עיין גם גיליון בראשית תש"ג.
א. פתיחת הפרק ב"ויכולו" |
בנו יעקב בפירושו לבראשית ב' פסוק ג' מעיר: חלוקת הפרקים (של הבישוף הנוצרי מתחילת המאה ה-13) הפותחת ב"ויכולו" פרק חדש, אינה נכונה ומפרידה בין הדבקים. הסבר, למה אין חלוקה זו תואמת את מבנה פרשתנו?
ב. "כי טוב" בבריאת האדם |
אברבנאל, מקשה על פסוקי היום השישי:
למה זה לא נאמר בבריאת האדם "וירא א-לוהים כי טוב", כמו שאמר בשאר הדברים שנבראו דבר יום ביומו, בהיות האדם ביצירתו יותר טוב ויותר שלם מכל יצורי מטה?
למה זה לא נאמר בבריאת האדם "וירא א-לוהים כי טוב", כמו שאמר בשאר הדברים שנבראו דבר יום ביומו, בהיות האדם ביצירתו יותר טוב ויותר שלם מכל יצורי מטה?
1. נסה ליישב קושייתו. (ניתנו במפרשינו תשובות שונות לקושיה זו.)
2. מה ההוכחה מפסוקי פרשתנו למה שאומר אברבנאל, שיצירתו של האדם "יותר טוב ויותר שלם מכל יצורי מטה?"
ג. "והנה טוב מאד" - המוות ויצר הרע |
"וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"
And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good. And there was evening and there was morning, the sixth day.
בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב (מתנת כהונה: בספר תורה שלו כתב כן על הגיליון) "והנה טוב מאד" – והנה טוב מות.
אמר ר' שמואל בר נחמן: רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בין שאן ושמעתי את ר' שמעון בן אלעזר יושב ודורש בשם ר' מאיר: והנה טוב מאד – והנה טוב מות.
in the book of r meir they found written instead of "and behold it was very good" and behold death is good.r shmuel the son of r nachman says i was ridding on the back of my grandfather and he was going from his city to the town of channan through beis shan, and i heard r shimon the son of eluzur sitting and expounding in the name of r meir, "behold it is very good" meaning , behold death is good. r chama the son of r chanina and r yonsan, r chama the son of r chanina said , the first man shouldn't have tasted the taste of death, only god saw that nevuchadnetzar and chirom the king of tzur are were going to make themselves (as if) gods , and therefore he punished the first man with death, and this is what it says " in the garden of Eden you were" now could it be the chirum was in the garden of Eden?? , rather he said to him: you caused the one in the garden (first man) to die. r chiiya the grandson of of r berichya in the name of r berichya says "I created you as a cherub" you are the one who caused that cherub to die. r yanoson said to him if so he should decree death upon the wicked and not the righteous, rather the reason is that the wicked should not fake repentance, and so that the wicked shouldnt say isnt the only reason the righteous are living because of their good deeds and mitzvot? we to shall do good deeds!!! this make the doing of mitzvot for other things besides the sake of heaven. r yachnon and reush laskish, r yachnon says, why is death decreed upon the wicked? rather while the wicked are alive they upset god, this is what it says "You have wearied the LORD with your talk" once they die, they stop upsetting god, as it says "There the wicked cease from troubling" meaning this is where they stop upsetting god. and why was death decreed upon the righteous? that as long as the righteous are alive they are fighting thier evil inclination, once they die they rest, this is what it says "and there will rest the tired ones" meaning to say: it is inuf what we accomplished. and reish lakish says the reason why people are killed is to punish the wicked double and to reward the righteous double. to give the righteous double: because they shouldn't have tasted death but they accepted upon themselves to, therefore " therefore in their land double they will inherit" and to punish the wicked, sincw the righteous shouldnt have had to experince death and for them they did, therefore they will inherit double.
ר' נחמן בר שמואל... אמר: "הנה טוב מאד" – זה יצר טוב, "והנה טוב מאד" – זה יצר רע. וכי יצר הרע טוב מאד – אתמהה? אלא שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אישה ולא הוליד ולא נשא ונתן. וכן שלמה אומר: (קהלת ד'): "כי היא קנאה איש מרעהו".
