה "מן השמים עד הגלגל" על פי הקבלה זו. כיצד?
2. מהו הפירוש של "מן השמים עד הגלגל", אם אין שמים לב להקבלה זו?
**
3. מהו הקושי התחבירי בפסוקנו וכיצד יש ליישב אותו?
| ה. "הגיד לך האדם" - זהות המגיד |
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ"
It hath been told thee, O man, what is good, And what the LORD doth require of thee: Only to do justly, and to love mercy, and to walk humbly with thy God.
1. מיכה ו׳:ח׳
ד"ה הגיד לך האדם מה טוב: זכר שלשה סוגים עליונים.
It hath been told thee, O man, what is good, And what the LORD doth require of thee: Only to do justly, and to love mercy, and to walk humbly with thy God.
הסבר, מהי התמיהה שיישב בדבריו!
ד"ה הגיד: זאת היא תשובת הנביא, ככה הגיד לך האדם, האומר "במה אקדם ה'" מה טוב בעיניו שתעשה, והוא אינו מבקש אילים ולא בנך, רק עשות משפט, שלא תעשה עָוֶל בעמיתך ולא תוננו בדבור או בהון, רק תעשה חסד עמו בכל יכולתך, והצנע לכתך עם ה' לבדו, שתלך בדרכיו בתום לבב, הפך קשי עורף.
ר' אליעזר מבלגנצי:
שמא הגיד לך אדם מה טוב בעיניו, מכל אשר לך תתן לו. ומה ה' דורש מעמך, מממונך? רק דבר זה: עשות משפט בין איש ובין רעהו ואהבת חסד לעניים ולצריכים, והצנע לכת עם אלוקיך לנהוג בו מורא וכבוד וקדושה...
שמא הגיד לך אדם מה טוב בעיניו, מכל אשר לך תתן לו. ומה ה' דורש מעמך, מממונך? רק דבר זה: עשות משפט בין איש ובין רעהו ואהבת חסד לעניים ולצריכים, והצנע לכת עם אלוקיך לנהוג בו מורא וכבוד וקדושה...
ד"ה ומה ה' דורש: דבר הנביא הוא שאומר לישראל ולא על "הגיד לך" מוסב.
אהרליך, מקרא כפשוטו:
ד"ה הגיד לך אדם: הפירוש המקובל לכל, ששאלה היא זו דאדם נאמר כנגד ישראל שאליו הדיבור, וסוף הפסוק נוסף על תחילתו. ושתי תשובות (=השגות) בדבר: א) לפי שאם כן – אין "להגיד" פועל, ב) והשני שלא נמצא כלשון הזה בכל המקרא, כי ה' המדבר אל יחזקאל יקראהו ויאמר "בן אדם" (יחזקאל ב' א' וה' ועוד פעמים הרבה כמעט בכל פרשה מפרשיותיו). ועל כן, אילו בא הנביא הזה לקרוא לישראל, היה קורא ואומר: הגיד לכם, בני אדם! ובגלל הדברים האלה אומר אני, ש'אדם' הפועֵל של 'הגיד' ואליו מקביל שם ה', שהוא הפועֵל של 'דורש' בסוף הפסוק... וזה פירוש הדברים: אחר שאמר הנביא "במה אקדם ה'... האקדמנו בעולות... האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי" והשמיע את השומע מכלל דבריו, שדרך בני עמו לקרוא את ה' אלוקיהם בכמו אלה, ואין הדרך ההוא הדרך הישר בעיניו, הוא מסיים ואומר: זה דרכך ישראל, והיא תורת האדם שהגיד לך מה טוב, ואולם "מה ה' אלוקיך דורש ממך, כי אם עשות משפט..." ואין חפץ לו בזבח, ואף כי בזבחי בכור אדם, ויתורגם במקרא הזה ללועזית: Dir haben wohl Menschen gesagt was gutsei; aber was fordert… dein Gott von die als dass du…
ד"ה הגיד לך אדם: הפירוש המקובל לכל, ששאלה היא זו דאדם נאמר כנגד ישראל שאליו הדיבור, וסוף הפסוק נוסף על תחילתו. ושתי תשובות (=השגות) בדבר: א) לפי שאם כן – אין "להגיד" פועל, ב) והשני שלא נמצא כלשון הזה בכל המקרא, כי ה' המדבר אל יחזקאל יקראהו ויאמר "בן אדם" (יחזקאל ב' א' וה' ועוד פעמים הרבה כמעט בכל פרשה מפרשיותיו). ועל כן, אילו בא הנביא הזה לקרוא לישראל, היה קורא ואומר: הגיד לכם, בני אדם! ובגלל הדברים האלה אומר אני, ש'אדם' הפועֵל של 'הגיד' ואליו מקביל שם ה', שהוא הפועֵל של 'דורש' בסוף הפסוק... וזה פירוש הדברים: אחר שאמר הנביא "במה אקדם ה'... האקדמנו בעולות... האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי" והשמיע את השומע מכלל דבריו, שדרך בני עמו לקרוא את ה' אלוקיהם בכמו אלה, ואין הדרך ההוא הדרך הישר בעיניו, הוא מסיים ואומר: זה דרכך ישראל, והיא תורת האדם שהגיד לך מה טוב, ואולם "מה ה' אלוקיך דורש ממך, כי אם עשות משפט..." ואין חפץ לו בזבח, ואף כי בזבחי בכור אדם, ויתורגם במקרא הזה ללועזית: Dir haben wohl Menschen gesagt was gutsei; aber was fordert… dein Gott von die als dass du…
א. מה הקשיים בפסוקנו שבאו שלושתם לתרץ?
ב. לשם מה מוסיף ר' אליעזר מבלגנצי את המלים "דבר הנביא הוא שאומר לישראל" – והלא כל הספר דברי הנביא הם שאומרם לישראל?
ג. מה יש לומר לתחילת דברי אהרליך – "הפרוש המקובל לכל" הוא...
*
ד. מה פירוש דברי אהרליך "וסוף הפסוק נוסף על תחילתו"?
ה. מה הן שתי טענותיו של אהרליך נגד הפירוש המקובל?
**
ו. כיצד אפשר לסתור כל אחת מטענותיו?
ז. כיצד מפרש כל אחד משלושת הפרשנים דלעיל את הוי"ו של "ומה ה' דורש ממך"? וכיצד מפרשים וי"ו זו הנוטים אחר "הפירוש המקובל לכל"?