פרשת נח תשכ"ג - הברית
א. לעניין הקמת הברית
"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ"
But I will establish My covenant with thee; and thou shalt come into the ark, thou, and thy sons, and thy wife, and thy sons’wives with thee.
"וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם..."
’As for Me, behold, I establish My covenant with you, and with your seed after you;
"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל..."
And I will establish My covenant with you; neither shall all flesh be cut off any more by the waters of the flood; neither shall there any more be a flood to destroy the earth.’
ראב"ע, פרק ו' פסוק י"ח:
ד"ה והקימותי את בריתי: לאות שהשם נשבע לו שלא ימות הוא ובניו במבול, ואם לא נמצא בתחילה מפורש, כאשר מצאנו במשנה התורה (דברים א' כ"ב) "נשלחה אנשים לפנינו". ומילת "והקימותי" – שאקיים את שבועתי. והקרוב אלי, שזאת הברית רמז לקשת.
ד"ה ואת זרעכם: ... והברית שאקיים היא שלא ייכרת כל בשר.
1. מה הקושי בפסוק י"ח? האם הוא הוא הקשה לו גם בט' ט'?
2. מה ההבדל בין שני פירושיו לפסוק י"ח? (השני פותח במילים "והקרוב אלי".)
**
3. מהו הדמיון בין הפסוק ו' י"ח לבין דברים א' כ"ב?
**
4. מה ראה ראב"ע להכניס פירושו למילה "והקימותי" בין שני פירושיו ל"בריתי", ולא אמר פירושו ל"והקימותי" בסוף?
**
ד"ה וגם הקימותי את בריתי אתך: גם שלחתיך בעבור שהקימותי עם האבות לתת להם...
האם פירושו את מילת "והקימותי" ב-ו' י"ח וב-ט' ט' ובשמות ו' ד' פירוש אחד הוא? ואם לא – מה ראה לשנות?
ב. מהות הברית
"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ"
But I will establish My covenant with thee; and thou shalt come into the ark, thou, and thy sons, and thy wife, and thy sons’wives with thee.
ברית שאני כורת עמך שתנצל ממי המבול אתה וכל אשר עמך, אקיימנו לך.
והקימותי את בריתי אתך, the covenant that I am going to make with you as part of the deal that you and your family will be saved. I will keep this promise for you and your descendants.
וזה הברית אשר זכר הוא לפי מה שאחשוב שעשהו ה' יתברך ביום הזה, לקיים העולם בדרך שלא יצטרך עוד אל כמו זה האופן מהבריאה אשר ברא בששת ימי בראשית,... וזה הברית שאמנם הקימו עם נח במה שציוהו מעשית התיבה ושיכנס בתיבה הוא ובניו ונשיהם ושיכניס עמו מכל מין ומין... כדי שיתקיימו...
ואמנם מהו הברית שעליו אמר "והקימותי את בריתי" חשב הר"ן שההמלטה וההצלה הוא הברית, ואיננו נכון, והיותר מתיישב בזה הוא שהא-ל יתברך בתחילת הבריאה שם חוק גבול לים, שאם היות טבע המים לכסות הארץ, לא יהיה כן תמיד... כמו שביארתי בפירוש (פרק א') "יקוו המים". והנה דור אנשי המבול, כאשר עברו חוקם והפרו גבולם ובריתם, ראה הקב"ה להפר גם כן עמהם את בריתו מהגלות היבשה. וכבר ידעת שחוקי הבריאה הראשונה נקראו ברית כמו שאמר ירמיהו (ל"ג כ"ב) "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" – את בריתי היום ואת בריתי הלילה, כי ברית הוא מלשון גבול... וכאילו אמר ה' לנח, שהברית והגבול אשר שם למים שלא יכסו את הארץ, אין ראוי לשמרו לאותם רשעים, כי כמו שהם הפרו את בריתי, אף אני אסלק את בריתי ואת אמונתי וחסדי מהם ואסיר את גבול הים ושטף ועבר, אבל הברית והחסד הזה אקים איתך, כי אחר שבריתי הייתה איתך הצדק והשלמות, גם אני ברית שלומי לא תמוש מאיתך וכי תעבור במים ולא ישטפוך.
את בריתי: אחר המבול.
והקימותי את בריתי, a reference to the covenant G’d made with Noach after the deluge.
באור:
שלא ימותו הוא ובניו במבול ושלא ימיתוהו החיות בתיבה.
קאסוטו, מנח עד אברהם (עמוד 47):
נאמר לנח, שכל בני אדם עתידים לגווע במבול, ואם כך יהיה, ההבטחות שהבטיח א-לוהים לאדם הראשון (בראשית א' כ"ט) מה יהיה עליהן? אם כן, איפוא, ברית כרותה לבני אדם שיפרו וירבו וימלאו את הארץ... ואי אפשר שלא יקיים א-לוהים את דברו, לפיכך – לאחר שנאמר "כל אשר בארץ יגווע", נאמר כאן תיכף ומיד "והקימותי את בריתי אתך" להגיד: הברית אשר כרתי את האדם הראשון, אקיים אותה בך ובזרעך. בכם ימשך קיומה של האנושות...
1. מי מן הפרשנים הנ"ל מסכים עם אחד משני פרושי הראב"ע?
2. לפי מי מן הפרשנים הנ"ל יש להבדיל בין כריתת ברית לבין הקמת (=שמירת) ברית?
3. עיין בפסוקים: בראשית ט' י"ז, שמות ו' ד', דברים ה' י"ח. היש הצדקה להבחנה זו (בין כריתת ברית לבין הקמת ברית) לפי פסוקים אלה?
4. מי מן הפרשנים הנ"ל יכול להסתמך על בראשית י"ז כ"א "ואת בריתי אקים את יצחק".
ג. ברית = אהבה, תנאי, הבטחה
שד"ל:
ועניין הברית איננו תמיד קשר אהבה (feedus), גם לא תנאי (pactus) אלא כל הבטחה נקראת "ברית".
איזו משלוש ההוראות המוזכרות בדבריו מתאימה ל-ו' י"ח ואיזו לט' ט'?
ד. טעמי רשימה של שלושה שמות
בפסוקים אחדים נזכרים שמותיהם של שלושה בני נח:
"וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת"
And Noah was five hundred years old; and Noah begot Shem, Ham, and Japheth.
"וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת"
And Noah begot three sons, Shem, Ham, and Japheth.
"וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן"
And the sons of Noah, that went forth from the ark, were Shem, and Ham, and Japheth; and Ham is the father of Canaan.
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל"
Now these are the generations of the sons of Noah: Shem, Ham, and Japheth; and unto them were sons born after the flood.
כן אנו מוצאים רשימות נוספות של מנין שלושה שמות בפסוק אחד, כגון בני יקטן בפרק י':
"וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה"
And Joktan begot Almodad, and Sheleph, and Hazarmaveth, and Jerah; and Hadoram, and Uzal, and Diklah;
"וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא"
and Obal, and Abimael, and Sheba;
"וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב"
and Obal, and Abimael, and Sheba; and Ophir, and Havilah, and Jobab; all these were the sons of Joktan.
1. מהו ההבדל באופן הנחת הטעמים ברשימת בני נח לעומת בני יקטן?
2. הסבר את סיבת ההבדל.
"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה"
Now these are the generations of the sons of Noah: Shem, Ham, and Japheth; and unto them were sons born after the flood.
מה יכולה להיות סיבת השינוי של בעלי הטעמים בפסוק הזה לעומת ארבעת הפסוקים הנ"ל?