לפירוש המדרש הראשון:
מהרז"ו:
דכתיב (קהלת) "ויום המות מיום הולדו", ושוב אינו חוטא.
דכתיב (קהלת) "ויום המות מיום הולדו", ושוב אינו חוטא.
מתנות כהונה:
שמפרידו מזה העולם הכלה, ומביאו לעולם העומד, וגם שם שוב אינו בא לידי חטא.
שמפרידו מזה העולם הכלה, ומביאו לעולם העומד, וגם שם שוב אינו בא לידי חטא.
1. התוכל להסביר את דברי המדרש הראשון בפירוש אחר, שלא כפי מפרשי המדרש הנ"ל? (עיין גם בעלון ההדרכה!)
*
2. על איזה יסוד לשוני בפסוקנו בנויים המדרשים דלעיל?
3. הסבר רעיונו של המדרש השני.
*
4. מהי העזרה הנתונה למדרש השני ע"י הפסוק מקהלת ד'?
ד. "והנה טוב מאוד" דווקא ביום הששי |
"וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"
And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good. And there was evening and there was morning, the sixth day.
וכבר כלל בזה המאמר כל אשר עשה, לפי שמה שעשה מהעולם היה קצתו בלתי מכוון בעצמו ולא נשלם הטוב עד השלם התכלית אשר בעבורו היה מה שלפני התכלית.
וכן הטוב השלם לא נשלם לעולם בכללו עד שיהיה בשלמותו ותמותו.
וכבר יחס זאת ההוויה ליום השישי. וכבר הודיענו בזה שורש אחד נבנית עליו כל החכמה הטבעית, והוא שאין בנמצאות הטבעיות דבר לבטלה.
**
1. הסבר את המילים המסומנות בקו.
2. הסבר מה ההבדל בינו לבין דברי המדרשים.
ה. "ויכל אלוקים ביום השביעי" |
"וַיְכַל אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"
And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made.
בראשית רבה:
רבי שאליה לר' ישמעאל בר' יוסי, אמר לו: שמעת מאביך מהו "ויכל א-לוהים ביום השביעי", אתמהא? אלא כזה שהוא מכה בקורנוס על גבי הסדן, הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך. אמר ר' שמעון בן יוחאי: בשר ודם שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו הוא מוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו, נכנס בו כחוט השערה. גניבא ורבנן - גניבא אמר: משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה ומה הייתה חסרה? כלה שתכנס לתוכה. כך מה היה עולם חסר? שבת. רבנן אמרי: משל למלך שעשו לו טבעת, מה הייתה חסרה? חותם. כך, מה היה העולם חסר? שבת.
רבי שאליה לר' ישמעאל בר' יוסי, אמר לו: שמעת מאביך מהו "ויכל א-לוהים ביום השביעי", אתמהא? אלא כזה שהוא מכה בקורנוס על גבי הסדן, הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך. אמר ר' שמעון בן יוחאי: בשר ודם שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו הוא מוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו, נכנס בו כחוט השערה. גניבא ורבנן - גניבא אמר: משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה ומה הייתה חסרה? כלה שתכנס לתוכה. כך מה היה עולם חסר? שבת. רבנן אמרי: משל למלך שעשו לו טבעת, מה הייתה חסרה? חותם. כך, מה היה העולם חסר? שבת.
ד"ה ויכל אלו-הים ביום השביעי: בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מהחול על הקודש, הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כילה בו ביום.
דבר אחר: מה היה העולם חסר? מנוחה, באה שבת, באה מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה.
ויכל אלהים ביום השביעי AND ON THE SEVENTH DAY GOD FINISHED — R. Simeon says: A human being (literally, flesh and blood) who cannot know exactly his times and moments (who cannot accurately determine the point of time that marks the division between one period and that which follows it) must needs add from the week-day and observe it as the holy day (the Sabbath), but the Holy One, blessed be He, who knows His times and moments, began it (the seventh day) to a very hair’s breadth (with extreme exactness) and it therefore appeared as though He had completed His work on that very day (Genesis Rabbah 10:9). Another explanation: What did the world lack? Rest! Sabbath came — Rest came; and the work was thus finished and completed (Genesis Rabbah 10:9)!
ר' יצחק פריפוט דוראן, ספר מעשה אפוד, הפרק הי"ג "בדרך שימוש האותיות בלשון העברי":
וכבר הביא (ר' יונה אבן ג'נאח בספר הרקמה) לבי"ת שימושים אחרים, ושהיא (=האות בי"ת) בעניין "קודם" ו"אחר", ויכל אלו-הים ביום השביעי, (שמות י"ב ט"ו) "אך ביום הראשון תשביתו שאור" – בעניין "קודם".
וכבר הביא (ר' יונה אבן ג'נאח בספר הרקמה) לבי"ת שימושים אחרים, ושהיא (=האות בי"ת) בעניין "קודם" ו"אחר", ויכל אלו-הים ביום השביעי, (שמות י"ב ט"ו) "אך ביום הראשון תשביתו שאור" – בעניין "קודם".
ד"ה ויכל אלו-הים ביום השביעי: יש אומרים כי הימים נבראים ובבריאת יום השביעי שלמה המלאכה, וזה הפירוש תפל. ויש אומרים כי יש בי"ת שטעמו קודם, כמו (דברים כ"ה ד') "לא תחסום שור בדישו", (שמות י"ב ט"ו) "אך ביום הראשון תשביתו", ולמה זאת הצרה וכילוי מעשה איננו מעשה, כאילו אמר לא עשה מעשה. וכן פירוש "ויכל", גם "וישבות". וטעם "מלאכתו אשר עשה ביום הששי" טרם יום השבת.
ר' אברהם בן הרמב"ם:
ונבוכו הקדמונים והמפרשים ז"ל בטעם מאמרו "ויכל ביום השביעי"... ואענה אף אני, ואף על פי שמה שאמר מי שקדמני בזה אינו רחוק ממה שאני אומר בו: כי כל השלמה בין שני גבולים היחס שלה אל אותם שני גבולים יחס אחד. זה דבר ברי שאין מספק בו אלא מי שאינו מבין אותו. והשלמת הבריאה הייתה עם סוף יום השישי ותחילת יום השביעי, לכן יחס השלמת הבריאה אל סוף יום השישי ואל תחילת יום השביעי יחס אחד. לכן: אילו אמר הכתוב "ויכל א-לוהים ביום הששי" היה טעמו עם סוף יום השישי, ומה שאמר "ויכל א-לוהים ביום השביעי" טעמו שבתחילת יום השביעי נשלמה הבריאה, לא שהיה ביום השביעי בריאה מחודשת.
ונבוכו הקדמונים והמפרשים ז"ל בטעם מאמרו "ויכל ביום השביעי"... ואענה אף אני, ואף על פי שמה שאמר מי שקדמני בזה אינו רחוק ממה שאני אומר בו: כי כל השלמה בין שני גבולים היחס שלה אל אותם שני גבולים יחס אחד. זה דבר ברי שאין מספק בו אלא מי שאינו מבין אותו. והשלמת הבריאה הייתה עם סוף יום השישי ותחילת יום השביעי, לכן יחס השלמת הבריאה אל סוף יום השישי ואל תחילת יום השביעי יחס אחד. לכן: אילו אמר הכתוב "ויכל א-לוהים ביום הששי" היה טעמו עם סוף יום השישי, ומה שאמר "ויכל א-לוהים ביום השביעי" טעמו שבתחילת יום השביעי נשלמה הבריאה, לא שהיה ביום השביעי בריאה מחודשת.
*
1. מהי השאלה שבה עוסקים, וכמה תשובות שונות ניתנו לעיל?
*
2. במה שונים גניבא ורבנן שניהם מדעת ר' שמעון בן יוחאי?
**
3. מה ההבדל ברעיון בין משל הכלה למשל החותם?
**
4. לדעת בעל עקדת יצחק בא ר' ישמעאל להסביר במשל הקורנוס את ערכה של השבת שהיא "תכלית מעשה שמים וארץ". הסבר, כיצד משתקפת דעה זו במשל הקורנוס?
5. מהי דרכו של רש"י בעיבוד מקורו?
6. למי מן המפרשים המוזכרים בגליוננו רומז הראב"ע ב"יש אומרים" הראשון, ולמי ב"יש אומרים" השני?